פורום ביטוח לאומי

שלום לך,

קיימים מספר תנאים מקדימים לתשלום קצבת זקנה כמפורט בהרחבה מאתר ביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/default.aspx

ראי המידע עבור נשים בנפרד מתוך הנ"ל:
אישה
תושבת ישראל מגיל 18 ומעלה, או תושבת ישראל שעלתה לארץ לראשונה לפני גיל 62-60 (כפי שמפורט בטבלה), שהיא אחת מאלה:
- אישה לא נשואה - רווקה, גרושה או אלמנה (חוץ מאלמנה המקבלת קצבת שאירים או
קצבת תלויים, ואינה עובדת מחוץ למשק ביתה).
- אישה נשואה שעובדת מחוץ למשק ביתה (כשכירה או עצמאית).
- אישה נשואה שבן זוגה אינו מבוטח בביטוח זקנה ושאירים (מפאת גילו במועד העלייה
לארץ, או שהוא אינו תושב ישראל) - גם אם אינה עובדת שכירה ואינה
עובדת עצמאית.
- עגונה (אישה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, או שזה שנתיים הוא נמצא
בחוץ לארץ שלא בהסכמתה, ואינו נושא במזונותיה) - גם אם אינה עובדת שכירה
ואינה עובדת עצמאית.
- עקרת בית ואלמנה בת-קצבה - על פי תיקון שבוצע בחוק, החל ב–1 בינואר 96’.
עקרת בית ואלמנה בת-קצבה, עשויות, בתנאים מסוימים, להיות זכאיות לקצבת זקנה.
לפרטים נא לפנות למחלקת זקנה בסניף הקרוב למקום המגורים.
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/אתה%20מבוטח%20בביטוח%20זקנה.aspx

למי שלא נמצא זכאי על פי תנאי הזכאות הנ"ל יכול להגיש תביעה להבטחת הכנסה.

לאחר עיון בחומר ותוותרנה שאלות פתוחות,
נא להעלותן עם פירוט נוסף לגבי תאריך לידה/תקופות עבודה אם היו/ממשיכה לעבוד כדי לנסות למקד יותר את התשובה.

בהצלחה.

שלום לך,

עליך להגיש 7842 - בקשה לבדיקה מחדש למקבל קצבת נכות בצרוף מסמכים רפואיים מתאימים כמפורט בהרחבה בטופס.
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t7842.pdf


בברכת בריאות.

מזלטוב.

אבטלה - ערעור על החלטת המוסד
אם החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מניחה את דעתך, אתה רשאי לערער לפני בית הדין לעבודה.
את הערעור עליך למסור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום שקיבלת את ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטתו.
על החלטה של בית הדין האזורי אפשר לערער לפני בית הדין הארצי, ירושלים.

אם אתה רואה את עצמך נפגע מפעולה של לשכת שירות התעסוקה, הקשורה בשליחתך לעבודה, אתה רשאי להגיש ערר ליו"ר ועדת הערר שליד מועצת לשכת שירות התעסוקה.

על החלטת ועדת הערר אפשר לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה.
אם לשכת העבודה סירבה להמציא לך אישור על אבטלה, תוכל לפנות אל פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לדמי אבטלה. לאחר שתידחה התביעה בגלל אי-המצאת האישור, תהיה רשאי לפנות בתובענה אל בית הדין האזורי לעבודה.
סיוע משפטי (חינם)
אם נדחתה תביעתך לקצבה, ואתה מבקש לערער על ההחלטה הזאת לפני בית הדין לעבודה, אתה רשאי לבקש סיוע משפטי מלשכת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים שבאזור מגוריך (עליך להגיש את הבקשה בטופס מיוחד).
בלשכת הסיוע המשפטי יבדקו אם יש עילה לתביעתך ויקבעו אם יינתן לך סיוע משפטי חינם.
הלשכות לסיוע משפטי


http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/ערעור%20על%20החלטת%20המוסד.aspx

