פורום פלילי

קיימת תשובה ברורה לשאלתך. הדבר מהווה עבירה פלילית על פי חוק הגנת הפרטיות. קיים לכך תקדים משפטי והרשעה של נאשם שהורשע על ידי בימ"ש בכפר סבא לאחר שהתרברב על עניין דומה בפני המצולמת, וההתכתבות במסגרת אי סי קיו הביאה להפללתו ולאחר מכן להרשעתו בדין פלילי. הוא נדון למאסר על תנאי ולאחר מכן חוייב במשפט אזרחי בפיצוי של 25,000 ש"ח.

שלום

השאלה שלך כללית מדי וקשה להשיב עליה בצורה יעילה.
היות והשאלה אינה עוסקת בפרוצדורה המשפטית לתיקון כתב אישום אלא להשפעתה על הנאשם, צריך לדעת מה מהות התיקון.

אם התיקון כולל רק פרטים טכניים, אזי אין לכך כל משמעות.

אם התיקון מפחית את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם - ברור שזה מקל עליו.
אם התיקון מחמיר את העבירות (מגניבה לשוד, מתקיפה לתקיפה בנסיבות מחמירות וכו'), אז ברור שזה פוגע בנאשם.

כלל, הסכמת הנאשם אינה רלוונטית. כל אשר החוק מחייב (סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי) הוא מתן הזדמנות סבירה לנאשם להתגונן. כאשר ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן אזי בית המשפט יאפשר בדרך כלל, תיקון של כתב האישום.
יש גם להתייחס לשלב במשפט בו נמצאים. ככל שההליך בשלב מתקדם וככל שמדובר בטעות הנובעת מרשלנות של התביעה, אזי הנטיה תהיה לא לאפשר תיקון. ככל שמדובר בתיקון טכני או ככל שהעבירה חמורה יותר בית המשפט ייטה דווקא לאפשר תיקון.

הסכמת הנאשם לתיקון, לא תקל עליו. משום שבמידה והתיקון מיטיב עימו, אז ברור שהוא יסכים. אם התיקון מחמיר איתו, אין היגיון בהסכמה שכן העונש במקרה זה מאפיל עשרות מונים על כל רווח או תועלת לנאשם.

בהצלחה

תלוי בשלב בו המשפט נמצא.
אם מדובר אחרי מתן מענה לכתב האישום ולאחר תחילת הוכחות, הרי שהייתי ממליץ להתנגד בכל תוקף לשינוי שכן הוא יכול לפגוע בהגנה שלך! במקרה כזה המשפט, לדעתי, הופך להיות הרבה פחות הוגן וראוי שלא ישונה כתב האישום.
אם מדובר בתיקון כתב האישום בטרם המענה, הרי שבסמכות רשות התביעה לעשות כן.

שלום

לא צריך להתרגש מדרך ההתבטאות של נחקרים במשטרה. אולי יש לכך סיבות מעבר למה שאתה מבין. לא במקרה החקירה פורסמה ברבים, אולי יש לה מטרה הקשורה בחקירה עצמה, כגון: מסר לחברים של העבריין בחוץ. ליצור רושם שהוא שותק ומצפצף על החוקרים, שעה שבאמת הוא מדבר אפילו יותר ממה שהחוקרים ציפו לו.

גם אם אפשרות זו שגויה, כל עוד הנחקר אינו נוקט באלימות נגד החוקרים, אף אחד לא יעשה עניין מצורת הדיבור שלו. מה גם שיתכן מאוד וצורת הדיבור חריגה לאנשים נורמטיביים אך היא דבר שבשגרה לאנשים הבאים מהעולם העברייני.

נ.ב. - לא צפיתי בסרטון. תשובתי היא כללית.

שבוע טוב

החוק למניעת פגיעה בפרטיות מקנה זכות לתביעה אזרחית ו/או פלילית למי שפרטיותו נפגעה.
החוק לא בא להתמודד עם פגיעה בשמו הטוב של אדם, באשר ערך זה מוגן על ידי חוק אחר (לשון הרע).

