פורום אגודות שיתופיות
מטרת הפורום לתת מענה בנושאי המגזר החקלאי, תחום המושבים, הקיבוצים, סוגיית הבן הממשיך, ירושת המשק החקלאי על כל היבטיו, פיצול נחלה ומתן מענה בדבר מערכת היחסים המיוחדת בין חברי האגודה השיתופית לאגודה עצמה ומתן פתרונות לסוגיות המורכבות העולות מתוך מערכת יחסים זו.
מסמר בתוך אוכל מחדר האוכל של הקיבוץ
פלוני
28/05/18
שלום רב,
אני לקחתי אוכל הביתה מחדר האוכל של הקיבוץ. כשאכלתי מהאוכל גיליתי שיש מסמר קטן בתוך האורז (סנטימטר בערך).
האם יש משהו לעשות בנושא מבחינה משפטית? לא קרה לי נזק אבל למי אני יכול לפנות בקיבוץ בנושא? פניתי כבר לחדר האוכל והם זלזלו בעניין ולא התייחסו, הטילו את האחריות על ספק האוכל שלהם (המלון של הקיבוץ).
אני לקחתי אוכל הביתה מחדר האוכל של הקיבוץ. כשאכלתי מהאוכל גיליתי שיש מסמר קטן בתוך האורז (סנטימטר בערך).
האם יש משהו לעשות בנושא מבחינה משפטית? לא קרה לי נזק אבל למי אני יכול לפנות בקיבוץ בנושא? פניתי כבר לחדר האוכל והם זלזלו בעניין ולא התייחסו, הטילו את האחריות על ספק האוכל שלהם (המלון של הקיבוץ).
מסמך באוכל
עו"ד יעל פרי
29/05/18
פלוני שלום
שאלתך אינה מתאימה לפורום זה.
מציעה להפנות את שאלתך בפורום נזיקין
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
שאלתך אינה מתאימה לפורום זה.
מציעה להפנות את שאלתך בפורום נזיקין
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
הרשות המקומית רשמה שאין פעילות משקית
אנונימי
27/05/18
בביקורת גיליתי, הרשות המקומית רשמו במשקי (בעוטף עזה) 217 מ"ר
מגורים. זה נעשה בשנים האחרונות, אין פעילות משקית. מודד שנישלח ע"י הרשות
רשם בתחתית התסריט אין פעילות משקית!!! מנהלת הארנונה רו"ח במקצועה, על אף כך חתימתה על דרישת תשלום
השנתית מה ניתן לעשות? תודה
מגורים. זה נעשה בשנים האחרונות, אין פעילות משקית. מודד שנישלח ע"י הרשות
רשם בתחתית התסריט אין פעילות משקית!!! מנהלת הארנונה רו"ח במקצועה, על אף כך חתימתה על דרישת תשלום
השנתית מה ניתן לעשות? תודה
תשלום ארנונה
עו"ד יעל פרי
27/05/18
גם אם אין פעילות משקית יש לשלם ארנונה על חלקת המגורים.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
רישום בפנקס חברים
שוקי יהלומי
21/05/18
שלום רב,
האם השלב שלאחר 45 יום מיום אישור הבקשה להצטרף כחבר אגודה, ומשלא הוגש סירוב, ובקשה לבוררות מצד האגודה, המבקש הופך להיות "אוטומטית" חבר אגודה באופן מעשי?
האם ישנה משמעות מעשית לאי רישום המבקש בפנקס החברים או שזה רק עניין טכני? האם ההצטרפות לאגודה לאחר 45 יום היא הפיכה?
האם השלב שלאחר 45 יום מיום אישור הבקשה להצטרף כחבר אגודה, ומשלא הוגש סירוב, ובקשה לבוררות מצד האגודה, המבקש הופך להיות "אוטומטית" חבר אגודה באופן מעשי?
האם ישנה משמעות מעשית לאי רישום המבקש בפנקס החברים או שזה רק עניין טכני? האם ההצטרפות לאגודה לאחר 45 יום היא הפיכה?
האם המושב יכול לסרב לקבל את הבן הממשיך כחבר אגודה?
עו"ד יעל פרי
24/05/18
שוקי יהלומי שלום,
במידה והאגודה מתנגדת לקבל את הבן הממשיך כחבר אגודה אזיי על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה בקשתו של הבן הממשיך להתקבל לחברות. ככל והאגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך ולא פנתה להליך של בוררות הדבר יגרום להכרה בבן הממשיך כחבר אגודה.
למרות האמור לעיל, במידה והבן הממשיך אינו כשיר לחברות על פי תקנון האגודה, לא יתקבל כחבר אף אם האגודה לא פנתה לבוררות. נוכח האמור לעיל, הצעתי לבחון את הסיבות שהאגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך כחבר אגודה בכדי לבחון את האפשרות לתקוף את ההחלטה.
אבהיר כי בן אפשרות האגודה להתנגד לקבלת חברות של בן ממשיך בהינה במקרים חריגים.
יפים לעניין זה דברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, מתוך: www.nevo.co.il:
"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה."
ובהמשך:
"העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולנטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנוניה את מי היא רואה לנכון לקבלה לחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.
לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר.
המחוקק מעוניין למנוע מצב בו האגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך. נעשתה התקנה כאומרת, דרך כלל ברגע שקיבלה האגודה חבר, הרי בכך היא מקנה לאותו חבר את הזכות להוריש את חברותו לבן ממשיך אחד, העונה להגדרת בן ממשיך בתקנות. אין האגודה יכולה להתייחס לבן ממשיך כדרך שהיא מתייחס לאדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר, שאם כך במה נתייחד בן ממשיך מכל אדם המבקש להתקבל כחבר באגודה. כאן המקום לציין כי יש להסתכל על תקנה זו כהוראה המפעילה סנקציות על אגודה הנמנעת לקבל בן ממשיך כחבר מן המניין."
בברכה,
במידה והאגודה מתנגדת לקבל את הבן הממשיך כחבר אגודה אזיי על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה בקשתו של הבן הממשיך להתקבל לחברות. ככל והאגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך ולא פנתה להליך של בוררות הדבר יגרום להכרה בבן הממשיך כחבר אגודה.
למרות האמור לעיל, במידה והבן הממשיך אינו כשיר לחברות על פי תקנון האגודה, לא יתקבל כחבר אף אם האגודה לא פנתה לבוררות. נוכח האמור לעיל, הצעתי לבחון את הסיבות שהאגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך כחבר אגודה בכדי לבחון את האפשרות לתקוף את ההחלטה.
אבהיר כי בן אפשרות האגודה להתנגד לקבלת חברות של בן ממשיך בהינה במקרים חריגים.
יפים לעניין זה דברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, מתוך: www.nevo.co.il:
"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה."
ובהמשך:
"העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולנטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנוניה את מי היא רואה לנכון לקבלה לחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.
לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר.
