פורום ביטוח לאומי

שלום.

כאמור, קצבת נכות כללית משולמת לזכאים עד גיל פרישה. בהגיעך לגיל פרישה, הנך עובר לקבל קצבת זקנה (קצבת אזרח ותיק) במקום קצבת הנכות.

אולם מי שסכום קצבת הזקנה לה הוא זכאי נמוכה מסכום קצבת הנכות שקיבל זכאי להשלמת הסכום- קצבת זקנה לנכה - קצבת אזרח ותיק לנכה.

לצורך קבלת הקצבה הנ"ל יש להגיש תביעה לקצבת זקנה כאשר קצבת זקנה לנכה תכלול השלמה לסכום קצבת הנכות שהזכאים קיבלו לפני גיל פרישה.

 

 

 

 

 

 

 

שלום לך,

לאחרונה השאלה הזו הגיעה לפתחי, פעם אחר פעם, מכל זווית אפשרית ונראה שיש לגביה אי בהירות.

 

השאלה הזו נוגעת למי שנפגע במהלך עבודתו ועקב עבודתו, וכתוצאה מכך הוא נעדר מהעבודה למספר ימים ספורים. ולא יותר מ- 12 ימים.

 

נראה שלא מעט אירועים כאלה מתרחשים ואותם עובדים נוטים לוותר לעצמם מסיבות שונות ולחזור מהר לעבודה.

 

השאלה מקצינה בעיקר במצב שהפגיעה מחייבת מנוחה ארוכה יותר, והעובד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה עקב אילוצים כלכליים, חוזר לעבודה עוד קודם למיצוי ימי המחלה שאושרו לו ובסוף, יוצא שהוא פגע בעצמו כלכלית.

 

שאלתך נוגעת בדיוק לנקודת המפגש שבין זכויות מביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה לבין הזכויות על פי דיני העבודה, בפרט ימי מחלה. מדובר בהתנגשות לא אינטואיטיבית, במיוחד כשמדובר בפגיעות קצרות (עד 12 יום).

דמי פגיעה לפי ביטוח לאומי:

כאשר עובד נפגע בעבודה והפגיעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה", הוא זכאי ל:

דמי פגיעה בגין ימי ההיעדרות מהעבודה עקב הפגיעה . לא מדובר במחלה רגילה.

אבל:

אם ההיעדרות מהעבודה הייתה לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה בסך הכל, ביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור שלושת הימים הראשונים להיעדרות – אלא כאמור רק אם ההיעדרות נמשכת מעל 13 יום ומעלה.

משמע: אם ההיעדרות היא פחות מ-12 ימים, ביטוח לאומי משלם רק מהיום ה-4 ועד לסיום ההיעדרות.

זה מצב בניגוד לאינטואיציה כי השאלה המתבקשת מיד מי אמור לשלם לעובד עבור 3 הימים הראשונים להיעדרות?

כאן נכנס גורם נוסף, דיני העבודה:

בדרך כלל, המעסיק עשוי לשלם לעובד את ימי ההיעדרות הראשונים בתנאי שיש לעובד צבירה מספיקה של ימי מחלה לפי חוק. לכן נדרש חישוב ימי מחלה לעובד , לפי וותק בעבודה. כי אין זכאות לתשלום עבור ימי מחלה אם לא צברתם עדיין.

 דוגמה ראשונה – עובד עם ותק של חודש אחד בלבד:

צבר: 1.5 ימי מחלה.

נפגע בעבודה ונעדר 11 ימים. ( ההיעדרות של 11 יום בדוגמה, היא רק להמחשה באותם מקרי היעדרות של לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה)

בהתאם לדוגמה, ביטוח לאומי ישלם לו על 8 ימים בלבד מהיום הרביעי להיעדרות עד היום ה 11, כולל.

מי ישלם על ימים 1–3?

המעסיק ישלם רק עבור יום אחד וחצי (אם העובד צבר אותם במלואם), ואין חובה לשלם מעבר לכך. הואיל ובדוגמה הנ"ל העובד לא צבר מספיק ימי מחלה – ימי ההיעדרות הראשונים יהיו ללא שכר.