שלום לך ומזל טוב ללידה,

ראי המענה לשאלתך משאלות/תשובות באתר ביטוח לאומי:
האם יולדת שהתפטרה זכאית לדמי לידה?
אישה שהתפטרה מעבודתה, לפני הלידה או אחריה, יראו בה כמי שהפסיקה את עבודתה מרצונה, כלומר תתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום שהפסיקה את העבודה (בהתאם לאישור מהמעסיק). על-פי חוק פיצויי פיטורין התפטרות של יולדת דינה כפיטורין, אך היא אינה סיבה מוצדקת לעניין עזיבת העבודה לפי חוק ותקנות ביטוח אבטלה. התפטרות של יולדת בשל אופי העבודה, שעות עבודה ארוכות מאוד, משרה מפוצלת, מרחק וכו' - תוכר כהתפטרות מוצדקת.
http://www.btl.gov.il/About/faq/אבטלה/Pages/האם%20יולדת%20שהתפטרה%20זכאית%20לדמי%20אבטלה.aspx

במידה וסיבת התפטרותך אינה מוצדקת כמפורט מעלה,
עם סיום חופשת הלידה ומסירת ההודעה בכתב על סיום עבודתך,
את נרשמת פעם אחת בשירות התעסוקה לקיבוע זכאותך לדמי אבטלה.

תוכלי לחזור להרשמה באופן שוטף בתום 90 ימי המתנה או בכל מועד אחר במהלך השנה,כאשר יהיה לך סידור לתינוק שנולד ותהיי פנוייה לעבודה.

הזכויות לדמי אבטלה תקפות למשך שנה מתחילת תקופת האבטלה (תקופת האבטלה מתחילה עם ההתייצבות הראשונה בלשכת שירות התעסוקה)

בהצלחה.

שלום לך,

האופציה להכלל או לא להכלל על פי חוק לרון היתה קיימת עד 1.8.2009 למקבלי קצבת נכות שעבדו והחליטו להמשיך לפי המתכונת הישנה.

לצורך בדיקת הכנסות מעבודה למקבל קצבת נכות,
לאחר מציאת עבודה,יש לפנות לפקיד התביעות במחלקת נכות בביטוח הלאומי,על מנת לקבל המידע האישי/ספציפי לגביך.

ראה בחוברת ההסברים אשר צורפה למקבלי קצבת נכות בעבר:
http://www.btl.gov.il/Publications/booklet/hebrew_booklet/Documents/laron.pdf

כמו כן קרא בהרחבה בנושא מאתר ביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/laron/Pages/default.aspx

בהצלחה.

שלום לך,

יש להגיש הודעה על פגיעה בעבודה גם בגין הפגיעה הנוספת.

טופס 250 משתי הפגיעות.250 - טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה
כמו כן יש למלא תביעה לתשלום דמי פגיעה המהווה גם הודעה על הפגיעה בעבודה לכל אחת מהפגיעות:
211 - תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה

לצרף מסמכים רפואיים שיש בידיך מכל טיפול/ביקור רפואי אותו עברת כולל סיכומי ביקורים ואישורי מחלה.
דאג שבכל מסמך רפואי ירשם "תאונת עבודה" כך גם באישורים הרפואיים ובתעודות המשך לנפגעי עבודה(אישורי מחלה).
אם לא נרשם,חזור ובקש התיקונים המתאימים בכל מסמך.

כפי שציינת,יש לצלם כל מסמך/אישור רפואי(כולל אישור המשטרה על התאונה)ולהשאיר אצלך העתקים למעקב.

מעבירה לעיונך מידע בנושא דמי פגיעה מאתר ביטוח ללאומי,עיין בו ולמד על זכויותיך:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי%20פגיעה/Pages/default.aspx

לתשומת לבך בהתקופה בה תאושר לך התביעה וישולמו לך דמי פגיעה,
לא תוכל לקבל דמי אבטלה.

תוכל להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה לקיבוע זכאותך הנבדקת מיום ההרשמה הראשון לתקופה של 18 חודשים אחורה בהם עליך לצבור 360/300 ימים כמפורט בתנאי הזכאות:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx


חשוב לדעת כי הזכויות לדמי אבטלה תקפות למשך שנה מתחילת תקופת האבטלה (תקופת האבטלה מתחילה עם ההתייצבות הראשונה בלשכת שירות התעסוקה)

בתום תשלום דמי הפגיעה (בד"כ עד ל-91 ימים)ואם אינך חוזר לעבודה,
וטרם נקבעו לך אחוזי נכות ואתה מתאים להשמה לעבודה,תוכל לחזור להרשמה באופן שוטף ותהיה זכאי לדמי אבטלה.

