פורום פלילי

ראשית שלום ובהצלחה בדרכך!

לשאלתך, לא כל התיקים בהליך הפלילי נסגרים בהסדר טיעון, אך מדובר בהליך מאוד נפוץ. הסדר טיעון הוא הסכם בין התביעה וההגנה שבו הנאשם מודה בעבירה מסוימת ומקבל הקלה מסוימת בכתב האישום וכפעול יוצא גם בעונש.

בדרך כלל, הסדר טיעון מתקיים כאשר הצדדים מעוניינים לחסוך זמן ומשאבים במערכת המשפט, ולמנוע את הצורך בניהול משפט ארוך ומורכב.

בנסיבות הנכונות כדאי להגיע הסדר, ממספר טעמים:

יעילות- ניהול של משפט פלילי מלא יכול לקחת הרבה זמן ולגרום למפח נפש מתמשך (לא כולם בנויים לזה). הסדר טיעון מאפשר להקל על העומס במערכת המשפטית, ולסיים את הליך מהר יחסית ולצאת לדרך חדשה.

סיכון - הסדר טיעון נותן לנאשם ודאות מסוימת לגבי העונש שהוא צפוי לקבל, ולא סיכון של עונש חמור יותר, אם ביהמ"ש ימצא אשמה לאחר ניהול הוכחות.

הקלת העומס על המערכת המשפטית - זה מאפשר לתיקים להיסגר בצורה מהירה יותר ולפנות זמן לשמיעת תיקים אחרים - ביהמ"ש מאד מעריך אדם שלוקח אחריות על מעשיו וחוסך בזמן שיפוטי יקר, וזה בא לידי ביטוי כמובן בגזירת עונש מקל בהסדר.

עם זאת, ישנם תיקים שבהם אין די ראיות והתיק אינו מבוסס, במקרה כזה יש הכרח לנהל הוכחות עד להגעה לחקר האמת!

שלום רב,

זה לא נדיר שהתלונה במשטרה עשויה לכלול טענות לא מדויקות או מוגזמות, אך זה תלוי מאוד במקרה הספציפי. לפעמים אנשים עלולים להרגיש לחץ או רצון להחמיר את התמונה כדי שהעבירה תיתפס כחמורה יותר, או כדי להשיג תוצאה מסוימת (כמו הרשעה של החשוד, ענישה חמורה יותר, ופיצוי כספי). במקרים כאלו לא פעם יש נטייה להוסיף פרטים שאינם מדויקים בלשון המעטה.

עם זאת, חשוב להבין שבמערכת המשפט, תהליך החקירה כולל אמצעים רבים לבדוק את נכונות התלונה והראיות שנמסרו. החוקרים שואפים לברר את האמת על ידי חקירת עדים נוספים, בדיקת ראיות אובייקטיביות, וכיוצא בזה.

ככל שיש בעיות במהימנות התלונה או אם התלונה כוללת שקרים או עיוותים, סנגור טוב ומנוסה ידע לעלות על זה ולהוציא את האמת לאור.

לגבי שאלתך האם ניתן לאכוף את הדין כנגד תלונות כזב, אכן ניתן מדובר בעבירה פלילית בפני עצמה כאשר לצידה סנקציה עונשית של עד 3 שנות מאסר בעבירות עוון, ובעבירות פשע עד ל-5 שנות מאסר, אולם לרוב הדבר לא נאכף.

מקווה שסיעתי לך, לכל שאלה נוספת אני כאן עבורך.

שלום רב,

הביקורת שלך על עדי תביעה במשפט נתניהו יכולה להיות מבוטאת במסגרת חופש הביטוי, כל עוד היא לא חורגת מגבולות החוק.

חופש הביטוי הוא אכן זכות יסוד, וניתן להביע דעות על תהליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בנושאים ציבוריים וחשובים כמו משפטים בעלי פרופיל גבוה.

עם זאת, חשוב להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין הטרדת עד.

לפי החוק, הטרדת עד נחשבת לעבירה פלילית, וזה כולל כל פעולה שנעשית מתוך כוונה להפעיל לחץ על עד כדי לשנות את עדותו או למנוע ממנו להעיד.

לדוגמה, אם מדובר בהשפלה או איומים כלפי העד, או בהפצת מידע שגורם לו נזק אישי או מקצועי במטרה להרתיע אותו או לשנות את עדותו, זה יכול להיחשב כהטרדה. בעלת סנקציה פלילית.

