פורום ביטוח לאומי

ניכוי של 88 ש"ח הוא תשלום עבור דמי בריאות.

מה שמעניין הוא שמקבלי קצבת נכות פטורים מתשלום עבור דמי ביטוח.
תוכל לקרא על כך בקישור מטה.

ממליצה לבדוק בביטוח הלאומי לפשר ההורדה.

בברכה,
אורנה.

שלום יוליה,

לצערי,יש אי דיוקים במידע שנמסר לכם/שרשמת.

קצבת נכות משולמת לאחר תקופת המתנה של 90 יום,למי שאינו עובד ואין לו הכנסות מעבודה/ימי מחלה.
בד"כ,למי שיש הכנסות בתקופת המחלה,מוחזרת התביעה במלואה כפי שהיא עם הסבר על דחיית התביעה.
במקרים מסוימים משולמת קצבת שר"מ,ראי בקישור מטה,
קיראי בתנאי הזכאות בסעיף 2 למי שאינו מקבל קצבת נכות ונקבעת לו נכות רפואית בשיעור 75%.

ממליצה לבדוק בשנית בביטוח הלאומי,המידע שנמסר לכם למיטב הבנתי אינו מתאים לתנאים המזכים בקצבה כמפורט בקישור.

איחולי החלמה מלאה לאביך,
אורנה.

את זכאית לדמי לידה אם צברת את תקופת האכשרה הנדרשת כמפורט להלן:
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה(זה מתאים גם למקרה שלך).

לגבי תשלום בתפר בין דמי האבטלה ועד ללידה אין פיצוי מהביטוח הלאומי.

בתביעה חוזרת לדמי אבטלה,את אמורה להתיצב כמספר הימים להם את זכאית לדמי אבטלה בלבד.

בהצלחה ולידה קלה,
אורנה.

את התנאים שעליו לעמוד בהם על מנת לקבל דמי אבטלה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בהצלחה.

תקופת אכשרה לדמי אבטלה נבדקת רק ב-18 חודשים בלבד,אחורה,מהיום בו אביך נרשם לראשונה בשירות התעסוקה.
בתקופה זו בודקים אם צבר 360 ימי עבודה שניכו מהם דמי ביטוח למי שעבד בשכר חודשי,
או 300 ימי עבודה כנ"ל לעובד בשכר יומי/שעתי.
לעובד בשכר יומי גם 18 ימי עב' בחודש ילקחו בחשבון כמי שעבד 25 ימים.

נבדקים ימי עבודה,ולא מחשבים שעות עבודה.

מה שעליכם לבדוק עתה האם יש לו מיום בו נרשם בשירות התעסוקה(בתקווה שהוא נרשם סמוך להפסקת עבודתו),האם יש לו את התקופה הנדרשת כמפורט מעלה.
סיפרו בתלושי השכר שלו ימי עבודה בכל חודש.
בכל חודש בו יש 18 ימים,חשבו 25 ימים.

הבדיקה צריכה להעשות לפי תאריך עזיבה.
יום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה
בדיקה מיום זה 18 חודשים אחורה
ספירת ימי עבודה בכל תלוש שכר.

בהצלחה,
אורנה.

שהות בחוץ לארץ
קצבת הנכות משולמת לנכה תושב ישראל השוהה בחו"ל, בששת החודשים הראשונים מהיציאה מהארץ. תשלום הקצבה לאחר 6 חודשים אפשרי בתנאים מסוימים, כגון אם הוא או בן זוגו מועסקים על-יד מעסיק ישראלי בחו"ל, או אם דרוש לו טיפול רפואי מיוחד.


ובאם מדובר בנכות מעבודה אלו התנאים:
תשלום הקצבה לשוהה בחוץ לארץ
מקבל קצבת נפגעי עבודה השוהה בחו"ל וכן מי שהיגר מהארץ, חייבים להודיע למוסד בכתב על הנסיעה או ההגירה ולבקש את המשך תשלום הקצבה. אם אישר המוסד את המשך התשלום, תועבר הקצבה לחשבונך בארץ או בחו"ל על פי בקשתך.

