פורום פלילי

ליוסי שלום,

אם אתה מוותר על זכותך לחקור את עדי התביעה בחקירה נגדית, התובע רשאי להגיש לבית המשפט את החומר שאמור היה להיות מוגש באמצעותם, ואת גרסתם ככל שמסרו גרסה בחקירה (בתיקי תכנון ובנייה מדובר בדרך כלל בדוחות שערכו הפקחים). התובע יכול בכל מקרה להזמין את העדים, אבל אין לו אינטרס לעשות את זה.

אם הודית בעבירה, אין צורך לשמוע עדים ואף לא להגיש מוצגים.

משאלתך עולה חשש כבד שאינך מבין את ההליך - אני ממליץ לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום.

ליוסף שלום,

איומים הם עבירה פלילית. ניתן להגיש תלונה למשטרה.

כמו כן, ומעבר לתחום העיסוק של פורום זה - אפשר לבחור ועד חדש.

גם אילו ניתן היה להגיש קובלנה פלילית (ולא ניתן בעבירה של "גניבה" בעיקר כאשר לא מדובר בגניבה במקרה זה), המשטרה לא היתה עושה כלום, כי מדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי.

הפתרון הוא הגשת תביעה אזרחית.

המישור הפלילי לא רלוונטי כאן וחבל על הזמן שלכם.

לאירית שלום,

ראשית, לא ניתן להגיש קובלנה פלילית בעבירת גניבה. שנית, המקרה שאת מתארת אינו מקיים את יסודות עבירת הגניבה.

אני ממליץ לך לפעול במישור האזרחי.

כיצד בדיוק הוא יאתר אותך? איך הוא יוכיח שאתה נהגת ברכב ולא מישהו אחר? כיצד הוא יוכיח את מה שאמרת? למה אתה חושב שהוא בכלל שמע אותך?

מוטב שתמשיך בחיים שלך. 

באותו יום, עד הצהריים, לאחר בדיקה רפואית.

שלום,

אסיר, או עצור, שמשפטו הסתיים בזיכוי, משוחרר מייד. יחד עם זאת, סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) קובע כי אם הודיעה המדינה שבדעתה להגיש ערעור, רשאי בית המשפט לשחררו בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הודעת הערעור, ואם היה עצור בפיקוח אלקטרוני – להורות על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני לתקופה האמורה.

גם כאשר מדובר בשחרור מיידי, זה עשוי לקחת בין שעה לשעתיים עד ששב"ס בודק אם אין נגד אותו אדם צווי מעצר ממקורות אחרים.

כיצד בדיוק תוציאי נגדה צו שיגביל אותה בתוך הבית שלה?

ניסית לברר מדוע אחותך מתנהגת בצורה כזו? מה דעתך לשוחח איתה אולי באמצעות בעלך או גורם אחר שיש לו גישה אליה.

לא מומלץ להתנהל עם צווים שיפוטיים, הם לא יועילו לאף אחד אלא יגרמו נזק.

דרך אגב, היא בכלל לא חייבת לאפשר לך להיכנס אליה הביתה. את רוצה לראות את אימא שלך, זכותך. תעשי זאת מחוץ לבית שלה.

על מקרים כאלה בדיוק נכתב הפסוק (מתוך הפיוט "לכה דודי"): "סוף מעשה, במחשבה תחילה".

אל תשאלי לאיזה בית משפט לפנות, אלא כיצד פותרים את הבעיה בשיחה.

ללאה שלום,

לשאלתך - בהיותכן אחיות עליך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, לגופו של עניין, לא נראה לי שיש מקום לבקש ובוודאי שלא לתת צו מניעת הטרדה מאיימת, כאשר את היא זו שמגיעה אל בית אחותך.

אם אחותך ביצעה עבירה כלפיך, או אם את סבורה שהיא מבצעת עבירות כלפי אמך, את רשאית להגיש תלונה למשטרה. אם את סבורה שהטיפול של אחותך באמך הוא לקוי, את יכולה לפנות ללשכת הרווחה ברשות המקומית. צו מניעת הטרדה מאיימת אינו מתאים במקרה זה לדעתי.

כדי להרשיע ברצח צריך להוכיח בין היתר תכנון וכוונה.

במשפט הזה אין תכנון ואין כוונה.

אבל כנראה שהמשטרה תשב עליו חזק ואז השמיים הם הגבול.

למר חמו שלום,

בשביל להרשיע בכל עבירה, יש להוכיח את האשמה באמצעות ראיות מעבר לספק סביר. אמירה כזו כשלעצמה אינה מספיקה.

לאילן שלום,

אם אדם מאיים עליך במטרה להניע אותך לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה הרי זו סחיטה באיומים. יחד עם זאת, בפנייה שלך למשטרה אתה לא נדרש לסווג את העבירה או להגדיר אותה, אלא לדווח למשטרה על העובדות. סיווג העבירה זו העבודה של המשטרה. 

אם המשטרה אינה מתייחסת לתלונתך ברצינות, אתה יכול לפנות לעורך דין שייצג אותך כלפי המשטרה.