אם תשאר לך נכות כתוצאה משתי פגיעותיך,או מאחת מהן,
אשר מונעת ממך לחזור לעבודה,תוכל להגיש 200 - תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה
במידה ונקבעת לך נכות זמנית ואינך שב לעבודה עדיין(בתום דמי הפגיעה)ניתן להגיש:
דרגת נכות זמנית
אם החליטה הוועדה הרפואית שמצבו של הנפגע אינו קבוע ועשוי להשתנות, היא תקבע לו דרגת נכות זמנית,לכל היותר לתקופה עתידית של שנה. בתקופה זו תשולם לו קצבה בשיעור דרגת הנכות הזמנית ,בתום התקופה הוא יוזמן לוועדה רפואית נוספת.

דרגת נכות ל"נכה נזקק"
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100%, ועקב נכותו הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כשלהי וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, עשוי להיות זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור של 100%. הדרגה תיקבע לתקופה של עד 4 חודשים. לשם כך הנפגע צריך להגיש תביעה ל"נכה נזקק" ,וההחלטה תינתן על ידי "ועדת רשות", שכוללת פקיד תביעות, עובד שיקום ורופא.

עד לאישור תביעתך,תוכל להגיש תביעה להבטחת הכנסה על פי תנאי הזכאות המפורטים בקישור(ראה גם אופן הגשת התביעה):
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx

בברכת בריאות ובהצלחה.

הבסיסית,הכנסות מכסף זה ומהשכרת הדירה יכולים לפגוע בתוספת התלויים באם מגיע לו ראו בהסבר ובקישור מאתר המל"ל:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx
תוספת בעבור ילדים ובן זוג (תלויים)
תוספת בעד ילדים משולמת רק בעבור שני הילדים הראשונים.
עקרת בית נכה זכאית לתוספת בעד שני ילדיה הראשונים, אבל אין היא זכאית לתוספת בעד בן זוגה.
שיעור התוספת בעד בן זוג - 50% מן הקצבה הבסיסית המשולמת לנכה (שאינה כוללת את הקצבה הנוספת ואת התוספת עבור התלויים), כלומר, 1,080 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) . התוספת בעד כל אחד משני הילדים הראשונים שיעורה 40% מן הקצבה הבסיסית המשולמת לנכה או לעקרת הבית הנכה, כלומר בעבור כל ילד 863 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) .
תוספת בעבור תלויים לבעלי דרגת אי כושר חלקית
מי שהכנסתו מעבודה עולה על 21% מהשכר הממוצע, כלומר מעל 1,683 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ונקבעה לו דרגת אי כושר חלקית, יהיה זכאי לתוספת תלויים מלאה.
מי שהכנסתו מעבודה נמוכה מ- 21% מהשכר הממוצע, כלומר פחות מ- 1,683 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ונקבעה לו דרגת אי כושר חלקית, יהיה זכאי לתוספת תלויים חלקית בהתאם לחלקיות הדרגה (לדוגמה, אם נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 60%, יהיה זכאי לסכום השווה ל-60% מתוספת תלויים מלאה).
קבלת התוספת לידי בן/בת הזוג
קיימת אפשרות לבן או בת הזוג לקבל את התוספת ישירות לחשבונם בבנק.
על בן או בת הזוג לפנות לביטוח הלאומי בכתב, ולציין את שם הבנק, כתובתו ואת מספר החשבון שאליו תועבר התוספת.
הפחתת קצבה בשל הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד בן זוג וילדים
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד תלויים בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע, 3,206 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בשל ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד - 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
בן/בת זוג תושבי ישראל, שהכנסתם אינה עולה על 57% מן השכר הממוצע, וכן ילד תושב ישראל שלא מלאו לו 18 שנים, או ילד שלא מלאו לו 20 שנים, אם הוא לומד במוסד חינוך על–יסודי; או אם הוא שוחר במסגרת קדם צבאית של צה"ל; או ילד שלא מלאו לו 22 שנים, אם הוא חייל בשירות סדיר ולא עברו 36 חודשים מיום גיוסו; או אם הילדה משרתת בשירות לאומי מוכר לעניין זה; או אם הילד/ה לומדים במסלול עתודה או משרתים בהתנדבות למטרה ציבורית/לאומית, ושירותם הצבאי נדחה.