דוגמה שנייה – עובד עם ותק של 8 חודשים:

צבירת ימי מחלה: 12 ימי מחלה (1.5 × 8).

היעדרות 11 ימים עקב פגיעה בעבודה.

ביטוח לאומי ישלם לו עבור הימים 4–11 מיום הפגיעה (סה"כ 8 ימים). בשווי 75% מהשכר היומי ולא יותר מתקרה שקבוע בחוק הביטוח הלאומי.

המעסיק ישלם לו את 3 הימים הראשונים מתוך צבירת ימי המחלה, לפי הגובה הקבוע בחוק ימי מחלה, יום ראשון: 50% שכר. יום שני: 50% שכר. יום שלישי: 100% שכר.

 

לסיכום,

הנפגעים העיקריים הם עובדים שלא הספיקו לצבור מספיק ימי מחלה אצל המעסיק בשל ותק קצר. ונעדרו מהעבודה עד ולא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה.

בפגיעות קצרות (עד 12 יום), נוצר "ריק" של 3 ימים – שהמעסיק אחראי לו רק אם יש לעובד ימי מחלה צבורים.עובדים חדשים (למשל עם חודש ותק בלבד) עלולים למצוא עצמם בלי כיסוי שכר על הימים הראשונים.

מקווה שהייתי לעזר,

 

שלום לך,

 

שאלה מצויינת ומרתקת. הואיל ויש כאן צד נוסף, בעיקר תלויים ילדים - שטובתם חשובה לאין ערוך ונוכח חוסר הידע בנקודה זו, החלטתי להרים את הכפפה ולהשיב ביתר פירוט.

וכל זה למה?

כי תוספת תלויים זו תוספת שניתנת מעבר לקיצבת הנכות עצמה. ומה מיוחד בתוספת הזו יותר מכל תשלום אחר?

בעוד קצבת נכות מיועדת לסובל מהנכות עצמה ומיועדת לו. הרי שתוספת התלויים עשויה להיות לבת זוג ו/או לילדים. מצב זה מעורר את שאלתך המורכבת.

זאת ועוד,

 

כאשר בן זוג (לרוב האב) אינו משלם מזונות שנפסקו בבית המשפט, האם רשאית לפנות לביטוח הלאומי ולתבוע תשלום מזונות , לפי חוק המזונות. ביטוח לאומי משלם לאם תשלום חודשי בגובה מסוים (מוגבל בתקרה), ותובע מהאב את ההחזר.

 

ראשית, אציין שהפתרון האולטימטיבי הוא להגיע להסכם גירושין ולהכניס סעיף מיוחד ומפורט שמתייחס לתוספת התלויים האם תיחשב או לא תיחשב כחלק מהמזונות או כהכנסה ורצוי עם עו"ד שמבין גם בשיני משפחה וגם בביטוח לאומי שיוכל להתייחס לסוגיה על כל מורכבויותיה.

שנית, אציג כאן מידע נוסף לקריאה להרחבת הידע הואיל והנושא הזה נשמט לא מעט מהסכמי גירושין ומתברר שהוא מאד חשוב ואפילו קריטי לטובת הילדים.
תוספת תלויים בקצבת נכות – ההיבט של הביטוח הלאומי:

תוספת תלויים היא תוספת כספית הניתנת למקבל קצבת נכות, אבל עבור טובתם של:

בת/בן זוג (בתנאים מסוימים – הכנסה נמוכה וכו’).ילדים עד גיל 18 (או גיל 20 אם משרתים בצבא/שירות לאומי).

אך יש להדגיש:

הכסף אינו משולם ישירות לילדים או לאם, אלא כחלק מהקצבה שמשולמת לנכה.אם כך, גם בעניין אופן התשלום של התוספת (ממי למי) יש לתת את הדעת.
נקודת המוצא בדיני משפחה:

בדיני מזונות, חובת האב כלפי ילדיו הקטינים אינה נגזרת ישירות מהתשלומים שהמדינה משלמת, אלא מחויבות משפטית נפרדת (על בסיס הדין הדתי או האזרחי, תלוי במקרה).