תושבים זרים שזכאים לקצבת נפגעי עבודה, תועבר הקצבה לחשבון הבנק שלהם בחו"ל.
בהצלחה.

"קצבת הנכות משולמת לנכה תושב ישראל השוהה בחו"ל, בששת החודשים הראשונים מהיציאה מהארץ. תשלום הקצבה לאחר 6 חודשים אפשרי בתנאים מסוימים, כגון אם הוא או בן זוגו מועסקים על-יד מעסיק ישראלי בחו"ל, או אם דרוש לו טיפול רפואי מיוחד. "

אני מקווה שזה נותן לך מענה לשאלתך.
פנו לביטוח הלאומי והציגו נתונים בהתאם.

בהצלחה,
אורנה.

אם מדובר על קצבת נכות,נבדקת הכנסה מעבודה בלבד.

למקבלי הבטחת הכנסה יש הגבלה לגבי שנתון הרכב ודירה שמתקבלת בירושה-נעשית בדיקה לפי שוויה בשוק בניכוי הוצאות שיהיו לך.
לאדם יחיד מותר להחזיק חסכון בבנק של 29,000 ש"ח וקצבתו לא תפגע.

אם יהיה צורך בהרחבה לגבי אחד הנתונים נשמח לסייע בידייך.

בברכה,
אורנה.

זה תלוי באם אתה מרותק או זכאי ומשתמש בכסא גלגלים וכן הינך חייב לעבור ועדה לגודל רכב ששם קובעים לאיזה גודל רכב אתה זכאי
יש התייחסות לגובהך משקלך ומגבלותיך ועוד...תתיחס לכל הסעיפים הרלוונטים המגדירים את ההלואות וכדומה....:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/MOBILITY/Pages/default.aspx

בהצלחה.

לך על השאלה הזאת.2.בעבודה שלך לא עושים לך טובה זה החוק,
וברור שזה יתרון,ואישה בחופשת לידה זוכה לכל ההטבות שקבלה.

1.3.לגבי השאלה הזאת אני מציע לך לפנות לעו"ד המתמחה בנושא.
2.מאחר ואת עובדת בחברה ישראלית אז אני מניח שצברת את תנאי הזכאות ראי הסבר המל"ל :

דמי לידה - תנאי הזכאות
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני היום הקובע):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.
חודשי השירות בצבא - לחיילת שהפסיקה את השירות הצבאי והתחילה לעבוד, אבל בגלל השירות בצבא אין לזכותה מספר חודשי עבודה, המזכים בדמי לידה. לחיילת בשירות קבע קיימים תנאים שונים, בכפוף לחודש ההיריון שבו עזבה את השירות הצבאי.


אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק. היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.





ובכלל כדי לך לעיין בקישור דמי לידה יש הסברים הפרשים שאת זכאית וכדומה..כנסי לכל הסעיפים.לידה קלה:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/MATERNITY/CHILDBIRTH_ALLOWANCE/Pages/default.aspx

אבטלה - מתי משולמים דמי האבטלה?
התשלום בעד חודש האבטלה הראשון מתבצע במועד לא קבוע, והוא תלוי בתאריך שבו הוגשה התביעה וזמן הטיפול בסניף. התשלום בעד חודש האבטלה השני ואילך יהיה בסמוך ל- 17 בחודש שלאחריו.

דמי אבטלה משולמים רק לאחר התיצבות מלאה בשירות התעסוקה,
שכן התשלום הוא עבור חודש קודם.
במהלך חודש 9/2008,לא יהיה לך תשלום,
והחל מחודש אוקטובר 10/2008 ואילך,כפי שחיים העביר בקישור.

בברכה,
אורנה.

ישירות מהאב הכנסתך לא תפגע בגובה המזונות שפסק בית המשפט
יש סכומים מינימאלים שבית המשפט פוסק והם לא נפגעים,אך באם
תמשיכי לקבל מהמל"ל את דמי המזונות הם יפגעו כפי שהסברתי לך
בתשובה הקודמת.קראי אותה פעם נוספת,כי לא נראה לי שהבנת.
בהצלחה.