נכון להיום ראה הסבר מאתר המל"ל על לא עובד:
http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/non_employee_and_self_employed/Pages/default.aspx
בהצלחה.

שלום לך,

אכן,לא מנכים דמי ביטוח לאומי מתגמול המילואים.

השאלה חוזרת על עצמה ושווה בדיקה מול הביטוח הלאומי,
כי בפועל במסגרת השירות הצבאי "המעסיק" הוא צהל.

חשוב לדעת שגם אם מסמנים בטופס התביעה לגימלת מילואים הסכמה לניכוי חוב(דמי ביטוח),נכון ליום התשלום יתכן מצב בו אין חוב במערכת בגלל שיטת התשלום בה משלמים תשלום רבעוני לדוגמא של חודשים 10,11,12 בחודש פברואר לשנה שלאחר מכן.

אבדוק עבורך ואחזור עם מענה.

יתכן ותהה זכאית לקצבת סיעוד בעזרה פיזית בבית או לחילופין בקצבה
כספית באם היא נמצאת באזור ניסוי עיינו בקישור סיעוד המצורף:
http://www.btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/default.aspx
רק בריאות.

שלום לך,


עד 30 ביוני 2004 גיל זה היה לגברים 65 ולנשים 60.
החל ב–1 ביולי 2004 הגיל עולה בהדרגה עד שבסופו של התהליך הוא יהיה 67 לגברים ו–64 לנשים
ראה להלן גיל פרישה לנשים לפי תאריך לידה:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/OLD_AGE/CONDITIONS_OF_ELIGIBILITY/Pages/הגעת%20לגיל%20המזכה%20בקצבת%20זקנה.aspx

בברכת בריאות.

שלום לך,

1-בביטוח הלאומי מאשרים שמירת הריון באופן מלא אם קיים סיכון לאם או לעובר בהמשך עבודה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Risk_Pregnancy/Pages/default.aspx

2-דמי הלידה ניתנים להשלמה ראי להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/השלמת%20שכר%20לצורך%20חישוב%20דמי%20הלידה.aspx

בהצלחה.

עם שירותו בצהל,עדיף מבחינת הזכויות שיוכר ע,י משרד הביטחון ובמקביל שיגיש בקשה להכרה בנכות כללית להלן הקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/default.aspx
בהצלחה.

שלום לך,

לא ציינת בן כמה אביך,
האם גימלאי צעיר או שעבר את גיל הפרישה.

ראה גיל הפרישה לגבר מאתר ביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/OLD_AGE/CONDITIONS_OF_ELIGIBILITY/Pages/הגעת%20לגיל%20המזכה%20בקצבת%20זקנה.aspx

במידה וטרם הגיע לגיל פרישה,
בחלוף 90 ימים מיום הפסקת עבודתו(אם אין ימי מחלה לתשלום לזכותו)יוכל להגיש תביעה לקצבת נכות.
בתביעה יש לציין כל בעיה רפואית ממנה הוא סובל בנוסף לאירוע האחרון(אורולוגי/אורטופדי/עיניים/א.א.ג וכדומה...)
כל סעיף רפואי משפיע על אחוזי הנכות שיקבעו ומהווים בסיס לחישוב הקצבה:

נכות רפואית – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע למבוטח נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.
לעקרת בית נכה – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
3. דרגת אי-כושר– פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבד/ה 50% לפחות מהכושר להשתכר או לתפקד במשק בית.