ככול שתכתוב ביקורת ציבורית מבלי לפגוע בעד באופן אישי, אלא תתמקד בטענות לגיטימיות על עדותו או התנהלותו, והביקורת שלך לא תכלול השפלה או איומים, לא מדובר בהטרדה.

במילים אחרות, יש לך את הזכות לבקר ולהביע דעה על תהליך משפטי, כולל על העדים, כל עוד אתה עושה זאת בצורה מכבדת ומבלי לחצות את הקווים שמובילים להטרדה.

כמובן, אם יש לך חששות ממקרים פרטניים, כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום, כדי לוודא שהביקורת שלך לא חורגת מהגבולות החוקיים.

אני וכל מנהלי הפורום הנכבד כאן לרשותך, אנא תרגיש בנוח ואל תהסס לפנות אלינו.

שלום רב,

תובע או פרקליט אשר מקבלים תיק חקירה לטיפולם בוחנים את הראיות כאשר הסטנדרט שלהם להגשת כתב אישום הוא "האם ישנו סיכוי סביר להרשעה" - דהיינו, לא האם בטוח שהחשוד יורשע, אלא אם יש סיכוי הגיוני שבית המשפט ירשיע אותו בסופו של הליך.

לשאלתך, הפרקליט ייבחן את כל התשתית הראייתית כנגדך ובצירוף לאותה עובדה שהיא שקר או טעות של העד. למשל אם ישנן ראיות נוספות שאינן קשורות לעד (למשל עדים נוספים, מצלמות אבטחה ממצאים פורנזיים) הרי שההשפעה על כך ששיקר תהיה נמוכה ולהיפך. לדוגמא: אם אדם טען שתקפת אותו אבל יטען שעשית את זה ביד ימין (במקום ביד שמאל) ומנגד ישנו סרטון מצלמות אבטחה יש יותר סיכוי שיוגש כתב אישום. מנגד, תיק של "מילה כנגד מילה" שאדם יגיד שתקפת אותו וזה היה בעיר חיפה ואתה תוכיח שאתה היית באותו הזמן בתל אביב, הרי שהסיכוי שיגישו כתב אישום נמוך.

קשה להעריך מה תהיה המשמעות של אותו שקר במקרה שלך, אך הרעיון המרכזי שזה תלוי בראיות הנוספות הקיימות בתיק.

אנחנו כאן ככל שיש לך שאלות המשך בעניין.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום רב ותודה על השאלה,

לצורך הגשת כתבי אישום בגין עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק בוחנים את "איכות" ההטרדה ואת "כמות" ההטרדה.

איכות – ייתכן מצב שבו אדם יישלח לאחר מספר מצומצם של הודעות הכוללות הכפשות וקללות קשות (קל וחומר אם ה"אחר" ביקש ממנו שיחדל מלשלוח אליו הודעות והחשוד המשיך) וזה יספיק לצורך הגשת כתב אישום.

מצד שני, ייתכן מצב ובו אדם כלל לא יכפיש או יקלל אלא יחייג אל אדם עשרות פעמים ואפילו לא יגיד כלום או שהאחר לא יענה לו, וזה עדיין יספיק לצורך הגשת כתב אישום.

ברור כי כאשר ההתקשרות המרובה הייתה מוצדקת ולא על מנת להטריד, הרי שהסיכוי שיוגש כתב אישום פוחת. למשל בני זוג שנמצאים ביחסים טובים והאישה לא עונה במשך זמן ממושך והגבר דואג לה ובמהלך שעתיים יתקשר או ישלח 15 הודעות למשל, אין מדובר בעבירה ( אך גם לא סביר שהאישה תתלונן במצב כזה).

מקווה שסייעתי להבין את העבירה, ואנחנו כאן לשאלות המשך.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

דני יקר, בכדי להצליח לשנות את עילת סגירת התיק להעדר אשמה, חשוב בשלב הראשון לדאוג לצלם את כל חומר הראיות שבידי המשטרה. בשלב השני יש לבחון האם ישנן ראיות שיכולות לתמוך בסגירת התיק להעדר אשמה שלא היו בידי המשטרה ואם ישנן ראיות כאלו- נכון יהיה לצרפם במסגרת הבקשה לשינוי עילת הסגירה; לבסוף יש להגיש בקשה משפטית מסודרת המתאימה לנסיבות הייחודיות בתיק והנשענת על הפסיקה וההנחיות הרלוונטיות בכדי לשכנע את הגוף שסגר התיק לשנות את עילת הסגירה להעדר אשמה- המלצתי שלי להיעזר בעו"ד מנוסה לצורך הגשת הבקשה .מקווה שהייתי לך לעזר

בנימין שלום,

צר לי לשמוע שהיית קורבן לעבירת אלימות.

