פורום צוואות וירושות

דנית שלום וברכה.

לפי חוק הירושה, העיזבון עובר ליורשים רק בפטירת המוריש – ולא לפני כן.

חשוב לדעת, שקיים קושי מובהק בעריכת הסכמים בין יורשים עוד בחיי המוריש.

לדוגמא. יורשים מגיעים להסכמה בנוגע לנכס מסוים. אך בבוא העת הם מגלים לאכזבתם, שהנכס איננו חלק מנכסי העיזבון, משום שהמוריש מכר אותו במהלך חייו, ומי שהסתמך על קיומו של הנכס, עלול למצוא את עצמו במצב לא פשוט.

החוק אמנם מאפשר לערוך הסכמים בנוגע לירושה עתידית, אך יש להקפיד שההסכם יתייחס לאופן חלוקת הנכסים, אך לא יתייחס לזכות לרשת. הכוונה היא, שאי אפשר לקיים מסחר בזכותו של אדם לרשת את המוריש.

לשאלתך, נוכח חוסר הוודאות, יש מקום לקבוע, שחישוב שווי הנכסים יבוצע במועד מימושם.

בברכת אריכות ימים.

דניאלה שלום וברכה.

לכל אדם חופש לערוך צוואה ובהחלט רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

אחת מהדרכים לעשיית צוואה, היא צוואה בפני שני עדים.

אין מגבלה שאחד מהעדים, יהיה עורך הדין שאיתו המצווה התייעץ במסגרת עריכת הצוואה.

בברכת אריכות ימים.

שלום לך,

כל הסכמה ביניכם שנערכת במסגרת הסכם ממון חוקי ומאושר – תקפה משפטית, גם אם אינה שוויונית.

החוק מאפשר לקבוע כל חלוקת רכוש שתרצו, כל עוד היא נעשית מרצון, מתוך הבנה וללא ניצול.

לשאלתך – אפשר להסכים שבת הזוג לא תקבל חלק בדירה שלך, אך אתה כן תקבל חלק מהפנסיה שלה.

אבל ככל שההסכם נוטה באופן חד-צדדי לטובת אחד מכם, קיים סיכון שבית המשפט יסרב לאשרו, או שלא ייתן לו תוקף בעתיד.

בהצלחה!

שלום דניאלה,

המשמעות של "הבקשה ממתינה להכנת צו" באתר רשם הירושה היא:

הבקשה אושרה, כלומר לא הוגשו התנגדויות והיא נמצאה תקינה.

כעת היא ממתינה לשלב הבא – הנפקת הצו הפורמלי (למשל: צו ירושה או צו קיום צוואה), כלומר ניסוחו, הדפסתו וחתימתו על ידי הרשם.

בשלב הזה כבר אין צורך לבצע פעולה מצדך – רק להמתין.

בדרך כלל תוך מספר ימים תופיע באתר ההודעה: "הצו הוכן ונשלח", ואז ניתן יהיה להוריד את הצו או לקבל אותו בדואר / באימייל, בהתאם למה שסומן בבקשה.

בהצלחה!

שלום קובי,

צוואה נוטריונית לא בהכרח "חזקה" יותר מצוואה "רגילה".

צוואה נוטריונית, הנחשבת גם ל"צוואה בפני רשות", אכן נהנית ממעמד מסוים – אך אין פירוש הדבר שהיא "חזקה יותר". היו מקרים שבהם צוואות נוטריוניות נפסלו, למשל כאשר הנוטריון לא הקפיד על כל הדרישות החוקיות, כמו התרשמות מכשירות המצווה או שמיעת דבריו בעל פה.

לעומת זאת, צוואה בעדים נערכת בפני שני עדים כשירים, ובמקרה של התנגדות – ניתן לזמן את העדים להעיד על נסיבות החתימה, על כשירות המצווה ועל היעדר לחץ או השפעה. לעדים יש משקל ראייתי ממשי, שיכול לחזק את תוקף הצוואה בבית המשפט.

בהצלחה!

