פורום פלילי

שלום,

השאלה מתאימה יותר לפורום לשון הרע - זו העילה בגינה תובעים בדרך כלל בגין הגשת תלונה שקרית למשטרה (או בפורום נזיקין שכן יתכן כי בוצעה כלפיך עוולה שנקראת "נגישה") .

היו מקרים ספורים שבהם תביעות כאלה הצליחו, אולם בדרך כלל בתי המשפט אינם ממהרים להטיל אחריות אזרחית על אדם בשל תלונה שהגיש למשטרה, אלא אם כן תוכיח שהמתלונן ידע בפירוש כי תלונתו היא תלונה שקרית.

שלום,

עד כמה שאני מבין מהתיאור שמסרת, היא מבצעת כלפיך עבירה שנקראת הטרדה באמצעות מתקן בזק, ועל כך אתה יכול להגיש תלונה למשטרה, תוך הצגת ההודעות שהיא שלחה.

לירון שלום,

לשאלתך הראשונה - אין איסור על עצם השימוש בחתימות שונות, אלא אם כן מדובר בחלק מביצוע של עבירת מרמה.

שתי השאלות הנוספות אינן בתחום עיסוקו של הפורום.

שלום,

גניבת דואר היא גניבה, בדיוק כמו כל גניבה אחרת. ביכולתך להגיש תלונה למשטרה תוך פירוט החשדות שלך.

לעניין הנזק שנגרם לך לדבריך - מדבור בשאלה נזיקית, שאינה מעניינו של פורום זה.

שלום,

בניגוד למצב שהיה בעבר, קבלת היתר לשימוש בגראס רפואי לא תביא לפסילת רשיון הנהיגה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שחל איסור לנהוג בעודך תחת השפעת סמים, גם אם יש לך רשיון לגראס רפואי.

לאור שלום,

אתה יכול להגיש תלונה למשטרה ככל אדם, ללא קשר לשאלת היותך סובל ממחלת נפש. לא תצטרך לעבור שום בדיקות, ולא תאושפז בכפייה כתוצאה מהגשת התלונה. מי שמוסמך להורות על אשפוז כפוי הוא הפסיכיאטר המחוזי. גם בית המשפט מוסמך להורות על אשפוז, אך רק לגבי נאשם או עצור. 

שלום,

כאשר המשטרה תסיים את החקירה, תתקבל החלטה האם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק בהסדר מותנה, או לסגור בעילת סגירה אחרת.

אם ההחלטה תהיה לסגור את התיק אתה אמור לקבל על כך מכתב המפרט את עילת הסגירה. אם מדובר על סגירה בהסדר מותנה, תוזמן לחתום על הסדר. אם ההחלטה תהיה להגיש כתב אישום, יישלח אליך כתב האישום בדואר בצירוף הזמנה לבית המשפט.

אם ברצונך לברר את מצב התיק עוד לפני קבלת אחת הודעות כאמור, עליך לפנות ליחידת החקירות בתחנת המשטרה הרלוונטית. אתה יכול לעשות זאת בעצמך, או באמצעות עורך דין העוסק במשפט הפלילי.

ליוסי שלום,

למעשה מדובר בשתי שאלות.



השאלה הראשונה נוגעת לעצם זיהויו של האדם שהתקשר כאיש משטרה.



לשאלה זו תשובתי היא, כי כל עוד אותו אדם לא הזדהה בפניך כאיש משטרה באמצעות תעודה (או לפחות באופן ששיכנע אותך בהיותו איש משטרה, למשל אם הוא גובה ממך הודעה בתחנת משטרה), מבחינתך אין מדובר בשוטר.

במקרה זה אין מקום למסור מידע בטלפון.



אכן, במקרים רבים המשטרה מזמינה עדים להתייצב בתחנה באמצעות שיחת טלפון. במקרה זה, גם אם אין וודאות שמדובר בשיחה מהמשטרה, ולמרות שאין סמכות פורמלית לזמן באמצעות שיחת טלפון, ברור שניתן לוודא את האותנטיות של השיחה ע"י התייצבות בתחנה ופניה למשרד החקירות באמצעות יומן התחנה, או ע"י שיחה חוזרת לתחנת המשטרה.