לשאלתך, תביעה נגררת בפלילים תידון בפני אותו מותב ששפט את הנאשם. שים לב שיש להגיש תביעה נגררת תוך 90 יום לאחר שפסק הדין הפוך חלוט (45 ימים לאחר פסק הדין, ככל שלא הוגש ערעור).

אציין כי שאלתך נוגעת להיבטים בדיני הנזיקין ולכן אני ממליץ לך לשאול שאלת המשך בפורום דיני הנזיקין שעניינה יתרונות וחסרונות של תביעה נגררת אל מול תביעה נזיקית רגילה לאחר גזר דין פלילי.

בהצלחה,

שחר לדובסקי

היי אייל,

מדובר על שאלה מעט מורכבת, שכן לא ברור מה מידת השכרות ומה הכוונה "לא יודעת להתנגד".

ברמה הפשטנית ביותר, קיום יחסים מין צריכים להיות בהסכמה, ולכן מצב שבו גבר שוכב עם אישה שהיא שיכורה כך שאינה יכולה להסכים עשוי להיות "אונס".

המחוקק אף קבע סעיף ספציפי לעניין זה (סעיף 345(א)(5) לחוק העונשין) שקובע במפורש "תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית".

יחד עם זאת, יש משמעות לרמת השכרות של האישה, האם הגבר הוא זה ששיכר את האישה, האם היה מודע למצבה וכדומה.

אני כאן לרשותך ככל שישנה שאלת המשך.

שחר לדובסקי, עו"ד 

היי רוני,

ניהול הליך הוכחות במשפט פלילי עשוי להיות מלחיץ, ואני מקווה שאתה מתמודד עם זה בצורה טובה.

בהליך הפלילי הנאשם לא צריך לחשוף את הראיות שלו מראש לתביעה, אלא הוא יכול להפתיע עם הראיות שיש לו בשלב "פרשת ההגנה". ולכן, תוכל להציג את הסרטון בעת ניהול ההליך או בשלב פרשת התביעה שבו תוכל להציגו לעדי התביעה או כראיה מטעמך בשלב פרשת ההגנה.

ככל שאתה מיוצג, ומוטב שכך, אני מציע שתציג את הסרטון לסנגור שלך שייבחן האם מדובר בראיה מזכה בצורה חד משמעית. לאחר מכן שישקול האם כדאי להציג את הסרטון לתביעה שלא במסגרת הדיון ולבקש את ביטול כתב האישום, או שמא עדיף לשמור את "הקלף" הזה להמשך ניהול התיק.

אני עומד לרשותך לכל שאלה או הבהרה נוספת.

שחר לדובסקי, עו"ד

דין יקר, מעבר לקורסים במשפט פלילי שלקחת ( וכדאי אף לקחת בנוסף לקורסים שציינת אף קורסים נוספים בתחום הפלילי דוגמת סייגים לאחריות פלילית, מעצרים, דרכי ענישה, וקורסים ממוקדים בנושאים בתחום הפלילי כגון נוער, הגבלים עסקיים, הלבנת הון, עבירות מין ועוד ) הדבר החשוב ביותר הוא ההתמחות אצל סניגור או תובע פלילי מנוסה ובהמשך מומלץ להמשיך ולעבוד כשכיר במשרד המתמחה בייצוג בפלילי. מקווה שסייעתי לך

פונה יקר,  סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו " קבלת דבר במרמה" קובע: "  המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים". "מרמה" מוגדרת כ: " טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל"- כלומר, אם אדם טוען טענות שקריות בכתב או בעל פה באופן מודע וכתוצאה מהמרמה נכרת חוזה בין צדדים- הרי הדבר יכול גם להוות עבירה פלילית ( ואם התגלתה בטרם נכרת החוזה- אפשר להעמידו לדין בעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה )- כך שבהחלט ייתכן שהמשטרה תטפל גם במקרה כזה- הכול תלוי בנסיבות המקרה. מקווה שהייתי לך לעזר

איציק שלום,

כדי לענות על השאלה צריך לערוך הבחנה האם מדובר במשחק מזל, או במשחק מיומנות. זה שיקול מרכזי שמבדיל בין משחקים חוקיים לבין משחקים אסורים.

