פורום ביטוח לאומי

במניין הימים לתקופת אכשרה ייכללו:
ימי עבודה
ימי חופשה וחג ששולם בעדם שכר
ימי אבל
ימי שירות סדיר - עד 180 ימים
ימי שירות מילואים
ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה.
ימים שבעדם שולמו דמי פגיעה בעבודה.
ימים שבעדם שולמו דמי לידה.
ימים שבעדם שולמה גמלה לשמירת הריון.
שני חודשי החל"ת הראשונים בהם חייב המעסיק בתשלום דמי ביטוח בעד העובד.
התקופה שבעדה ניתן תשלום בשל אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורין.
במניין 540 הימים לא יימנו התקופות האלה:
ימי הכשרה מקצועית - על פי הפניה או אישור של שירות התעסוקה - עד 360 ימים.
ימי מחלה או תאונה - עד 180 ימים.
חופשת לידה (כולל שמירת הריון וחופשה ללא תשלום אחרי הלידה על פי "חוק עבודת נשים").
ימי היעדרות מעבודה מסיבות שאינן תלויות ברצונו של העובד - עד 30 ימים.

ראה הסבר מאתר התמ"ת על זכויות אישה בגיל הפוריות ומנסיוני אני יכול
לספר לך שחל פיחות רב בזכויות העובדים לנוכח המצב הכלכלי של המשק כיום ובאם היא יכולה לא לדווח עד שתגיע לותק של 6 חודשים עדיף אך כמו שציינתי יש התחשבות רבה במעסיקים וזה פוגע בעובד.

זכויות עובדות בגיל הפוריות

חופשת לידה
עובדת שקרובה ללדת זכאית לחופשת לידה. משך חופשת הלידה הוא 12 שבועות מהם 6 שבועות או פחות מהן- לפי רצונה של העובדת- לפני הלידה והשאר לאחריה. עובדת שיצאה לחופשת לידה זכאית לדמי לידה, בתנאים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי.

אם עובדת הנמצאת בחופשת לידה חלתה ואושפזה, רשאית לבחור בין להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות- ככל שחופשת הלידה לא תעלה על 16 שבועות. לבין לפצל את חופשת הלידה כך שלפחות 3 שבועות יהיו תכוף אחרי הלידה והיתרה תחל במהלך תקופת האשפוז או לאחריה.

אם ילדה של העובדת חלה ואושפז לפחות שבועיים, העובדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה או לפצלה באותם התנאים שהיא זכאית לעשות כן כשהיא זאת שחלתה ואושפזה.

בנוסף, אם הילד אושפז לתקופה העולה על שישה שבועות, העובדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבוע אחד אם אכן אושפז 6 שבועות לפחות, בשבועיים, אם אושפז 8 שבועות לפחות, ב 3 שבועות, אם אושפז 10 שבועות לפחות וב- 4 שבועות אם אושפז הילד 2 שביעות לפחות. הזכאות להאריך מכוח עילה זו היא בנוסף לזכאות להאריך בגין עילות אחרות, ובלבד שתקופות הארכה שניתנת אם האם מאושפזת או הילד מאושפז לפחות שבועיים לא עולות ביחד על 4 שבועות.

אם העובדת ילדה יותר מילד אחד, היא זכאית להאריך את החופשה בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה. הוראה זו, אף היא מוסיפה לזכאות להאריך את חופשת הלידה אם האם או הילד מאושפזים ובלבד ששתי תקופות הארכה האמורות לא עולות ביחד על 4 שבועות.

עובד זכאי לחופשת לידה חלקית, בתקופה חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה אם אשתו זכאית לחופשת לידה והסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה והיא עבדה בתקופת הוויתור.

חל איסור מוחלט לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה או 60 ימים שלאחר חופשת הלידה. כמו כן, אסור לתת למעביד הודעה מוקדמת החל מתקופת חופשת הלידה או ה60 ימים שלאחריה, וימי ההודעה המוקדמת לא יבואו במנין בתקופות האמורות.

עובדת בהריון :
עובדת זכאית להיעדר מהעבודה בחדשי ההריון אם אישר רופא כי מצבה הרפואי מחייב. במקרים אחדים העובדת זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה עבור שמירת הריון.
עובדת זכאית להיעדר מהעבודה לבדיקות שגרתיות הקשורות בהריון ללא ניכוי משכר עבודתה.

במידה והעובדת הודיעה בחודש החמישי להריונה כי היא בהריון אסור למעביד להעבידה ללא הסכמתה בשעות נוספות או בעבודת לילה (עבודה שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות 22.00 ו- השעה 6.00).