שלום אור,

כשמקבלים תשלום פנסיוני שהגיע למנוחה, ייתכן שיחול עליו מס, גם אם הייתה לה בעבר זכאות לפטור.

כדי לבדוק אם אפשר לקבל פטור גם עכשיו, צריך לפנות לפקיד שומה (מס הכנסה) עם מכתב ובו פרטי המנוחה, סכום התשלום, ותעודות רלוונטיות (כמו תעודת פטירה וצו ירושה).

פקיד השומה יבדוק אם מגיע פטור מלא או חלקי – וזה יכול לחסוך הרבה כסף.

מומלץ להיעזר בהכנת הבקשה ברואה חשבון או יועץ מס.

בהצלחה!

לפי התיאור, האמא היא בעלת הזכויות בחנות מאז פטירת האב, והבן מחזיק בה בפועל. בצוואה נכתב שהחנות תעבור לבן רק לאחר פטירת האם, ולכן עד אז – היא עדיין אינה שלו.

אם הבן ממשיך להשתמש בחנות ללא הסכמה של האם, ובוודאי אם הפסיק לשלם דמי שכירות, יש לאם עילה לדרוש תשלום גם רטרואקטיבית וגם עבור התקופה הנוכחית.

העובדה שבעבר שילם שכ"ד מחזקת את העמדה שזהו נכס שהיא השכירה לו בפועל. אם הפסיק לשלם "על דעת עצמו", ללא הסכמתה, זה יכול להיחשב כהחזקה לא כדין או כשימוש בנכס ללא רשות.

אם האם עדיין בחיים, כדאי לשקול שליחת מכתב התראה בדרישה לתשלום או לסיום ההחזקה, ואם הבן מסרב – ניתן לפנות לבית משפט.

בהצלחה.

שלום ברוריה,

כאשר מוגשת צוואה לקיום ונמצא כי יש בה ניסוח כללי (למשל: "כל נכסיי מכל סוג שהוא") אך לא מוזכרים בה נכסים מסוימים, כמו כספים שנצברו לאחר כתיבתה – ייתכן שייווצר ספק לגבי פרשנות הצוואה.

במצב כזה, אפשר להגיש לבית המשפט בקשה לפרשנות הצוואה, כדי שיקבע כיצד יש לנהוג עם אותם נכסים.

אין חובה להיות מיוצגים על-ידי עורך דין לצורך ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף מסמכים ותצהיר. התצהיר צריך לאשר את העובדות ולציין שיתר היורשים (או בעלי עניין אחרים) עודכנו על הבקשה. בית המשפט עשוי לדרוש את עמדתם.

בניסוח הבקשה יש להבהיר מהו הסעיף בצוואה שמעורר קושי, מהם הנכסים שהמבקשת מבקשת לכלול בעיזבון, ולמה היא סבורה שכך היה רצון המצווה. יש לצרף את הצוואה, צו קיום הצוואה, והמסמכים הנוגעים לנכסים הרלוונטיים.

במקרים כאלה, בית המשפט בוחן את לשון הצוואה, נסיבות עריכתה, ורצון המצווה כפי שניתן להבין ממנו – גם אם אינו מנוסח במפורש.

חשוב להדגיש כי זהו נושא רגיש ומורכב. גם אם נראה שהכוונה של המצווה ברורה – הפרשנות המשפטית של צוואה דורשת מיומנות וניסיון. לכן מומלץ בחום להסתייע בעורך דין שמכיר היטב את התחום.

בהצלחה!

שלום חוה,

כאשר אדם נפטר, חשבונות הבנק שלו לא נסגרים מיד – אך נחסמת האפשרות לבצע בהם פעולות, למעט פעולות שהבנק מאשר (כמו חיובים אוטומטיים, העברת יתרה לעיזבון או תשלום הלוויה). הכספים בחשבון הופכים לחלק מהעיזבון של המנוח.

כדי למשוך את הכספים או לנהל את החשבון, יש להציג לבנק צו ירושה (אם אין צוואה) או צו קיום צוואה (אם יש צוואה). לאחר הצגת הצו, היורשים יכולים לבקש להעביר את הכספים לחשבונותיהם, בהתאם לחלוקת העיזבון.

