פורום ביטוח לאומי

שלום לך,

אין מניעה בפתיחת תוכנית חסכון על שמך/בן הזוג/ילדים.

מתי מתחילים לבדוק...
כאשר יש הכנסות מהפקדון/חסכון בכל חודש ומשולמת תוספת עבור "תלויים" בן זוג/ילדים, כמפורט להלן מאתר ביטוח לאומי:

הפחתת קצבה בשל הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד תלויים בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע, 3,206 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בשל ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד - 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בהצלחה.

שלום לך עליזה .
עובד שעבר תאונת עבודה - על המעביד לצייד אותו בטופס 250 , וחשב השכר ימלא שם את הפרטים הנדרשים. אין בכל הודאה של המעביד שמדובר בתאונת עבודה. זכותו של העובד לקבל טופס כזה מהמעביד, גם אם המעביד סבור שאין מדובר בתאונת עבודה. במקרה כזה, יכול המעביד לרשום הערה בטופס .
הבחירה בידי העובד אם להגיש תביעה לדמי פגיעה ולקבל - אם יוכר - לפי 75% משכרו בלבד, ובניכוי יומיים (כי לא עבר 12 ימי פגיעה), או לקבל ימי מחלה מהמעביד (לפי חוק דמי מחלה - עבור ימי המחלה השני והשלישי מקבלים 37.5% וביום רביעי של המחלה ואילך - 75%, אך יש מעבידים שמשלמים יותר ממה שהחוק מחייב) .
מפעלים מסוימים, המכונים "מעסיק לפי תקנה 22" קיבלו התר לשלם לעובדיהם שנפגעו בתאונות עבודה את דמי הפגיעה, ולתבוע בעצמם אחר כך את המל"ל .

אני מבין שקיבלת את תפקיד חשבת השכר.
שיהיה בהצלחה .
:-)

שלום לך אתי.

החזקת רכב לא תיפגע בזכויותיך לקיצבת ילד נכה.

אף מי שתובע הבטחת הכנסה מהמל"ל , ומשתלמת לו קצבת ילד נכה, אין החזקת הרכב פוגעת בזכויותיו להבטחת הכנסה.

לגבי הסדר התשלומים בהוצאה לפועל - מניח שהוא מבוסס על חקירת / תצהיר יכולת כלכלית שלך , ואינני יודע להגיד לך אם רכישת רכב עלולה לגרור תביעה להגדלת התשלומים החודשיים בטענה לאי התאמה לתצהיר היכולת הכלכלית שלך. אולי תבקשי עצה מפורום הוצאה לפועל (כניסה מימין לפורום שלנו) .

חיזקי ואימצי .

שלום רב,

לא ציינת בני כמה התאומים. בהנחה שהם קטינים וכל עוד האבחנה הרפואית היא שהם זקוקים להשגחה מתמדת, יש לך בסיס לתביעת זכויתיהם לקצבת ילד נכה.

מעריכה את תעצומות הנפש שלך בגידולם.

http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/תוספת%20השלמת%20הכנסה.aspx

הקישור הבא מתייחס אמנם להבטחת הכנסה, אך שימי לב שמתייחס גם למצבים שבהם יש הכנסה .

http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/סכומי%20הקצבה.aspx

כדאי לנסו ולהגיש תביעה לנכות כללית ולהביא המסמכים הרלוונטיים. רק אם בעלך עומד בכל התנאים, לרבות פגיעה בכושר ההשכרות - יקבל. בהצלחה ובריאות.

שלום לך,

מינימום התגמול ליום - שכר המינימום החודשי מחולק ל–30. הסכום הוא: 180.77 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) .
http://www.btl.gov.il/benefits/Reserve_Service/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בהצלחה.

שלום שי,

מובטל שיש לו הכנסה מעבודה (שכיר), או ממשלח יד (עצמאי) בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי אבטלה, חייב לדווח על ההכנסות האלה. ההכנסות ינוכו מדמי האבטלה המגיעים לו.
לא ישולמו דמי אבטלה בעד ימי העבודה שבהם שכר העבודה עולה על דמי האבטלה.
לא ישולמו דמי אבטלה אם ההכנסה ממשלח יד (עצמאי) עולה על דמי האבטלה.