ניתן אף להגיש תביעה גם למי שממשיך לעבוד אם הוא עמד באחד התנאים המפורטים:
נכה" - תושב ישראל ותושבת ישראל שאינה עקרת בית נכה, שמלאו לו/ה 18 שנים, ועדיין לא הגיע/ה לגיל פרישה, שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה, מתקיים בו אחד מאלה:
אין לו/ה כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו/ה להשתכר צומצם עקב הליקוי (בין בבת אחת ובין בהדרגה) ב–50% או יותר.
אין לו/ה הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד
הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע 4,809 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - למי שזכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת או שיש לו ליקוי חמור (נכים השייכים לקבוצה א')
הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע 3,607 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - למי שאינו זכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור (נכים השייכים לקבוצה ב').
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/הזכאים%20לקצבת%20נכות%20חודשית.aspx
בידקו ולימדו במקביל על זכאות לפטור ממס הכנסה:
http://ozar.mof.gov.il/itc/blind.htm

בברכת בריאות ובהצלחה.

בנוסף אני מקבלת מזונות על סך 2350 ש"ח, האם דמי המזונות נחשבים בעיני ביטוח לאומי כהכנסה נוספת?

נקודת האיפוס שלך היא 5014 ש"ח לכן ישנה עדין אפשרות שאת זכאית אומנם לא לסכום המלא אך זה גם משהוא שימי לב לסכום משמאל :
רווק/ה,גרוש/ה, אלמן/ה+ילד2,672 ש"ח 5,014 ש"ח

שהמזונות מקזזים לך שקל בשקל את האפשרות לקבל הבטחת הכנסה.
מצטער.

כמה מעצבן אותי לקרוא על אדם שהתנדב לצהל וביטוח
חיים רייזלר23/04/2010 20:32

לאומי מצא לנכון לפגוע בו בגלל התנדבות זו,ברור שעליך לערער זכותם לבדוק אותך אך שירותך בהתנדבות לא הפכה אותך לבריאה,ראי הסבר על קצבת נכות לחייל בשירות חובה, חייל מתנדב ומשרת בשירות לאומי.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/NehutSoliders.aspx

לא לוותר רק בריאות.

הביטוח לאומי צריך לאשר זאת ראי הסבר בתנאי הזכאות על שאלותיך:
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Risk_Pregnancy/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx
לגבי שיעורי הקצבה ראי בהסבר:
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Risk_Pregnancy/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

לגבי דמי הלידה ילקחו בחשון 3 חודשי עבודתך האחרונים.הריון קל.
שמירת היריון - שיעורי הקצבה
שיעור הקצבה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:
1. הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30: 269.13 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) ליום.
2. שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב–90.
על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.


הגמלה תשולם לחשבון הבנק של התובעת בעד כל תקופה של שמירת היריון (בעד התקופה הראשונה - אם היו בה 30 ימים רצופים לפחות ובעד כל תקופה נוספת - אם היו בה 14 ימים רצופים לפחות).
הגמלה משולמת בכל 20 לחודש בעד החודש הקודם.
בכל מקרה, לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים, לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת ההיריון.

שלום לך,

אני מבינה משאלתך שאינך עובדת.

שמירת הריון משולמת רק לאשה עובדת המפסיקה עבודתה על פי הוראת רופא מומחה לנשים ולידה.


לגבי דמי לידה,האם הפסקת עבודתך בהיותך בהריון?
דמי לידה משולמים לאשה המפסיקה עבודתה בהיותה בהריון,אשר צברה תקופות עבודה כמפורט:
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע = היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

תרגישו טוב שיהיה בהצלחה.

חובת ההוכחה עליך באם אין אישורי תשלום מביטוח לאומי.

שלום ויקי,

נכון להיום יש פניות רבות גם לפורום שלנו בנושא הודעות על חוב פתוח בדמי ביטוח לשנת 2002

על חוב בדמי ביטוח לאומי אין התיישנות.

אם אין אפשרות להוכיח אישור תשלום,
במעמד הסדר תשלום הקרן ניתן לבדוק על ויתור על קנסות והצמדה כמפורט להלן:
"המוסד רשאי לוותר על קנסות ותוספת ההצמדה, כולם או חלקם, על-פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
לשם כך על המעסיק או המבוטח להגיש בקשה מנומקת ולצרף אליה מסמכים, התומכים בבקשה.