הבנק לא סוגר את החשבון בעצמו – זה קורה רק כשהיורשים מבקשים להעביר את היתרה ולסגור אותו. עד אז, החשבון ממשיך להתקיים, אך עם מגבלות.

בהצלחה!

שלום חיים,

כן, אפשרי בהחלט שצוואה תכלול עמוד חתימות נפרד לעדים – כל עוד נשמרים הכללים שנקבעו בחוק. החוק דורש שהעדים יהיו נוכחים בעת שהמצווה חותם על הצוואה, ושהם יחתמו באותו מעמד ולא לאחר מכן.

חתימה של העדים גם על כל עמוד בנפרד (ולא רק בעמוד האחרון) מחזקת את התחושה שמדובר במסמך שלם אחד, וזה מקובל ואף מומלץ – במיוחד כשיש יותר מעמוד אחד.

לסיכום: מבנה כזה (3 עמודים לתוכן + עמוד חתימות), בצירוף חתימות רציפות של העדים בכל עמוד – יכול בהחלט להיות תקף מבחינה משפטית, כל עוד נחתם במעמד אחד ובנוכחות כל הצדדים.

בהצלחה!

כאשר צוואה מתייחסת רק לחלק מהרכוש ואינה כוללת הוראה כללית לגבי יתר הנכסים (כמו "שאר רכושי יחולק בין ילדיי"), אז הצוואה תקפה רק ביחס לנכסים שצוינו בה במפורש.

הנכסים שלא הוזכרו אינם נכללים בצו קיום הצוואה, ויש להתייחס אליהם כאל "יתרת עיזבון" שלא הוסדרה בצוואה.

במקרים כאלה, יש להגיש גם צו קיום צוואה עבור הנכסים שכן צוינו, וגם צו ירושה נפרד לגבי הנכסים שלא נכללו.

מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ירושה, כדי לבחור בדרך הנכונה ולהימנע מהשלכות לא רצויות.

בהצלחה!

מבחינה משפטית, אין הבדל בין ילדי המנוח מנישואיו הראשונים לבין ילדיו מנישואיו השניים – כולם נחשבים ילדיו הביולוגיים, וכולם יורשים שווי זכויות לפי החוק, אלא אם נאמר אחרת בצוואה.

אם האב השאיר צוואה שקיבלה תוקף של בית משפט ובה נקבעה חלוקה שונה בין הילדים, הרי שזו החלוקה שתחול – גם אם אינה שווה בין כולם. צוואה מאפשרת לאדם להוריש את רכושו לפי רצונו, גם אם החלוקה אינה שוויונית.

העובדה שלא נערך הסכם ממון בין ההורים אינה משפיעה על מעמד הילדים, אך יכולה להשפיע על זכויות הרכוש של האם עצמה (כלומר, האם תחשב כיורשת או שותפה ברכוש מסוים), וזה עניין נפרד.

אם האם בוחרת לקיים את צוואת האב ולהוריש לפי רצונו, רצונה יכובד כל עוד זה נכתב בצוואה תקפה. מומלץ לבחון את הנושא לעומק באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הירושה.

חיים שלום,

הפקדת צוואה אצל רשם הירושות לא מבטלת את הצורך בחתימת עדים – כי אלה שני דברים שונים לחלוטין. 

יש כמה סוגי צוואות לפי החוק (חוק הירושה), ולכל אחת דרישות שונות. למשל:

צוואה בעדים – חייבת להיערך בכתב, ולהיחתם בפני שני עדים.

צוואה בכתב יד – צריכה להיכתב ולחתום כולה בכתב ידו של המצווה (ואז לא נדרשים עדים).

צוואה בפני רשות (כמו רשם הירושה) – נערכת בפני גורם מוסמך (שופט, רשם, נוטריון), ואז אין צורך בעדים.

מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום הירושה.

בהצלחה!

