פורום רשלנות רפואית

שלום רב

השאלה אינה קשורה לנושא הפורום אלא לנושא נכות כתוצאה מתאונה בצבא. 

רוני שלום,

על מנת שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות כנגד הקוסמטיקאית יש להוכיח שהקוסמטיקאית פעלה באופן בלתי סביר במיוחד שבפעמים קודמות לא נותרה צלקת.



הוכחה זו חלה על התובע והיא טעונה חוות דעת של מומחה אשר עלותה רבה אלפי ש"ח.



יש לפיכך לבחון כדאיות כלכלית של התביעה באמצעות עו"ד המומחה לתחום ובכל מקרה לאחר שהנזק יתגבש.



במקרה של צלקות עדיף לחכות כ 12 -16 חודשים לעתים ההחלמה ארוכה ובסוף לא נותר נזק ממשי.



הפיצוי בגין צלקת תלוי בגיל, בעיסוק ובאחוזי הנכות ולא ניתן בשלב זה להעריך אם אכן יש סיכוי לקבל פיצוי משמעותי, בהנחה שהטענה בדבר רשלנות אכן תתקבל, על סמך התמונות ששלחת. 

שרון שלום,

אני מקווה שנטילת התרופה הופסקה, וניתנה תרופה אשר לא התפתחו בעקבותיה הזיות או תופעות לוואי אחרות. 
כשאנו בודקים אם הייתה רשלנות רפואית - אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם רופא סביר היה נותן הוראה על שימוש בתרופה זו. אם לא היו התוויות נגד לשימוש בתרופה, והתרופה מתאימה למצב הרפואי של אביך, אז אין בכך רשלנות. כל גוף מגיב אחרת לתרופות השונות, ואם לא ידוע מלכתחילה  שאסור היה לתת את ההוראה על השימוש, ובהנחה שאם לא היו תופעות לוואי השימוש היה מועיל - אזי הטיפול היה סביר ולא רשלני.
אכן ראוי היה להסביר לאביך אודות תופעות הלוואי האפשריות, בעת מתן התרופה.
בכל מקרה - אם הטיפול הופסק מיד, ולא נותרו נזקים קבועים, הרי שאין מקום להגשת תביעה.
מאחלת לאביך החלמה מהירה וצלולה!

תקוה שלום,

אני יכולה להבין את הכעס שעולה בך כשאת חושבת שלא מתייחסים אלייך כראוי, אני לא מכירה דרך משפטית לערער על אבחנה של רופא, אלא לצורך מסויים - למשל, אם האבחנה השגויה גרמה לנזק - אפשר להגיש תביעה על הנזק שנגרם (וצריך להוכיח נזק ממשי שניתן לכמת אותו). אם למשל - האבחנה השגויה שוללת זכויות סוציאליות כלשהן - אפשר לחלוק עליה בכדי לממש את הזכויות הסוציאליות. 
וגם במקרים שפירטתי למעלה, צריך שרופא אחר יאמר שהאבחנה הייתה שגויה. המטופל עצמו אינו יכול לקבוע שמדובר באבחנה לא נכונה, גם אם הוא סבור כך. 
אם את חושבת שהאבחנה שגויה, את יכולה להחליף רופא, כדי לשמוע חוות דעת נוספת, או אפילו חוות דעת נוספות, וייתכן שרופא אחר יסכים איתך לעניין האבחנה.

שלום מיכל,

אני מבינה את תחושת התסכול שלך, ושל ביתך, אשר לא הצליחה בלימודים בשל בעיה אורגנית. עם זאת - כדי להצליח בתביעה של רשלנות רפואית צריך להוכיח כי הייתה רשלנות מצד הרופא, כי קיים נזק ממשי ובר הוכחה, וכי קיים קשר סיבתי ביניהם.



לעניין רשלנות הרופאה - עפ"י הפסיקה לא כל טעות בשיקול דעת מהווה רשלנות. צריך יהיה לראות את הבדיקות שערכה הרופאה, ואם הפענוח שלהן שגוי לחלוטין, או שהוא ניתן גם לפרשנות שהיא נתנה לאותן תוצאות. 



רק אם שום רופא סביר אחר לא היה מגיע באותו שלב למסקנה אליה הגיעה הרופאה, אפשר להגדיר זאת כרשלנות.



השלב הבא הוא הוכחת נזק. קשה לכמת את התחושה השלילית של הילדה בקשר לבית-הספר. אני מניחה שאת לא טוענת שהתפתחה אצלה נכות נפשית בעקבות היעדר ההישגים.



עולה מהאמור שלא ברור כלל שניתן להוכיח רשלנות, ובוודאי קשה יותר להוכיח נזק בר כימות. וזה עוד לפני שנכנסנו לוויכוח הקיים בקהילה הרפואית אם טיפול בריטלין הוא אכן הטיפול הנכון והמתאים לכל הילדים עם הפרעות קשב וריכוז.