השאלה המרכזית:

מי מההורים בעצם מקבל קצבת הנכות שבגלל נכותו נוצרה זכאות לתלויים שלו לתוספת עבורם?

ושאלה מרכזית נוספת:

האם תוספת התלויים בקצבת הנכות שקיבל האב/האם בעבור הילדים – נחשבת כתחליף למזונות או כהכנסה שלו/ה שיש להביאה בחשבון בעת פסיקת המזונות?במשפחה לעיתים, תוספת תלויים נחשבת כהכנסה . צריך לדייק ולבחון למי מבני הזוג זה נחשב כהכנסה האם זו הכנסה של ההורה המקבל את התוספת עבור עצמו ו/או לילדו או האם זה הכנסה של ההורה שבגינו נוצרה עצם הזכאות לנכות וממילא לזכאות לתלויים? יש מקרים שתוספת התלויים תקוזז מחיוב המזונות:

בתי המשפט למשפחה נוטים לראות בתוספת התלויים כמקדמה על חשבון חיוב המזונות. אבל המצב לא עקבי. והפתרון הרצוי הוא להגיע להסכם ברור ומפורש בעניין הזה למניעת אי הבנות נוספות. כלומר, אם האב מקבל תוספת תלויים עבור שני ילדיו (למשל, 800 ש"ח לכל ילד), ובית המשפט פוסק מזונות של 1,400 ש"ח לכל ילד, אז במקרים רבים האב יחויב רק ב-600 ש"ח לכל ילד (לאחר קיזוז התוספת). בעיני בימ"ש משפחה המטרה: לא להביא למצב שבו האם מקבלת כפל תשלומים. פעמיים כסף עבור הילדים – פעם מהביטוח הלאומי ופעם מהמזונות. אבל אין חזקה מוחלטת לקיזוז . ומכאן החשיבות של הסכם בין הצדדים שמתייחס לזה.

במקרים מסוימים, בעיקר אם התוספת אינה מועברת בפועל למי שמגדל את הילדים (לרוב האם), או אם ההורה הנכה אינו מקיים את חובתו ההורית, ייתכן שבית המשפט לא יקזז את התוספת – אלא יראה בה כמשולמת שלא למטרה הנכונה. אם האם מקבלת את התוספת לאחר הגירושין (למשל אם הילד במגוריה והיא הנכה), הרי שהתוספת תיחשב כחלק מהכנסותיה ויכול שתילקח בחשבון כחלק משיקולי חלוקת נטל המזונות – אך לא תיחשב כשלעצמה כמזונות.

 

אם האיש מקבל קצבת נכות עם תוספת תלויים עבור הילדים, האם ביטוח לאומי יראה בכך תשלום מזונות בפועל? או שלא, וביטוח לאומי ימשיך לשלם לאם את דמי המזונות?

 

תלוי מה נקבע בפסק הדין. תוספת התלויים תילקח בחשבון בשלב גביית החוב מהאב, ביטוח לאומי עשוי לקזז או לדרוש החזר נמוך יותר מהאב, אם יוכח שתוספת התלויים שקיבל משקפת בפועל חלק מתשלום המזונות.

האם כאשר האישה היא מקבלת קצבת נכות עם תוספת תלויים בעבור הילדים – יכול האב לטעון שבגלל שהתוספת כבר מתקבלת, הוא פטור או שיש להפחית מחובת תשלום המזונות?

האב אינו פטור אוטומטית מתשלום מזונות רק משום שהאם מקבלת תוספת תלויים.אבל כן ניתן לשקול את תוספת התלויים כמרכיב של הכנסה בפועל של האם – אשר יובא בחשבון בפסיקת המזונות.

 

לאור כל האמור לעיל, להבנתי אין מנוס מלדון על כך בפירוט בהסכמי גירושין. ולקבל על כך החלטה ברורה שתוכר כפסק דין. רק פסק דין ברור ומפורש בסוגיה זו - הוא הקובע לביטוח לאומי.