רוני שלום,

בהחלט כן. בקשה לצו קיום צוואה מוגשת כדי לתת תוקף משפטי לצוואה – והיא אינה תלויה בהסכם חלוקה בין היורשים.

הסכם לחלוקת העיזבון רלוונטי רק אם היורשים מבקשים לחלק את הרכוש בדרך שונה ממה שנכתב בצוואה, והוא יכול להיערך גם לאחר קבלת הצו.

במצב רגיל, אין כל מניעה להקדים את הבקשה לצו, במיוחד כשהצוואה מקובלת על כולם ואין סכסוך.

ההסכם, אם ייערך בעתיד, יהיה תקף כל עוד כל היורשים מסכימים לו.

לכן – כשאין התנגדויות, עדיף להתחיל בהליך הקיום ולא לעכב אותו לשווא.

בהצלחה!

כאשר אדם נפטר והותיר אחריו קופת גמל עם מוטבים, הכספים משולמים ישירות למוטבים שרשומים – ולא לפי צו הירושה.

אם האם רשומה כמוטבת יחידה אך אינה כשירה, לא ניתן למשוך את הכספים בשמה ללא מינוי אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך בתוקף.

בני משפחה אחרים לא יוכלו לקבל מידע על מוטבים נוספים או לשנות את החלוקה כל עוד האם בחיים.

רק אם ייקבע שהיא לא כשירה ויש מינוי חוקי מטעמה – ניתן יהיה לפעול בשמה.

אם אין מוטבים משניים, והאם תלך לעולמה בטרם משכה את הכסף – הכספים ייכנסו לעיזבונה ויחולקו לפי צו ירושה או צוואה.

חשוב לבדוק אם יש ייפוי כוח מתמשך תקף, ואם לא – לשקול פנייה להליך מינוי אפוטרופוס.

בהצלחה!

לפי חוק הירושה, הסכם על ירושה עתידית – כלומר, התחייבות לתת חלק מהירושה לאחר הפטירה – אינו תקף ואינו חוקי, גם אם נחתם.

החוק קובע שזכותו של אדם לשנות את רצונו עד יומו האחרון, ולכן לא ניתן "לקבע" הסכם ירושה מראש.

לעומת זאת, אם ההורה מעביר במתנה או במכר חלק מהנכס לילד כבר בחייו – זו עסקה תקפה, וניתן לרשום אותה בטאבו.

במקרה כזה זו אינה ירושה אלא העברת בעלות רגילה, אך חשוב להסדיר אותה במסמכים מתאימים ולהבין השלכות מס (שבח, מתנה וכו').

לסיכום – לא ניתן לרשום בטאבו התחייבות עתידית לירושה, אבל כן אפשר להעביר זכויות כבר בחיים, בעסקה תקפה.

בהצלחה!

שלום יוסי,

כאשר יש צוואה ברורה וכל היורשים זכאים בחלקים שווים, כל אחד מהם זכאי לדרוש חלוקה והוצאת חלקו מהעיזבון.

אם יורש מסרב למלא טפסים, לשתף פעולה או מעכב את החלוקה – ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון או לחלוקת העיזבון על פי הצו.

לקיחת רכוש עצמי (כמו רכב) ללא הסכמה – אינה חוקית, במיוחד אם אין הוכחה לחוב.

התנהלות כזו עלולה להיחשב כהפרת זכויות יתר היורשים, וניתן לדרוש החזרת רכוש או קיזוז שוויו בחלוקה.

לרוב אין מנוס מפתיחת הליך משפטי, אך ניתן לעשות זאת בפשטות יחסית וללא הליך מורכב, במיוחד כשיש צוואה תקפה וברורה.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לפעול בצורה יעילה ולמנוע עיכובים נוספים.

בהצלחה!

אופק שלום וברכה.

באופן כללי, הבנקים משתפים פעולה בחלוקת חשבונות בנק של מנוחים.

מדובר בשירות שהם נותנים ללקוחותיהם.

אך כמו בכל מתן שירות, לעיתים נתקלים בשירות הטעון שיפור.