רצוי לפתוח תיק במח' הגבייה בביטוח הלאומי,
כדי לקבל ההנחיות המתאימות לקבל תשלומי דמי ביטוח/פטור:
http://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/default.aspx

לשאלתך,במידה ויהיו מסיבה כלשהי תשלומים פתוחים לדמי ביטוח,
בעתיד תשלח אליך ההודעה על התשלום.

בהצלחה.

שלום לך עליזה.

עובד לא אמור לקבל מהמל"ל דמי פגיעה ובעבור אותם ימים גם תשלום ממעבידו (ניצול ימי מחלה) .
אם בטעות נעשה הדבר, סביר להניח שהמעביד יגלה זאת, כאשר יידרש מהמל"ל להחזיר למל"ל את דמי הפגיעה שהמל"ל שילם לעובד. במקרה כזה סביר שהמעביד יקזז אחד מהשניים . ימי מחלה משולמים לפי 100% מהשכר הרגיל, אך "עולים" לעובד בניצול ימי המחלה שלזכותו. דמי פגיעה מהמל"ל משולמים לפי 75% מהשכר הרגיל, אך אינם כרוכים בניצול ימי מחלה ע"י העובד.

בברכה.

שלום לך,

לשאלתך,יערך החישוב בניכוי הוצאות.

מומלץ אף להעלות שאלתך בבירורים אישיים באתר ביטוח לאומי לקבלת מענה ספציפי:
http://www.btl.gov.il/About/contact_us/Pages/default.aspx

בהצלחה.

מניסיון אין לסמוך על התשובות שלהם.
אני מתחיל הליכים משפטיים נגדם ודורש לפטר חלק מעמדת בכירי ההנהלה.

שלום לך,

השאלה אם אין כאן פגיעה בזכויות על פי חוק עבודת נשים,
אשה לאחר חופשת לידה וכדומה,שכן לא פרטת מעבר לשאלתך.

כעקרון,לצורך קבלת דמי אבטלה ללא תקופת המתנה,
מספיקה הודעה על הפסקת עבודה.

עלייך להיות זמינה לעבודה שתופני אליה ע"י שירות התעסוקה,
כמפורט להלן בהרחבה מאתר שירות התעסוקה וביטוח לאומי,
ראי "עבודה מתאימה" ו"סירוב":
http://www.taasuka.gov.il/Taasuka/Employee+Services/General+Info/UnemploymentDeserving.htm

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בהצלחה.

שלום לך,

על פי הנתונים אותם ציינת את עומדת בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה:
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).

בתום עבודתך הרשמי בשירות התעסוקה לקיבוע זכאותך,הנבדקים מיום ההתיצבות הראשון בהם יש לצבור:
קודם לאבטלתך היית מבוטח בביטוח אבטלה פרק הזמן הנדרש בחוק (גם אם אינו רצוף), ושולמו בעדך דמי ביטוח אבטלה. לעובד בשכר חודשי - 360 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה, לעובד בשכר יומי 300 ימים בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בתביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי,צרפי מכתב הסבר עם נסיונותייך להמשך עבודה למרות המרחק והבנת שאינך יכולה לעמוד בכך יותר.
בתקופת ההמתנה למענה,עלייך להמשיך ולהתיצב בשירות התעסוקה,
כך ישולמו לך דמי אבטלה בגין תקופה זו,לאחר בדיקת בקשתך ואישורה.

בהצלחה.

שלום לך.

א. לגבי פיצויי פיטורים קובעת תקנה 12 (א) של תקנות הפיצויים שהתפטרות תראה כפיטורים אם המרחק ממקום המגורים החדש הוא 40 ק"מ לפחות, ואם מקום המגורים הקודם היה קרוב יותר .

ב. לגבי "התפטרות מוצדקת" לפי סע' 166 (ב) לחוק הביטוח הלאומי לצורך דמי אבטלה , נקבע ש"התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים)" (ציטוט מאתר המל"ל).

ג. יצויין שבשונה מפיצויי פיטורים, אם ההתפטרות אינה "מוצדקת", אין משמעות הדבר שלילת הזכות לדמי אבטלה, אלא רק דחייתה ב- 90 יום מיום הפסקת העבודה.