 

בהצלחה,

ערב טוב,

בשאלתך חסרים נתונים רבים כגון האם מדובר בתאונת עבודה? האם נותרה מגבלה ביד כתוצאה מהשבר? האם יש איחוי מלא של השבר וכיוצ"ב

על מנת לבחון האם נותרה נכות כתוצאה מהשבר (רצוי בחלוף מס' חודשים) יש לבדוק האם נותרה מגבלה ביד, האם בצילומי ההדמיה ניתן לראות איחוי של השבר וכיוצ"ב.

שאלות אלו ניתן להפנות לאורתופד על מנת שיעריך האם נותרה לך נכות.

 

איחולי בריאות

שלום לך,

 

הקביעה של הצורך בהשגחה מתמדת היא אבחנה רפואית. ולא התרשמות אישית. עם זאת, כבני משפחה ומכרים אנו נתקלים במצבים שבן משפחה סובל ומרגישים שמשהו לא בדר, חמור יותר.

 

יש לפנות לפסיכיאטר דחוף, על מנת שתתארו בפניו את הסיטואציות הללו, והוא יאבחן את הנבדק האם מדובר במצב המחייב השגחה מתמדת כן או לא.

 

ככל שיאבחן שיש צורך בהשגחה מתמדת הגישו החמרת מצב.

 

בהצלחה,

 

 

שלום לך,

 

ניתן לפתור את הבעיה בהידברות ולהסביר למעסיק שמילוי בל 250 לא בהכרח משמש ראיה שהמעסיק מקבל את גירסתך. בעצם טופס בל 250 בא ואומר שלטענתך נפגע בעבודה והשירות הרפואי מקופ"ח יסווג ככזה, וככל שהתביעה תתקבל ההוצאות יוכרו כנפגע עבודה. זה הכל. לא מטיל אחריות או אשמה על המעסיק.

 

כך ניתן להציע לו שבטופס בל 250 יצטט את דבריך בטופס מבלי לאמת או להכחיש. "לדברי העובד...."

 

שנית, במקרה שגם להצעה הראשונה המעסיק מסרב, ניתן להודיע לביטוח לאומי על כך ולבקש התערבותם בפנייה למעסיק. זה אפשרות לא רווחת אך היא קיימת במקרים של חוסר שיתוף פעולה. אני לא ממליצה להגיע לזה.

 

בהצלחה,

שלום לך,

 

שאלתך אישית ומסגרת הפורום היא מצומצמת ולא מתאימה למענה פרטני שדורש מידע מפורט בדבר נתונים אישים.

ככלל, אכן יש מצב של הגדלת קצבת זקנה בשיעור של 5%. ההגדלה עשויה להינתן למי שעומד בתנאים הבאים:

הוא/היא בחרו לדחות את תחילת תשלום קבלת קצבת הזקנה בגלל שהיו הכנסות מעבודה או בגלל שהיו הכנסות מעבודה ושלא מעבודה ביחד.

התוספת היא בגובה 5% מהקצבה (כולל תוספת הוותק) עבור כל שנה מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות שבה תשלום הקצבה נדחה בגלל הכנסות מעבודה.

 

לדוגמה: מי שעבד שנתיים לאחר גיל הפרישה, קיבל שכר גבוה שלא מאפשר את קבלת הקצבה, ולאחר מכן פרש מעבודתו – זכאי ל-5% תוספת דחיית קצבה עבור כל שנה, סך הכול 10%.

ולכן, אם הקצבה שלו היא בסך 2,000 שקלים כולל תוספת הוותק, הוא יהיה זכאי לקצבה בסך 2,200 ₪. 

 

עם זאת חשוב לדעת:

 

הזכאות לקצבת אזרח ותיק תלויה בהכנסותיך רק מגיל הפרישה עד גיל הזכאות (70).מגיל 70 – לא יבדקו את הכנסותיך.במבחן ההכנסה נבדקת ההכנסה השנתית.אם הגשת תביעה לאחר שהגעת לגיל הפרישה והתברר שבתקופה זו הכנסותיך מעבודה היו גבוהות, זכאותך לתוספת דחיית קצבה תישמר, והשנים שבהן לא קיבלת קצבה יובאו בחשבון בחישוב תוספת דחיית הקצבה המגיעה לך. 

כדי שזכויותיך לא ייפגעו, ולצורך בדיקה וחישוב נכון של הכנסותיך, חשוב להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק בזמן.