ככל וההתנהלות הישירה מול הבנק לא מקדמת, באפשרותכם להגיש תביעה לבית המשפט למתן צו לחלוקת העיזבון.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לעשות זאת באופן יעיל ומהיר.

בהצלחה.

כאשר אדם נפטר ויש לו כספים בקופת גמל או בקרן השתלמות, חשוב לבדוק האם הוא מינה מוטבים בחייו. מינוי מוטבים גובר על צוואה או ירושה – כלומר, אם מינה את אשתו או אחד הילדים כמוטב, הכסף יעבור ישירות אליהם, ולא ייחשב חלק מהעיזבון.

אם לא מינה מוטבים, הכספים ייכנסו לעיזבון ויחולקו לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

במקרה שלכם, כדאי לפנות לקופת הגמל ולבקש לברר אם קיים טופס מינוי מוטבים. חלק מהקופות דורשות צו ירושה או ייפוי כוח מיוחד כדי למסור את המידע, ולעיתים ידרשו את הסכמת כל היורשים.

אם הכסף יועבר לאמכם (למשל, כמוטבת), לא ניתן להשאיר אותו "בתוך הקופה" באופן רשמי עבור מטרה עתידית. אבל תוכלו, למשל, לפתוח חשבון ייעודי או לנסח ייפוי כוח או הסכם משפחתי שיגדיר שהכסף נשמר עבור המטפלת.

מומלץ להיוועץ בעו"ד שמתמחה בדיני ירושה ונאמנויות – כדי להבטיח שהכוונה שלכם תמומש, ושלא ייווצרו אי-הבנות בעתיד.

שלום אלי,

שאלתך נוגעת למקרה שכיח שבו בצוואה לא נכתב מה יקרה אם הנהנה (אתה) תלך לעולמו לפני המצווה (אחיך).

לפי הדין – אם הנהנה נפטר לפני המצווה והצוואה לא כוללת הוראה חלופית או התייחסות למצב כזה, אזי חלקו של הנהנה "נופל" (בלשון משפטית – בטל), ונכנס למה שמכונה "עזבון שיורי" (מה שלא חולק בצוואה).

במקרה כזה, אם האח המצווה לא כתב בצוואה הוראות למי תעבור הדירה במקרה ואתה לא בחיים, אז הדירה תיחשב כחלק מהעזבון שלא חולק בצוואה – כלומר, היא תחולק לפי דין בין יורשיו החוקיים של אחיך – שהם לרוב האחים (או יורשיהם) – ולא בהכרח ילדיך.

בהצלחה!

נדב שלום וברכה.

חוק הירושה מאפשר ליורש לוותר על הירושה שקיבל, וזאת באמצעות הסתלקות מחלקו בירושה, שתוכל להתבצע רק לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, זאת הדרך המקובלת.

בנוסף, חוק הירושה מכיר באפשרות לערוך הסכמים בנוגע לזכויות ברכוש שעתיד אדם לקבל בירושה. יחד עם זאת, חוק הירושה אינו מכיר בעריכת הסכמים בנוגע לזכות אדם לרשת.

אמנם להסכמים כנ"ל יש תוקף משפטי כאשר ההסכם מתייחס לרכוש שעתיד אדם לרשת, יש לדעת שישנן אפשרויות רבות לתקוף את ההסכמים הללו והם לא בהכרח מביאים לוודאות משפטית בנושא.

בברכת אריכות ימים ושנים.

אלי שלום וברכה.

במצב בו יורש לפי צוואה הולך לעולמו לפני המצווה, חוק הירושה קובע (בס' 49):

במידה ואין בצוואה הוראה הקובעת מי האדם שיירש במקומו, חלקו של אותו יורש עובר לצאצאיו.

במידה ואותו יורש לא הותיר אחריו צאצאים, הוראת הצוואה לטובתו מבוטלת.

לשאלות נוספות, מוזמן לפנות.

בברכת אריכות ימים ובהצלחה.