המחוקק מעוניין למנוע מצב בו האגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך. נעשתה התקנה כאומרת, דרך כלל ברגע שקיבלה האגודה חבר, הרי בכך היא מקנה לאותו חבר את הזכות להוריש את חברותו לבן ממשיך אחד, העונה להגדרת בן ממשיך בתקנות. אין האגודה יכולה להתייחס לבן ממשיך כדרך שהיא מתייחס לאדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר, שאם כך במה נתייחד בן ממשיך מכל אדם המבקש להתקבל כחבר באגודה. כאן המקום לציין כי יש להסתכל על תקנה זו כהוראה המפעילה סנקציות על אגודה הנמנעת לקבל בן ממשיך כחבר מן המניין."
בברכה,
הקמת גדר בגבול השטח הפרטי בעקבות סכסוך
אמי חיון
20/05/18
יש ברשותי בית ביישוב בשומרון שהוא אגודה שיתופית כאשר השטח הוא בר רשות.
לפני מספר ימים שלחתי לרשם האגודות מכתב תלונה על הוועד ויום לאחר שהוועד גילה זאת, מזכיר היישוב הגיע עם טרקטור לקצה השטח שלי (כשתי מטר מהכניסה לבית) והקים שם גדר במטרה לסמן את קצה השטח שלי, כנראה מתוך נקמנות, ומבלי כל סיבה מוצדקת- לא פלשתי לשטח לא שלי. ניסיתי לפנות למזכיר בעניין אך הוא סרב לספק תשובות. בנוסף, לא הוזכר דבר בנושא זה בפרוטוקול ישיבת הועד האחרונה אשר התקיימה מספר ימים לפני האירוע. נראה כי הוחלט על כך מעכשיו לעכשיו ובצורה לא מסודרת ובטח שלא מוצדקת. טרם הסרתי את הגדר אך היא מהווה מטרד הן פיזי והן בעקבות האקט הבריוני... מה עלי לעשות? תודה
לפני מספר ימים שלחתי לרשם האגודות מכתב תלונה על הוועד ויום לאחר שהוועד גילה זאת, מזכיר היישוב הגיע עם טרקטור לקצה השטח שלי (כשתי מטר מהכניסה לבית) והקים שם גדר במטרה לסמן את קצה השטח שלי, כנראה מתוך נקמנות, ומבלי כל סיבה מוצדקת- לא פלשתי לשטח לא שלי. ניסיתי לפנות למזכיר בעניין אך הוא סרב לספק תשובות. בנוסף, לא הוזכר דבר בנושא זה בפרוטוקול ישיבת הועד האחרונה אשר התקיימה מספר ימים לפני האירוע. נראה כי הוחלט על כך מעכשיו לעכשיו ובצורה לא מסודרת ובטח שלא מוצדקת. טרם הסרתי את הגדר אך היא מהווה מטרד הן פיזי והן בעקבות האקט הבריוני... מה עלי לעשות? תודה
הקמת גדר עקב סכסוך
עו"ד יעל פרי
22/05/18
אמי חיון,
יש לבחון את האופן שבו התקבלה ההחלטה וככל והיא לא התקבלה כדין ניתן לתקוף את ההחלטה עצמה וביצועה.
לא מן הנמנע כי הקמת גדר בשטח המושב, עומדת לזכות המושב ככל והקמת הגדר גורמת לפגיעה בזכויותיך לרבות אם הגדר הוקמה על השטח שלך ניתן יהא לדרוש את הסרתה.
מציעה שתגיע לפגישת ייעוץ בה תוכל להציג את המפות ולהציג תמונת מצב מלאה ולקבל מענה לפנייתך
בברכה,
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
יש לבחון את האופן שבו התקבלה ההחלטה וככל והיא לא התקבלה כדין ניתן לתקוף את ההחלטה עצמה וביצועה.
לא מן הנמנע כי הקמת גדר בשטח המושב, עומדת לזכות המושב ככל והקמת הגדר גורמת לפגיעה בזכויותיך לרבות אם הגדר הוקמה על השטח שלך ניתן יהא לדרוש את הסרתה.
מציעה שתגיע לפגישת ייעוץ בה תוכל להציג את המפות ולהציג תמונת מצב מלאה ולקבל מענה לפנייתך
בברכה,
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
סירוב לרשום אותי בפנקס החברים באגודה
שוקי יהלומי
14/05/18
שלום רב,
מה המשמעות של "פנקס חברים"? והאם רשם האגודות השיתופיות אמור להיות מעודכן לגבי הוספת חבר חדש ע"י האגודה החקלאית במושב?
כיצד אני יכול לוודא רישומי בפנקס החברים כאשר אין שת"פ מצד האגודה החקלאית? הם טוענים שהתקבלתי ומה שנשאר זה רק עניין טכני אבל לא מוכנים להנפיק לי אישור שאני חבר באגודה, מה עושים? אוסיף ואומר שבישיבה בענייני לא הייתה התנגדות לקבלתי ועברו מאז 70 יום והם מסרבים לרשום אותי בפנקס החברים באגודה.
האם יכול אני לגשת לרשם האגודות השיתופיות ולבקש להורות על רישומי בצירוף מכתב הבקשה להצטרפות שהיה לפני כ-70 יום בצמוד לתקנה 3א בתקנון רשם האגודות השיתופיות?
האם מותר לחבר האגודה לעיין בפנקס החברים של האגודה?
עו"ד יעל פרי
22/05/18
שוקי שלום,
תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 קובעת כדלקמן:
"לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועדות, רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש".
ס' 19 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כדלקמן: "על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה."
תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976 קובעת, כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:
(1) פנקס הרישום;
(2) העתק תעודת הרישום של האגודה;
(3) תקנותיה של אגודה;
(4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה;
(5) צו מאת הרשם;
(6) כל מסמך אחר בהסמכת הרשם."
בתי המשפט קבעו באופן חד משמעי כי לחבר האגודה קיימת זכות שבדין לעיין במסמכי האגודה השיתופית ראה לדוג' 31-190/11 יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ.
יובהר כי זכות העיון במסמכים כוללת בתוכה גם את הזכות לצלם .ראה לדוגמ' תיק 153-459/07, ה"ה שפילברג ודר' חיים ליכט נ' כפר הרא"ה- מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית בע"מ.
נוכח האמור לעיל, תוכל לעיין בפנקס החברים מכוח זכותך שבדין.
ככל ופנקס החברים לא עודכן באופן בו אתה רשום כחבר על אף שהתקבלת ככזה, תוכל לפנות לרשם האגודות השיתופיות לחייב את רישומך.
יוער כי תקנה 3 א אליה הפנית בשאלתך הינה תקנה המתייחסת לקבלה לחברות של בן ממשיך. אם אינך מבקש להתקבל כחבר כבן ממשיך הרי שתקנה זו אינה התקנה הרלוונטית עבורך.
בברכה,
תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 קובעת כדלקמן:
"לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועדות, רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש".
ס' 19 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כדלקמן: "על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה."
תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976 קובעת, כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:
(1) פנקס הרישום;
(2) העתק תעודת הרישום של האגודה;
(3) תקנותיה של אגודה;
(4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה;
(5) צו מאת הרשם;
(6) כל מסמך אחר בהסמכת הרשם."
