פורום פלילי

מכל מקום, פורום זה אינו יכול לעזור לך.

שלום;

קשה לי להשיב לשאלה מה תעשה המדינה. עבירת הונאה היא בהחלט מסוג העבירות שבגינן מתבקשת הסגרה. יחד עם זאת המדינה אינה טורחת לבקש הסגרה של כל מי שבורח מאימת הדין.

קושי נוסף להשיב לך על שאלתך נעוץ בכך שאינני יודע לאן בינך נמלט. שכן לא די בכך שהעבירה היא ברת הסגרה (אם העונש הקבוע בחוק עולה על שנה), אלא גם האם יש הסכם הסגרה בין ישראל למדינה שבינך שוהה בה. שכן אם אין הסכם הסגרה אזי קשה לבצע את ההליך אם כי אין הוא בלתי אפשרי שכן המדינה בה שוהה בינך רשאית להסגיר גם אם פורמלית אין היא חייבת לעשות זאת על סמך התחייבות של אמנה בינלאומית.

שלום;

אינני סבור ששאלתך רלוונטית לפורום זה. על פי שאלתך הוזמנת להליך שימוע עקב הרשעתך בפלילים. לשימוע זה השלכה ישירה וקרדינלית על המשך עיסוקך בתחום הביטוח.
טוב תעשה אם תוועץ בעורך דין המכיר את ההנחיות לעניין ספציפי זה. יש ללמוד את נסיבות הרשעתך בדין, את הרקע האישי שלך, את הקשר הישיר בין סוג העבירה לתחום עיסוקך וכיו"ב.
פורום זה נועד למתן הדרכה והכוונה ראשוניים ולא למשמש חלופה ליעוץ משפטי, בעיקר בנושא המחייב מומחיות, ידע וניסיון כנדרש בהליך שימוע.

לא מומלץ להגיע לשימוע כגון זה שהוא בגדר הליך משמעתי בעייתי במיוחד, נוכח העובדה שאשמתך הוכחה בהליך שיפוטי. אין זה דומה להליך משמעתי קודם הרשעה שאז גם סוגיית האשמה מחייבת בירור והוכחה. במקרה שלך כאמור אשמתך הוכחה. ובנסיבות אלו אתה זקוק ליעוף פרטני על ידי עורך דין המנוסה בכגון אלה.

שלום;

לא לי המלאכה להמליץ לאסיר לאיזה מתקן כליאה להשתבץ. הן משום שאינני מכיר את האסיר ואף לא את מתקני הכליאה. אך בעיקר משום שבסופו של יום השיבוץ למתקן כליאה נעוץ בצרכים ובאפשרויות של השב"ס. זו הסיבה לדעתי שנאמר לך שיתכן והוא ישובץ לכלא צלמון בצפון הארץ. זו אכן אפשרות גם אם היעד הוא לאפשר שיבוץ של אסיר בטווח של 60 ק"מ ממקום מגוריו. ואולם זה בגדר שאיפה בכפוף לאילוצי מקום, שיקולי ביטחון וכיו"ב.
סביר להניח שאסיר שאינו משתמש בסמים וזו לו העבירה הראשונה ילכו לקראתו ויאפשרו לו להשתבץ במרכז הארץ ככל שהוא גר במרכז הארץ. קשה לי בשלב זה להתייחס לשיבוץ למתקן כליאה כאשר הפרמטר היחיד הוא עבודה מחוץ לכלא, שכן גם זה הוא בבחינת פריביליגיה שתלויה בהתנהגותו בכלא, ידיעות מודיעיניות אודותיו וכיו"ב. בעיקר כאשר ישנה מגבלה להעסקה מחוץ לכלא בדמות יציאה לחופשה וזה כאמור מותנה בשינוי קטגוריה ובהמלצת המשטרה וכיו"ב.

מכל מקום אני מצרף לך קובץ הכולל את פקודת הנציבות בנושא העסקת אסירים בכלא ומחוצה לו. קראי ולמדי לבד את הכללים, הקשיים ועל פי זה תפעלו. כאשר ברקע יש לקחת בחשבון שאילוצי המערכת ושיקולי ביטחון עומדים מעל הכל והם אשר יכריעו בסוף היכן ישובץ האסיר.

