פורום רשלנות רפואית

 שלום דניאל,

מצער לשמוע שמי שהקפיד על בריאותו, וערך כל שנה בדיקות סקר כדי לאבחן מוקדם ככל האפשר מצבים רפואיים שדורשים טיפול, מצא לבסוף את מותו בעיקר בשל רשלנות רפואית.
צריך כמובן לבדוק אם הבדיקות שנערכו בשנים קודמות יכולות היו לאתר את המחלה שלבסוף אובחנה בבדיקות, האם רואים סימנים למחלה (למשל - לבדוק את בדיקות הדמייה שנערכו ולראות אם פענוח נכון שלהן היה מביא לאיתור המחלה בשלב מוקדם יותר), או שמא הייתה התעלמות מממצאים מחשידים.
אם מוכיחים שהייתה התעלמות מממצאים חשובים, פענוח שגוי של בדיקות הדמייה וכו', ואם טיפול במחלה בשלב מוקדם יותר היה מביא לריפויה, או לפחות להארכת חיי המטופל - ראוי בהחלט לתבוע את מכון בדיקות הסקר על שלא מילא את חובתו, ולא אבחן בזמן את מחלתו של המטופל.

שלום אלי,

לשמחתנו, רופאים אינם חסינים מפני תביעות של רשלנות רפואית. בכל פעם שמישהו נפגע מטיפול רפואי בישראל, והוא יכול להוכיח באמצעות מומחה מטעמו שמדובר ברשלנות, ושרופא סביר היה מטפל אחרת - הוא יכול לזכות בפיצוי בתביעה כנגד המטפל הרשלן.
ה"גבול" הוא שהפסיקה קובעת שלא כל טעות בשיקול דעת היא רשלנות, ולכן חשוב לנסות להכניס את הטיפול לקטגוריה של "רשלנות" ולא להתייחס אליו כ"טעות בשיקול דעת".

שלום תמי,

צריך להבין מה הביא לתוצאה של חוסר הפרופורציה.
פעמים רבות רופאים מוכנים לתקן את התוצאה הלא מוצלחת.  יש להעריך שאחרי הגשת תביעה - הוא יהיה פחות מעוניין לבצע תיקון. מאידך - ניתוח תיקון לא ימנע ממך להגיש תביעה אם בסופו של דבר לא תהיי מרוצה מהתוצאה, ותחליטי לעשות זאת.
בתביעה צריך יהיה להוכיח שהרופא ביצע את הניתוח לא במיומנות הראויה או לא בטכניקה נכונה - כדי לקבל פיצוי.

    שלום דנה,

הסיטואציה שאת מתארת מטרידה ביותר. את רשאית לפנות להנהלת המוסד הרפואי ולבקש מהם לברר את תלונתך. ממילא ללא שיתוף הפעולה שלהם לא ניתן יהיה להגיע אל הרופא המדליף.

שלום אבי,

אני מציעה להתייעץ עם עורך הדין שמייצג אותך, שיסביר לך אם יש הצדקה בדרישת הנתבעים לבדיקה נוספת אם לאו. אם הוא חושב שהדרישה מיותרת - הוא ידע בוודאי לסרב לה.

שלום,

ההתנהלות שאתה מתאר נשמעת לא תקינה. צריך לבדוק מדוע הזריקה הראשונה לא בוצעה במיומנות הדרושה, מה מצאו בבית-החולים, ומדוע נסיון התיקון לא הצליח. כדי להבין מה קרה שם צריך לעיין בכל החומר הרפואי, מקביעת הצורך בזריקה, ביצוע הפרוצדורה, ואחר כך התיקון. אם מצבך לא ישתפר - ייתכן שתהיה לך עילת תביעה כנגד בית החולים.

שלום נוגה,

לצערי, לא כל תוצאה לא מוצלחת של ניתוח קוסמטי מהווה עילת לתביעת רשלנות רפואית. אם את רוצה לבצע ניתוח תיקון - מציעה לך לפנות בכתב, ולקבל אישור בכתב שהניתוח יבוצע. אם לאחר ניתוח מתקן עדיין לא תהיי מרוצה מהתוצאה - ניתן יהיה לבדוק את המסמכים הרפואיים - אם הניתוח לא בוצע כהלכה - תוכלי להגיש תביעה כנגד הרופא.