ומכאן שרק בעל הטלפון זכאי לסעד מבית המשפט על פגיעה בפרטיותו, בהנחה שזו נפגעה.

אינני יודע כיצד בדיוק הבלש חשף את ההודעה. אך ככל שהוא פעל בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ובניגוד לחוק המסדיר את עבודת החוקרים הפרטיים, אזי ניתן להגיש תביעה ו/או קובלנה פלילית פרטית.

יחד עם זאת, המידע בשאלה חסר וקשה לבחון אותו לצורך חוות דעת קונקרטית. שכן הדברים שנאמרו לעיל עוסקים בפן העקרוני של הסוגיה. תשובה ספציפית חייבת להתבסס על המידע השלם ועל נסיבות העניין.

בהצלחה

שבוע טוב

צר לי על הנסיבות. אך על פי תאור הדברים, בעלך לא נהג בחוכמה. בעיות במישור האזרחי פותרים באמצעות הליך תביעה אזרחי ולא אלימות.

מעבר לכך, פנייתך אינה מגדירה שאלה משפטית בתחום הפלילי.

אינני יכול להפנות אותך לעורך דין, שכן זו חריגה מכללי המשחק בפורום זה. לפחות על פי הבנתי.

תוכלו לחפש עורך דין פלילי באינטרנט.

בהצלחה

שימו לב שאתם יכולים לאחר הגשת כתב האישום לבקש לראות את כל חומר החקירה (לרבות המצלמות) ובמידה והחומר ערוך בצורה מגמתית ניתן לעלות על כך במהלך הצפייה ו/או על ידי מומחים. כמו כן ניתן לבקש את המצלמות בגין האירוע בין האישה לבעל החנות קודם לכן, על מנת להשוות בין האירועים ואולי אף לצרכים נוספים...

שלום

1. אכן ניתן לערער על פסק דין.
2. ערעור על חומרת העונש לא תוביל להחמרת הענישה שנקבעה בגזר הדין, זולת אם התביעה/פרקליטות יערערו על קולת העונש.

כלומר: האפשרות להחמרה בענישה קיימת רק כאשר התביעה/פרקליטות תגיש ערעור על קולת העונש. כל עוד אין ערעור כזה, אזי בית המשפט יותיר את העונש על כנו, אם בחר שלא לקבל את הערעור של הנאשם, או להקל בעונש אם בחר לקבל את הערעור.

שלום

1. כידוע, הריון אינה מחלה. גם נשים הרות נשלחות לבית הסוהר לאחר גזר הדין ויש מנגנון בפקודות השב"ס לטיפול בהן גם לאחר הלידה.
2. החוק אינו עוסק ישירות במעצרן של נשים בהריון, ומכאן שאין איסור על מעצר נשים בהריון, וטוב שכך.
3. מעצר אינו עונש אלא בא למלא צורך מסוים (מניעת סיכון לבני אדם או שיבוש חקירה וכיו"ב).
4. חוק המעצרים קובע מפורשות שגם כאשר יש עילת מעצר יש לשקול חלופה.
5. אכן נעשים מאמצים לא לעצור אישה הרה. אך זאת רק במסגרת העיקרון שניתן לבחון חלופה. כאשר אין חלופה או כאשר מסתבר שהחלופה אינה מתאימה, אזי אין מנוס אלא לעצור, תוך התחשבות במתן תנאים ההולמים אישה הרה.
6. במקרה דנן, מדובר במי שלא נעצרה והוצא נגדה צו הרחקה. אך היא אינה מכבדת את הצו. במקרה כזה יש סבירות גבוהה שהיא תעצר. שכן, הריון אינו אישור לעבור על החוק ולבטח לא לזלזל בהחלטות שיפוטיות.
7. יתכן שעורך דין אשר ייצג אותה, יכול למנוע את המעצר אם היא תתחייב לכבד את צו ההרחקה. ומוטב שתעשה כך.