אסור למעביד לפגוע בהיקף משרתה של עובדת בהריון ללא היתר של שר התמיית.

אסור למעביד לפטר עובדת בהריון שעובדת אצלו או באותו מקום עבודה לפחות שישה חודשים ללא היתר של שר התמ"ת.

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה : עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים לפני חופשת הלידה, זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה לתקופה של 1/4 מספר החודשים שבהם עבדה אך לא יותר מ- 12 חודשים. במקרים אחדים זכות זו ניתנת גם לעובדים. אסור למעביד לפטר עובדת או עובד השוהים בחופשה ללא תשלום או במהלך תקופה של 60 ימים לאחר מכן ללא היתר של שר התמ"ת.

זכות להיעדר לאחר חופשת הלידה: מתום חופשת הלידה ועד שישה חודשים מאותו יום עובדת זכאית להיעדר מהעבודה אם מצבה הרפואי מחייב זאת וההיעדרות נזקפת מימי המחלה. כמו כן עובדת זכאית להיעדר מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. במקרה האחרון אין לנכות משכרה של העובדת.

זכות היעדרות מסיבות אחרות : עובדת או עובד זכאים לפי ענין, בתנאים שנקבעו בחוק עבודת נשים, להיעדר מהעבודה אם היא עוברת טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ גופני ואסור למעביד לפטרם במהלך ימי ההיעדרות או במהלך תקופה של 150 ימים לאחר מכן אם לא קיבל היתר. כמו כן, זכותה של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות להיעדר מהעבודה בתנאים הקבועים בחוק ואסור למעבידה לפטרה ללא היתר במהלך תקופת ההיעדרות או 60 ימים לאחר מכן.

בהצלחה.

שלום לך,

לשאלתך,רק אשה שהפסיקה את עבודתה בהיותה בהריון זכאית לדמי לידה.
תקופת האבטלה אינה נלקחת במנין הימים מאחר ולא הפסיקה עבודתה בהיותה בהריון.
אגב,אשה נשואה שאינה עובדת פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי.
תשלום באופן עצמאי אינו מזכה בדמי לידה בבא היום,שכן הזכאות נצברת רק מתשלומים של עובדת שכירה/עצמאית.

כרגע,מה שיכול לסייע בנושא, הוא עבודה לתקופה של 4 חודשים לפחות,
כדי שהפסקת עבודתה תהיה בהיותה בהריון וניתן יהיה לחשב דמי לידה על פי שכרה לפי 3 חודשים קודמים לאחד בחודש בו ילדה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/שיעורי%20דמי%20הלידה.aspx

ראו מאתר ביטוח לאומי, כמה ח ו ד ש י ע ב ו ד ה היא צריכה על מנת להיות זכאית לדמי לידה.
תקופה בה עבדה באופן רצוף/לא רצוף(גם קודם לתקופת האבטלה):

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע= היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

לשאלתך בנושא ההודעה למעסיק על הריונה,אשה יכולה להודיע בחודש החמישי על היותה בהריון ומעסיקה אינו יכול לפטרה כעבור 6 חודשי עבודה ללא אישור התמ"ס.
אבל,ממליצה להעלות סוגיה זו בפורום דיני עבודה מימין לפורום שלנו למעלה.

בהצלחה וחג שמח.

מסך הירושה ולאחר מכן מכפילים ב-8% ומחלקים ל-12 ואת התוצאה
מפחיתים מגובה ההשלמה החודשית עד כאן ההסבר אך יש אפשרות להתמודד עם גזרה זו לדוגמא באם יש לך חוב למשכנתא או חובות בכלל מוכחים עם מסמכים ניתן לכסות עם סכום זה ואז הבסיס לחישוב יורד כמו כן החלפת בית בגלל הירושה או לחילופין החלפת רהיטים וציוד חשמלי ואפילו עזרה לילדים והכל עם מסמכים תגרום לכך שהבסיס לחישוב ירד ובכדי שאהיה ברור יותר זה לא לרכישת בית נוסף כי אחרת תדרשי לצורך בדיקת הזכאות כאילו את משכירה את הבית הנוסף.מקווה שהבנת.

מהרגיל גם בביטוח לאומי מבינים זאת,לכן אני מעריך שהתחשיב יהיה שנתי ולא במיידי ובכדי שלא יגרם לך נזק כספי פני ליועץ מס שינחה אותך כיצד לפעול בנושא.בהצלחה.