ד. לגבי שאלת הזמן (כמה זמן ייחשב מקום המגורים "החדש" לחדש). אין לי תשובה מהחקיקה או מאתר המל"ל. השכל הישר והרוח המנשבת מהחקיקה היא שבמקרה שלך - של נסיונות הסתגלות של מספר חודשים למרחק המוגדל , שלא צלחו - הזמן לא יעמוד לרועץ . במקרה אחר , כשחלף זמן רב יותר, והיה כבר "שקט תעשייתי" והסתגלות לכאורה ולא היו נסיבות חדשות , אולי התוצאה עלולה להיות שונה.

בברכה.

שלום דבורה,

לגבי הבעל:
לא ניתן לקבל 2 קצבאות במקביל,דהיינו קצבת נפגעי עבודה וקצבת זקנה.
נכון להיום,הוא ימשיך לקבל את קצבת הנכות,שהיא הגבוהה מבין השתיים בד"כ.
הזכאי - בגיל זקנה - גם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות וגם לקצבת זקנה או לקצבת שאירים, יכול המוסד לביטוח לאומי, בתנאים מיוחדים, להוון את קצבת הנכות שלו מעבודה (כלומר ישלם לו מענק חד פעמי במקום קצבת הנכות מעבודה), ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזקנה או קצבת השאירים המגיעה לו.:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Work_injury_benefit/Pages/למקבל%20קצבאות%20נוספות%20במוסד.aspx

פנסיה אינה נלקחת בחשבון לצורך בדיקת זכאות לקצבת זקנה.

לגבייך,
אין מניעה בקבלת 2 קצבאות,דהיינו קצבת נפגעי פעולות איבה וקצבת זקנה.
כרשום לעיל,גם לגבייך,הפנסיה אינה נלקחת בחשבון לצורך בדיקת זכאות לקצבת זקנה.

ראו הסעיף המתאים:
הכנסות שאינן נלקחות בחשבון לצורך בדיקת זכאותך לקצבת זקנה
- הכנסה מקצבה המשולמת על פי חוק ישראלי או דיני חוץ, או על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנעשו בישראל או בחוץ לארץ (כגון פנסיה ממקום העבודה או פנסיה מגרמניה).
- הפרשי הצמדה על מלוות או על פיקדונות או על תכניות חיסכון, ובלבד שהם פטורים ממס הכנסה.

אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה נמוכה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.

עליך להודיע לביטוח הלאומי על כל שינוי בהכנסותיך ובהכנסות בן/בת זוגך, עד הגיעך לגיל 70.
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/הכנסות%20בגיל%20הפרישה.aspx

ראו בהרחבה בקישור המצ"ב באתר ביטוח הלאומי ומומלץ תמיד להגיש תביעה ולקבל המענה באופן ספציפי לגביכם:
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/הכנסות%20בגיל%20הפרישה.aspx

בברכה לבריאות טובה יותר ואריכות ימים.

שלום לך דבורה.
בריאות ואריכות ימים.

א. לגבי שאלתך השניה - לגבי המעבר מקיצבת נכות עבודה לקיצבת זיקנה , קיראו נא בקישור שלהלן : http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_d85cdeee673241b6b62fd9cd52406da6

ב. לשאלתך השלישית - גיל הזכאות לקיצבת זיקנה , שממנו ואילך אין בודקים הכנסות כתנאי לתשלום קיצבת הזיקנה, הוא 70 לגבר ו- 68+ 4 חודשים לאשה ילידת 8 החודשים הראשונים של שנת 1947.

ג. לגבי שאלתך הראשונה - להלן ציטוט מאתר המל"ל :
למי שזכאותו נבדקת לפי סכום ההכנסה המרבית לזוג (בהתאם לכללים הרשומים למעלה):
- אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה נמוכה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.
- אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה גבוהה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבה חלקית או לא להיות זכאי לקצבה כלל, בהתאם לגובה הכנסתך.

ד. הקיצבאות שאתם מקבלים מהקרנות אינן משפיעות על מבחן ההכנסות (סע' 245 (ג) לחוק הביטוח הלאומי) .

ה. אינני בטוח אם לגבי קיצבת נפגעי האיבה שלך יחול הסדר דומה להסדר הנזכר בסע' א' לעיל לגבי קיצבת נכות מעבודה של אישך. נראה לי סביר שכך אך לא ראיתי קביעה מפורשת .
להלן קישור לנושא קיצבת נפגעי איבה מאתר המל"ל :
http://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/Pages/בחירה%20בין%20תגמולים.aspx

בברכה.