בתי המשפט קבעו באופן חד משמעי כי לחבר האגודה קיימת זכות שבדין לעיין במסמכי האגודה השיתופית ראה לדוג' 31-190/11 יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ.
יובהר כי זכות העיון במסמכים כוללת בתוכה גם את הזכות לצלם .ראה לדוגמ' תיק 153-459/07, ה"ה שפילברג ודר' חיים ליכט נ' כפר הרא"ה- מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית בע"מ.
נוכח האמור לעיל, תוכל לעיין בפנקס החברים מכוח זכותך שבדין.
ככל ופנקס החברים לא עודכן באופן בו אתה רשום כחבר על אף שהתקבלת ככזה, תוכל לפנות לרשם האגודות השיתופיות לחייב את רישומך.
יוער כי תקנה 3 א אליה הפנית בשאלתך הינה תקנה המתייחסת לקבלה לחברות של בן ממשיך. אם אינך מבקש להתקבל כחבר כבן ממשיך הרי שתקנה זו אינה התקנה הרלוונטית עבורך.
בברכה,
אישור רפואי
Yair Yaish - Reina
13/05/18
האם מותר לועדת קבלה בין מוסדית לקבלה לישוב קהילתי לבקש מימני אישור רפואי?
אישור רפואי
עו"ד יעל פרי
14/05/18
כן
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
סע' 57 לפקודה
שלום
02/05/18
שלום רב,
סע' 57 לפקודה, על תיקוניו, מאפשר לרשם לפעול כנגד הוועד בשל מחדליו כמפורט.
מתוך הנחה שהמחדל לכאורה מתגלה לאחר כהונת הוועד, האם סמכות הרשם עדין תקפה?
שלא כן, מה הן אפשרויותיו לפעול כנגד אותו וועד על מחדליו בעבר?
תודה.
סע' 57 לפקודה, על תיקוניו, מאפשר לרשם לפעול כנגד הוועד בשל מחדליו כמפורט.
מתוך הנחה שהמחדל לכאורה מתגלה לאחר כהונת הוועד, האם סמכות הרשם עדין תקפה?
שלא כן, מה הן אפשרויותיו לפעול כנגד אותו וועד על מחדליו בעבר?
תודה.
התנהלות לא תקינה של וועד באגודה שיתופית
עו"ד יעל פרי
14/05/18
שלום רב,
כפי שעולה מפנייתך הנך מבקש לפעול כנגד אותם חברי וועד שנמנו על הוועד בעבר.
תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כדלקמן: "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם... לטובת האגודה וללא הפליה."
כלומר, בכדי להגיש תביעה כנגד חברי הוועד יש להוכיח הפרת חובה שבדין.
אציין כי באופן עקרוני, חברי הוועד פועלים עבור האגודה ובשמה ולפיכך הוכחת אחריות אישית של חברי הוועד אינה פשוטה. מה גם שתביעה אישית כנגד חברי הוועד אינה מביאה לביטולן של החלטות האגודה .
בברכה,
כפי שעולה מפנייתך הנך מבקש לפעול כנגד אותם חברי וועד שנמנו על הוועד בעבר.
תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כדלקמן: "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם... לטובת האגודה וללא הפליה."
כלומר, בכדי להגיש תביעה כנגד חברי הוועד יש להוכיח הפרת חובה שבדין.
אציין כי באופן עקרוני, חברי הוועד פועלים עבור האגודה ובשמה ולפיכך הוכחת אחריות אישית של חברי הוועד אינה פשוטה. מה גם שתביעה אישית כנגד חברי הוועד אינה מביאה לביטולן של החלטות האגודה .
בברכה,
שיוך דיור
גבריאל
18/04/18
לכבוד המחלקה המשפטית .
בקיבוץ רבדים עומדים כל החברים לחתום על חוזה שיוך דירות .
יש שני סעיפים המדברים על חיובים שחלים על המוכר כתוצאה ממכירת הנכס לרוכש ("נעבר מוצע ")
חבר קיבוץ או מועמד לחברות .
סעיף ראשון
קשור להוצאות שקשורות לקבלת המועמד לחברות עד למעמד חתימת חוזה המכירה .
לדעתי זה מופרך לדחוף למוכר עלויות שממילא האגודה גובה מהמועמד לפני שהוא מתקבל לחברות .
פרט לחוזה המכירה עצמו , אין שום תהליך שקשור למכירת הנכס שבגינו המוכר חייב לשלם .
סעיף שני
בנוסף : האגודה דורשת מס מכירה בגובה 1.5 אחוז מהחבר . על מה ולמה ?
בכבוד רב
גבי ירחי
ראה תשובתי לשאלה הקודמת ששאלת באותו עניין
עו"ד יעל פרי
18/04/18
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
מס מכירת דירה בקיבוץ
גבריאל
18/04/18
במסגרת חוזה שיוך הדיור אנחנו עומדים לחתום על מסמכים .חבר קיבוץ רוכש קרקע מהמנהל ומבנה מהקיבוץ .
כאשר חבר רוצה למכור את הנכס ,האגודה דורשת ממנו לממן את כל ההוצאות שהאגודה תצטרך על מנת לבדוק את הקונה לקבל אותו לחברות ורק אז האגודה תאשר את המכירה . בנוסף ישנו סעיף שבו האגודה דורשת מס מכירה מהחבר שמוכר את הנכס בגובה 1.5 אחוז.סעיף זה נראה לי מושחת ללא גבולות ואפילו לא חוקי לחייב חיוב כפול ? מה ניתן לעשות בנידון ?
כאשר חבר רוצה למכור את הנכס ,האגודה דורשת ממנו לממן את כל ההוצאות שהאגודה תצטרך על מנת לבדוק את הקונה לקבל אותו לחברות ורק אז האגודה תאשר את המכירה . בנוסף ישנו סעיף שבו האגודה דורשת מס מכירה מהחבר שמוכר את הנכס בגובה 1.5 אחוז.סעיף זה נראה לי מושחת ללא גבולות ואפילו לא חוקי לחייב חיוב כפול ? מה ניתן לעשות בנידון ?
מכירת דירה בקיבוץ
עו"ד יעל פרי
18/04/18
גבריאל שלום,
עליך לנהל משא ומתן עם הקיבוץ על ההסכמים ולהעלות את טענותיך למולם.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
עליך לנהל משא ומתן עם הקיבוץ על ההסכמים ולהעלות את טענותיך למולם.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
ועדת קבלה שפועלת שלא כחוק
חיים
15/04/18
שלום,
התגוררתי במשך מספר שנים במושב המרכז הארץ בו נהוג להפעיל ועדת קבלה מתמדת מטעם וועד המושב, דהיינו - כל שינוי סטטוס מגורים (משכירות לשכירות, משכירות לקניה) מחייב וועדת קבלה גם למי שמתגורר מספר שנים במושב.