הרי שלאחר השתכרות של 7% מהשכר הממוצע במשק שהם 536 ש"ח
הקצבה מתחילה להתקזז עם התקדמות ההשתכרות כ-60% מכל שקל
לדוגמא במידה ואת משתכרת 3000ש"ח לצורך החישוב מפחיתים 536ש"ח=2464 ואותם מכפילים ב-60%=1478ש"ח ואת הסכום הזה יפחיתו
מסך קצבתך ממזונות שבסך 2867 ש"ח וברגע שתשתכרי 5313 ש"ח
שהיא נקודת האיפוס לא תקבלי יותר קצבת מזונות מהמל"ל,והמסקנה המתקבלת שעדיף לגבות מהגרוש באם המל"ל מסוגל גם הוצ"לפ יכולים.

אשה שיש עמה 2 ילדיםגובה הקצבה
2,867 ש"ח נקודת האיפוס
5,313 ש"ח


ולגבי ההכנסות תוכלי ללמוד מאתר המל"ל מהקישור עצמאי את המוטל
עליך,ויתכן שבשל הכנסות נמוכות לא תוגדרי שעצמאית אלא כעוסק פטור,
ומעבר להסבריי רצוי שתתייעצי עם יועץ מס או רואה חשבון בהצלחה.:

http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/Self_Employed/Pages/default.aspx

הרצון מוביל ליכולת, חשוב לזהות מיגבלות בשל העובדה כי את לשני ילדים מול יכולות אישיות, להבדיל בין אדם מקצועי לאדם שאינו מקצועי. כך למשל : שיעורים פרטיים, שימוש בתוכנות להכנסת נתונים, ניהול משרד עורכי דין / רואי חשבון, הנהלת חשבונות הם בדר"כ עבודות כשכירה, יחד עם זאת, פתיחת עסק, גם קטן, מחייב סקר שוק ובחינת יכולות כמו מוצרי אומנות, טיפוח גוף, תיווך, אוכל ועוד
ואין הביישן למד
מוטי

דמי פגיעה - תשלום דמי הפגיעה
דמי הפגיעה נועדו לפצות את המבוטח על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה (למבוטח השכיר ישלם המעסיק את שכר אותו היום). בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה ישולמו דמי הפגיעה רק למבוטח שלא היה מסוגל לעבוד 12 ימים לפחות מלבד יום הפגיעה.
למבוטח השכיר - המוסד ישלם למבוטח את דמי הפגיעה במלואם (בהתאם לכללים הרשומים), ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח בעד 12 הימים הראשונים (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית).
למבוטח העצמאי - לא ישולמו כלל דמי פגיעה בעד 12 ימי הזכאות הראשונים.
לאחר שאישר המוסד לביטוח לאומי את התביעה ישולמו דמי הפגיעה לזכות חשבון הבנק של המבוטח (לפי הרשום בתביעתו).

על פי הרשאה מיוחדת מאת המוסד לביטוח לאומי, המעסיק רשאי לשלם דמי פגיעה לעובדיו במקום המוסד לביטוח לאומי (לפי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה - פרק ה') או בשם המוסד לביטוח לאומי.
דמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק. עובד שמעסיקו קיבל הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, אינו זכאי לתשלום גם מהמוסד לביטוח לאומי.

למי שעבד באופן חלקי בתקופת אי הכושר - ישולמו להם דמי פגיעה מופחתים ובכל מקרה לא ישולמו דמי פגיעה ליותר מ-8 שעות ביום.

אם המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, תישלח אל המבוטח הודעה על הדחייה ועל סיבותיה.