בפוקר, יש שילוב של מזל (הקלפים שמחולקים) ומיומנות (האסטרטגיה של השחקנים), ויש המצביעים על כך שמדובר במשחק שדורש יותר מיומנות מאשר מזל.

לפי עקרונות משפטיים, אם משחק כולל מרכיב משמעותי של מיומנות, הוא עשוי להיחשב כחוקי.

לפי החוק בישראל הימורים על משחקים אסורים, אולם ישנם חריגים, כמו למשל משחקי פוקר שבהם לא כל ההכנסות הן על בסיס "מזל" אלא על בסיס מיומנות של המשתתפים. כלומר, אם המשחק מסודר בצורה כזאת שלא מדובר בהימור נטו על מזל, ייתכן שלא יחשב כפעילות אסורה.

בעניין אם אתה עובר על החוק כשאתה משחק שם - התשובה מורכבת:

מצד אחד - אם אתה משחק במסגרת חוקית, תחת פיקוח, ולפי התנאים שהוזכרו, לא צפויה להיות לך בעיה חוקית.

מהצד השני - חשוב לזכור שלא הכל נתון לשליטתך וידיעתך, ויש הרבה משתנים במשחק למשל; זהות השחקנים, הקפדה על הכללים, חוקיות פעילות המקום וכיוצא בזה.

במילים אחרות בקלות יתרה אתה יכול למצוא עצמך חשוד בפלילים, לכן כדאי לוודא שהמועדון פועל לפי כל דרישות החוק ולהיות מודע לחוקי המקום שבו אתה נמצא.

בקשר לחוקיות הפעלת המקום - המועדונים שציינת פועלים עם רישיון עסק, ומכיוון שהם פועלים תחת פיקוח ותיאום עם המשטרה, פעילותם אינה נחשבת לפעילות בלתי חוקית. בנוסף, רישיון עסק מעיד על כך שהמועדון עומד בתנאים החוקיים הנדרשים למהלך תקין של פעילות מסחרית.

העובדה שהמשטרה מודעת לפעילות המועדון ומאפשרת לו להמשיך לפעול מצביעה על כך שהמועדון עומד בדרישות רגולטוריות אשר מאפשרות את פעילותו באופן חוקי.

בנימה אישית אייעץ לך כפי שאני מייעץ לבני משפחתי - היזהר והישמר!

פונה יקר, התשובה לשאלתך היא בחיוב! המקרה הפשוט הוא אדם הסובל ממחלת נפש, למשל סכיזופרן פרנואיד אשר עלול לסבור שעוקבים אחריו ופוגעים בפרטיותו הגם שהכול פרי דימיונו. ישנם אף מקרים של "זכרונות מודחקים" זיכרון שלרוב נוגע בטראומה נפשית, כגון מקרים של גילוי עריות במשפחה בילדות המוקדמת- ישנה תיאוריה בפסיכולוגיה הגורסת, כי לעיתים בסיטואציות קשות, הנפגע מדחיק- ולא מאפשר לאירוע להגיע למודעות שלו אף כאשר האירוע הטראומטי חולף, כך שלעיתים רק לאחר שנים רבות ההדחקה נחלשת והנפגע לעיתים במסגרת טיפול מצליח להעלות למודעות שלו את המקרה. הבעיה שזיכרון מודחק עלול לעבור מניפולציות שונות עם השנים והתלונה שתוגש למשטרה בעקבות זיכרון מודחק שצף לאחר שנים- עלולה לא להיות נאמנה למציאות. לשאלתך, המשטרה מודעת לאפשרויות הללו, אך לעיתים אין מנוס מלהביא המקרה להכרעת בית המשפט.

חיים שלום,

בפתח הדברים אני מצר על כך שהסוגיה לא נפתרה, ומאחל לך שכנות טובה.

בקשר לשאלתך, בוודאי שניתן להגיש מספר תלונות, וכל תלונה "זוכה" לאירוע אחר ומספר תיק אחר.

ככל שהוגשה תלונה בעבר והתיק נסגר (למשל משום חוסר בראיות), ניתן ומומלץ להגיש תלונה חדשה (ככל שבוצעה עבירה חדשה), והמשמעות יכולה להיות כזו שהתיק החדש יחזק את הראיות בתיק הישן שנסגר, ולהיפך.

ככל שיוגש כתב אישום, הוא יכלול את שני התיקים גם יחד (הישן והחדש).

בהצלחה וכל טוב.