רומי שלום,

שאלתך מצוינת, והיא אכן עולה לא פעם במשפחות שבהן אחד האחים נותר ערירי וללא ילדים.

ראשית, כדי להשיב באופן מדויק, יש לבחון תחילה – האם הדוד ערך צוואה או לא?

אם הדוד ערך צוואה – הירושה תחולק בהתאם להוראותיה.

חשוב לדעת שצוואה מאפשרת לכל אדם להוריש את רכושו לפי רצונו האישי, ללא כל חובה להוריש דווקא לבני משפחה. כלומר, הוא יכול לבחור להוריש לאחיו, לאחייניו, לחברים או לכל גורם אחר שיחפוץ בו.

לעומת זאת, אם הדוד לא השאיר צוואה – הירושה תחולק לפי הוראות חוק הירושה.

מהפרטים שציינת עולה כי אביך הוא האח היחיד של הדוד, ובהנחה שהוריהם (סבך וסבתך) אינם בין החיים – הרי שאביך הוא היורש היחיד.

כל עוד אביך בחיים – רק הוא נחשב ליורש החוקי של הדוד. אתם, ילדיו, לא זכאים לחלק מהירושה.

במקרים שכאלו, מומלץ מאוד ליזום שיחה רגישה עם הדוד ולברר האם כבר ערך צוואה.

צעד פשוט כזה, יכול למנוע בעתיד אי-הבנות, סכסוכים ובעיות משפטיות אשר מתעוררות מעת לעת, במיוחד לאחר פטירת אנשים עריריים, אשר לאחר פטירתם, עלולים להופיע גורמים שונים ולטעון כי הם זכאים לירושה.

לכן, אין תחליף לצוואה ברורה, מסודרת ומעודכנת. זו הזדמנות לטפל בדברים מראש, בכבוד, ברגישות ובאחריות, כדי לוודא שרצונו של הדוד יתממש במדויק.

בהצלחה רבה!

שלום מומו,

שאלת שאלה מצוינת, כי באמת יש מקרים שבהם שטח חקלאי כפוף למגבלות מיוחדות.

ניתן להוריש שטח חקלאי – אבל חשוב לבדוק את המעמד המשפטי שלו.

יש הבדל בין שטח בבעלות פרטית מלאה לבין שטח חקלאי שמוחכר ממנהל מקרקעי ישראל (רמ"י), מושכר מאגודה חקלאית, או נמצא במושב/קיבוץ.

אם מדובר בנחלה חקלאית (למשל במסגרת אגודה שיתופית), עלולות לחול מגבלות, כמו דרישות הסכמת הסוכנות היהודית או אישור מנהל מקרקעי ישראל להעברת זכויות. לפעמים, יש חובה להעביר את הנחלה ליורש אחד בלבד (ולא לפצל בין כמה יורשים).

לכן, לפני עריכת צוואה – חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מתאים שיבדוק את סוג הזכויות, החוזים הקיימים, והגבלות ההורשה. כך תבטיחו שצוואת אבא תהיה תקפה וניתנת לביצוע.

בהצלחה!

חי פז שלום וברכה.

המוריש רשאי לקבוע כיצד יחולקו נכסי העיזבון, וקיימת אפשרות להגן על הוראות החלוקה, לדוג', באמצעות הטלת סנקציות שונות על היורשים, במידה ויסטו מהדרך אותה קבע המוריש בצוואתו.

יחד עם זאת, ליורשים יש אפשרות לתקוף את ביצוע הוראות המוריש בדרכים מגוונות.

ועדיין, ככל וקיים חשש שהיורשים לא יכבדו את הוראות המוריש, המוריש רשאי לקבוע, שנכסי העיזבון יחולקו על ידי בעל תפקיד חיצוני, מנהל עיזבון או נאמן, בפיקוח בית המשפט. דרך זו, יש בה כדי להפחית את ההתנגדות מצד היורשים, אך יש לדעת שבעל התפקיד זכאי לשכר טרחה לא מבוטל בגין ביצוע מלאכתו.

בברכת חג פסח כשר ושמח.

בהצלחה.