שלום;

קרא שוב את אשר כתבת. נסח אותו מחדש עם פסיקים ונקודות, על מנת שנוכל להבין מה כתבת ולא נאלץ לנחש. לאחר מכן, ננסה לעזור לך.

חג שמח.

שלום

1. אם מדובר בפעולה בטעות, כיצד הדבר יכול להחשב רצח. שהרי רצח מצריך כוונה ותכנון מראש. ומכאן שרצח זה לא יכול היה להיות גם אלמלא דובר בעובר ברחם אימו.

2. השאלה היא האם עובר נחשב לבן אדם שעליו חלות עבירות ההמתה.

3. לדעתי לא, שכן במקרה כזה כל הפלה הייתה נחשבת לרצח.

4. השאלה מקבילה לתאונת דרכים בה אדם פוגע באשה בהריון והיא והעובר מוצאים את מותםם. בנסיבות רגילות סביר להניח שהוא יועמד לדין בגין גרימת מוות ברשלנות של האם, לא של העובר.

המחוקק ייחד סעיף ספציפי במסגרת סימן זה, סעיף 308 אשר כותרתו: "אדם- מאימתי", המגדיר מאימתי ניתן לראות בעובר "אדם" לעניין העבירות נשוא סימן א' לפרק י' לחוק:
"משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אימו הריהו נחשב אדם לעניין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת".

שאלה מעניינת אחר עשויה לעלות במקרה בו אם כתוצאה מהנפילה התינוק יולד ואז מת. במקרה כזה יש להניח שאז גם לגביו יואשם הדוחף בגרם מוות ברשלנות.

לסיכום, לדעתי במקרה של השאלה אין עבירת רצח כי אין תכנון ואין כוונה. גם לא הריגה. לגבי גרם מוות ברשלנות, הסעיף עוסק במות של אדם ועובר אינו אדם, בהתאם להגדרה שלעיל. אם היתה לידת העובר ואם הוא חי ונשם תקופה מסוימת ואז מת, יתכן וניתן יהיה להאשים בגרם מוות ברשלנות.

מדובר בסוגיה משפטית מורכבת שיש לחקור ולבדוק. אך זו התשובה לעת הזו.

שלום

לפי סעיף 62 ב' לחוק סדר הדין הפלילי, יש להודיע לחשוד על סגירת התיק ואת עילת הסגירה. על מנת לאפשר לו להגיש ערר במקרה ומדובר בסגירה שאינה מחוסר אשמה, שאז משמעותה קיום רישום משטרתי.

החוק לא נוקב בתאריכים מתי יש למסור את הודעת הסגירה לחשוד. ומכאן שמדובר בפרק זמן סביר, על מנת לא לגרום לו עינוי דין מיותר מההמתנה להחלטת המשטרה.

לדעתי, פרק זמן של שבועיים, שלושה ועד חודש הוא בהחלט סביר. בהתחשב בתקופת החגים.

אין בכך כדי לשלול את האפשרות לפנות למשטרה ולהתעניין בהחלטה.

בדרך כלל זה לוקח הרבה פחות זמן עד שמודיעים על ההחלטה.

שלום

1. מה זו "חתיכה" - גרם או חצי קילו? עליך להיות יותר ספציפי בהערכת משקל הסם האסור שנמצא ברשותך.
2. סביר להניח שההשערה שלך נכונה. יתכן והם שכחו להודיע לך, או שההודעה שנשלחה לא הגיעה אליך.
3. מכל מקום לא נראה לי שלוקח כל כך הרבה זמן לקבל החלטה, בעיקר אם באמת מדובר בכמות מזערית לשימוש עצמי.
4. אתה יכול ליזום פניה כדי לברר מה הוחלט לגביך (מכל מקום מדובר בסגירת תיק חקירה ולא בכתב אישום).
5. אם אינך יודע על סגירת התיק, מן הסתם אינך יודע על עילת הסגירה בהנחה שהחקירה נסגרה.
6. אם נמצא עליך סם, קשה לי להאמין שיכולה להיות עילת סגירה של "חוסר אשמה". גם לא חוסר ראיות כי הסם הוא הראיה העיקרית. לכל היותר יכול להיות "חוסר עניין לציבור". בהנחה שמדובר בכמות מזערית של סם. היות ולא ציינת מה כמות הסם, אזי גם כתב אישום הוא בגדר האפשרי. א"כ ככל שחולף הזמן הסבירות לכך נמוכה יותר.
7. ברגע שהסכמת לבדיקה ולחיפוש, הרי שכל יתר השאלות שלך הופכות לבלתי רלוונטיות. ההסכמה שלך היא בעצם הסמכות של השוטרים לחפש. העובדה שהם מצאו, מגבירה את החשד שהם פעלו על סמך מידע כל שהוא, או חשד סביר.
8. סביר להניח שהם התבדחו כאשר אמרו לך שהם חיפשו אצלך מתוך שעמום. זו יותר תשובה צינית מאשר אמיתית. הם כנראה לא רצו לומר בפה מלא שהייתה להם סיבה לחשד - כנראה מידע מוקדם.