מבוטח שקיבל דמי פגיעה ונעשה נכה עקב הפגיעה בעבודה, רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

לדמי אבטלה עליך להמתין 90 יום ראי הסבר המל"ל לשאלה דומה:

אבטלה -
האם יולדת שהתפטרה זכאית לדמי אבטלה?
אישה שהתפטרה מעבודתה, לפני הלידה או אחריה, יראו בה כמי שהפסיקה את עבודתה מרצונה, כלומר תתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום שהפסיקה את העבודה (בהתאם לאישור מהמעסיק). על-פי חוק פיצויי פיטורין התפטרות של יולדת דינה כפיטורין, אך היא אינה סיבה מוצדקת לעניין עזיבת העבודה לפי חוק ותקנות ביטוח אבטלה. התפטרות של יולדת בשל אופי העבודה, שעות עבודה ארוכות מאוד, משרה מפוצלת, מרחק וכו' - תוכר כהתפטרות מוצדקת

אם סיבת עבודתך מוצדקת כמפורט להלן:
מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי סיבה מוצדקת - יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).
לאשה לאחר לידה,רצוי להכין מכתב לשירות התעסוקה בו את מפרטת את הסיבה להפסקת עבודתך,הכרוכה ביום עבודה עם שעות פיצול,
שעות נוספות,כפי שציינת בשאלתך,העבירי לפקיד המטפל בך וגם העתק למח' אבטלה בביטוח הלאומי ותמתיני להנחיות מהם.

חלק מהתנאי לקבלת דמי אבטלה,הוא היותך פנויה להפניה למקומות עבודה וסביר להניח לאור מה שרשמת שאינך פנויה עתה לעבודה.

רציתי להסב לתשומת ליבך,שההרשמה הראשונה מקבעת את זכותך לדמי אבטלה(אם עמדת בתקופת האכשרה הנדרשת לדמי אבטלה)ואת יכולה לחזור להרשמה באופן שוטף במהלך השנה,כאשר יהיה לך סידור מתאים לתינוק שנולד(ולפני תום ימי הזכאות לדמי אבטלה להם את זכאית לפי גילך).
ראי קישורים מטה.

מזלטוב ובהצלחה,
אורנה.

http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/default.aspx

בביטוח הלאומי,יש להגיש תביעה לקבלת כל קצבה מכל סוג שהוא,
שכן,כפי שחיים העביר בקישור,ישנם תנאים מוקדמים לבדיקה אם התובע עומד בקריטרקיונים לתשלום כמו הכנסה שלו ושל בן זוגו.

בד"כ,נשלחת הודעה לבית המבוטח בהגיעו לגיל קבלת קצבת זקנה(צריך לעשות הבחנה בין מי שעבד וצבר תקופת אכשרה לבין מי שמגיע לגיל בו הוא זכאי לגיל קצבת זקנה ללא קשר להכנסותיו-כמפורט בקישורים בתשובה קודמת של חיים).

בברכה,
אורנה.

נכותך הרפואית ודרגת האי כושר שלך,רק מצבך ורמת תפקודך.בהצלחה.

צריכה לעמוד בהם הוא הגשת תביעה מזונות מהאב,איני יכול להכנס למקרה שלך,אך ברור שהמל"ל לא ישב בחיבוק ידיים ויתבע את המגיע לו
במידה ותקבלי עבור העבר,ובנוסף לאחר שיפסקו לך דמי מזונות מהאב
הקצבה תקוזז שקל בשקל לפי גובה המזונות.בהצלחה.

נכה לתקופה של 185 עד 364 יום זכאי לפטור חלקי של 62,640 ש"ח לשנת 2008. נכה לתקופה של עד 184 יום אינו זכאי לפטור כלשהו על הכנסותיו.

וכן קישור לאתר הטבות לנכה במס הכנסה :
http://www.pigur.co.il/parentsall/mas1.htm

בקישור המצורף כיצד לעשות זאת יש גם טפסים להורדה ולמילוי:
http://www.btl.gov.il/NR/exeres/2972EB21-95EE-42CC-93C7-587ED5BFE929.htm

רק בריאות ובהצלחה.

מהקצבה וכאשר תשתכרי בסך 2,483 ש"ח קצבת הבטחת הכנסה תקוזז
לגמרי.בהצלחה.