שלום לך,

קיימת זכאות גם לדמי לידה וגם לדמי אבטלה(לא בתקופה חופפת)למי שצברה את תנאי הזכאות כמפורט להלן:

דמי לידה-תנאי זכאות:
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.
היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/MATERNITY/CHILDBIRTH_ALLOWANCE/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx


דמי אבטלה:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
עובד במשמרות - משמרת שהתחילה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות הלילה תיחשב כשני ימי עבודה, ובלבד שהמשמרת הבאה לא התחילה באותו יום קלנדרי.
למרות האמור, גם מי שצברו תקופת אכשרה קצרה יותר מהתקופות המפורטות למעלה, יוכלו להיות זכאים, בתנאים מסוימים, לדמי אבטלה למחצית התקופה. לפרטים: דמי אבטלה למי שצברו תקופת עבודה קצרה
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx


לתשומת ליבך:
עורכי דין ורואי חשבון שסיימו התמחות ונרשמו למבחן הסמכה שחל ביום 1.6.2010 ואילך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בתקופה של 2 חודשים שקדמו למועד הבחינה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/Avtmtmachim.aspx

קיימות עתה שתי אפשרויות לבדיקה:
אם צברת את תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה כנ"ל,
תוכלי להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה בתום עבודתך לקיבוע זכאותך.
תוכלי לחזור להרשמה באופן שוטף בתום חופשת הלידה ובמהלך 12 חודשים מיום ההרשמה הראשון,בו נשמרת זכאותך לדמי אבטלה.
ראי בתקופת הזכאות המירבית לכמה ימים את זכאית,כך תוכלי לשוב בזמן להרשמה באופן שוטף לפני תום השנה כנ"ל:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תקופת%20הזכאות%20המרבית.aspx

בהצלחה.

שלום לך יוספה.
קודם לכל, שתהיה לך לידה קלה ובמזל טוב , שתעברי את בחינות הלשכה הקרובות ותצטרפי למועדון.

א. אינני רואה בעיה עם זכאותך לדמי לידה, בהנחה שצברת את תקופת האכשרה המספקת (10 חודשים מתוך ה- 14 חודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה בהיותך הרה(או 15 מתוך 22) , שבהם שולמו בגינך דמי ביטוח).

ב. המל"ל אינו משלם כפל גימלה - בתקופת חופשת הלידה , שבגינה משולמים לך דמי לידה מהמל"ל, לא תהיי זכאית לדמי אבטלה.

ג. ציטוט מאתר המל"ל: "עורכי דין ורואי חשבון שסיימו התמחות ונרשמו למבחן הסמכה שחל ביום 1.6.2010 ואילך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בתקופה של 2 חודשים שקדמו למועד הבחינה". במקרה שלך, ממילא בחודשים אלה את אמורה להיות בחופשת לידה, כך שזה לא רלבנטי.

ד. לגבי תקופת האכשרה לדמי אבטלה :נדרשים 12 חודשים מתוך 18 החודשים שלפני ההרשמה (ההתייצבות הראשונה) בלשכת התעסוקה , או 9 חודשים מתוך ה- 18 הנ"ל למחצית דמי אבטלה . התקופה בגינה משולמים דמי לידה מהמל"ל (14 שבועות) נחשבת כתקופת אכשרה, ולכן דחיית ההתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה לתום תקופה זו, לא תיגרע מתקופת ההכשרה שצברת . ממילא , אם צברת 12 חודשי אכשרה מתוך 12 החודשים שלפני הפסקת העבודה , הרי שיש לך אפשרות להתייצב לראשונה גם לאחר 6 חודשים ממועד הפסקת העבודה ועדיין תעמוד לזכותך תקופת אכשרה של 12 מתוך 18 כאמור (אם כי, כמובן, לא מומלץ להסתכן ולפספס, אלא להתייצב במועד המוקדם ביותר לאחר הפסקת העבודה, ובמקרה שלך, לאחר חלוף 14 שבועות שבגינם משולמים דמי הלידה) .

בברכה .