שבת שלום ומועדים לשמחה.

שלום

התיק נסגר, אז מה זה משנה לך האם מדובר בפשע או עוון? מכל מקום, רישום משטרתי יש לך, שכן התיק לא נסגר מחוסר אשמה.

בהנחה שאתה יודע באיזו עבירה מדובר, על שעליך לעשות הוא לפנות לחוק העונשין ולמצוא שם את העבירה המסוימת הזו.

אם העונש המכסימלי בגינה הוא:

עד שלושה חודשי מאסר = חטא.
משלושה חודשים עד שלוש שנים = עוון.
מעל שלוש שנים = פשע.

הליך פשוט למדי.

את חוק העונשין תוכל למצוא גם באינטרנט.

בהצלחה, חג שמח

ליאורה שלום רב,

על פי תיאורך, אותו חבר שלך לשעבר הגיש נגדך תלונה במשטרה בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק - עבירה פלילית.

המלצתי הינה כי תבדקי, באמצעות הוצאת תדפיס מרשם פלילי בתחנת המשטרה הקרובה אליך, באם נפתח נגדך תיק חקירה משטרתי. יתכן ונפתח ולאחר שהוזהרת נסגר התיק, ללא חקירה, מעילה של אין עניין לציבור. במידה ואכן זהו מצב העניינים, עלייך לדעת כי הרישום הנ"ל יוותר במרשם הפלילי שלך למשך שנים רבות, זאת מבלי שהעניין כלל נחקר.
במידה ואת מעוניינת להביא לסגירת התיק מ"אין אשמה", מה שיוביל למחיקתו כליל מהמרשם הפלילי שלך, את יכולה להגיש ערר על עילת סגירת התיק. עדיף שהדבר יעשה באופן מקצועי, לאחר עיון בחומר החקירה שבידי המשטרה.

בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

ליאורה שלום רב,

על פי תיאורך, אותו חבר שלך לשעבר הגיש נגדך תלונה במשטרה בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק - עבירה פלילית.

המלצתי הינה כי תבדקי, באמצעות הוצאת תדפיס מרשם פלילי בתחנת המשטרה הקרובה אליך, באם נפתח נגדך תיק חקירה משטרתי. יתכן ונפתח ולאחר שהוזהרת נסגר התיק, ללא חקירה, מעילה של אין עניין לציבור. במידה ואכן זהו מצב העניינים, עלייך לדעת כי הרישום הנ"ל יוותר במרשם הפלילי שלך למשך שנים רבות, זאת מבלי שהעניין כלל נחקר.
במידה ואת מעוניינת להביא לסגירת התיק מ"אין אשמה", מה שיוביל למחיקתו כליל מהמרשם הפלילי שלך, את יכולה להגיש ערר על עילת סגירת התיק. עדיף שהדבר יעשה באופן מקצועי, לאחר עיון בחומר החקירה שבידי המשטרה.

בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

אלון שלום רב,

כשהמשטרה סוגרת תיק חקירה פלילי, יכולים המתלונן או הנחקר עצמו להגיש ערר על ההחלטה (הן על הסגירה עצמה והן על עילת הסגירה).
עם זאת, קיימת מסגרת מועדים לשם הגשת הערר ואם לא עמדת במסגרת זו, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד (כל עוד לא מדובר בתקופה ארוכה מאד וללא סיבה מוצדקת לעיכוב בהגשה, בדרך כלל ייעתרו לבקשה כזו).

כמו כן, קיימת אפשרות, בחלוף תקופה מינימאלית הקבועה בתקנות המרשם הפלילי (בהתאם לחומרת העבירה שיוחסה וגילו של המבקש - מינימום של 3 שנים), להגיש בקשה לביטול הרישום מהמרשם הפלילי.

בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

שלום;

מתוך השאלה שלך מוסתרת טענה לפיה המשטרה עושה "הנחות" לאיש הזה. או במילים אחרות - יש לו פרוטקציה בתחנת המשטרה הספציפית.

קשה לי לקבל הנחת יסוד זו. לא משום שיש לי אמון מוחלט במשטרה, אלא משום שזה לא סביר בנסיבות המקרה בו ההתנהגות שלו מוקלטת ומצולמת.

יתכן ויש באמת סיבה לכך שתיקי החקירה נגדו נסגרים. זכותך לבקש ולקבל מכתב לפיו תיק החקירה נסגר.

לאחר שתקבל זאת זכותך להגיש ערר שיופנה לגורם בכיר יותר מחוץ לאותה תחנה ספציפית.

על פי ההחלטה בערר תוכל לדעת מה בדיוק מסקנות הבדיקה. האם החליטו לסגור משום שיש לו פרוטקציה או שיש סיבה עניינית להחלטה.

מכל מקום, אם האדם הזה מוציא עליכם לשון הרע, ניתן לתבוע אותו בהליך אזרחי על פי החוק לאיסור לשון הרע.

אינני מכיר חוקר כל כך חסר אחריות עד כדי טפשות שיסגור תיק בו הראיות מצביעות בוודאות על ביצוע עבירות, כפי שאתה טוען.

ומכל מקום, עליך להגיש ערר או לפנות למפקד תחנת המשטרה במכתב או בטלפון. יתכן ולא תענה מיד, אך אם תתעקש הוא לבסוף יבדוק את הנושא, או יבקש ממישהו לבדוק. ולו כדי להסיר אותך מגבו, כפי שנהוג לומר.

לכן, בהנחה שטענותיך נכונות, אל תוותר. כי הויתור רק עלול להגביר את אלימותו.

א. שלום רב,

סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת האיומים. על פי החוק, "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו , דינו - מאסר שלוש שנים."

איום ברצח בעל פה מהווה עבירה על פי החוק. אלמנט הכתב רלבנטי אך ורק לעניין הוכחת האיום, שכן איום בעל פה קשה יותר להוכחה כשמדובר בעדות מול עדות ואילו מהרגע שהאיום הועלה על הכתב קלה יותר הוכחתו.

בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

שלום

בין שלוש לחמש שנים (המדובר בעונש מכסימלי).
תלוי באיזה סעיף יאשימו אותו.

אם יאשימו אותו בגניבה - אז העונש המכסימלי הוא 3 שנות מאסר.

אם יאשימו אותו בקבלת דבר במרמה - העונש המכסימלי הוא 3 שנות מאסר.

אם יאשימו אותו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - העונש המכסימלי הוא 5 שנות מאסר (כלומר פשע).

בנסיבות המתוארות בשאלה יש להניח שהסעיף יהיה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ואז העונש יהיה 5 שנים.

אם כי זו רק השערה ויתכן שסעיף העבירה יהיה שונה על פי נסיבות האירוע ולא על פי תיאור קצר כעולה מתוך השאלה.

אם מדובר בנוכל סדרתי ולאו דווקא במקרה בודד של כשל ערכי, יתכן והתביעה/פרקליטות תעשה עבודה מקפת ותמצא סעיפי אישום נוספים.