הבריאות ולשם כך עליו לפנות לרופא המטפל שיקבע לפי רשימת הליקויים
באיזו לקות הוא סובל הלקוי המזכה בדרך כלל חייב להיות ברשימת הליקויים הנמצאת בקישור שאצרף וכן יש הסברים בקישור כיצד לפעול וטפסים להורדה ומילוי על ידו ועל ידי הרופא ולאחר שמילא שישלח ללשכת הבריאות באזור מגוריו וימתין להזמנה לועדה,חשוב להדגיש כאשר אדם המאושפז באופן קבוע במוסד ומבלי שמוציאים אותי על פי חוק
לבית משפחתו מספר פעמים כפי שקובע החוק לא יהיה זכאי לכל הטבה
גם באם הוא זכאי הפועל לפי מצב נכותו לניידות.

שלום לך,

תוכל להגיש בקשה לתיאום דמי ביטוח כמפורט בהרחבה בקישור מטה.
יש לך הנחיות מלאות,טפסים וכתובת למשלוח כולל בקשה להחזר דמי ביטוח העודפים שנוכו לך.

בהצלחה ומועדים לשמחה.

מבוטח שלום:

אני מצרף את סעיף 324 בחוק הביטוח הלאומי המתייחס לעניין גמלה בחו"ל. עפ"י החוק תשלום הגמלה כפוף לשק"ד של ביטוח לאומי.

יש גם תקנות המתייחסות להודעה לביטוח לאומי כאשר יוצאים לתקופה של למעלה משנה.

ביטוח לאומי קבע לעצמו מספר כללים באיזה תנאים ועד כמה זמן ישלם גמלה למי ששוהה בחו"ל. הכללים הנ"ל נידונו בפסקי דין שונים שהיו בעניין זה.

שים לב ל 324ב המתייחס לעובדים זרים. אצלם המצב הוא הפוך. עובד זר יקבל גמלה רק כאשר עוזב את הארץ (אלא אם כן הוא יושב כאן על פי חוק)

בברכה

עו"ד זאב גיא

סעיף 324:

324.* (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה מששה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה מששת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
(ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו בסעיפים 200, 201 ו-247 ובעד ילד כמשמעותו בסעיף 252(ב), הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

324א.* (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
(1) גמלה המשתלמת לפי פרק ג' למבוטח כמשמעותו לפי הוראות סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1);
(2) גמלה המשתלמת לפי פרקים ה', ח' ו-י"ג;
(3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות.
(ג) בסעיף זה, "שנה" – שנים עשר חודשים רצופים.

324ב.* (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)

תקנות בעניין ההודעה

>>> תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס"ה-2004 <<<

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 324א ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), ולאחר שנועצתי במועצת המוסד לביטוח לאומי לפי
הוראות סעיף 12 לחוק, אני מתקין תקנות אלה :

> חזקת הודעה <
1. שהה אדם מחוץ לישראל תקופה שלא עלתה על 365 ימים רצופים, יראו כאילו הודיע
למוסד על יציאתו, העדרותו וחזרתו לישראל כאמור, אם יציאתו את ישראל וחזרתו
אליה כאמור, נרשמו באחת מתחנות הגבול שהוכרזו בצו הכניסה לישראל (תחנות
גבול), התשמ"ז-1987.
> הודעה למוסד <
2. שהה אדם מחוץ לישראל תקופה שעלתה על 365 ימים רצופים או יצא את ישראל בלי
שיציאתו או חזרתו נרשמו כאמור בתקנה 1, יודיע למוסד על יציאתו, העדרותו
ומועד חזרתו המשוער לישראל כאמור, בטופס שקבע המוסד. הודעה בדבר היציאה
ומועד החדרה המשוער יימסרו למוסד בסמוך לפני מועד היציאה.
> תחילה והוראות מעבר <
3.(א) תקנות אלו יחולו על מי שיצא את ישראל ביום תחילתן של תקנות אלה (להלן -
יום התחילה) או לאחריו.
(ב) מי שיצא את ישראל לפני יום התחילה, בלי שיציאתו נרשמה כאמור בתקנה 1,
יראו אותו, כאילו הודיע למוסד על מועד חזרתו המשוער לישראל, בתוך 6
חודשים מיום התחילה.
זבולון אורלב
ב' בחשון התשס"ה (17 באוקטובר 2004) שר הרווחה

שלום ליהי,

זכאות לדמי אבטלה נבדקת מיום ההתיצבות הראשון בשירות התעסוקה,
בה בודקים אחורה לתקופה של 18 חודשים האם יש לך 300/360 ימי עבודה כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
לתוך תקופה זו נכנסת התקופה בה היית בחופשת לידה וכן 2 חודשי חל"ת,בהם מחוייב המעסיק בתשלום דמי ביטוח לאומי על פי חוק.