לשאלה המהותית, כאשר ברור כי מדובר בחקירת משטרה, האם יש חובה להתייצב לחקירה ולמסור מידע:

סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) מסמיך שוטר לעכב אדם, שיכול למסור מידע הנוגע לעבירה (כלומר - עד).



אכן, נוסח הסעיף מעט בעייתי ולא אלאה אותך בכל הפרטים במסגרת זו, אך הפרשנות המקובלת היא שאדם שנדרש ע"י המשטרה להתייצב בפני חוקר ולמסור מידע הנוגע לעבירה חייב לעשות זאת.

להבדיל מחשוד, לעד אין "זכות שתיקה" (מכיוון שמדובר על הזכות להימנע מהפללה עצמית).



בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום הפלילי לפני שמדברים עם המשטרה, בין כחשוד, כעד או כמתלונן. 

לאביאל שלום,

רישום של תיקים שנסגרו, או תיקים שהסתיימו ללא הרשעה - בוודאי שמתקופת היותך קטין - לא אמורים להוות מכשול למרבית המסלולים המקצועיים שתבחר, ובכלל זה להסמכתך כעורך דין.

מידע על תיקים סגורים יימסר רק לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ולשכת עורכי הדין אינה מצויה בין גופים אלה.

אני מבין שאין לך תיקים שהסתיימו ללא הרשעה במסגרת תיק בית משפט, אך לידע כללי אוסיף כי סיום משפט ללא הרשעה (תוך קביעה שהנאשם עבר עבירה) הוא דבר שנעשה בדיוק מסיבה זו - כדי לא לפגוע בעתידו של הנאשם ובאפשרויות התעסוקה שלו.

אם בכל זאת אתה מעוניין להביא למחיקת התיקים הסגורים, כדאי שתתחיל בכך שתיגש לתחנת משטרה ותבקש מידע פלילי מלא - שם תוכל לראות את רשימת התיקים הסגורים. באפשרותך לפנות, בעצמך או באמצעות עו"ד, ליחידת המידע הפלילי במטה הארצי של המשטרה, ולבקש את מחיקת התיקים מהמרשם. בשנת השבעים למדינה המודיעה המשטרה על מבצע למחיקת תיקים סגורים ללא צורך בפניה מצד האזרח, אך אינני יודע באיזה קצב זה מתקדם, אם בכלל.

כל הכבוד על שינוי הכיוון - בהצלחה!

לבוריס שלום,

לפי סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, צווי מבחן או צווים בדבר התחייבות להימנע מביצוע עבירה, מהווים פריט רישום גם אם ניתנו ללא הרשעה, עקב עבירה. כלומר - מי שרשאי לעיין בגליון ההרשעות יוכל לראות גם החלטה על סיום התיק ללא הרשעה (להבדיל מזיכוי כמובן). 

לאמיר שלום,

סעיף 287(ב) לחוק העונשין קובע כי הפרת צו שנועד להגן על חייו, גופו או שלומו של אדם היא עבירה שדינה ארבע שנות מאסר (מקסימום). סעיף 8 לחוק מניעת הטרדה מאיימת מסמיך את המשטרה לעצור אדם שהפר את הצו.

בפועל, הפעולות שתבצע המשטרה נתונות לשיקול דעתה, בהתאם לחומרת ההפרה ולהסכנה הנשקפת מן המפר. בכל אופן, חובתה של המשטרה לפתוח בחקירה, ובכלל זה גביית גרסתו של החשוד, כלומר - חקירתו באזהרה.

לדוד שלום,

סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין מתיר ללשכה לסרב לקבל מועמד לשורותיה על אף כשירותו לשמש כעורך דין, אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון. הרשעה בעבירה כזו עשויה אף להביא להשעיית עורך דין או להוצאתו מהלשכה.

מדובר בהוראות חוק המקנות ללשכת עורכי הדין סמכות, אשר הפעלתה נתונה לשיקול דעת על פי הנסיבות הקונקרטיות. עם זאת, קיומה של הרשעה בעבירת אלימות תהווה ללא ספק משוכה גבוהה ביותר בפני מי שמעוניין להחזיק ברשיון לעריכת דין.

לאפי שלום,

בפורום זה ניתנות תשובות לשאלות הקוראים בענייני המשפט הפלילי.

אם רצונך בייצוג אתה מוזמן לפנות לעורך דין על פי בחירתך, מבין מנהלי הפורום או אחרים.