הועדה הנ"ל פנתה אלינו בדרישה שנעזוב את המושב, עקב טענות על התנהגות ילדינו ועקב חוב כספי. אילו פעולות משפטיות אני יכול לנקוט כנגד הועדה?
התגוררתי במשך מספר שנים במושב המרכז הארץ בו נהוג להפעיל ועדת קבלה מתמדת מטעם וועד המושב, דהיינו - כל שינוי סטטוס מגורים (משכירות לשכירות, משכירות לקניה) מחייב וועדת קבלה גם למי שמתגורר מספר שנים במושב.
הועדה הנ"ל פנתה אלינו בדרישה שנעזוב את המושב, עקב טענות על התנהגות ילדינו ועקב חוב כספי. אילו פעולות משפטיות אני יכול לנקוט כנגד הועדה?
האגודה מבקשת כי אעזוב את המושב - האם הדבר חוקי?
עו"ד יעל פרי
17/04/18
חיים שלום,
בפנייתך חסרים פרטים רבים מהותיים המקשים עלי להשיב לפנייתך. כך לשם הדוגמה לא עולה מפנייתך מה המעמד שלך במושב? האם הנך חבר אגודה? תושב?
באופן עקרוני, ככל והנך חבר אגודה, הרי שלא ניתן לפסול את החברות שלך באגודה בשל גחמה כזו או אחרת. יש לפעול בהתאם לתקנון האגודה, המהווה את החוזה המחייב בינך לבין האגודה שם קבועים גם הקריטריונים בהם ניתן להפסיק חברות של חבר אגודה.
ככל והנך תושב יש לבחון את הסכם התשובות שחתמת עליו (ככל ונחתם כזה) הזכויות והחובות עולות מההסכם לרבות הקריטריונים בהם האגודה יכולה להעזיב תושב מהמושב.
ככל ותחפוץ תוכל להגיע לפגישת ייעוץ , בה תציג את מלוא העובדות הרלוונטיות לרבות המסמכים הרלוונטיים ותקבל תשובה מלאה לפנייתך.
בברכה,
בפנייתך חסרים פרטים רבים מהותיים המקשים עלי להשיב לפנייתך. כך לשם הדוגמה לא עולה מפנייתך מה המעמד שלך במושב? האם הנך חבר אגודה? תושב?
באופן עקרוני, ככל והנך חבר אגודה, הרי שלא ניתן לפסול את החברות שלך באגודה בשל גחמה כזו או אחרת. יש לפעול בהתאם לתקנון האגודה, המהווה את החוזה המחייב בינך לבין האגודה שם קבועים גם הקריטריונים בהם ניתן להפסיק חברות של חבר אגודה.
ככל והנך תושב יש לבחון את הסכם התשובות שחתמת עליו (ככל ונחתם כזה) הזכויות והחובות עולות מההסכם לרבות הקריטריונים בהם האגודה יכולה להעזיב תושב מהמושב.
ככל ותחפוץ תוכל להגיע לפגישת ייעוץ , בה תציג את מלוא העובדות הרלוונטיות לרבות המסמכים הרלוונטיים ותקבל תשובה מלאה לפנייתך.
בברכה,
ערעור על החלטת רשם
שלום
11/04/18
שלום רב,
כחבר אגודה בקשתי מהרשם לחקור את פנקס החברים.
נערכה חקירה כאמור, והרשם החליט לקבל את ממצאיי החוקרת ולמחוק מס' חברים.
האגודה כמובן הייתה מעורבת בחקירה, כמעין משיבה, כשהחברים לכאורה נחקרו גם כן והשיבו.
האגודה, ואולי חלק מהנחקרים, אינם מקבלים את החלטת הרשם.
שאלה: בהנחה שהאגודה ו/או מי מהנחקרים מחליטים לערער על החלטת הרשם, האם אני כמלין הוא המשיב בערעור או שהרשם?
ככלל, ואם כן, באיזה בית משפט זה מתקיים?
תודה!
כחבר אגודה בקשתי מהרשם לחקור את פנקס החברים.
נערכה חקירה כאמור, והרשם החליט לקבל את ממצאיי החוקרת ולמחוק מס' חברים.
האגודה כמובן הייתה מעורבת בחקירה, כמעין משיבה, כשהחברים לכאורה נחקרו גם כן והשיבו.
האגודה, ואולי חלק מהנחקרים, אינם מקבלים את החלטת הרשם.
שאלה: בהנחה שהאגודה ו/או מי מהנחקרים מחליטים לערער על החלטת הרשם, האם אני כמלין הוא המשיב בערעור או שהרשם?
ככלל, ואם כן, באיזה בית משפט זה מתקיים?
תודה!
ערעור על החלטת רשם- לאן?
עו"ד יעל פרי
15/04/18
שלום שלום,
פקודת האגודות השיתופיות קובעת כי ניתן להגיש ערעור מינהלי על החלטה או היעדר החלטה של רשם האגודות השיתופיות למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים.
בית המשפט שידון בערעור כאמור הינו בית המשפט לעניינים מנהליים.
לא ניתן לצרף כמשיב לערעור מינהלי את הרשם שהחלטתו נתונה לערעור .
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
פקודת האגודות השיתופיות קובעת כי ניתן להגיש ערעור מינהלי על החלטה או היעדר החלטה של רשם האגודות השיתופיות למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים.
בית המשפט שידון בערעור כאמור הינו בית המשפט לעניינים מנהליים.
לא ניתן לצרף כמשיב לערעור מינהלי את הרשם שהחלטתו נתונה לערעור .
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
פינוי נחלה
שולי ישראלי
01/04/18
שלום,
רציתי לשאול בנושא נחלה:
אני גרה כבר מספר שנים בבית בנחלה שהייתה שייכת לסבי וסבתי. לפני זמן קצר משפחתי מכרה את הנחלה למישהו מחוץ למשפחה. אנו ביקשנו ממנו להישאר לגור בנחלה עוד שנה והוא הסכים. אך אז בא העורך דין של המשפחה ואמר שזה בעייתי כי הנחלה צריכה להיות ריקה בעת הרישום למנהל מקרקעי ישראל אחרת הם יחויבו בקנס.
רציתי לשאול האם הדבר נכון ומדוע?
האם יש משהו לעשות בנידון?
כמה זמן הדירה אמורה להיות ריקה?
תודה, שולי.
רציתי לשאול בנושא נחלה:
אני גרה כבר מספר שנים בבית בנחלה שהייתה שייכת לסבי וסבתי. לפני זמן קצר משפחתי מכרה את הנחלה למישהו מחוץ למשפחה. אנו ביקשנו ממנו להישאר לגור בנחלה עוד שנה והוא הסכים. אך אז בא העורך דין של המשפחה ואמר שזה בעייתי כי הנחלה צריכה להיות ריקה בעת הרישום למנהל מקרקעי ישראל אחרת הם יחויבו בקנס.
רציתי לשאול האם הדבר נכון ומדוע?
האם יש משהו לעשות בנידון?
כמה זמן הדירה אמורה להיות ריקה?
תודה, שולי.