שלום;

חקירת קורבן תקיפה מינית אמורה להיעשות על ידי חוקר נוער. ככלל יש לבצע את החקירה לאחר יידוע הורי הנחקר. אם כי יש חריגים לכלל זה, כלומר אם הנפגע מבקש שלא להודיע להוריו או אם החוקר סבור שהיידוע יפגע בחקירה או בנחקר עצמו. חקירה שאינה מתבצעת בנוכחות הורה צריכה להיעשות באותו מוסד חינוכי בו שוהה הקטין. אם החוקר סבור שיש לקיים את החקירה במקום אחר, הרי שיש לאפשר ליווי ע"י עובד חינוך או אדם שמוכר לקטין.

יש לבדוק מדוע החקירה נעשתה שלא על ידי חוקר נוער. יתכן והשוטר מוסמך לחקור בני נוער. זו שאלה שיש לבדוק אותה. כמו כן האם ההורים דווחו אודות החקירה או האם הייתה סיבה שלא ליידע אותם.

שלום;

על פניו נראה שמדובר בסכסוך כספי שעניינו שיעור שכר טרחה. לא נראה לי שיש כאן היבט פלילי ולכן אין מקום להגשת תלונה במשטרה. אילו המקרה היה נוגע לגניבה על ידי עורך הדין, הרי שהתשובה היתה בהתאם. אך כאמור לא זה המקרה.

לא הייתי מציע להתרגש יתר על המידה מהאיומים שלו. לעובדה שהוא לא נתן לך קבלה/חשבונית על סכומי כסף שהוא קיבל, אולי יש מקום לשקול פניה לרשויות המס ומע"מ. אך תחילה תטפלי בהחזר יתרת שכר הטרחה ששלמת.

יש לך גם אפשרות להגיש תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. אך כאמור זה נתון לשיקול דעתך. מה שכן, אל תשתמשי באפשרויות אלו כאיום נגדו, כי זה אסור להבנתי.

בבית משפט לתביעות קטנות אין צורך בעורך דין. יחד עם זאת היות והנתבע במקרה זה הוא עורך דין, אזי צריך לחשוב גם על אפשרות כזו. במקרה כזה ועל מנת לנטרל את העדיפות שיש לעורך דין מולך, יש להניח שבית המשפט יאפשר לך להיות מיוצגת.

מכל מקום, מהלכים בתחום המשפט הפלילי אינם רלוונטיים למקרה זה. וגם אילו היו רלוונטיים, לא נראה לי שהמשטרה הייתה נוקטת באמצעים זולת לקבל את תלונתך ולגנוז אותה מיד לאחר מכן.

שלום:

על מנת לקבל תמונה רחבה לשאלתך, ראה סעיף 97 עד 122 לחוק העונשין.

ישנן עבירות שהעונש בגינן הוא קל יחסית אך כאשר מטרתן היא פגיעה בבטחון המדינה הרי שהעונש הקבוע הוא מאסר עולם.

יחד עם זאת עליך להבין כי על פי החוק (סעיף 41 לחוק העונשין) כאשר נקבע מאסר עולם אך לא נקבע שהוא בגדר עונש חובה, הרי שהעונש לא יעלה על 20 שנה.

שלום;

מי שמוזמן להעיד חייב להתייצב בבית המשפט ואי התייצבות גוררת אחריה את הסנקציות הבאות: קנס או מאסר וכן אפשרות למתן צו הבאה. דהיינו, אתה עלול למצוא עצמך מגיע בליווי שוטרים לבית המשפט על מנת למסור עדות.

שלום,

להבדיל מאדם שחשוד בביצוע עבירה, אין למשטרה אפשרות להפעיל סנקציות כנגד אדם שזומן למתן עדות במשטרה ולא הגיע (ראה ערעור פלילי 4251/09 פלוני נ' מדינת ישראל, מחוזי י-ם).

בהצלחה

שלום;

ככלל, על מלאכת שיבוץ אסירים בבתי הכלא השונים ברחבי הארץ נאמר כי מלאכת ריקמה עדינה היא. לאסיר אין זכות מותנית להיות מוחזק במתקן זה או אחר והמשיב בהפעלת שיקול דעתו, לצורך שיבוץ אסירים, מביא בחשבון שיקולים רבים כגון: אילוצי צפיפות, סכסוכים אישיים של אסירים, רמת בטחון של מתקני כליאה וכן צרכי המערכת (ראה רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שב"ס).