בוקר טוב,

שאלתך מעידה על כך שעלייך למצוא ולהסדיר ייצוג משפטי בהליך, אחרת, אתה בהכרח גורם לעצמך נזק.

ישנן סיבות רבות לחקירת העדים בתיק אך ללא הכירות עם פרטי התיק והראיות לא אוכל לענות לך על שאלתך.

בהצלחה ושבוע טוב.

בוקר טוב,

הדבר אינו מביא לפסילת כתב האישום או לזיכוי ולא ישפיע על תוצאות המשפט אם יש ראיות לאשמתך.

ניתן לפנות לגורמים שונים בתלונה, ביניהם ועדת האתיקה , תלונות הציבור במשטרה וחטיבת התביעות... אך הדבר לא ישפיע על תוצאות המשפט.

המשך שבוע טוב.

בוקר טוב,

אכן, גם לאחר 7 שנים עומדת לחשוד האפשרות להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה, עם זאת יש לציין כי על הבקשה להיות מנוסחת באופן משפטי ראוי ולהתייחס לחומרי החקירה במכלול הנימוקים המפורטים בה ולא להגישה כלאחר יד.

שבוע טוב ובהצלחה.

בוקר טוב,

שאלתך אינה ברורה שכן לא ברור מהו הסטטוס בו אתה ותיק החקירה נמצאים בו.

בכל מקרה אמליץ לך לשכור את שירותיו של עו"ד פלילי שיציג את טענותיו בשלבים השונים לגורמי האכיפה והתביעה בהתאם.

המשך שבוע נפלא ובהצלחה.

בוקר טוב,

מפנייתך לא ברור מהו סטטוס תיק החקירה והאם הוגש כתב אישום.

אם יש לך טענה מסוימת עלייך להוכיח אותה בעצמך בכל הדרכים החוקיות האפשריות ובמגבלות סדר הדין הפלילי (לכן אמליץ לך לדאוג לייצוג משפטי ראוי ולהימנע מייצוג עצמי).

מאחל הצלחה רבה ושבוע טוב.

בוקר טוב,

לצערי התשובה היא שלילית, עקרון השיוריות מופנה למדינה ולא לנאשם או למתלונן.

בהצלחה ושבוע טוב.

שלום שני

במהלך החקירה במשטרה, החוקר צריך להטיח ולפרט את כל החשדות כנגד החשוד, מכיוון שלחשוד צריכה להיות ההזדמנות לתת את גרסתו לאירועים. במידה וחשדות ומעשים מסוימים לא מוטחים בנחקר הדבר יהווה בעיה בעת הגשת כתב האישום.

בהצלחה

שלום רב,

עקרון השיוריות אינו טענת הגנה קלאסית אלא עקרון לפיה המדינה נדרשת לשקול טרם הקביעה לפעול באמצעות ההליך הפלילי.

כמו כן, ועל אף היעדר הפרטים בפנייתך נדמה כי מדובר לכאורה בעבירה בעלת יסוד עובדתי שלילי שההליך הפלילי אמון לאכוף ולמנוע ועל כן ספק אם הוא מתאים במקרה זה.

כמובן שהתשובה מתייחסת למידע הדל המוצג בפנייתך.

בהצלחה בייצוג העצמי ובכלל.

שלום וברכה

בעת החקירה במשטרה. המשטרה צריכה להטיח בנחקר את החשדות כנגדו, ולא באופן כללי. במידה וחוקר המשטרה לא מטיח חשד מסוים הדבר יכול להוות בעיה בעת הגשת כתב אישום.

בוקר טוב,

שיבוש אינו רק מצד החשוד והוא יכול להתבצע ע"י כל גורם בהליך המשפטי.

כמו כן, מהנתונים שמסרת בפנייתך, לא ברור בדיוק מהי אותה ראיה שקרית וניתן לכאורה לייחס למתלונן עבירה תחת פרק ט': סימן א' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

בהצלחה רבה.

בשורות טובות.

שלום אנה,

לאחר תקופת ההתיישנות מתחילה תקופת המחיקה, ורק לאחריה נמחק לחלוטין הרישום הפלילי. תקופת המחיקה נעה בין 5-10 שנים תלוי הנסיבות.

כמו כן, לנשיא קיימת סמכות לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה.

שימי לב שגם לאחר המחיקה ישנם גופים מסוימים שיכולים להיות חשופים לפריט שנמחק. הגופים מנויים ברשימה המופיעה בתוספת הראשונה לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, על פי הסעיפים הרלוונטיים.