שלום,

גם הפעם חיים ענה תשובה נכונה. קיומו של תיק סגור (שאולי אף נמחק בינתיים במסגרת המבצע למחיקת תיקים סגורים לכבוד 70 שנות המדינה) לא ימנע ממך להיות רואה חשבון.

לאיציק שלום,

סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שהמשטרה תפתח בחקירה אם נודע לה שבוצעה עבירה. מן התיאור שמסרת לא ברור אם בוצעה עבירה. אם אתה סבור שבוצעה עבירה במקרה זה, עליך להגיש תלונה למשטרה עם פירוט כל העובדות הידועות לך ומסמכים התומכים בעמדתך.

שלום,

בנסיבות שתיארת, וללא ראיה של ממש, נראה לי שהעניין יותר מתאים לשיטור הקהילתי. בכל מקרה אני ממליץ שתפנה לתחנת המשטרה, ושם יפנו אותך לגורם המתאים.

אמנם תלונה שמוגשת למשטרה בתום לב מוגנת, אבל תלונה על סמך הרהורי לב בלבד עלולה להתפרש כנגועה בחוסר תום לב או ברשלנות.

לאיתמר שלום,

רב הוא בהחלט כהן דת לצורך סעיף 51 לפקודת הראיות, הקובע כי כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בוידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו. כלל לא ניתן לחייב את הרב למסור בהליך משפטי את תוכן הדברים שאמרת לו. 

אך אינה נתמכת בפסיקה שאני מכיר.

בת.מ.א. 1068/86 (בית המשפט המחוזי בת"א-יפו) פרידמן נ' פרידמן, העיד רב, שלדבריו, הוא ניסה להשכין שלום בית לפי בקשת בעלי הדין וטיפל לשם כך בכלל היחסים ביניהם.

בערעור על פסק הדין בתיק הנ"ל, ע"א 761/88, התייחס השופט שמגר לעדותו של הרב ואמר:

"בתחילת עדותו בעניין ההודאה ביקש העד לדעת אם אין לו חסיון בקשר לדברים שנמסרו לו על ידי האשה בעת טיפול כמתואר. תגובת בית המשפט היתה שאין חסיון כאמור, וכי סעיף 51 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971, אינו ישים; בעלי הדין לא חלקו על כך למעשה.”

כמו כן מצאתי באתר משפטי ברשת פסק דין נוסף התומך בדעה שרב אינו כהן דת, אך לצערי הוא פורסם שם בלי שום פרט מזהה. גם בפסק דין זה מתייחסת השופטת לעניין פרידמן ומסכמת כך:

"7. לפיכך, לאור האמור, מאחר ואין מדובר בוידוי, ומשום שסעיף 51 לא חל על רב, שכן רב אינו כהן דת, אני מקבלת את עמדת המאשימה, וקובעת כי על עדות הרב י.מ. לא יחול חיסיון כהן דת.

8. למען הסר ספק, אציין כי גם אם הרב היה כהן דת, החיסיון היה חל רק על עובדות הנוגעות לעבירה שהאדם כבר ביצעה, דבר אשר, לכאורה, לא מתקיים בעניינו.”

אם הוא בכל זאת מבקש ואתה לא רוצה לריב אתו, תראה לו רק את הדף הראשון שבו אין רישומים. זה חוקי כי אתה לא חייב להראות לו את התדפיס המלא וגם לא חלק ממנו.

חוץ מזה, יכול להיות שהרישום כבר בוטל אוטומטית. אם לא, אתה יכול להגיש בקשה לבטל אותו. ואם אין לך רישומים, ממילא אתה מקבל מהמשטרה רק דף אחד.

שלום,

כפי שענה חיים בצדק, החוק אוסר על מעסיק פוטנציאלי לדרוש ממך למסור לו גליון מידע פלילי. 

לאורי שלום,

אם מדובר בדוח של המשטרה (ולא של הרשות המקומית) אז ירשם בגליון הרשעות תעבורה (ולא במרשם הפלילי). בכל מקרה, זה בדיוק כאילו היית משלם את הדוח מלכתחילה. מצבך לא הורע עקב בקשתך להישפט. הרישום הזה לא יגרום לך שום בעיה בעתיד.

לדנה שלום,

אני מבין משאלתך שלא מדובר בדף שמתחזה כאילו הוא שלך, אלא שבאודות את רשומה כבעלת הדף. אני לא רואה כאן עניין פלילי. אני מציע שתטפלי בכך במישור האזרחי מול בעל העסק.

לשרון שלום,

ראשית, תוצאת החקירה לא צריכה להיוודע לך דרך צד שלישי - את אמורה לקבל הודעה מהמשטרה המפרטת גם את עילת הסגירה. אם הבנתי נכון, עדיין לא קיבלת את ההחלטה בערר. אם לא צויינה עילת הסגירה, זה אינו תקין. לגבי ההחלטה עצמה - מכיוון שאיני מכיר את הראיות איני יכול להביע עמדה, אבל אם יש עדות מפורטת של הילד, והודייה של אחת החשודות, זה באמת תמוה שסגרו את התיק, בוודאי בהיעדר אשמה.