   סמדר שלום, כדי לתבוע ברשלנות רפואית צריך להראות גם שהטיפול לא היה נכון, וגם שנגרם נזק. בדרך כלל מדובר על נזק לצמיתות. במקרה שאת מתארת, יש לקוות שאמך תחלים במהירה, ולא ישאר לה נזק לצמיתות. במקרה כזה - אין כל כדאיות בהגשת תביעה. אם חלילה הדברים יסתבכו, וניתן יהיה להצביע על כך שלא ניתן טיפול מתאים לאחר הניתוח (כיסוי אנטיביוטי מתאים או בדיקות כלשהן) - אפשר יהיה לשקול הגשת תביעה.

    שלום נור, תקופת ההתיישנות הקבועה בדין היא 7 שנים מיום האירוע שמהווה בסיס לתביעה. כל תביעה שלא תוגש בתוך המועד הזה - עלולה להימחק על הסף מחמת התיישנות. עם זאת - הגשת תביעה ברשלנות רפואית אינה עניין של מה בכך, ומומלץ להיעזר בעורך-דין המתמחה בתחום כדי לעשות זאת.

שרית שלום 

המקרה שאת מתארת אכן נשמע בלתי סביר וכי היתה התרשלות של הצוות הרפואי. 

אם לא נשאר נזק קבוע לצמיתות ספק אם יש כדאיות כלכלית בהגשת תביעה אשר כרוכה בהוצאות  עבור חוות דעת.

לצערי בתי המשפט אינם פוסקים סכומים משמעותיים עבור בדיקות מיותרות גם אם הן כרוכות בסבל כמו שאת מתארת. נסי לפנות בדרישה למחלקת פניות הציבור בביה"ח.

מאי שלום

הסיבוך שאת מתארת הינו מוכר וידוע ואינו מלמד על רשלנות רפואית. 

לענין ההחתמה על טופס הסכמה אכן מן הראוי היה להחתים אותך לא בסמוך לטיפול. נשאלת השאלה האם החתמה במועד אחר היתה מביאה לכך שלא היית מבצעת את הפעולה? בתי משפט בודקים שאלה זו בזמן אמת ולא בדיעבד לאחר שכבר התרחש הסיבוך. אם המסקנה הינה שהיית בכל מקרה עוברת אתה הפעולה, לא ניתן לקבל פיצוי בגין העדר הסכמה מדעת.

בכל מקרה, הפיצוי נגזר מאורך תקופת הסבל ובהנחה שלא נגרם נזק קבוע ולצמיתות, ספק אם קיימת כדאיות כלכלית בהגשת תביעה כזו.  

יניב שלום

במקרה שאתה מתאר אין מקום לטענה על רשלנות רפואית. גם אם האבחנה היתה שונה ממה שציפה הרופא, לא נגרם כל נזק. כריתת חלק מהרירית אינה מסיבה נזק למעי ואשר על כן אין כל עילה לתביעה.

שלום רב מאיה

יורשיו של המנוח רשאים לקבל העתק מכל תיקיו הרפואיים. היורשים הם מי שהוכתרו ככאלו בצו ירושה או שאם המנוח השאיר צוואה ע"י צו קיום צוואה. בד"כ לפני שניתן צו ירושה או קיום צוואה ביה"ח לא ימסור את המסמכים אלא אם כן קיים נוהל בביה"ח למסור מסמכים על סמך תצהיר. לאחר עיון בתיק תוכלי לבדוק אלו בדיקות בוצעו למנוח, בהנחה שאת אחת מיורשיו. 

אבי שלום,

השאלה שנשאלת הנה - האם ניתן היה לאבחן את האוטיזם בשלב מוקדם יותר והאם אבחון מסוג כזה היה משנה את המהלך?



קשה לי לענות בהעדר נתונים.



בד"כ ידוע שטיפול מוקדם יכול להיטיב עם הלוקים בתסמונת אבל לשם כך יש להיוועץ עם מומחה ואם התשובה תהיה שניתן היה לצפות לשיפור משמעותי, יש מקום להיכנס להליך בשל בדיקה משפטית עם עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית.



הבדיקה תהא בשאלה האם אכן האיחור באבחון היה בלתי סביר והאם ניתן לבסס נזק משמעותי עקב כך. 

שלום יונה,

אם פנית לעו"ד שמטפל בתביעות של רשלנות רפואית - הוא ידע להעריך את סיכויי התביעה.



בכל מקרה - כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית - יש צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת אשר תקבע אם הייתה רשלנות בטיפול הרפואי, ומה שיעור הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני.



מקובל שעו"ד מקבל יעוץ רפואי - אם יש עילת תביעה או לא.



ייתכן כמובן מצב שגם אם רופא ייתן חוות דעת רפואית שיש רשלנות - והתיק יתנהל עד לסופו - בית-המשפט לא יקבל את התביעה, אבל זה הסיכון בכל תביעה שמגישים.