מערכת השיקולים לשיבוץ אסיר/עציר היא רבה ורחבה ולא ניתן להציגה כולה בפורום זה. יחד עם זאת ניתן לומר שהנושא מוסדר בפקודות הנציבות הנגישות לכל אדם באתר השב"ס.

העיקרון הוא להביא להפרדה בין אסירים המשתמשים בסמים לבין מי שאינו משתמש בסמים. להתחשב בסכסוך שיש לאסיר במקום מסוים ולהציבו בבית סוהר אחר. דהיינו מערכת שיקולים רחבה. כאשר מעל הכל קיים השיקול על פיו יש להתחשב באילוצי המערכת עצמה.

מכל מקום כדאי שתעייני בפקודת הנציבות מס' 04.28.00 וכן 04.29.00. כאמור שניהן זמינות באתר השב"ס.

כמו כן מומלץ לעיין בפרק ב' בפקודת נציבות מס' 04.40.00 העוסקת בשיבוץ אסירים לקטגוריות לצורך קביעת חופשות.

קשה לי לתחם בזמן כמה זמן לוקח לשבץ אסיר אך דומני שלא מדובר בהליך ממושך מדי.

שלום;

1.הערבות נועדה להבטיח שבעלך לא יפר את חלופת המעצר שנקבעה לו, דהיינו: מעצר בית. כידוע לך, מעצר הבית הוא חלופה למעצר עד תום ההליכים. אני משער, שלמרות הקושי לא לצאת מהבית זה עדיף על פני מעצר ממשי בבית הסוהר. אני מקווה שגם בעלך מבין זאת.

2. במידה ובעלך יפר את תנאי חלופת המעצר (מעצר הבית) אזי הוא מסתכן באפשרות הסבירה שהוא ימצא עצמו בבית הסוהר עד לתום ההליך המשפטי או עד לעיון חוזר ושינוי ההחלטה.

3. לגביך, המשמעות של הערבות שלך ושל שני הערבים הנותרים היא זו: התחייבתם שבעלך לא יפר את מעצר הבית. במידה והוא יפר את תנאי השחרור שלו, הרי שהתביעה/פרקליטות עשויה/עלולה לפנות לבית המשפט בבקשה לחלט את סכום הערבות. זה אומר מבחינתך ומבחינת יתר הערבים שסכום הערבות ילך לאיבוד.

4. כמובן שבמידה ויש לך חשש שבעלך עומד לברוח מהבית עליך לדווח למי שהתחייבת בכתב הערבות לדווח. אם הוא ברח עליך לדווח על אחת כמה וכמה. אישית אני מציע לך בדחיפות לעדכן את עורך הדין שלו אודות החששות שלך ולבקש ממנו יעוץ.

5. במקרה ותפעלי על פי ההתחייבות שלך ותדווחי לגורמים המוסמכים על הכוונה של בעלך, יש להניח שהתביעה לא תבקש לחלט את סכום הערבות. אך אינני יכול להתחייב לכך.

6. קשה לי לשער שאם הוא יברח ואת תדווחי על כך ובעיקר אם תעשי זאת עוד קודם שהוא בורח ממש אלא רק תדווחי על החשש שלך מאפשרות זו, מישהו ינקוט נגדך בהליכים פליליים. זה צעד שנוקטים בו לעיתים רחוקות נגד מי שמסייע לעציר לברוח.

7. אל תשכחי שבכל זמן נתון זכותך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הערבות שלך ובית המשפט מחויב לבטלה. במקרה כזה בעלך ידרש להציע חלופת מעצר אחת או שימצא את עצמו בכלא.

שבת שלום.

התשובה לשאלתך היא - כן. הפרקליטות רשאית להגיש נגדך כתב אישום גם בחלוף שנה מהשימוע.
יחד עם זאת, עובדה זו (וככל שהזמן נמשך יותר, הדבר עדיף לך) תשמש לטובתך (בניצול נכון בבוא היום) במשפט שיתנהל נגדך, במידה וכתב אישום אכן יוגש.
באפשרותך לפנות לעו"ד כבר בשלב הזה לטובת סיוע וליווי.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

קובלנה פלילית הינה מעין תחליף אזרחי להגשת כתב אישום.
הכוונה היא שבמידה והתביעות לא מצאו לנכון להגיש כתב אישום נגד התוקף, עומדת לו/לאחר הזכות להגיש קובלנה כנגדו, כארש סדרי הדין והחובות על הצדדים זהים להליך הפלילי, למעט העובדה שזו לא מדינת ישראל בצד המאשימה.