הבטחת הכנסה,ובכל מקרה מותר לך להשתכר כ-536ש"ח מבלי שהקצבה תפגע ומתוך היתרה המל"ל יחשב כמה שווים 60%=278ש"ח
ואותם הוא יקזז מהקצבה,אך זה עדיין לא מאפשר לך לסרב או לא לצאת
לעבודה נוספת שתוצא לך,בקיצור לא נראה לי שהמל"ל יקבל את העובדה
שבתך מעסיקה אותך ועליך לשתף פעולה עם המל"ל,אחרת הקצבה תבוטל לאלתר.בהצלחה.

נכות - בדיקה מחדש
בבדיקה מחדש, בין שנעשתה לפי בקשת המבוטח ובין שנעשתה לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד להפחית את אחוז הנכות הרפואית ואת דרגת אי–הכושר.

בדיקה מחדש ביוזמת המבוטח
מי שתביעתו לקצבת נכות נדחתה (מפני שנקבעו לו פחות מ–60% נכות רפואית, או פחות מ-40% נכות רפואית כאשר אחד הליקויים לפחות הוא 25%, או פחות מ–50% נכות רפואית כשמדובר בעקרת בית, או מפני שנקבע שלא איבד את כושרו להשתכר או איבד פחות מ-50% מכושרו) וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר חלקית, רשאים לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר, אם עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של המוסד.

אם התגלו או נוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר, ניתן לבקש להיבדק מחדש, גם אם לא חלפו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה. לבקשה יש לצרף תעודות רפואיות ואישורים על הכנסות מעבודה.
מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון אי-ירידה בהכנסות, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור של 75% לפחות, רשאי לבקש בדיקה מחדש של אחוז נכותו הרפואית בלבד, אם הוא עונה על התנאים האלה:
1. חלפו 12 חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.
2. רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
3. הוא אינו מאושפז במוסד.
בדיקה מחדש לפי החלטת הביטוח הלאומי
גם המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט לבדוק מחדש את דרגת אי–הכושר של הנכה או של עקרת הבית הנכה באחד התנאים האלה:
1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי–הכושר.
2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר.

בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית.


נכות - ערעור על אחוז הנכות הרפואית/ דרגת אי-הכושר/ אחר
- ערר על אחוז הנכות הרפואית.
- ערר על דרגת אי הכושר.
- ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות.

ערר על אחוז הנכות הרפואית
מי שנקבעו לו פחות מ–80% נכות רפואית, או דרגת אי-כושר הנמוכה מ–75%, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפני ועדה רפואית לעררים.
את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 30 יום (ובתנאים מסוימים - בתוך 60 יום) מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר אחוז הנכות הרפואית.
הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית שקבע הרופא המוסמך או לשנותו (להגדילו או להפחיתו).
החלטת הוועדה הרפואית לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה הרפואית לעררים.
ערר על דרגת אי–הכושר
מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50% מכושרו להשתכר, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר נמוכה מ 75%, רשאים לערער על דרגת אי–הכושר לפני ועדה לעררים.
את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד על ההחלטה בדבר דרגת אי–הכושר. בתנאים מסוימים ניתן למסור את הערעור תוך 60 יום.
הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי–הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).
החלטת הוועדה לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.
ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות
על החלטה של פקיד התביעות שאין עניינה בדרגת אי–הכושר, כגון על החלטתו בדבר תקופות העבודה של המבוטח, גילו, השכלתו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה, שיעור הצמצום בהכנסותיו מעבודה - אפשר לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 6 חודשים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של פקיד התביעות בדבר החלטתו.

לתרופות שבסל התרופות עד סכום של כ-240ש"ח למשפחה,במקרים
של חולים כרוניים התקרה אף נמוכה יותר תלוי במצבך ובאישור שהמל"ל שחל לקופה.בהצלחה.

אודליה שלום

אני מניח שאת מדברת על סעיף 7 בפסקה.