 

בהצלחה,

שלום לך,

 

מי שאירע לו אירוע חריג במהלך העבודה ועקב העבודה, רשאי להגיש תביעה לדמי פגיעה. וככל שנשאר לו נזק, רשאי גם להגיש תביעה לנכות מעבודה.

כמובן שוועדה רפואית של ביטוח לאומי תבדוק אם משפטית התקיימו התנאים להכיר בהתקף חרדה כאירוע שניתן להכיר בו כפגיעה בעבודה ו/או כנכות מעבודה.

הואיל והמעסיק אינו רופא, עמדתו מבחינה רפואית-משפטית פחות רלבנטית. אם כי עמדתו עלולה לחבל במידה מה ולהקשות ביכולת של התובע להוכיח ו/או לבסס את טענותיו.

בהצלחה,

שלום לך,

 

יש שני סוגי וועדות רפואיות. שהמשותף להן שהן מתקיימות בביטוחי לאומי. השוני בינהן הוא הזכאות שהן יוצרות.

וועדה רפואית לצורך פטור ממס הכנסה - כשמה כן היא. נועדה אך ורק לבחון האם הבעיות הרפואיות מהן סובל הנבדק מזכות בפטור ממס הכנסה .

 

וועדה רפואית לצורך ביטוח לאומי - בודקת האם המגבלות הרפואיות פוגעות ביכולת להשתכר ו/או לתפקד והאם כתוצאה מכך תיווצר זכאות לקבלת גימלאות שונות. למשל: נכות כללית, שירותים מיוחדים ועוד.

 

לכל וועדה שי תקנות ונהלים אילו ליקויים נלקחים בחשבון ואילו לא נלקחים בחשבון. במצב כזה, יש הבדל באופן ספירת הליקויים ואחוזי הליקוי שניתנים בגינם ניתנת הזכאות. כך יוצא שאדם נבדק לוועדה אחת יקבל תוצאה שונה בוועדה השנייה כי התכליות שונות.

 

בהצלחה

 

קלי שלום

למיטב ידיעתי, אין שוני בשכ"ט עו"ד בשל העובדה שהתובע חייל.

התביעה הוגשה על ידך לביטוח לאומי כנראה מאחר ואין המדובר בפציעה במסגרת פעילות מבצעית לגביה מוגשת תביעה לקצין התגמולים.

לאור זאת, סביר להניח שעליך לגבות שכ"ט עפ"י הכללים וההגבלות שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי לרבות בנושא כמות הקצבאות (עד 60 קצבאות) והאחוזים אותם מותר לגבות.

בהצלחה

טלי שקד, עו"ד

 

שלום לך.

 

יש לצבור תקופת אכשרה שבה שולמו בעדך דמי ביטוח לאומי עבור 12 חודשים לפחות מתוך 18 חודשים שקדמו ליום שבו תתייצבי לראשונה בלשכת התעסוקה .

 

בחודשים שבהם תקבלי גימלת שמירת הריון הם עשויים להיחשב כחודשי האכשרה הנ"ל אך יחד עם זאת עלייך להגיע ל 12 חודשי אכשרה לפי התנאים הדווקניים של ביטוח לאומי.

 

כדי להרחיב הידע בעניין ולמניעת אי הבנות ראי המידע המפורט בקישור הזה.

בוקר טוב,

בשאלתך חסרים נתונים רבים כגון מהן המחלות/הפגיעות מהן את סובלת, גילך וכיוצ"ב.

 

ככלל - במידה ואת מתחת לגיל 62 את יכולה להגיש תביעה לנכות כללית. האם תקבלי קצבה? זה כבר תלוי בשילוב של הוועדות הרפואיות וכמובן במצבך הרפואי ובמסמכים הרפואיים שלך.

 

איחולי הצלחה ובריאות

שלום לך,

 

ייתכן שזה ייחשב להכנסה שלא מעבודה. עם זאת הואיל ויש עוד פרמטרים נוספים אישיים שעשויים להשפיע על הזכאות למזונות ועל גובה הקצבה, המענה הוא לא יכול להיות סופי ובוודאי שלא ניתן להתבסס עליו.