שלום לך,

תקופת עבותך לצורך בדיקת זכאות לדמי אבטלה,מתנקזת לתקופה של 540 ימים=18 חודשים אחרונים מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה,כמפורט להלן בהרחבה מאתר ביטוח לאומי:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
עובד במשמרות - משמרת שהתחילה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות הלילה תיחשב כשני ימי עבודה, ובלבד שהמשמרת הבאה לא התחילה באותו יום קלנדרי.
למרות האמור, גם מי שצברו תקופת אכשרה קצרה יותר מהתקופות המפורטות למעלה, יוכלו להיות זכאים, בתנאים מסוימים, לדמי אבטלה למחצית התקופה. לפרטים: דמי אבטלה למי שצברו תקופת עבודה קצרה

היום,בהתאם להודעה בתקשורת,אף הכנסתי הודעה כאן בפורום מאתר שירות התעסוקה,
ניתנה האפשרות למובטלים חדשים להרשם בשירות התעסוקה(שכן עדיין ממשיכים העיצומים).

בהצלחה.

שלום לך דר' לילך.

ראשית, התשובה לשאלתך היא חיובית .

לאחר מכן תישאל השאלה האם יפחיתו מדמי האבטלה בגין המילגה המשולמת לך. לעניות דעתי - ואני מתבסס על החוק ואתר המל"ל אך לא על הכרת מקרים דומים - התשובה צריכה להיות שלילית .

סע' 176 לחוק הביטוח הלאומי קובע ניכוי מדמי האבטלה בגין "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" (באתר המל"ל - גם מפנסיה) וגימלת לימודים/מחקר אינה כזו.
ראי נא קישור לאתר המל"ל :

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avthcnsot.aspx

בהצלחה.

שלום לך.

א. השלמת דמי אבטלה אפשרית רק בשנת הזכאות שתחילתה ב-1 בחודש של מועד התייצבותך הראשונה, ואם קיבלת 84 ימים עד אפריל 2009 , אני מבין ששנה זאת הסתיימה .

ב. תביעה חוזרת לדמי אבטלה אפשר להגיש רק לאחר שחלפו 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת.
על פי החוק, מופחתים תקופת תשלום דמי אבטלה וסכומי דמי האבטלה למובטלים שעדיין לא מלאו להם 40 שנה, והם מגישים יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים:

1. תקופת תשלום דמי האבטלה - התקופה המקסימלית בעד כל תביעותיו לדמי אבטלה לא תעלה על 180% ממספר הימים המרביים. כלומר מי שקיבל דמי אבטלה בעד כל הימים המרביים, ולאחר מכן הגיש בקשה נוספת לדמי אבטלה, ולא חלפו 4 שנים מיום תחילת הזכאות הקודמת, יקבל בפעם השנייה דמי אבטלה רק בעד 80% ממספר הימים שמגיעים לו. לאחר מכן הוא לא יהיה זכאי יותר לדמי אבטלה עד לתום 4 השנים.

2. סכום דמי האבטלה בתקופה הנוספת לא יעלה על 85% מדמי האבטלה המרביים.

ג. אם אתה מתפטר בנסיבות "לא מוצדקות" (ראה קישור להלן) יהיה עליך להמתין 90 יום , אבל כדאי לך לקבע את זכאותך ע"י התייצבות ראשונית בלשכת התעסוקה מיד לאחר מועד סיום היחסים , והגשת תביעה .
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

ד. נראה לי שיש לך בעיה עם תקופת האכשרה הנדרשת .אתה זקוק ל- 12 חודשים מתוך 18 שלפני ההתייצבות הראשונה, ואין לך. האפשרות לקבלת מחצית דמי אבטלה כנגד 9 חודשי אכשרה מתוך ה- 18 שלפני ההתייצבות הראשונה אינה קיימת למי שהתפטר מרצונו התפטרות "לא מוצדקת" !
ראה נא קישור :
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avtzcotmsuparim.aspx

ה. אם לא תתפטר בטרם תצבור 12 חודשי אכשרה (אפריל 2010 ?) הרי שלדעתי תוכל אז לעמוד בתקופת האכשרה הנדרשת . אציין שיש דעה הגורסת שלא ניתן לצבור תקופת אכשרה במהלך שנת הזכאות בגין תביעתך הקודמת . כאמור, לעניות דעתי הדבר אינו מתחייב מהחוק, אך טרם בדקתי את עמדת המל"ל בסיטואציה כזאת .

אתה מוזמן לעדכן את הפורום בדבר נסיונך האישי (ככל שיהיה) בנוגע לאמור בפיסקה ה' לעיל.

בברכה .