אבל האמור שם אינו החוק בעצמו, אלא עמדת הביטוח הלאומי ביחס לחוק, והיא לא בהכרח הפרשנות הנכונה לחוק.

יחד עם זאת יכול להיות שביטוח הלאומי מסתמך על פסיקה בענין, פסיקה שאני לא ראיתי.

בדקתי בפסיקה ולא מצאתי פס"ד שעוסק בשאלה של זכאות לגמלת שמירת שמירת היריון בזמן שהות בחו"ל. אני אנסה לבדוק פסיקה במקומות נוספים ולחזור אליך. יתכן גם שהדבר נובע מפרשנות אחרת של החוק וזו הפרשנות הנכונה.

בהעדר הוראה בחוק או פס"ד, (אם יש - אז הסתיים הויכוח בשאלה) דווקא ההיגיון אומר ששלילה גורפת אינה מוצדקת, ושאולי כן ראוי לשלם גמלה במצבים מסויימים בחו"ל.

אני מעלה למשל דוגמא לפיה רופא ישראלי מוסמך קבע שהמבוטחת זקוקה לשמירת היריון עם טיפול מיוחד שאותו יכולה לקבל רק בבית חולים מסויים בחו"ל. והמבוטחת חייבת לנסוע לחו"ל ע"מ להציל את ההיריון והעובר. הרי זה מקרה שיכול לקרות. האם תהיה המבוטחת תהיה זכאית לגמלה במקרה כזה? בהעדר פס"ד מנחה ויתכן ויש כאן מחלוקת לגיטימית בין המבוטחות לביטוח הלאומי.

יכול גם להיות שזו עמדת הביטוח הלאומי, המבוטחות קיבלו עמדה זו ואף אחת מעולם לא ערערה בבית הדין על הדחיה, וכך זה נשאר.

לעניין טיול בחו"ל? לטעמי נסיעה לחו"ל אכן מעמידה בספק אם עומדים בתנאי הזכאות.

כאן השאלה מועברת לחיים ולאורנה:
האם ידוע לכם מהיכן נובעת הקביעה הגורפת באתר ששהות בחו"ל שוללת את הגמלה.

בברכה ובריאות שלמה

עו"ד (יועץ מס) זאב גיא





האם תהיה זכאית

אודליה שלום
מצורף סימן שמירת ההיריון עם התיקונים.
לא ברור לי מה תלמדי על חו"ל מסימן זה.

"סימן ה': גמלה לשמירת הריון
58.* בסימן זה -
"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
"שמירת היריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

59.* מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
60.* גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.
מיום 1.11.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1534 מיום 25.7.1995 עמ' 372 (ה"ח 2409)
ת"ט תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 382
החלפת סעיף 60
הנוסח הקודם:
60. גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא הסכום הנמוך משניים אלה :
(1) סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע, כפי שהיה ב-1 בינואר, מחולק בשלושים; חל לאחר מכן פיצוי, יוגדל הסכום בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי;
(2) סכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת, המחושב לפי סעיף 54, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב הסכום לפי פסקה זו, יוגדל הסכום בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.

מיום 1.4.2000
תיקון מס' 38
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 132 (ה"ח 2846)
60. גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מ-70% מהשכר הממוצע מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב שכר העבודה הרגיל יוגדל סכום שכר העבודה הרגיל שחושב כאמור בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.

מיום 1.1.2006
הצמדת גמלאות למדד משנת 2006
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 471 (ה"ח 25)
60. גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב שכר העבודה הרגיל יוגדל סכום שכר העבודה הרגיל שחושב כאמור בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.


61.* (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)

בביטוח הלאומי יש דווח שוטף על היוצאים/נכנסים לחו"ל/מחו"ל.

בברכה,
אורנה.

אבי שלום

אני מרגיש צורך להתייחס לשאלה שלך במובן אחר. והתגובה לא מכוונת דווקא אליך.