המסקנה - לא לרמות ולא להסתכן.

שלום

הערובה הופקדה לתכלית מסוימת. במקרה זה על פי הבנתי כדי להבטיח שאחיך אכן ישאר במעצר בית ולא יצא לטיול בניגוד לצו המורה לו להישאר בבית.

כאשר הצו למעצר בית יסתיים, הרי שאחיך יוכל לכאורה לצאת מהבית. אמרתי לכאורה כי יתכן והצו יוארך.

אם לא, אין עוד צורך בערובה ואתה רשאי לקבלה בחזרה, לאחר פניה לאחר פניה לאותו בית משפט שהורה על הפקדת הערובה.

למיטב ידיעתי, לא מחזירים כסף אוטומטית וצריך לבקש אותו. עליך לוודא גם שהכסף יוחזר לך ולא לאחיך.

בהצלחה, חג שמח

אליאב שלום רב,

אדם שנקבעה אשמתו בבית משפט לנוער, אך לא הורשע, ימחק הרישום בתוך תקופה של 5 שנים (במידה והיה קטין מתחת לגיל 16 והעבירה הייתה עבירה מסוג עוון ימחק הרישום בחלוף 3 שנים) - זאת כל עוד לא הורשע בשנית.


בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

לצערי מנסיוני בתחום אין לך סיבה מיוחדת לדאוג,"הבעיות" היחידות שיכולות להיות לו אם הילד יגיש מועמדות למשטרת ישראל או שב"כ כי שם הוא יעבור מה שנקרא סיווג ביטחוני

שלום;

למיטב הבנתי, אתה מערב שלא לצורך שני מושגים שונים.

אחריות פלילית בכלל ובתוכה גם אחריותו של מי שטרם מלאו לו 12, מתייחסת לעבירה שבוצעה.

קטין מגיל 12 - לא יועמד לדין.
מי שמעל גיל 12 יועמד לדין, בכפוף למגבלות שמוטלות על פי חוק הנוער.

עד כאן התיאוריה בנושא.

יחד עם זאת, השאלה לגבי אחריותו הפלילית של היורה, שכאמור הוא מתחת לגיל 12, תעלה ותבחן רק לאחר שהוא יתפס ויועמד לדין.

אחריותו הפלילית אינה רלוונטית בעת ביצוע העבירה עצמה. ועל שוטר או כל אזרח אחר מוטלת החובה להביא להפסקת הירי וההרג הכרוך בו, בכל דרך סבירה ואם הדבר מצריך ירי לכוון חסר האחריות (תרתי משמע), אזי גם זאת יהיה מותר לבצע, בהנחה שאין דרך אחרת למניעת הירי.

פטור מאחריות פלילית אינה היתר לביצוע פשע או כל עבירה אחרת. היא כאמור רלוונטית רק לאחר ביצוע העבירה ושלב בחינת ההעמדה לדין.

מקווה שעזרתי לך.

חג שמח

שלום

השאלה הרלוונטית היא היכן יש חובה בחוק לכתוב כל מה שנאמר בוועדה? לדעתי, אין חוק כזה.

עד כמה שידוע לי יש חובה לכתוב את עיקרי הדברים.

על פי שאלתך הרי שחובה זו בוצעה שכן נכתב שאת מתנגדת.

ומכאן, שלדעתי לא בוצעה כל עבירה באי רישום מדויק של דבריך בפני הוועדה, כל עוד נכתב שאת מתנגדת.

שלום

מפקח בניה ברשות מקומית, הוסמך לחקור עבירות בניה וסמכותו לעניין זה כשל שוטר. כידוע, שוטר רשאי להכנס לחצרים לצורך ביצוע עבודתו.
העובדה ששכנך איפשר למפקח להכנס לצורך עבודתו, אינה בבחינת עבירה כל שהיא, משום שהמפקח רשאי היה להיכנס, ומכאן שאין השגת גבול כל שהיא.

יתכן ודווקא התנהגותך היא בבחינת עבירה משום שהפרעת לפקח לבצע עבודתו.