פורום רשלנות רפואית

שלום אביב,

אין חובה להגיש תלונה בכתב. כל עוד נפגשת עם הממונה על פניות הציבור, שטחת בפניו את הטענות, והן נרשמו - יש להניח שאמור להתקיים בירור.
אם לא קיבלת מענה תוך מספר שבועות, או מה שנראה לך "זמן סביר" - אפשר לבדוק איתם היכן נמצא בירור התלונה.

שלום שובל,

ככל שלא מדובר בשתל שניתנה לגביו הוראת החזר מגורם רפואי כלשהו, וכל עוד זה שתל שהשימוש בו מקובל ומאושר, הרי שדליפת הסיליקון היא אחד הסיכונים שבניתוח כזה (אני מעריכה שזה מופיע גם בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתמת טרם הניתוח).

אם מדובר בסיכון של הניתוח - אין בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

שלום נעמה,

אני שמחה שחייו של אביך ניצלו.

כדי להגיש תביעה נגד קופת החולים, יש להוכיח שנגרם נזק כלשהו. כל עוד לא ארע (למרבה המזל) אוטם בשריר הלב - איני רואה מקום לתביעה.
אם הקרדיולוג יבהיר לך מה הוא הנזק שנגרם בשל התנהגות קופת החולים - ייתכן שתשובתי תשתנה.

שלום מאי,

בביצוע ניתוח אלקטיבי ראוי כמובן לקבל מראש הסבר אודות הניתוח שעתיד להתבצע, דרך הביצוע שלו, הסיכויים והסיכונים בו. כל עוד נערכה שיחה כזו, וכל המידע נמסר למטופל, אין חשיבות לכך שהחתימה עצמה נעשתה בשלב מאוחר יותר.

טופס ההסכמה לניתוח הוא חלק מהרשומה הרפואית, והוא אמור להישמר במוסד הרפואי בו נערך הניתוח. את יכולה לבקש מהם את התיק הרפואי שלך - ושם הוא אמור להיות.

שלום ציון,

איני מכירה חובה שבחוק ליידע מטופל אודות יחסי העבודה בין המוסד הרפואי לבין הרופא המטפל. יש כמובן חובה לדאוג לרצף טיפולי, ולטיפול הולם בתוצאות של בדיקות שבוצעו.

שלום דניאל,

עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 רשומה רפואית היא מידע המתעד את מהלך הטיפול הרפואי וכולל, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול. תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית. התיעוד יכול להיות בדרך של רישום או צילום, או בכל דרך אחרת, לרבות התיק הרפואי של המטופל שבו מצויים מסמכים רפואיים על אודותיו.

מכאן עולה שתלונה אינה בגדר רשומה רפואית. עם זאת - יש להניח כי התלונה והנספחים לה נמצאים בידי מי שהגיש את התלונה.

כן. לא בהכרח רשלנות "רפואית", אבל ניתן פיצוי בגין רשלנות בביצוע המילה.

שלום יפה,

רשלנות עלולה להתרחש בכל פעולה רפואית (והזרקה הינה פעולה כזו). השאלה תמיד היא האם זה מוצדק כלכלית להגיש תביעה. זה תלוי כמובן בסוג הנזק.

שלום דוד,

רישום רפואי אמור לשקף את מה שהיה בטיפול. עם זאת - מאחר ומדובר בטיפול פסיכיאטרי, אי אפשר לנתק את המסקנות הרפואיות של המטפל, ממה שהוא מתעד. אם יש פרטים שלא נרשמו - זכותך כמובן לעמוד על כך שהם יבואו לידי ביטוי ברישום הרפואי, לפחות בדברים שנאמרו בפיך.
אין לך שום יכולת לשלוט על האבחנה.
אתה יכול לעמוד על כך, בביקור הבא, שכל התלונות וכל מה שאתה מספר יירשם.
עם זאת - רישום שנעשה כבר - אסור לשנות, ובוודאי שאסור לשנות באופן שימחק את הרישום הקודם שהיה.

אם אתה חושב שהיה ליקוי אתי בהתנהגות של המטפל - אתה יכול לפנות בתלונה לועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית.

שלום מיכאל,

אני מקווה שהחלמת, ושלומך כעת תקין.

העובדות שאתה מתאר עלולות בהחלט להוות רשלנות, אלא שלא די ברשלנות כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית. צריך גם נזק, וכאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית - יש הצדקה לפעולה כלשהי רק אם הנזק הוא קבוע ומשמעותי.