לאור הנתונים שרשמת,את זכאית לדמי אבטלה.

לא ציינת אם את מתפטרת או מפוטרת.

אם את מתפטרת,עלייך להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה ולחזור להרשמה באופן שוטף כעבור 90 ימי המתנה.

אם יש לך סיבה מוצדקת להפסקת עבודתך,ברוח הדברים כרשום באתר ביטוח לאומי: תוכלי להכין מכתב הסבר ולהעביר לביטוח הלאומי עם התביעה ולחכות למענה ובתקופה זו עלייך להמשיך להרשם בשירות התעסוקה:
מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/UNEMPLOYMENT/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בהצלחה ומועדים לשמחה.

שלום אורה,

ראי תשובת המל"ל לשאלתך,

חוק הביטוח הלאומי רואה בך "עובד עצמאי" אם אתה נמנה עם אחד מאלה:
- מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
- מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע.
- מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע.

עצמאי שאינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל הינו "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולענין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.

השכר הממוצע במשק שנקבע בינואר 2009 הוא 7928 ש"ח:
http://www.btl.gov.il/פרסומים/pub/benefits_update/Documents/shiur09_01.pdf


בהצלחה ומועדים לשמחה.

שלום מיכאל ,

לשאלתך ראה המענה מאתר ביטוח לאומי בנושא מענק פטירה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/מענק%20פטירה.aspx

משתתפת בצערך.

בהמשך לשאלתך,

בהתאם לגילך אינך נכלל בקריטריונים לקבלת קצבת שאירים:
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בברכה,
אורנה.

מעתיקה תשובתי מהפורום האחר:

ניתן לשלם בכל סניף עם פרטיך האישיים,
וניתן גם לשלם דרך אתר האינטרנט:
דרכים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

ניתן כמובן להגיש 6134 - בקשה לביטול/הפחתת קנסות והצמדה
"מיועד להפחתת קנסות והצמדה למבוטח לא שכיר. יש למלא את חלק א', לנמק את הבקשה ולצרף מסמכים"

לשאלתך הנוספת שינוי מעמד לשכיר נעשה אוטומטית כאשר אתה מתחיל לעבוד ומעסיקך מנכה דמי ביטוח לאומי משכרך.


ומועדים לשמחה.

שלום לך מתן,

לא ניתן בדיעבד לדרוש דמי אבטלה ולבקש כיסוי ביטוחי לתקופה הנדונה.
אני מבינה שמדובר בתקופה מעל לחצי שנה לפחות(הסכום אותו אתה מציין הוא גבוה)ולכן אין לך כרגע זכות לדמי אבטלה כמו גם זכות לכיסוי דמי הביטוח לתקופה שאולי היית זכאי בגינה.

האם במעמד התשלום ביטלו לך קנסות והצמדה?

מאחלת לך הצלחה בלימודיך.

מועדים לשמחה.

שלום רות,

לא ברור מדוע אינה מקבלת קצבת זקנה,
האם היתה בחירה בין 2 הקצבאות,דהיינו תשלום הקצבה הגבוהה מבין השתיים?

הכל על נושא השלמת הכנסה לקצבת שאירים תוכלו לקרא בלינק מאתר ביטוח לאומי המפורט:
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/תוספת%20השלמת%20הכנסה.aspx

בהצלחה ומועדים לשמחה.

חיים שלום

המקדמה הקובעת, היא המקדמה שביטוח לאומי קבע אותה בהתאם להצהרת המבוטח. כלומר הבסיס הוא מה שמופיע בפנקס.

אבל אם במהלך השנה, לפני התאונה, המבוטח הודיע על שינוי בהכנסתו וביטוח לאומי קיבל זאת - המקדמה שקבע אותה ביטוח לאומי עפ"י הודעת המבוטח היא הקובעת - אפילו אם המבוטח לא הספיק לשלם את ההפרשים בגין הודעתו.

המפתח הוא: מהי המקדמה הנכונה בחודש שקדם לחודש שבו קרתה התאונה. אם ההודעה על שינוי בהכנסה תגיע לביטוח לאומי לאחר התאונה, אזי ההודעה על השינוי לא תלקח בחשבון, והמקדמה היא עפ"י מה שקיים בביטוח הלאומי (כלומר בפנקס המקדמות ) ביום התאונה.