שלום לך אמא לביאה,

 

קצבה מוגדלת למשפחה עם שני ילדים נכים או יותר

משפחה שבה שני ילדים נכים או יותר, זכאית לקצבה מוגדלת ב-50% עבור כל ילד, בהתאם לקצבה שנקבעה לו.

לדוגמה, במשפחה עם שני ילדים נכים, שעבור ילד אחד נקבעה זכאות בשיעור 100% ועבור השני בשיעור 50%, עבור כל ילד תשולם קצבה מוגדלת ב-50%. כלומר, עבור הילד הראשון שיעור קצבה המוגדל יהיה 150%, ועבור הילד השני 75%.

משפחה שבה שני ילדים נכים, תמשיך להיות זכאית לקצבה מוגדלת, גם אם הקצבה עבור הילד השני לא משולמת בפועל, בשל אחת מהסיבות הבאות:

 

הוא שוהה בפנימייה או במשפחת אומנה.הוא מעל גיל 18, והופסק תשלום קצבת ילד נכה רק בשל הגיעו של הילד לגיל 18.

חשוב להדגיש כי התשלום המוגדל משולם באופן אוטומטי לזכאים לכך.

סכום הקצבה לילד השוהה במוסדילד הזכאי לקצבה בשיעור 50% - יקבל קצבה חודשית - 651 ש"ח .ילד הזכאי לקצבה בשיעור 100% ומעלה- יקבל קצבה חודשית - 1,303 ש"ח

 

בברכה

ערב טוב,

ראשית איחולי בריאות.

 

כלל הנחה/פטור מדמי ביטוח ניתנים לבעלי דרגת נכות מלאה קרי 100.

בכל מקרה אני מציעה שתפנה למחלקת גבייה בביטוח לאומי באמצעות האזור האישי שלך וזאת למען הסר ספק ויצירת חוב.

 

איחולי הצלחה

ערב טוב,

 

ראשית אאחל לך איחולי בריאות איתנה.

 

שנית, אציין כי מבחן ההכנסות והחסכונות חל ככלל בעת הגשת תביעה לסיעוד.

הבחינה בעניין החסכונות היא האם הם מניבים תשואה וכמה?

 

כל עוד לא נתבקשת להמציא לביטוח לאומי פירוט של עו"ש ופירוט של פקדונות וחסכונות אז אין צורך להגיש לביטוח לאומי כעת שום דבר.

מה גם שכבר נמצאת זכאי לגמלת ביעוד.

 

איחולי בריאות והצלחה

 

שלום רב,

 

ראשית איחולי בריאות.

ניתן לקבל קצב נכות כללית וקצבת אבטלה יחד (יצוין שקצבת אבטלה תחושב כהכנסה מעבודה מה שאומר שבמידה והצבת אבטלה תהיה גבוה יותר מהסכום שאת יכולה לעבוד ולקבל קצבת נכות אז קצבת הנכות תקוזז בהתאם לגובה קצבת האבטלה. יש באתר של ביטוח לאומי טבלה המדגימה כמה את יכולה להשתכר מבלי שקצבת הנכות שלך תיפגע).

בנוסף, ניתן להגיש גם תביעה לקרן הפנסיה ולקבל מקרן הפנסיה אך עלייך לדעת כי במצב הזה תקבלי רק את קצבת היסוד מביטוח לאומי מבלי תוספות בגין ילדים וכו.

 

דהיינו אם הקצבה שלך כיום 4556 ש"ח ואת זכאית לתוספת עבור 2 ילדים אז תקבלי רק 4556 ש"ח ללא התוספת על הילדים.

 

איחולי בריאות

שלום רב,

 

ככלל במידה וחתמת על הסכם פשרה המונע ממך להגיש תביעה כזו או אחרת לביטוח לאומי עלייך לדעת כי במידה והחלטת להגיש תביעה אזי חברת הביטוח עלולה לדרוש ממך את הכספים שקיבלת מהמוסד לביטוח לאומי הקשורים בתביעת הרשלנות.

 

כמה כסף ואיך תעשה החלוקה זו כבר שאלה שעניינה אקטואריה ולא ניתן להשיב עלייה במסגרת הפורום הנוכחי ובפרט שאין בידנו את כל הנתונים של התביעות שלך.