פינוי נחלה ורישום זכויות במנהל
עו"ד יעל פרי
01/04/18
שולי שלום,
בהתאם לדין, ישנה חובת מגורים לבעל הזכויות בנחלה - בנחלה.
בעת בקשה להעברת הזכויות בנחלה, יכול (ובדרך כלל כך קורה) שרשות מקרקעי ישראל, תישלח פקח לנחלה.
במידה ובנחלה מבצעים פעולות או מחדלים בניגוד לכללי המנהל הרי שהמנהל מטיל קנסות על בעלי הזכויות בגין העברות.
אין חובה כי הנחלה תהא ריקה, ישנה חובה כי לא יהיה שימוש חורג ו/או בניה חורגת ואף מגורים שאינם בהתאם להחלטות הרשות בעת ביקור הפקח.
בברכה,
בהתאם לדין, ישנה חובת מגורים לבעל הזכויות בנחלה - בנחלה.
בעת בקשה להעברת הזכויות בנחלה, יכול (ובדרך כלל כך קורה) שרשות מקרקעי ישראל, תישלח פקח לנחלה.
במידה ובנחלה מבצעים פעולות או מחדלים בניגוד לכללי המנהל הרי שהמנהל מטיל קנסות על בעלי הזכויות בגין העברות.
אין חובה כי הנחלה תהא ריקה, ישנה חובה כי לא יהיה שימוש חורג ו/או בניה חורגת ואף מגורים שאינם בהתאם להחלטות הרשות בעת ביקור הפקח.
בברכה,
מכירת משק עזר
itzi5
29/03/18
במכירת משק עזר, האם ניתן להשאיר מבנים חקלאים לשעבר משנות השישים, מבנים שיש להם היתר ישן ? .
מכירת משק עזר
עו"ד יעל פרי
15/04/18
שלום רב,
אין שום מניעה להשאיר מבנים בעת מכירת המשק .
לצורך העניין ניתן לבצע את העסקה גם אם יש מבנים ללא היתר.
יחד עם זאת, בטרם יירשמו הזכויות על שם הקונה במשק, יהא צורך בהסדרת המבנים ו/או השימוש החורג- ככל וקיים.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
אין שום מניעה להשאיר מבנים בעת מכירת המשק .
לצורך העניין ניתן לבצע את העסקה גם אם יש מבנים ללא היתר.
יחד עם זאת, בטרם יירשמו הזכויות על שם הקונה במשק, יהא צורך בהסדרת המבנים ו/או השימוש החורג- ככל וקיים.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
ועדת קבלה ליישוב
נירית
26/03/18
שלום רב
האם ביישוב נירית בדרום השרון מותר לערוך ועדת קבלה למי שרוצה לרכוש בית?
האם ביישוב נירית בדרום השרון מותר לערוך ועדת קבלה למי שרוצה לרכוש בית?
וועדת קבלה ליישוב
עו"ד יעל פרי
27/03/18
נירית שלום,
למענה לגבי השייבו הספציפי יש לערוך בדיקה ספציפית.
זוהי אינה שאלה המתאימה לפורום.
תוכלי לקרוא את מאמרי הנוגע לוועדות קבלה המפורסם באתר זה שם מניתי את הקריטריונים לבדיקה.
חג- שמח,
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
למענה לגבי השייבו הספציפי יש לערוך בדיקה ספציפית.
זוהי אינה שאלה המתאימה לפורום.
תוכלי לקרוא את מאמרי הנוגע לוועדות קבלה המפורסם באתר זה שם מניתי את הקריטריונים לבדיקה.
חג- שמח,
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
חקירת פנקס חברים בהתאם לסע' 43 לפקודה
שלום
22/03/18
שלום רב,
התקיימה חקירה כאמור והוגשה לרשם בהתאם.
כמלין, שלבקשתו נפתחה החקירה, האם צריך להמתין להחלטת הרשם למתן תגובה על הדו"ח, או שזכותי להגיב מיד, ואם כן תוך כמה זמן?
מעבר לכך, האגודה טענה טענות לעניין נחקרים מסוימים - האם לאחר שהוגש הדו"ח כאמור, האגודה עדין צד בעניין, או שרק הנחקרים עצמם, ולאגודה אין שום זכות להשיג על הדו"ח?
בתודה!
התקיימה חקירה כאמור והוגשה לרשם בהתאם.
כמלין, שלבקשתו נפתחה החקירה, האם צריך להמתין להחלטת הרשם למתן תגובה על הדו"ח, או שזכותי להגיב מיד, ואם כן תוך כמה זמן?
מעבר לכך, האגודה טענה טענות לעניין נחקרים מסוימים - האם לאחר שהוגש הדו"ח כאמור, האגודה עדין צד בעניין, או שרק הנחקרים עצמם, ולאגודה אין שום זכות להשיג על הדו"ח?
בתודה!
ערעור על החלטת החוקר
עו"ד יעל פרי
27/03/18
ניתן להגיש ערעור על החלטת החוקר לרשם האגודות השיתופיות.
הזכות שמורה גם לאגודה.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
באילו תנאים ניתן לערוך דיון חוזר?
מירסול חברוני
07/03/18
שלום,
באילו תנאים ניתן לערוך דיון חוזר והצבעה חוזרת, בנושא שכבר דנו בו בשיחת הקיבוץ ונפלה הכרעה בקלפי?
באילו תנאים ניתן לערוך דיון חוזר והצבעה חוזרת, בנושא שכבר דנו בו בשיחת הקיבוץ ונפלה הכרעה בקלפי?
התערבות בית המשפט בהחלטת האסיפה הכללית- אימתי?
עו"ד יעל פרי
07/03/18
מירסול חברוני שלום רב,
אשיב לשאלתך מתוך פסק דינו של בית המשפט בעניין צורים:
"היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על-ידי בית המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של קיבוץ, איננה אחידה, ותלויה בטיב ההחלטה העומדת לביקורת. הביקורת תופעל במישור הפרוצדורלי, במישור המהותי ובמישור הנורמטיבי. כעקרון, יש לנהוג בריסון ואיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית.
...
עם זאת, ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה ובמיוחד בזכויות יסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל.
...
בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יפעל בית המשפט את תקינות וחוקיות החלטת האסיפה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם האסיפה הכללית לא חרגה מסמכותה; אם ההחלטה התקבלה בתום-לב; אם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי-מידתית ובלתי ראויה."
בברכה,
אשיב לשאלתך מתוך פסק דינו של בית המשפט בעניין צורים:
"היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על-ידי בית המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של קיבוץ, איננה אחידה, ותלויה בטיב ההחלטה העומדת לביקורת. הביקורת תופעל במישור הפרוצדורלי, במישור המהותי ובמישור הנורמטיבי. כעקרון, יש לנהוג בריסון ואיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית.
...
עם זאת, ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה ובמיוחד בזכויות יסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל.
...
בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יפעל בית המשפט את תקינות וחוקיות החלטת האסיפה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם האסיפה הכללית לא חרגה מסמכותה; אם ההחלטה התקבלה בתום-לב; אם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי-מידתית ובלתי ראויה."