שלום;

על פי סעיף 432 לחוק העונשין, מתן שק בידיעה שהבנק אינו מחויב לפרוע אותו, מהווה עבירה פלילית. אך זאת רק ממועד הנקוב בשק ועד 30 יום לאחריו. ורק במקרה שאכן השק הוצג לפרעון במהלך תקופה זו וחולל, כלומר לא כובד על ידי הבנק.

העונש הוא מאסר שנה או קנס.

יש תנאי מהותי לצורך השלמת העבירה והוא זה שמוציא השק ידע במועד הוצאת השק שלא קיימת חובה לפרוע אותו. ובנוסף לצורך הוכחת מרכיב הידיעה בעבירה, הרי שנקבע שאם תוך 10 ימים ממועד חילול השק המוציא לא פרע אותו לבקשת האוחז בו, הרי שזו חזקה שהשק הוצא בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה שמוטל על הבנק לפרוע אותו, ואז נטל ההוכחה שמרכיב הידיעה (היסוד הנפשי) אינו מתקיים מוטל על מוציא השק.

נ.ב. - מעטים הם כתבי האישום על בסיס עבירה זו. והעונש בדרך כלל נמוך מאוד מהקבוע בחוק.

שלום;

מצ"ב קובץ עם תשובה מפורטת אודות הרשום המשטרתי, השלכותיו, משמעויותיו והדרכים להתמודד עימו.

לגבי רשיון אוטובוס אינני סבור שרישום כזה יפריע לך היות והתקנות המונעות הוצאת רשיון לאוטובוס מתייחסות לרישום פלילי, קרי רישום לאחר ובעקבות הרשעה בדין.

לגבי שב"ס אינני יודע להשיב לך, היות ואינני מכיר את הקריטריונים של השב"ס לגיוס אנשים. יחד עם זאת סביר להניח שמי שבעברו חשד לאלימות יתקשה להתקבל לגוף שעוסק באכיפת החוק, על קשייו ומגבלותיו.

שלום;

1. בעבירות לפי חוק הגנת ילדים (עבירות מין ואלימות בדרך כלל) הגיל הרלוונטי הוא 14 ולא 12. דהיינו ילדים עד גיל 14 יחקרו על ידי חוקר ילדים.

2. אינני יודע וקשה להבין משאלתך האם הילדים הנחקרים הם עדים או קורבנות או חשודים.

3. אישור לחרוג מהחוק צריך להינתן על ידי חוקר נוער ולא על ידי קצין משטרה. יחד עם זאת יש מצבים בהם ניתן שלא לחקור על ידי חוקר נוער בעיקר כאשר מדובר בצורך דחוף, כגון בסמוך להתרחשות האירוע. ולכן יש לבדוק מדוע לא חוקר נוער חקר את הקטין.

4. לגבי אי חקירתו של הקטין הנוסף על אף שהוזמן, אינני רואה כל בעיה. שהרי הוא זומן כי חשבו שעדותו רלוונטית ולאחר מכן הסתבר שאין צורך לחקור אותו. מבחינתו של הקטין אני סבור שזו תוצאה חיובית, בכך שלא חווה על בשרו חקירה משטרתית. אין שום היגיון לחקור אדם ובעיקר קטין וכל שכן ילד, רק משום שהוא הוזמן. החקירה נועדה לשרת את המטרה ואינה מטרה בפני עצמה.

5. אין כל חוק שמחייב שוטר לעדכן מלווה בפרטי החקירה. בעיקר כאשר כל מה שנאמר לך על ידי החוקר שהוא מנוע מלמסור מידע ומעביר את האחריות לכך לקצין. לדעתי הוא נהג כדין. אפשרות נוספת היא שהוא לא רצה לעדכן אותך משום שהחקירה טרם הושלמה ומסירת מידע לך, עלולה לשבש את החקירה.