הפחתה או ביטול של הקנס וההצמדה מותנים כמובן בתשלום יתרת החוב.

בקשה לביטול הקנס וההצמדה יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך באמצעות טופס בקשה לביטול/הפחתת קנסות והצמדה. "


http://www.btl.gov.il/Insurance/payments/Pages/הפחתת%20קנסות%20והצמדה.aspx

באופן כללי,לפי שיטת התשלומים הרבעונית לסטודנטים ולמי שלא עבדו,
נוצר פער במערכת הביטוח הלאומי לפי הדוגמא הבאה:
תשלום עבור 10,11,12/2009 משולם בחודש 2/2010

"מי שאינו עובד, סטודנט ותלמיד ישיבה - משלם מדי רבעון, בתום הרבעון, ב-25 בפברואר בעבור אוקטובר, נובמבר ודצמבר, ב-15 באפריל בעבור ינואר, פברואר ומרס, ב-15 ביולי בעבור אפריל, מאי ויוני, וב-15 באוקטובר, בעבור יולי, אוגוסט וספטמבר. כלומר התשלומים בפנקס הם בעבור התקופה מחודש אוקטובר עד חודש ספטמבר של השנה הבאה."
http://www.btl.gov.il/Insurance/WaysToPay/Pages/לעובדים%20עצמאים%20מי%20שאינם%20עובדים%20סטודנטים%20ותלמידי%20ישיבות.aspx

מכאן ההסבר לדעתי לכל אותם מקרים שקבלו בביטוח הלאומי מענה שאין להם חוב במערכת.

ממליצה לכל אחד ואחת להפיק אחת לשנה לפחות את הדוח הבא:
אישור תקופות ביטוח ומעסיקים
http://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/work_period_authorizations/Pages/default.aspx

כך ניתן לעקוב אחר התשלומים במערכת ביטוח לאומי ולטפל נכונה בחוב פתוח כאשר ניתן עוד להוכיח תשלומים.

חשוב,לשמור תלושי שכר לכל שנות העבודה,מכל מקומות העבודה.
הם ההוכחה היחידה בסופו של דבר על ניכוי דמי ביטוח.

בהצלחה.

מתי משולמים דמי האבטלה?
התשלום בעד חודש האבטלה הראשון מתבצע במועד לא קבוע, והוא תלוי בתאריך שבו הוגשה התביעה וזמן הטיפול בסניף. התשלום בעד חודש האבטלה השני ואילך יהיה בסמוך ל- 17 בחודש שלאחריו.

שלום לך,

אני מבינה ששאלתך מתיחסת לתוספת השלמת הכנסה.

יש הבחנה בין מי שמקבל שכר ומשולמת לו תוספת השלמת הכנסה,
לבין מקבל הבטחת הכנסה.

לצעירים בריאים, לא משולמת השלמת הכנסה אם אינם משתכרים לפחות 2500 ש"ח בחודש.

לחישוב עבור התוספת נקח את המקרה שלך לצורך הדוגמא:


הכנסתך 2650 ש"ח.

החישוב להשלמת הכנסה נעשה לפי הדרך הבאה:
סך של 500 ש"ח ראשונים(לצורך נוחות החישוב,מדובר בסכום של כ-560 ש"ח)מותר לך להשתכר מבלי שקצבתך תפגע
2680-500=2180 ש"ח

עתה נחשב 60% מהתוצאה הנ"ל=1308 ש"ח המופחתים שקל מול שקל מהקצבה לתשלום על פי הטבלה כר"מ:
1595-1308=287 ש"ח

287 ש"ח היא התוספת להשלמת הכנסה במקרה שלך.
ט.ל.ח.

חשוב לדעת שחלק מתנאי הזכאות להשלמת הכנסה הוא התיצבות בשירות התעסוקה לחיפוש עבודה עבורך למסגרת שעות רחבה יותר,
כמו גם העברת תלוש שכר לביטוח הלאומי לבדיקה בכל חודש את הזכאות לתוספת השלמת הכנסה.