 

איחולי הצלחה והמון בריאות

 

שלום.

לצורך קבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי יש לענות על מס' תנאים ביניהם גם גיל וגובה ההכנסה מעבודה. נתונים אלו חסרים בשאלתך.

לגבי תנאי הנכות הרפואית- עלייך להיערך עם מלוא המסמכים הרפואיים טרם הגשת התביעה. ציינת בשאלתך שאת סובלת מבעיה בתחום הנפשי לפיכך, עליך לצרף לתביעה אבחנה עדכנית מרופא פסיכיאטר.

מאחר ועליך לעמוד גם בתנאי הנכות הרפואית רצוי לצרף מסמכים רפואיים נוספים במידה ואת סובלת מבעיות רפואיות נוספות.

בריאות והצלחה!

 

ספי שלום.

מומלץ לשמור על התושבות בישראל, כדי להבטיח המשך קבלת שירותי בריאות ושמירה על הזכויות הסוציאליות בביטוח הלאומי.

במידה והעברת את מרכז חייך לחו"ל באופן מלא, אתה יכול לפנות לביטוח לאומי ולבקש להפסיק את תושבותך לפני שחלפו 5 שנים.

לשם כך עליך למלא הצהרה על ביטול התושבות כאשר לרוב התושבות תישלל מיום ההודעה לביטוח הלאומי.

בהצלחה!

 

שון שלום

תביעה לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה באיחור אמנם אפשרית אך עלולה לפגוע בזכאותך לקבלת גמלה. עקרונית, אדם זכאי לתשלום דמי פגיעה עד 90 יום מהתאונה (ככל שנעדר מהעבודה ונגרמו לו הפסדי שכר) ובהמשך במידה ונתרה לו נכות, ניתן להגיש תביעת נכות.

במידה ואן נעדרת מעבודתך לתקופה ממושכת (מלבד אותם 49 יום) וככל שנותרו לך מגבלות כתוצאה מהתאונה מציעה לך לנסות להגיש תביעה כעת על אף שחלפו שנתיים מהתאונה.

מומלץ להעזר בעו"ד מתמחה בתחום לצורך הגשתה במיוחד משום שמדובר באיחור משמעותי בהגשה.

בהצלחה

טלי שקד, עו"ד

שלום

השכר הקובע לעניין קצבת נכות מעבודה מחושב על בסיס שכרך ברבע השנה שקדמה לפגיעה.

לפיכך, העלייה שחלה בשכרך אינה משפיעה על שיעור הקצבה המגיעה לך.

ההליך באמצעותו ניתן להעלות את סכום הקצבה הוא באמצעות הגשת תביעה להחמרת מצב וזאת רק במידה וחלה החמרה במצבך הרפואי.

בהצלחה!

 

 

שלום לך.

 

הסניף המטפל נקבע לפי כתובת משרד הפנים.

יש אמנם חריגים. שמקורם בקביעה מהי כתובת המגורים.

אבל אי שביעות רצון מטיפול בסניף מסויים אינה עילה להעברה לסניף אחר.

בברכה,

שלום לך,

כל סוגי ההנחות בארנונה נקבעות לפי נהלים של כל רשות מקומית ולא לפי ביטוח לאומי.

כמובן שיש מקרים של הנחה בארנונה עקב אי הכנסה או הכנסה נמוכה למקבלי הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה. אבל כדי לדעת בדיוק אם נוצרת זכאות להנחה בארנונה יש לפנות לרשות המקומית ולבדוק את כל תנאי הזכאות להנחה.

בהצלחה,

שלום לך,

 

הסמכות לקביעת התאמת התפקיד למגבלה רפואית הוא רופא תעסוקתי. אם אינך בטוח האם סוג העיסוק שהציעו לך כקופאי בסופר נחשב לעבודה בישיבה או שגם העבודה הזו אינה מתאימה למגבלה הרפואית ממנה אתה סובל עליך לפנות בהקדם לרופא התעסוקתי שיבחן את טענתך ויקבע את המלצתו.

 

בהצלחה,