6. אינני מכיר מערכת משפטית בה מגישים כתב אישום במקרים של תקיפה כל שהיא ובכלל זה קטין. כתב אישום מוגש על בסיס המצאות ראיות שיש בהן להביא להרשעה. עמדתך היא שאכן בוצעה עבירה. אך המשטרה צריכה לחקור זאת ולהוכיח את העובדות.

7. לא המשטרה מגישה כתבי אישום אלא מחלקת התביעות או הפרקליטות בהתאם לחומרת העבירה. קשה לי לשער ששלושה ימים לאחר האירוע הרלוונטי ניתן כבר לגבש עמדה האם להגיש כתב אישום או לא.

8. קודם יש לבדוק ולקבל תשובה מוסמכת האם התיק נסגר ורק לאחר מכן לשקול הגשת ערר על ההחלטה. את הערר יש להגיש לפרקליטות המחוז באמצעות היחידה שקבלה את ההחלטה לסגור את התיק.

9. למיטב הבנתי טרם התקבלה החלטה בעניין. אך גם אם אני טועה הרי שעליך לבדוק בוודאות מה ההחלטה ואם הוחלט לסגור את התיק עליך לפעול כאמור בסעיף 8 לעיל.

צו עיכוב יציאה תקף עד תום המועד שנקבע בו.

בהליך אזרחי בדרך כלל הוא תקף לשנה.
בהליך פלילי הוא תקף עד תום ההליכים המשפטיים.

במקרה שלך, היות והצו תוחם לזמן מסוים ונקבע מועד לפקיעתו, הרי שבמועד זה הוא יפקע זולת אם הוא יוארך. צו עיכוב יציאה מהארץ, בשל הפגיעה המהותית הנובעת ממנו בזכויות אדם, אינו מתחדש אוטומטית ויש להאריכו. מן הסתם יתקיים דיון בנוכחותך על מנת לאפשר לך לטעון נגד הבקשה להארכה אם וכאשר תוגש.

שלום,

בפועל ומנסיון, גם אם פג תוקפן של הערבויות, ללא החלטה קונקרטית של בית משפט כיצד לפעול בענין, לא יוחזר לידך הדרכון ומשטרת הגבולות לא תבטל את צו איסור היציאה מהארץ.

בהצלחה.

ככלל, תלונה למשטרה עשויה/עלולה להוביל לכתב אישום ולמשפט פלילי. מרגע הפתיחה בהליך, המתלונן אינו צד להליך ואת המשפט מנהלת הפרקליטות/תביעות מטעם המדינה.
יחד עם זאת, לעיתים כאשר מגיש התלונה הוא קורבן עבירה יכול בית המשפט לקבוע במסגרת פסק הדין פיצוי לקורבן העבירה. זה כסף שמשלם הנאשם שהורשע לקורבן/מתלונן. פיצוי לקורבן/מתלונן נקבע בנסיבות של תקיפה פיזית של הקורבן.

ולכן - במידה מסוימת ניתן לומר שהתשובה לשאלתך הינה חיובית. אך כאמור זה רק במקרים חריגים ובית המשפט אינו מחויב לפסוק פיצוי לקורבן העבירה.

לא הייתי ממליץ להפוך הגשת תלונות למשטרה לעסק ואפילו לא למקור הכנסה צדדי. לעיתים דווקא המתלונן עלול למצוא עצמו משלם פיצוי לחשוד בשל תלונת סרק.

שלום,

לא.

בהצלחה

שלום לטייבר,
בהתאם לחוק ניתן להעמידך לדין בהתאם לסיווג העבירה/ות שבהן אתה חשוד וההתיישנות היא נגזרת של הסיווג השונה של עבירות מסוג פשע, או עוון או חטא .
במידה והחשדות נגדך יעלו עד כדי התנהגות של גניבה בידי עובד או כל עבירה אחרת ,שעונשה בספר החוקים הוא מאסר למעלה מ-3 שנות מאסר הרי סווגה כפשע וההתיישנות לגביה היא 10 שנים מיום ביצוע בעבירה.
עבירה שעונשה מ-3 חודשים עד שלוש מאסר בפועל תסווג כעוון ואז התיישנות לגביה היא 5 שנים מיום ביצוע העבירה.
במידה ומעסיקך יתלונן במשטרה זו תזמינך לחקירה או בטלפון או במסירה אישית בכתובת מגוריך. כל זאת בתנאי שמס' הטלפון או הנייד או כתובתך,המצויים בידם, מעודכנים.