בברכה,
פסולים לכהונה בוועד הנהלה
שלום
07/03/18
שלום רב,
בתקנה 26 לרשויות האגודה רשום כך: "מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו" - פסול לכהונה בוועד הנהלה.
יו"ר הוועד שלנו הורשע בפליליים (תו"ב) בשטח הנחלה בה הוא גר, ואשר אינה על שמו אלא אביו.
האם בנסיבות אלה מנוע זה מלמלא תפקיד בוועד ו/או להציג מועמדות לוועד הבא?
זאת מהטענה ששטח הנחלה הוא חלק משטח האגודה, ואין הבדל בין אם מדובר בשטח ציבורי שפגע בו לכאורה לבין שטח נחלת אביו.
תודה
בתקנה 26 לרשויות האגודה רשום כך: "מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו" - פסול לכהונה בוועד הנהלה.
יו"ר הוועד שלנו הורשע בפליליים (תו"ב) בשטח הנחלה בה הוא גר, ואשר אינה על שמו אלא אביו.
האם בנסיבות אלה מנוע זה מלמלא תפקיד בוועד ו/או להציג מועמדות לוועד הבא?
זאת מהטענה ששטח הנחלה הוא חלק משטח האגודה, ואין הבדל בין אם מדובר בשטח ציבורי שפגע בו לכאורה לבין שטח נחלת אביו.
תודה
עברת תו"ב - האם פגיעה באגודה.?
עו"ד יעל פרי
07/03/18
שלום שלום,
מדובר בנושא הנתון לפרשנות, ניתן לטעון כי עברה של תכנון ובנייה בנחלה של האב, הינה עברה שאינה פוגעת ברכוש האגודה ו/או נגד עניינה גורמת נזק לאגודה אלא לכל היותר לאביו, אשר הינו בעל הנחלה.
מה גם שהנחלה אינה רכוש האגודה אלא היא רכוש המדינה.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
מדובר בנושא הנתון לפרשנות, ניתן לטעון כי עברה של תכנון ובנייה בנחלה של האב, הינה עברה שאינה פוגעת ברכוש האגודה ו/או נגד עניינה גורמת נזק לאגודה אלא לכל היותר לאביו, אשר הינו בעל הנחלה.
מה גם שהנחלה אינה רכוש האגודה אלא היא רכוש המדינה.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
החלטת מנהל 1521 משקי עזר
איציק דגמים
27/02/18
האם החלטת המנהל 1521 נותנת לבעלי משק עזר סיכוי לבנות בעתיד עוד יחידת דיור?
אם כן כמה זמן בערך ומה צריך לעשות לפני כן?
אני אישית עוד לא עשיתי שום פעולה מול המנהל.
אם כן כמה זמן בערך ומה צריך לעשות לפני כן?
אני אישית עוד לא עשיתי שום פעולה מול המנהל.
האם ניתן להקים יחידת דיור שנייה במשק עזר?
עו"ד יעל פרי
28/02/18
איציק שלום,
בדר"כ ניתן לבנות במשק עזר יחידת מגורים אחת בלבד בשטח של עד 160 מ"ר ללא תשלום לרשות מקרקעי ישראל.
עבור זכויות בניה מעבר ל- 160 מ"ר יש לשלם דמי היוון בהתאם למבוקש בהיתר הבנייה.
תוספת של יחידת דיור אפשרית בהתאם להחלטה 1521 בתשלום דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל.
תוספת יחידת דיור אפשרית רק במשקי עזר מהוונים בתשלום 31% דמי היוון.
במשק עזר בישוב חקלאי- ניתן לבנות יחידת דיור נוספת בשטח מעבר לחלקת המגורים בתשלום 91% דמי היוון, הכולל היטל השבחה.
במשק עזר ביישוב לא חקלאי- לא ניתן לבנות יחידת דיור בשטח הלא מהוון.
בדר"כ ניתן לבנות במשק עזר יחידת מגורים אחת בלבד בשטח של עד 160 מ"ר ללא תשלום לרשות מקרקעי ישראל.
עבור זכויות בניה מעבר ל- 160 מ"ר יש לשלם דמי היוון בהתאם למבוקש בהיתר הבנייה.
תוספת של יחידת דיור אפשרית בהתאם להחלטה 1521 בתשלום דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל.
תוספת יחידת דיור אפשרית רק במשקי עזר מהוונים בתשלום 31% דמי היוון.
במשק עזר בישוב חקלאי- ניתן לבנות יחידת דיור נוספת בשטח מעבר לחלקת המגורים בתשלום 91% דמי היוון, הכולל היטל השבחה.
במשק עזר ביישוב לא חקלאי- לא ניתן לבנות יחידת דיור בשטח הלא מהוון.
שאלה בנושא וועדת קבלה והצבעה לחברות באגודה שיתופית
רוני
20/02/18
יעל שלום וברכה, בת זוגתי ואני התחלנו תהליך של קבלה למושב עובדים , הוסבר לנו כי במידה ונעבור את ועדת הקבלה למושב נצטרך להתגורר במושב כשנה ולאחר שנה נעלה להצבעה לטובת קבלה לאגודה השיתופית ואם נתקבל ברוב קולות נוכל לקבל את הנחלה החקלאית ולהתחיל להתגורר כתושבי קבע וכחברים באגודה ונקבל את השטחים המגיעים לנו בזכויות הנחלה. לאחר הגשת הטפסים הנדרשים זומנו לוועדת הכרות במושב עם חברי ועדת הקליטה , הועדה עברה בהצלחה ללא דברים חריגים ואפילו קיבלנו התרשמות מצד החברים בועדה. חברי הוועדה טענו שזוהי "וועדת הכרות" אשר תחליט אם ירצו להמשיך איתנו בתהליך הקליטה או למנוע המשך תהליך קליטה למושב וכי זה נתון לשיקול דעתם לאחר שיבחנו אותנו בוועדת "הכרות" מספר ימים לאחר הוועדת "הכרות" התקשרה רכזת הקליטה של המושב ומסרה כי חברי הוועדה החליטו לא להמשיך איתנו בתהליך כששאלתי למה היא ענתה כי אנחנו עומדים בכל הקריטריונים והמאפיינים הנדרשים למושב מלבד זאת שאנו צעירים מידי לקליטה במושב זה, לציין כי אני ובת זוגתי בני 21 לאחר שירות צבאי ועם עבר ללא דופי בעלי הכנסה ממוצעת ויכולת כלכלית להקים בית במושב כ"כ מקריאה בפורום שלכם הבנתי גם כי הפסילה הזו ללא מבחני התאמה חברתית וללא נימוק אינה עומדת בחוק ופסילתנו בגלל גילנו הצעיר אינה חוקית , מכאן שקלתי להתחיל הליך משפטי והייתי מאוד שמח לעצתך האם יש פה נק' שיוכלו להיות לטובתנו בהליך משפטי , האם יש פה אפשרות להליך משפטי מול המושב שבסופו נוכל לקבל בכל זאת נחלה במושב? במידה ונערער על הוועדה ובסופו של דבר כן נתקבל למושב האם יוכלו להתנכל לנו בהצבעה לאגודה השיתופית? והאם ההצבעה לאגודה השיתופית היא קובעת אם נוכל לקבל נחלה או לא? מה כוחה של ההצבעה לאגודה השיתופית והאם יש יכולת משפטית לכופף או לבטל אותה בגלל אי הצדק שנעשה בתהליך קבלתנו למושב?