מידי פעם אני נתקל בשאלה מסוג "מה אני צריך להגיד לרופא שירשום?" או "מה להגיד למעביד שירשום?"

שאלות שמשמען: תגידו לי איך ל"סדר" את הביטוח הלאומי?

אני מבין את מטרת הפורום כמתן מידע על פתרון בעיות ומחלוקות עם הביטוח הלאומי, אבל אך ורק במסגרת החוק.

ולכן, התשובה לכל השאלות האלה, לרופא או למעביד היא
לרשום אך ורק את האמת. כדאי אולי להתייעץ מראש עם מומחה לביטוח לאומי איך צריך לנהוג כדי לזכות בזכויות, אך זה לא תקין לנהוג בהתאם לנוחיות באותו רגע, ואחר כך להעביר מידע לא נכון: שהרופא ירשום... שהמעביד ירשום...וכו'. זה מעשה לא ראוי.

לדעתי אחת הסיבות שפקידי הביטוח הלאומי מסרבים לכאורה שלא בצדק למבוטחים, זה מפני שיש מבוטחים שמנסים לזכות בזכויות שלא כדין. התוצאה היא שהפקידים רואים בתביעות רבות פוטנציאל לרמאות, גם אם התביעות כשרות לחלוטין. התוצאה היא כמובן נזק והתמרמרות של כלל המבוטחים כלפי הביטוח הלאומי. וחבל !

ועכשיו לשאלתך.

יש גמלאות ומענקים ששאלת השהות, בחו"ל או בישראל כלל אינה רלוונטית וזכאים לגמלה בכל מקרה. לדוגמא דמי תאונה: החוק בעצמו אומר שזכאי לה גם מי שהתאונה אירעה לו בחו"ל (ובלבד שעומד בשאר תנאי הזכאות: סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי) ולכן אני מניח שאתה לא שואל על גמלה כזו.

יש גמלאות שהשהות בחו"ל שוללת אותם. הבטחת הכנסה או גמלת סיעוד למשל, ואני מניח שיש עוד גמלאות כאלה.

כמעט בכל הגמלאות והמענקים, ה"תושבות" היא התנאי הראשון לקבלתן. במקרה כזה גם אם היית שנים רבות בחו"ל, אתה עדיין רשאי לטעון ש"תושבותך" (מרכז חייך - הגדרה קשה ומסובכת) הייתה ונשארה ישראלית, ואתה זכאי לגמלה. ביטוח לאומי יכול שיטען שאינך זכאי לגמלה כי אינך "תושב" בגלל שלא היית בארץ שנים רבות, אבל מחלוקת לגיטימית. היא תתברר בדרך כלל בבית הדין.

אבל אם מבקשים גמלה שאחד מתנאי הזכאות לה הוא השהות בישראל, ומסתירים את השהות בחו"ל, זה עלול לגלוש עד כדי מעשה פלילי ויכולות להיות לזה השלכות חמורות.

הוצאת משכורת ותשלום ביטוח לאומי, למי שאינו עובד זה מעשה לא תקין ולא מזכה בזכויות בביטוח לאומי. בכלל רצוי לזכור. תשלום לביטוח הלאומי הוא תמיד בתנאי אתה חייב בתשלום ביטוח לאומי. מי שאינו תושב אינו חייב בביטוח לאומי. התשלום עצמו אינו מזכה בשום זכויות. זהו התנאי השני לקבלת זכויות אך זה לא מספיק. (התנאי הראשון "תושבות")

מצד שני, אם אתה עובד בחברה ישראלית בחו"ל לביצוע פרוייקט כלשהוא והיא זו שמוציאה את התלוש, הרי שהכל תקין וגם אם אתה בחו"ל, אתה נחשב ברוב המקרים כמו ככל ישראלי אחר שנמצא בישראל.

אני מקווה שאצלך הכל תקין, ואני מתנצל על שניצלתי את שאלתך כדי להתייחס לבעיה הכללית שביחסים שבין הביטוח הלאומי למבוטחים.

בברכה

עו"ד (יועץ מס) זאב גיא