לכן - אני סבורה שכדאי לרכז עכשיו את תשומת הלב ואת המשאבים בטיפול בילדה, ובבניית תחושת הישגיות ותיקון הרגשותיה לגבי בית-הספר, ולא בהליכים משפטיים שקרוב לוודאי לא יניבו שום תוצאה משביעת רצון.

שלום סנדרה,

אכן התוצאה עכשו מרגיזה, וברור שאת רצית לשפר את מראה פנייך, ולא להיפך. עם זאת - קשה אחרי שבועיים להעריך מה יהיה המצב כשהעור יסיים את תהליך ההחלמה מהפעולה הרפואית - מה שיכול לפעמים לקחת שבועות רבים ואף חודשים. מומלץ לך גם להתייעץ עם הרופא, או עם רופא עור אחר, כיצד לשפר את תהליך ההחלמה מהפעולה הרפואית.
אם בסופו של תהליך הנזק לפנים יהיה נרחב באופן משמעותי יותר מהכתם הקטן שהיה על פנייך - תוכלי לשקול אם ברצונך להגיש תביעה.
כדי להגיש תביעה תצטרכי להצטייד בחוות דעת ערוכה לבית-המשפט, אשר תאמר שבמקרה של הכתם שהיה לך בפנים, לא נכון היה להציע לך שום טיפול, ועדיף היה להשאיר אותו כך, כי כל טיפול צפוי שיותיר נזק גדול יותר מהניראות של הכתם.
לצורך כך - כדאי יהיה לך לפנות לעורך-דין אשר מתמחה בתביעות של רשלנות רפואית.
בכל מקרה - מציעה להמתין כמה שבועות נוספים בטרם תקבלי החלטה.

שלום,

אי אפשר לתת תשובה מדוייקת לשאלה הזו. בדרך כלל מדובר בטווח של ימים ספורים עד שבועיים שלושה, לפני  חוות דעת ראשונית, ונתקלתי גם במקרים שחלפו שבועות רבים עד שניתן מענה ראשוני.

כשאין  "מבחר" גדול של רופאים מתאימים לתת חוות דעת, אין ברירה אלא להתאזר בסבלנות.

לדעתי הכסף צריך להיות בנאמנות למשך כל חיי הילדה הפגועה, יש להעריך שכשהיא תגיע לגיל 18 ההורים ימונו כאפוטרופסים שלה, וימשיכו לדאוג לצרכיה מתוך כספי חשבון הנאמנות.

שלום אדם,

מבלי להביע דעה על העוול שגורמת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שהיא קובעת שאם רוצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, עליו לצרף חוות דעת לכתב תביעתו. בית משפט רשאי לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת, בנסיבות מיוחדות, אבל אני לא מכירה פסקי דין שאפשרו הוכחת עניין שברפואה מבלי שהייתה חוות דעת כלשהי, בין מטעם התובע, ובין מטעם בית המשפט. אם הצד השני לא טען בכתב ההגנה שאתה מנוע מלהוכיח עניין שברפואה כי לא הגשת חוות דעת ערוכה כדין, מצבך טוב יותר - אך עדיין זו יכולה להיות הדרישה של בית-המשפט. עם זאת,
אם המסמך שצרפת אינו חוות דעת ערוכה כדין, אני מעריכה שבית-המשפט יאפשר לך לתקן את הליקוי הזה, ולצרף חוות דעת ערוכה כדין. אתה יכול להגיש בקשה כזו עוד טרם הדיון הקרוב, כדי להיות מוכן לדיון עם חוות דעת ערוכה כדין.
בהצלחה!

שלום חיה,

צר לי לשמוע כי אביך מצא מותו עקב טיפול רפואי לקוי.
תביעה בגין אירוע של רשלנות רפואית ניתן להגיש תוך 7 שנים מיום האירוע, ובמקרה שאת מספרת עליו - עד 7 שנים מיום הפטירה. 
כדי לבדוק אם ניתן לבסס תביעה של רשלנות רפואית - צריך קודם כל את כל התיעוד הרפואי. אתם הייתם אמורים לקבל סיכום אשפוז, אבל צריך את כל המסמכים שקיימים בתיק בית החולים מאת שהגיע לחדר מיון ועד מועד הפטירה. יורשי המנוח זכאים לקבל את התיק הזה ממחלקת רשומות רפואיות של בית-החולים.
לאחר עיון בתיק, ויעוץ רפואי, ואם יהיה רופא שיבסס בחוות דעת רפואית את הטענה שהמוות הינו תוצאה של רשלנות - רק אז ניתן יהיה להגיש תביעה בגין המוות.