בתודה והערכה מראש!
בתודה והערכה מראש!
שאלה
עו"ד יעל פרי
27/02/18
שלום רוני,
נא לערוך את השאלה בתמצות.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
נא לערוך את השאלה בתמצות.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
המונח "עסקי האגודה"
יהודית
28/01/18
שלום לכם
מה המשמעות של המונח "עסקי האגודה" המופיע בתקנון של אגודה שיתופית מסוימת?
למה הכוונה "עסקי האגודה"?
האם למטרותיה?
תודה.
מה המשמעות של המונח "עסקי האגודה" המופיע בתקנון של אגודה שיתופית מסוימת?
למה הכוונה "עסקי האגודה"?
האם למטרותיה?
תודה.
מה הכוונה למונח עסקי האגודה בתקנון האגודה?
עו"ד יעל פרי
29/01/18
יהודית שלום,
ככל וכוונתך בשאלה הינו לסעיף יישוב הסכסוכים הנוגע לניהול הליך בוררות הרי שבהתאם לסעיף 52 (1) לפקודת האגודות השיתופיות, נקבע כי אגודה יכולה לקבוע בתקנונה הוראות לעניין יישוב סכסוך הנוגעים לעסקי האגודה.
עוד נקבע בסעיף זה מה הם סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה הבאים בגדר הסעיף:
"תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או הנציג החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהו סכסוך הנוגע לעסקי האגודה כמשמעותו בסעיף קטן זה".
מכוח סעיף זה, קובעות רוב האגודות השיתופיות סעיף יישוב סכסוכים בתקנון האגודה, המהווה הסכם בוררות לכל דבר ועניין המחייב את חברי האגודה ואת האגודה.
הפרשנות שניתנה בפסיקה למונח "עסקי האגודה", הינה כזו המתייחסת לסכסוכים פנימיים הנוגעים לניהול עסקי האגודה עם חבריה כדוגמת הסכסוכים אשר צויינו כאמור לעיל בסעיף 52 לפקודה.
לעומתם סכסוכים בעלי מאפיינים ציבוריים בעניין מוסדות האגודה, תקיפת פעולות האגודה וכו' אינם נכנסים תחת ההגדרה "עסקי האגודה" לעניין בוררות.
בברכה,
ככל וכוונתך בשאלה הינו לסעיף יישוב הסכסוכים הנוגע לניהול הליך בוררות הרי שבהתאם לסעיף 52 (1) לפקודת האגודות השיתופיות, נקבע כי אגודה יכולה לקבוע בתקנונה הוראות לעניין יישוב סכסוך הנוגעים לעסקי האגודה.
עוד נקבע בסעיף זה מה הם סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה הבאים בגדר הסעיף:
"תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או הנציג החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהו סכסוך הנוגע לעסקי האגודה כמשמעותו בסעיף קטן זה".
מכוח סעיף זה, קובעות רוב האגודות השיתופיות סעיף יישוב סכסוכים בתקנון האגודה, המהווה הסכם בוררות לכל דבר ועניין המחייב את חברי האגודה ואת האגודה.
הפרשנות שניתנה בפסיקה למונח "עסקי האגודה", הינה כזו המתייחסת לסכסוכים פנימיים הנוגעים לניהול עסקי האגודה עם חבריה כדוגמת הסכסוכים אשר צויינו כאמור לעיל בסעיף 52 לפקודה.
לעומתם סכסוכים בעלי מאפיינים ציבוריים בעניין מוסדות האגודה, תקיפת פעולות האגודה וכו' אינם נכנסים תחת ההגדרה "עסקי האגודה" לעניין בוררות.
בברכה,
חובת מכרז לאגודות שיתופיות
עמיר
19/01/18
האם אגודה שיתופית מחויבת להוציא מכרז על העבודות שמבצעת ואם כן מאיזה סכום ומעלה וכמו כן כמה הצעות חובה לקבל?
האם אחרי הצאת המכרז אם מחויבת בהוצאת מכרז מחויבת לקבל אשור מהחברים על הביצוע ומכמה חברים מינימום?
האם אחרי הצאת המכרז אם מחויבת בהוצאת מכרז מחויבת לקבל אשור מהחברים על הביצוע ומכמה חברים מינימום?
האם אגודה שיתופית מחויבת לפרסם מכרז בנוגע לביצוע עבודות עבורה?
עו"ד יעל פרי
29/01/18
עמיר שלום,
באופן עקרוני, ישנה חובה לוועד המקומי לנהל את התקשרותו עם קבלנים וספקים בכפוף לדיני המכרזים המצויים בתוספת השנייה של צו המועצות האזוריות:
סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו, ובו נקבעה חובת המועצה האזורית - והועד המקומי – להתקשר בהסכמים באמצעות מכרזים:
"לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה".
סעיף 3 לתוספת השנייה לצו המועצות האזוריות קובע באילו מקרים רשאי ועד מקומי להתקשר בחוזה ללא מכרז, להלן מספר דוגמאות מתוך הסעיף:
(3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 ₪
ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 ₪;
(4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ;
(5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
(6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
(8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
(11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
התנאים לעריכת המכרז רבים וישנם גם מקרים בהם ניתן להסתפק במכרז זוטא.
בברכה,
באופן עקרוני, ישנה חובה לוועד המקומי לנהל את התקשרותו עם קבלנים וספקים בכפוף לדיני המכרזים המצויים בתוספת השנייה של צו המועצות האזוריות:
סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו, ובו נקבעה חובת המועצה האזורית - והועד המקומי – להתקשר בהסכמים באמצעות מכרזים:
"לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה".
סעיף 3 לתוספת השנייה לצו המועצות האזוריות קובע באילו מקרים רשאי ועד מקומי להתקשר בחוזה ללא מכרז, להלן מספר דוגמאות מתוך הסעיף:
(3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 ₪
ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 ₪;
(4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ;
(5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
(6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
(8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
(11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
התנאים לעריכת המכרז רבים וישנם גם מקרים בהם ניתן להסתפק במכרז זוטא.
בברכה,
מעונינת לדעת אם אני
כרמית
17/01/18
רשומה כבעלת זכויות במשק.
מי הגוף שאחראי על זה? מנהל מקרקעי ישראל? הסוכנות היהודית?
אשמח לעזרתכם
מי הגוף שאחראי על זה? מנהל מקרקעי ישראל? הסוכנות היהודית?
אשמח לעזרתכם
רישום זכויות במשק- היכן?
עו"ד יעל פרי
18/01/18
כרמית שלום,
ברמת העיקרון זכויותייך תהיינה רשומות ברשות מקרקעי ישראל .