במקרה שלך - הנזק נגרם מהתגובה האלרגית, ועצם מתן התרופה אינו רשלנות. בסופו של דבר, לא נותר לך נזק לצמיתות, כך שגם אם לא טיפלו באופן ראוי בהתלקחות האלרגית שהופיעה בתגובה למתן התרופה, בסופו של דבר לא נשאר נזק, ולכן אין מקום להגיש תביעה.

שלום מיכל,

לו היית מקבלת פיצוי משמעותי בגין האירוע - ייתכן שהייתה הצדקה לחתום על ההסכם שהם הציגו לך, אך ככל שמדובר בהחזר כספי, וכלל לא בפיצוי - איני רואה הצדקה לוותר על זכותך לספר אודות הטיפול שקיבלת, ועל הזיהום שנבע ממנו. ראוי היה שהם יבינו שככל שלא תחתמי על ההסכם, מאחר שלא הוצע לך פיצוי הולם, הם חשופים לסיכון של פרסום הסיפור. כמובן - ככל שיש ביכולתך להוכיח קשר בין הטיפול לבין הזיהום שהתפתח.

עם זאת - אין לדעתי הצדקה כלכלית להגיש תביעה,

שלום יעל,

התשובה הגורפת היא "לא", אבל צריך לבדוק:
1. האם הסיכון הזה נמסר לך טרם עריכת הניתוח
2. האם לא מדובר בשתל שהייתה לגביו אזהרה כלשהי טרם השתלתו בגופך

ככל שהסיכון מפורט בטופס ההסכמה לניתוח, או שדובר עליו בשיחות שלפני הניתוח, וככל שמדובר בשתל שהיה נחזה תקין ומאושר לשימוש - אין עילה לתביעה.

שלום  בני,

ככל שחברת לחצני המצוקה תאשר שכל השיחות מוקלטות/נשמרות וכו', בית-המשפט יכול להורות להם על השמעת ההקלטה. עם זאת - ייתכן שהם יאמרו שהם שומרים שיחות לתקופה קצרה, וכו'. אתה יכול לפנות אליהם בעצמך, בטרם תשקול הליכים משפטיים, ולבקש הקלטה של השיחה.

שלום יפעת,

בדרך כלל, מכיוון שיש צורך לצרף חוות דעת של מומחה להוכחת הרשלנות, בתי-המשפט של תביעות קטנות סבורים שהנושא לא מתאים לדיון בפניהם, ומעבירים את התביעות לדיון בבית-משפט השלום.

שלום אליעזר,

למיטב ידיעתי, אחד הסיכונים בביצוע בדיקת קולונוסקופיה הוא ניקוב המעי. אמנם ההתנהלות שאתה מתאר אינה תקינה, אבל אין בה כדי לשנות את זה זה שלמרבה הצער במקרה שלך התממש אחד הסיכונים של הבדיקה.

שלום דניאל,

אכן מדובר בסיטואציה לא שגרתית, שמלמדת אולי על מהלך רשלני בלידה. מכל מקום - לדעתי על בית-החולים להסביר כיצד זה קרה ומדוע לא מדובר ברשלנות שלהם.
מאידך - ככל שלא נותר נזק - לא ברור שכדאי להגיש תביעה, שעלויותיה יקרות, ובמקרה הזה, ככל שלא נותר נזק - הפיצוי יהיה קטן.

שלום מיכאל,

צר לי לשמוע על הטיפול הלקוי באביך.

לשון התקנות מחייבת לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, שאם לא כן לא ניתן להוכיח עניין שברפואה. ייתכן שבסיטואציה שאתה מתאר ניתן לנהל מו"מ לקבלת פיצוי שלא באמצעות בית-המשפט, אבל ככל שיהיה צורך בהגשת תביעה - זו הדרישה הטכנית של הדין.
ייתכן גם שאפשר יהיה להגיש בנסיבות הללו בקשה לפטור מהגשת חוות דעת - ושוב - ככל שלא יינתן פטור כזה - יהיה צורך בהגשת חוות דעת.

שלום אוהד,

צר לי על הפגיעה בראייה שלך. דומה כי טשטוש ראייה הוא אחת מתופעות הלוואי בניתוח לייזר, והוא אף מצויין בדרך כלל בטופס ההסכמה לביצוע הניתוח.

אני מציעה לבדוק זאת עם הרופא המטפל או הרופא המנתח. 