ממליצה לעיין בתנאי הזכאות בקישור מטה,
בו נבדקים חסכונות ותנועות או"ש,רכב משנתון ונפח מסויים ועוד... המהווים בסיס לבדיקת הזכאות.

בברכה,



יחיד1,595 ש"ח 2,680 ש"ח

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
בהצלחה.

שלום לך,

הזכאות לדמי אבטלה מתחילה עם ההרשמה הראשונה בשירות התעסוקה.

ממועד זה,בודקים 18 חודשים אחורה=540 ימים,
צבירת 360 ימים לעובד בשכר חודשי או 300 ימים לעובד בשכר שעתי(גם אם עבד באופו רציף/לא רציף).

לעובד חודשי מחשבים חודש עבודה לפי 30 ימים*12=360
לעובד בשכר יומי/שעתי מחשבים לפי 25ימים*12=300

לעובד בשכר שעתי גם 18 ימי עבודה בחודש ילקחו כמי שעבד 25 ימים.

תקופות עבודה מעורבות(חודשי ויומי/שעתי)יחושבו כולן לפי עובד יומי/שעתי=300 ימים

במידה ותפוטרי ממקום עבודתך האחרון,
לא תהיה לך כל תקופת המתנה ותהיי זכאית לדמי אבטלה באופן שוטף,כל עוד את מתיצבת בשירות התעסוקה ולא מפנים אותך לעבודה.

בהצלחה.

שלום לך,

על פי המידע אותו ציינת התחלת את ההרשמה בשירות התעסוקה ב-3.3.2010

עבור 5 ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 4 חודשים רצופים, לא ישולמו בעדם דמי אבטלה. עם זאת, זכאותך למספר הימים המרביים המגיעים לך אינה נפגעת.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/Avtmsparymeytaslom.aspx

מקווה שהמידע יסייע בידייך להבין החישוב.

לגבי דמי לידה,אכן אלה התנאים ויש לבדוק כל מקרה לגופו במחלקת אמהות בביטוח הלאומי:

"דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע ."

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

בהצלחה.

בקישור:http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/forms/insur....בהצלחה.

שלום לך,

אשמח להסבר לסיבת הווצרות החוב.

א- האם התיצבת אחת לחודש(למי שגילו מעל ל-50)?
או
ב- האם המשכת להתיצב בשירות התעסוקה בתקופה בה התחלת לעבוד?

לעיתים,מתחילים לעבוד בשכר נמך מדמי האבטלה,
וממשיכים להתיצב בשירות התעסוקה,אך יש להעביר תלוש שכר לביטוח הלאומי לניכוי הכנסותייך מדמי האבטלה.

מומלץ להכין מכתב הסבר לסיבת קבלת עודף התשלום עם בקשה להפחתת כפל הקנס לפחות(סביר להניח שהוא נקבע לצורך הרתעה),
עם הסיבה האמיתית שלך,כפי שציינת בפנייתך בפורום.

נשמח אם תעדכני אותנו בפרטים,כדי שנלמד גם מנסיונך(ע"י הוספת הודעה למענה שלי).

בהצלחה.

לעלות לך בסירוב ולאי קבלת קצבה.1.באם מפטרים אותך תוכל להמשיך
לקבל את דמי האבטלה באם לא עברה שנה מיום זכאותך באותם תנאים.
2.בכדי להיות זכאי לדמי אבטלה יש לצבור את ימי האכשרה מחדש,מעבר לכך עיין בקישור אבטלה חוזרת:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תביעה%20חוזרת%20לדמי%20אבטלה.aspx
3.תוכל לנצל את ימי האבטלה כפי שהסברי לך בתשובה 1.
בהצלחה.

הסבר מאתר המל"ל:
שמירת היריון - תנאי הזכאות
האישה תושבת ישראל.
היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.
בכל מקרה, רופא מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
למי שיוצאת לחו"ל - אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני יום קובע לשמירת הריון):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת), או דמי פגיעה בעבודה, או דמי אבטלה, או דמי תאונה, או גמלה לשמירת היריון (קודמת), או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.