ישנם משקים אשר בנוסף לרישום הזכויות ברשות מקרקעי ישראל, רשומות זכויות בסוכנות היהודית אך בכל מקרה, תצפי לראות את רישום זכויותיך ברשות מקרקעי ישראל.
במקרים מסוימים ניתן למצוא גם רישום בלשכת רישום המקרקעין.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
ברמת העיקרון זכויותייך תהיינה רשומות ברשות מקרקעי ישראל .
ישנם משקים אשר בנוסף לרישום הזכויות ברשות מקרקעי ישראל, רשומות זכויות בסוכנות היהודית אך בכל מקרה, תצפי לראות את רישום זכויותיך ברשות מקרקעי ישראל.
במקרים מסוימים ניתן למצוא גם רישום בלשכת רישום המקרקעין.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
צוואה ובן ממשיך בסתר
אמיר
14/01/18
שלום לכולם.
לאבא שלי יש משק שאותו הוא מעוניין להעביר לאחי הצעיר. אבא שלי ניגש עם אחי לעורך דין ושמה אבא שלי חתם לו כדי שיהיה בן ממשיך.
האם אני יכול להתנגד לכך ולהשפיע? האם הצורה שבה חותמים לבן ממשיך היא חוקית ותקפה?
אציין כי אמי הכירה את אבי כאשר המשק היה כבר בבעלותו. אמי לא רשומה כבעלת הנכס. כל מה שאבא שלי עשה עם אחי עשה בסתר וללא ידיעתי או ידיעת אמי.
האם יש לי זכות כלשהי לבטל את החתימה או לדרוש את העדפתי על פניו?
ניתן להעביר את המשק מבלי שאוכל להתנגד או שיהיה לי קייס?
תודה.
לאבא שלי יש משק שאותו הוא מעוניין להעביר לאחי הצעיר. אבא שלי ניגש עם אחי לעורך דין ושמה אבא שלי חתם לו כדי שיהיה בן ממשיך.
האם אני יכול להתנגד לכך ולהשפיע? האם הצורה שבה חותמים לבן ממשיך היא חוקית ותקפה?
אציין כי אמי הכירה את אבי כאשר המשק היה כבר בבעלותו. אמי לא רשומה כבעלת הנכס. כל מה שאבא שלי עשה עם אחי עשה בסתר וללא ידיעתי או ידיעת אמי.
האם יש לי זכות כלשהי לבטל את החתימה או לדרוש את העדפתי על פניו?
ניתן להעביר את המשק מבלי שאוכל להתנגד או שיהיה לי קייס?
תודה.
כיצד ניתן לבטל מינוי של בן ממשיך?
עו"ד יעל פרי
14/01/18
אמיר שלום,
מינוי בן ממשיך יכול שייעשה רק על ידי ההורים, בעלי הנחלה.
ככל וזהו רצון ההורים הרי שלך, אין כל זכות שבדין להתנגד למינוי אחיך כבן ממשיך.
יחד עם זאת וכפי שעולה מפנייתך ייתכן וכי לאמך יש זכויות בנחלה כלומר, ייתכן כי היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות בנחלה מכח זכותה שבדין . (בפנייתך חסר מידע בכדי לבחון זכאות זו כגון: כמה זמן הורייך נשואים, כמה זמן הם מתגוררים במשק, האם הם מנהלים משק בית משות, האם הורייך חתמו על הסכם ממון וכו')
במידה ולאמך יש זכות כאמור הרי שיש לממש זכותה ומינוי הבן הממשיך מחייב הסכמתה וחתימתה על מינויו של אחיך כבן ממשיך.
בנוסף, יש לבחון את נסיבות החתימה, האם אחיך לקח את אביך לעורך דין "בסתר"? אם כן מה היו המניעים לכך? האם אביך כשיר לחתום על התחייבות שכזו? האם אחיך הפעיל לחץ על אביך או כפה עליו את החתימה? או הטעה את אביך? או אביך חתם על המסמך מחמת טעות? ככל והתשובה לאחת משאלות אלו הינה חיובית ישנה עילה לביטול החתימה.
בברכה,
מינוי בן ממשיך יכול שייעשה רק על ידי ההורים, בעלי הנחלה.
ככל וזהו רצון ההורים הרי שלך, אין כל זכות שבדין להתנגד למינוי אחיך כבן ממשיך.
יחד עם זאת וכפי שעולה מפנייתך ייתכן וכי לאמך יש זכויות בנחלה כלומר, ייתכן כי היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות בנחלה מכח זכותה שבדין . (בפנייתך חסר מידע בכדי לבחון זכאות זו כגון: כמה זמן הורייך נשואים, כמה זמן הם מתגוררים במשק, האם הם מנהלים משק בית משות, האם הורייך חתמו על הסכם ממון וכו')
במידה ולאמך יש זכות כאמור הרי שיש לממש זכותה ומינוי הבן הממשיך מחייב הסכמתה וחתימתה על מינויו של אחיך כבן ממשיך.
בנוסף, יש לבחון את נסיבות החתימה, האם אחיך לקח את אביך לעורך דין "בסתר"? אם כן מה היו המניעים לכך? האם אביך כשיר לחתום על התחייבות שכזו? האם אחיך הפעיל לחץ על אביך או כפה עליו את החתימה? או הטעה את אביך? או אביך חתם על המסמך מחמת טעות? ככל והתשובה לאחת משאלות אלו הינה חיובית ישנה עילה לביטול החתימה.
בברכה,
בן ממשיך
נתי
11/01/18
שלום רב
אשמח לדעת האם ניתן לחתום בן ממשיך במידה וקיים הסכם דו צדדי? או רק בהסכם משולש?
תודה מראש
אשמח לדעת האם ניתן לחתום בן ממשיך במידה וקיים הסכם דו צדדי? או רק בהסכם משולש?
תודה מראש
בן ממשיך- רק על פי ההסכם המשולש
עו"ד יעל פרי
14/01/18
נתי שלום,
באופן עקרוני, מינוי של בן ממשיך אפשרי רק על פי ההסכם המשולש.
לא ניתן למנות בן ממשיך במובן של קבלת מלוא הזכויות בנחלה לאחר פטירת ההורים, על פי ההסכם הדו- צדדי.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
באופן עקרוני, מינוי של בן ממשיך אפשרי רק על פי ההסכם המשולש.
לא ניתן למנות בן ממשיך במובן של קבלת מלוא הזכויות בנחלה לאחר פטירת ההורים, על פי ההסכם הדו- צדדי.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
דיון
אוהד
10/01/18
מי יכול להגיע לדיון בבימ"ש כנציג האגודה? האם רק אסיפה כללית תקבע או חברי וועד יכולים לשלוח כל אחד שיבחרו?
מי יכול לשמש כנציג האגודה בדיון?
עו"ד יעל פרי
14/02/18
אוהד שלום רב,
נציג האגודה יכול להיות מי שהוסמך לכך על ידי האגודה .
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
נציג האגודה יכול להיות מי שהוסמך לכך על ידי האגודה .
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