אם הדבר חשוב לך אני ממליץ לך לפנות לעורך דין פלילי שייצג אותך כלפי המשטרה.

למיכה שלום,

לגבי המסמכים המעידים על מצבך הכלכלי - אלה ראיות שהיו צריכות להיות מוגשות בערכאה הקודמת. ספק אם יאפשרו לך להגיש אותם במסגרת של ערעור, אבל תבקש בכל מקרה.

לגבי פסיקה - אתה לא צריך להגיש רשימה מראש, אתה יכול פשוט להפנות במהלך הדיון.

שלום,

לא הבנתי משאלתך אם הנפגעים נפגעו מעבירה שביצעו כלפיהם אותם שכנים שמטרידים אותם כעת, או שאין קשר בין הדברים.

בכל אופן, ככל שהתנהגותם של השכנים מהווה עבירה על החוק (תקיפה, איום, סחיטה וכו') יש להגיש תלונה למשטרה. ככל שמדובר בהטרדה מאיימת ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. שים לב - במהלך ההליך הפלילי זכאים נפגעי העבירה להגנה ע"י המשטרה. 

לחיים שלום,

כספי הערבות מוחזרים לעצור. אם רצונו שהכסף יוחזר לגורם אחר, אליו לפנות לבית המשפט בציון פרטי החשבון אליו הוא מעוניין להעביר את הכסף.

לליאור שלום,

תיק שנסגר בהיעדר עניין לציבור נשמר במרשם פנימי של המשטרה, ואינו מהווה רישום פלילי.



רישום של תיק סגור אינו אמור להפריע לחברתך לעבוד בעבודה כלשהי, גם לא כעובדת סוציאלית. אם חברתך תהיה מעוניינת לעבוד במערכת הביטחון, במקרה זה יתכן שקיומו של התיק הסגור עלול להפריע, אך אין מניעה כללית לעבוד כעובדת סוציאלית.

ליעל שלום,

ראשית, השאלה על איזה סעיפים הוגש כתב האישום: קבלת דבר במרמה היא עבירת עוון ולפיכך ההתיישנות עליה היא חמש שנים. אם נעברה בנסיבות מחמירות, תקופת ההתיישנות היא עשר שנים. שימי לב שמתחילים לספור את תקופת ההתיישנות ממועד הפעולה האחרונה שנעשתה בתיק: אם רק הוגש כתב אישום והמשפט לא התחיל - מיום הגשת כתב האישום; אם הייתה ישיבת בית משפט - ממועד הישיבה וכו'. 

לגבי שאלתך האם הוא ייעצר בכניסה לישראל, התשובה לא נגזרת בהכרח משאלת ההתיישנות. יכול להיות שהעבירה התיישנה, אבל מסיבה כלשהי קיים במערכת צו מעצר נגד אחיך. יכול להיות גם שהעבירה טרם התיישנה אבל לא הוצא צו מעצר.

אם תקופת ההתיישנות חלפה, אז גם אם בשל טעות כלשהי הוא ייעצר בכניסה, ניתן יהיה לשחררו. אם תקופת ההתיישנות טרם חלפה, הסיכוי גדול יותר לכך שקיים צו מעצר. על מנת לקבל תשובה וודאית יש צורך לברר באופן ספציפי את מצב התיק והאם קיים צו מעצר.

לדני שלום,

בשל טעות בחקיקה, מכתב יידוע לחשוד נשלח באופן אוטומטי עם העברת חומר החקירה מהיחידה החוקרת לגוף התובע.



בעצם קבלת המכתב אין כדי להעיד על כך שיש ראיות להעמדתך לדין, או שבכוונת התביעה להגיש נגדך כתב אישום.



לכן במכתבים שנשלחים ע"י הפרקליטות כתוב בדרך כלל כי אם לאחר בחינת הראיות יוחלט שיש מקום לכאורה להגיש כתב אישום, יישלח מכתב יידוע שני.



עד כמה שידוע לי המשטרה אינה נוהגת כך. לכן מומלץ להודיע לתביעה כי אתה מבקש להימנע מהגשת כתב אישום, וכי אם יוחלט שיש מקום להגיש כתב אישום, אתה מבקש להזמינך לשימוע לאחר שתעיין בחומר הראיות.

שיום לב - זהו ייעוץ כללי, מבלי שראיתי את המכתב שקיבלת. לייעוץ מפורט עליך לפנות לעורך דין פלילי.

שלום,

חוק זכויות נפגעי עבירה חל רק על עבירות עוון ופשע, ולא על עבירות חטא כמו הקמת רעש.

ליעקב שלום,

אין בדברים עילה להגשת תלונה.

לניר שלום,

כל עוד קיים צו תקף והאדם אליו מופנה הצו אינו מקיים אותו, ניתן לפנות לבית המשפט לפי פקודת בזיון בית משפט בבקשה לאכוף את קיום הצו.

מומלץ להסתייע בעורך דין לצורך ההליך.