שלום יהודה,

תביעה של הולדה בעוולה הינה תביעה של ההורים, לאחר שנקבע ב"הלכת המר" שאין לילד עילת תביעה. לכן כתוב בכתב התביעה שההורים תובעים את קופת החולים?
עם זאת, בפסיקה נקבע כי מרבית הפיצויים אשר משולמים להורים צריכים להיות מופקדים בחשבון נאמנות עבור הילד. בית-המשפט צריך לקבוע איזה שיעור יעבור להורים, ואיזה שיעור יופקד בחשבון הנאמנות עבור הילד.

 שלום רוית,

אני מבינה מבין הדברים כי הניתוח עבר בשלום, ואני שמחה על כך.

כדי להגיש תביעה נגד רופאת הילדים, לא די בכך שהיא התרשלה, אלא גם צריך להיות נזק. למזלכם הרב לא התרחש אסון, ולכן אין מקום להגיש תביעה. 

אני מאחלת לבנך החלמה מהירה ומלאה.

שלום אבי,

אני הייתי מפרטת בתחשיב הנזק את שני הנתונים, ומסבירה מדוע יש להעדיף את ביצוע ההשתלה במרכז הבטוח מבחינה סטטיסטית.

שלום לאה,

אפתח בזה שטוב שהמחלה התגלתה כשהגידול עדיין לא שלח גרורות.

באופן עקרוני, תכליתה של בדיקת הממוגרפיה היא גילוי מוקדם של סרטן השד. לפיכך - פענוח שגוי של הבדיקה - עשוי לשמש כבסיס לתביעה.
כדי להשיב על המקרה הספציפי - צריך להעביר את הבדיקות מ-2014 ו-2016 לעיונו של מומחה בתחום הרדיולוגיה, שיאמר אם האבחון היה רשלני. רק לאחר מכן ניתן יהיה להעריך את סיכויי התביעה. ולגבי הכדאיות הכלכלית בהגשת התביעה - ניתוח להוצאת הגידול היה נערך כנראה בכל מקרה, וצריך לבדוק אם היו ניתנות גם הקרנות. אם אין הבדל בין מהלך הטיפול שהיה ניתן אם הגידול היה מאובחן ב-2014 או ב-2016 לבין הטיפול שניתן בימים אלה - לא תהיה כדאיות כלכלית בהגשת התביעה. 
מאחלת בריאות מלאה,

שלום נטע,

אני שמחה לשמוע שהאבחנה של רופאת העור מקופת החולים הייתה שגויה, וכי אינך סובלת ממחלה שאין לה מרפא.

אני מבינה את החרדות שהתעוררו אצלך כששמעת אודות האבחנה השגויה, אבל כדי להגיש תביעה כנגד הרופאה צריך לעשות דרך ארוכה: אחרי שמוכיחים שהיא התרשלה, והאבחנה הייתה שגויה, ולא הייתה לגיטימית (כי אם היא טעתה בשיקול הדעת שלה - אין זו רשלנות), צריך להוכיח נזק, וצריך להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות של הרופאה לבין הנזק.
משמעות הדבר היא שתצטרכי להציג הן חוות דעת של רופא עור, אשר יקבע שלא היה מקום לאבחן "לבידו רטיקולריס", והן חוות דעת של פסיכיאטר אשר יעריך את הנזק שנגרם לך כתוצאה מהמידע השגוי, ויקבע כי כל הנזק הזה נובע כולו מהמידע השגוי. הצד השני ינסה וודאי להראות שחוסר התפקוד שלך לא קשור למידע השגוי, אלא היה שם קודם לכן, וגם יראה שהנזק הנפשי שנגרם לך הוא חולף, ולא ישפיע על חייך בעתיד.
לכן -  אם את יכולה לשמוח על כך שאינך חולה, סבלת מאפיזודה חולפת בלבד, ויכולה לחזור לשגרת חייך - אין טוב מזה.
אם חלילה מצבך הנפשי אינו משתפר, ואין בכוחך לחזור לתפקוד תקין, אזי ממליצה לך לפנות ולבדוק את התיק ואת האפשרות להגיש תביעה אצל עו"ד אשר מתמחה בהגשת תביעות של רשלנות רפואית.
מאחלת לך בריאות וחזרה מלאה לתפקוד.

אבי שלום,

השאלה היא האם כאשר תובע מיוצג, ראוי שהוא יעשה משהו בתיק שלא עפ"י עצת עורך-דינו. הרי אם עורך-הדין היה סבור שראוי שהבקשה תוגש - הוא היה עושה זאת. יחסי אימון בין לקוח לעורך-דין הם תנאי בסיסי. אם עורך הדין סבור שאין צורך בבקשה - אולי כדאי לשמוע בעצתו.