עם זאת - ככל שהתופעה לא תחלוף לאחר זמן משמעותי, אפשר לבדוק אם היית מועמד מתאים לניתוח, ואם נכון היה לבצע את הניתוח בטכניקה בה בוצע. לפעמים בדיקת נתונים אלה מלמדת כי הייתה רשלנות בטיפול.

שלום פנינה,

לאחרונה מוגשות לעיתים תביעות כאלה, אך מובן שיש להוכיח בהן שהיו פניות רבות למכון להתפתחות הילד, או לאבחונים אחרים, שכל האבחונים שנעשו עד האבחון האחרון היו שגויים, וגם צריך להוכיח, בסבירות גבוהה, לאן היא הייתה יכולה להגיע עם טיפול מתאים, ומה הפער בין איפה שהיא נמצאת היום לאיפה שהיא הייתה יכולה להיות.
אלה עובדות ונתונים לא פשוטים להוכחה, ותלויים רבות בתיעוד הרפואי  הקיים.

שלום יעקוב,

אני ממליצה לתעד את כל השיחות עם הצוותים הרפואיים, לצלם את כל המסמכים שיש, אפשר גם להקליט שיחות. לקבל את התיק הרפואי, הן של היולדת לגבי אשפוזה ומהלך הלידה, והן לגבי הילוד (ולא רק סיכומי מחלה, אלא את מלוא הרישומים הרפואיים.

יש להשלים את הבירור הרפואי (באותו בית-חולים או במקום אחר - לפי בחירתכם והאימון שנתם נותנים ברופאים המטפלים), ורק לאחר שהעובדות תהיינה ברורות, אפשר לשקול הליך משפטי כלשהו בגין הטיפול עצמו.

שלום יואב,

כמה מצער שהטיפול לא סייע להפיג כאבים, שכנראה בגללם פנית לטיפול.

עם זאת - התוצאה אינה מלמדת בהכרח על רשלנות בטיפול. חשוב להבין מה מקור הדלקות והכאבים, לטפל בהם, ואח"כ אפשר לבדוק אם הסיבה שהם נגרמו מצביעה על רשלנות בטיפול.
מאחלת לך שהסיבה תימצא במהרה, תטופל ויחסך ממך סבל מיותר.

שלום דוד,

אפשר בהחלט להתלונן בכל הגופים שהזכרת.

שלום שרון,

אני מקווה כי מצבו של בנק הוטב, שהשבר התאחה כראוי, והוא יכול להמשיך  בעיסוקו כמאמן כושר.

ייתכן בהחלט שהאורטופד הראשון לא התייחס במלוא הרצינות לתלונות ו/או לא היה פענוח נכון של הצילומים, וייתכן גם שצריך היה להפנות לצילומים מקיפים יותר.
עם זאת - ולאחר שאובחן השבר, ולאחר שלמיטב הבנתי ניתן הטיפול הנכון, ובתקווה שהאיחור באבחון ובטיפול לא השאירו נזק בלתי הפיך, שאינו נזק כתוצאה מהחבלה עצמה - אזי אין הצדקה להגשת תביעה.

שלום,

השאלה אינה מה דינו של אותו רופא, אלא מה יעלה בגורל ההגנה בתביעה. והתשובה היא שאין הבדל בין תביעה של רשלנות רפואית, לבין כל תביעה אחרת.
הכלל הוא שבכל תביעה על צד הרוצה להוכיח דבר מה, להביא את כל העדים הרלבנטיים, ובמיוחד אלה שיש להם זיקה ישירה לתביעה. ככל שעדים אלה לא מגיעים להעיד, ההנחה היא שמה שהיה להם לומר, הוא לטובת הצד השני. וכך להערכתי יהיה גם במקרה של רופא שהוזמן למתן עדות ולא התייצב. 
עם זאת - עד שלא התייצב לדיון, חשוף לסיכון שהצד שהזמין אותו יבקש נגדו צו הבאה, וניתן לכפות עליו התייצבות למתן עדות.

שלום נופר,

לצערי התשובה הינה שלילית. תוצאה של טיפול אסתטי, שאינה משביעת רצון - אינה מהווה בהכרח עילת לתביעת רשלנות. אין בכך כדי למנוע ממך לגשת למי שטיפל בך, להביע את חוסר שביעות רצונך מהטיפול, ולבדוק איתו אם ניתן לתקן או לשפר את המצב.