שלום;

קטין לעניין זה הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. היות והשאלה מתייחסת לקטין בין 12-13 אזי ישנן הוראות חוק מיוחדות המשלימות את ההוראות המתייחסות לקטין בכלל:

1. ניתן להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אך מלאו לו 12, רק לאחר התייעצות עם קצין מבחן.

2. קטין ידון בפלילים לפני בית משפט לנוער.

3. כאשר נעצר קטין או נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד קטין לדין, על המשטרה להודיע על כך לקצין מבחן.

4. אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם חלפה שנה מיום ביצועה. זולת אם התקבלה הסכמת היועמ"ש לממשלה.

5. כאשר הוגש כתב אישום נגד קטין, רשאי בית משפט לנוער לתת צו להשגחה זמנית, כלומר: למסור את הקטין להשגחתו של קצין מבחן. בית המשפט רשאי גם לתת צו להחזקת הקטין במעון לצורכי הסתכלות. וכמובן בית המשפט מוסמך לתת צו המשנה או מבטל צוים קודמים.

6. קטין שהוגש נגדו כתב אישום, זולת בעבירה שאינה פשע ואשר הוגשה לשופט תעבורה זכאי לייצוג סנגור.

7. החלטות בעניינו של הקטין תנתנה לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע דעתו ויש להתחשב בדעתו של הקטין, זולת לעניין צו הבאה, צו מעצר או חיפוש או צו שניתן שלא בנוכחותו של הקטין.

8. בהכרעת הדין רשאי בית המשפט לנוער לזכות את הקטין או לקבוע שהוא ביצע את העבירה מבלי להרשיעו. אם נקבע שהקטין ביצע את העבירה יורה בית המשפט על הגשת תסקיר של קצין מבחן וכן להורות על עריכת בדיקות לנאשם וחקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.

9. לאחר שלבים אלה בית המשפט לנוער מוסמך לגבי קטין שלגביו נקבע כי הוא ביצע את העבירה, להרשיעו, או לא להרשיעו אך לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המיוחדים שבחוק הנוער, או לא להרשיע אותו ולפטור אותו מכל תגובה עונשית.

10. קטין שבשעת גזירת עונשו טרם מלאו לו 14 שנה, לא יואל עליו עונש מאסר.

11. לגבי אפשרויות הטיפול בקטין ניתן לקרוא בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

8.

נוכח הנסיבות מומלץ שתפנה לעורך דין בעל סיווג ביטחוני מתאים על מנת שיוכל לקבל מידע אודות החשדות כלפיך ככל שישנן.

רונה שלום.
פוליגרף יכול לשמש ככלי עזר למשטרה במהלך החקירה.
פוליגרף לא יכול לשמש כראיה במשפט!

במקרה כזה עליך לפנות למשטרה ולהגיש תלונה בעניין.
זה שהבן פגע באחד הילדים זה חמור כשלעצמו, אבל זה לא אומר שהצד השני יקח את החוק לידיים. גם זה חמור לא פחות.

רוני שלום.
פניה למשטרה בעניין זה עשויה להחליש את הראיות ואולי אף להעמיד את המצב באור שונה בעני החוקרים אשר מבחינתם בנך הוא התוקפן.
לכי עם בנך לתחנת המשטרה, הגישי תלונה והציגי את הראיות (המלל בפייסבוק, הודעות בטלפון או ילדים אחרים אשר נכחו במהלך האיומים).

בהצלחה
עו"ד גיל משה

שלום;

סוגיית הערבות הניתנת בהליך של רכישת דירה קבועה בסעיף 2 לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974.

סעיף 4 לחוק קובע ש "מוכר העובר על הוראות סעיף 2, דינו מאסר ששה חודשים או קנס של 100,000 לירות (כן לירות כך הוא לשון החוק).

השאלה היא מה בדיוק התרחש ומדוע אין ערבות בנקאית והאם הוא ניסה להונות או עדכן אתכם על בעיה קבועה או זמנית.

הצעתי היא לפתור את הבעיה במישור האזרחי ולא הפלילי. אלא אם כן מדובר בקבלן שניסה לרמות אתכם ולא בקבלן שנקלע לבעיה.

כיצד לנהוג במקרה קונקרטי זה נתון לשיקול דעתכם הבלעדי.