זו משמעות הגמלה החוסמת.

בברכה

עו"ד זאב גיא

יואל שלום

בעיקרון זו שאלה לפורום מס הכנסה. ותוכל לפנות אליהם.
לגופו של עניין הדיווח הוא באמצעות המעסיק כמו כל שינוי אישי. (לידה, נישואין וכו')

בברכה

עו"ד זאב גיא

שלום טטיאנה,

לשאלתך בנושא דמי לידה,את תהיי זכאית בבא היום,שכן אשה שצברה את תקופת האכשרה לדמי לידה וסיימה עבודתה בהיותה בהריון תהיה זכאית לדמי לידה כמפורט להלן מאתר ביטוח לאומי:

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

בהצלחה ומועדים לשמחה.

אבי שלום

מצ"ב סכומי ביטוח מסטודט:
תוכל קרוא גם על דמי ביטוח מסטודנט עובד.

http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/student/Pages/שיעורי%20דמי%20הביטוח.aspx

בברכה

עו"ד זאב גיא

שלום רונן,

ראשית ברכות להחלמתך.

האם יש לך תקופות עבודה נוספות לפני 10/2008?
האם שרתת בצבא לפני תחילת עבודתך?

על מנת שתהיה זכאי לדמי אבטלה,
צריך 300/360 ימי עבודה הנבדקים בתקופה של 18 חודשים אחרונים,מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
מי ששירת שירות צבאי בשנה האחרונה,יחשבו 180 ימים(מתוך -300/360 הנדרשים) מימי השירות הצבאי:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/חייל%20משוחרר%20בת%20שסיימה%20תקופת%20התנדבות.aspx

במקרה זה יש סיכוי סביר שיש לך תקופת אכשרה לדמי אבטלה אבל...
לא ניתן לשלם דמי אבטלה למי שאינו כשיר מבחינה רפואית ונקבעים לו 100% נכות ו-100% אי כושר עבודה:
"
תובע אבטלה שנקבעו לו 100% אי כושר ו-100% נכות רפואית, רואים בו כמי שאיבד לחלוטין את כושר העבודה ולא יהיה זכאי לדמי אבטלה."
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/למקבל%20קצבאות%20נוספות%20במוסד.aspx

במקרה זה,אתה יכול להגיש בינתיים תביעה להבטחת הכנסה וגם לנכות כללית עד שמצבך מתיצב.
תוכל לעיין בקישורים מטה בתנאים ובאופן הגשת התביעה בשני המקרים.

הערה חשובה:
לאחר החלמה,במידה ותהיה כשיר לעבודה,תוכל להעביר אישורים על מחלתך והאשפוז לביטוח הלאומי לצורך תביעה לדמי אבטלה,
לפני כן להרשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה(יתכן וללא מאמץ-תעביר גם לפקיד שיטפל בך את המסמכים הרפואיים).
אישורי המחלה יכללו במנין הימים עד להתיצבות ראשונה ויכללו בתקופת האכשרה לדמי אבטלה.

תרגיש טוב,בהצלחה ומועדים לשמחה.

שלום מעיין,

ראי מאתר המל"ל(מוסד לביטוח לאומי)לשאלתך:

מובטל שיש לו הכנסה מעבודה (שכיר), או ממשלח יד (עצמאי) בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי אבטלה, חייב לדווח על ההכנסות האלה. ההכנסות ינוכו מדמי האבטלה המגיעים לו.
לא ישולמו דמי אבטלה בעד ימי העבודה שבהם שכר העבודה עולה על דמי האבטלה.
לא ישולמו דמי אבטלה אם ההכנסה ממשלח יד (עצמאי) עולה על דמי האבטלה.

קיימות בפנייך 2 אפשרויות:

1- בתקופת עבודתך את מפסיקה להתיצב בשירות התעסוקה ובסיומה את חוזרת להרשמה באופן שוטף לקבלת יתרת ימי הזכאות,כל עוד לךא מפנים אותך לעבודה.

2- להמשיך להרשם ולהודיע על עבודתך.
יהיה עלייך להגיש צילום תלוש שכר מידי חודש,
על מנת שינכו מדמי האבטלה המגיעים לך.

בהצלחה בבחירה הנכונה ומועדים לשמחה.

שלום אבי,

בד"כ במעמד הסדרת החוב מבטלים/מצמצמים את הקנסות וההצמדה.

האם לא נמסר לך הטופס:
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t6134.pdf

מלא וציין את הסיבה האמיתית שלך על אי התשלום(אי ידיעה,אי קבלת הודעה על חוב ועוד כפי שקרה במקרה שלך...).

בהצלחה ומועדים לשמחה.

יורם שלום

היום ניתן לעבוד אבל באופן מוגבל מאד. (עד כ 1900 ש"ח לחודש)

החל מ 1/9/09 אפשר יהיה לעבוד להרויח בלי שתפגע קצבת הנכות.

אני מצרף מידע מאתר ביטוח לאומי ביחס לסכומים היום ולגבי השינוי מ 1/9/09.

בברכה

עו"ד זאב גיא

הסכומים נכון להיום

http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/קבלת%20קצבת%20נכות%20בזמן%20עבודה.aspx

המצב מיום 1/9/09:

http://www.btl.gov.il/פרסומים/pub/booklet/hebrew_booklet/Pages/LaronHoveret.aspx

שלום ניר,

לעובד בשכר יומי/שעתי,
גם 18 ימי עבודה יחושבו בחודש כמי שעבד 25 ימים.

ראה מאתר ביטוח לאומי תנאי הזכאות:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
לגבי השכר,ישנה תקרה לחישוב דמי האבטלה(באחוזים מהשכר),
אותה תוכל לבדוק על פי גיל בטבלה המצורפת:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/schum/Pages/pachot28.aspx

לאחר החג אתה נרשם בשירות התעסוקה פעם ראשונה לקיבוע זכויותיך לדמי אבטלה.
אם קבלת דמי אי הודעה מראש/תקופת הסתגלות,
אתה להמשך הרשמה בתום החודש בו קבלת את התשלומים.

חג שמח ובהצלחה.

שלום לירון,

לצורך חישוב ימי עבודה ב-18 החודשים האחרונים,
עליך לבדוק ימי עבודה לפי עובד שעתי/יומי,
דהיינו כל 18 ימי עבודה בחודש,
ילקחו בחשבון כמי שעבד 25 ימים.
בימים בהם עבדת פחות מ-18 ימים בחודש,
יחשבו את הימים כמות שהם.

ראה להלן מאתר ביטוח לאומי:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
בברכת חג שמח ובהצלחה.

בתקופת הזכאות בדמי אבטלה,מנכים דמי ביטוח ועוד כמפורט להלן מאתר ביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/UNEMPLOYMENT/Pages/ניכויים%20מתשלום%20הקצבה.aspx

לאחר תקופת האבטלה אשה נשואה לתושב ישראלי פטורה מתשלום דמי ביטוח:
http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/Pages/מי%20פטור%20מתשלום%20דמי%20ביטוח%20לאומי.aspx

בהצלחה וחג שמח.

באבטלה,יש להרשם פעם אחת בלבד סמוך ליום הפסקת העבודה,
ולחזור להרשמה באופן שוטף לאחר התשלום/פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת שמעסיקך משלם.

במקרה כמו שלך,ינכו לך את ההכנסה הנוספת מדמי האבטלה,
או שישלחו לך מכתב, שאינך זכאי בחודש בו נרשמת בשירות התעסוקה וקבלת את התשלום.

יתרת ימי הזכאות נשמרת לך להמשך ההרשמה(כולל הימים בהם לא ישולמו לך דמי האבטלה).

ניתן גם לא להתיצב בחודש בו אתה מקבל את התשלום,
ולחזור להרשמה באופן שוטף בתום חודש התשלום.

בהצלחה וחג שמח.

קיראי בהרחבה את חובותייך כמעסיקה מטפלת,
בה חלה עלייך החובה לתשלום דמי ביטוח עבורה ועם פרטיה האישיים.

מי שאינו מוסר את פרטיו האישיים,
עלול לתבוע אותך בעתיד בגין נזק שיגרם לו,
כתוצאה ממחסור תקופת אכשרה לקצבת זקנה,
זכאות חוזרת לדמי אבטלה ועוד...
והכי חמור אם חלילה העובדת נפגעת/נפצעת בביתך היא תתבע בביטוח הלאומי אשר ישלם לה את דמי פגיעתה ויפנה אליכם לתשלום כל ההוצאות בגינה.

ראו בהרחבה מאתר ביטוח לאומי בנושא העסקת מטפלת המוגדרת לצורך הענין גם כעובדת משק בית ושימרו על זכויותיה וזכויותיכם מעל לכל:
http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/default.aspx

בהצלחה וחג שמח.