פורום פלילי

שלום

אכן חוויה קשה. אך אין זה הפורום המתאים לשאול בו על תביעה אזרחית. על פניו נראה שיש כאן עילת תביעה. מוטב להפנות את השאלה לפורום דיני נזיקין.

שלום

1. זו אכן שאלה קשה.
2. על פניו נראה שאין כאן כל עבירה פלילית, אם כי יש כאן רוע וחוסר טקט.
3. אף לגופו של דבר, אין כאן פגיעה בפרטיות כי הדבר נעשה כאשר הייתם בני זוג פעילים והוא מצלם גם את עצמו. מעבר לכך הוא שלח אליך בלבד ולא שיתף אחרים (שאז היתה עבירה לכאורה של פגיעה בפרטיות ואולי גם עבירה לפי חוק איסור לשון הרע שכן זה דבר שעלול לגרום לביזוי והשפלה שלך).
4. . מעבר לכך, אף אם היה בכך עבירה כל שהיא (ולדעתי לא) היות ומדובר במייל משותף בעבר, יכול ליצור מצב בו יטען שהוא שלח למעשה למייל שהיה ברשותו. ואז כבר יש ספק הנזקף "לזכותו".
5. אני די מסופק אך אציג גם אפשרות נוספת - הוא נזהר בשלב זה ושלח את הסרטון אליך בלבד. יתכן והוא מבקש לרמוז לך מה יש ברשותו על מנת להשפיע בדרך של הפחדה מרומזת על אופן התנהלותך מולו בעניין הגירושין, רכוש, ילדים וכיו"ב. אני לא מכיר אותו וקשה לי לדעת למה הוא מסוגל ומה טיב היחסים בניכם בשלב זה. יתכן ועליך לחשוב גם בכוון זה ועל פי מידת היכרותך אותו, עליך לחשוב מה כדאי לעשות (אפשרות קלושה יותר שכוונתו הייתה בדיוק הפוך מאיום מרומז אלא תזכורת לתקופות טובות יותר בחייכם המשותפים. את אמורה לדעת את העובדות ולבחור מה האפשרות הסבירה יותר).

זו דעתי ואולי יהיו אחרים שיחשבו אחרת.

בעניני לא הוגש כתב אישום. האם צו אישפוז של ביהמ"ש יופיע במרשם הפלילי?

שלום

במקום להתלבט ולחיות בספק עליך לנקוט ביוזמה ולהביא את דבר החלטת בית המשפט לידיעת המשטרה. במקביל דאג שמסמך זה יהיה צמוד אליך עד לעדכונו ברשומות המשטרה. כך תימנע מחוויות לא נעימות של מעצר או עיכוב וכיו"ב.

לעיתים הפתרון פשוט יותר מכפי שהוא נראה במבט ראשון. שלח למטה הארצי את ההחלטה השיפוטית ו/או לתחנת המשטרה הרלוונטית לגביך שיש סיכוי שתבצע מעצר.

שבת שלום

שלום

1. המילה חייב ובית המשפט לא הולכים ביחד, בעיקר בנושא זה. יש מעט מאוד תחומים בהם בית המשפט חייב לבצע והוא כאשר יש למנות סנגור או לשחרר ממעצר באין עילת מעצר ועוד כמה תחומים. פיצוי נאשם אינו נמנה על המקרים בהם נקבע שבית המשפט חייב.

2. אינני יודע מה תקדימי בפסק דין זה אליו אתה מתייחס. אולי התקדים נוגע לגובה הפיצוי אך לבטח לא על עצם הפיצוי שמעוגן בחוק ואינו בגדר חדש, אם כי בהחלט הוא נדיר כי יש להוכיח שמלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב אישום ויש להוכיח התנהלות בלתי סבירה של רשויות החקירה והאכיפה. ואת אלה קשה להוכיח ולכן התוצאה היא נדירה אם כי לעיתים בתי המשפט מבטאים את מורת רוחם מהתנהלות המשטרה והתביעה באמצעות קביעת פיצוי לנאשם.

3. מכל מקום, ניתן לפצות נאשם בפלילים אך לא מורשע בפלילים. שכן אם הנאשם הורשע, אז ממילא הוכחה אשמתו ואין כל סיבה לפצותו.

יש להגיש תלונה למח"ש. בכל הנוגע לתביעה אזרחית זהו לא הפורום הנכון לשאלה זו.

הרחבה נוספת לבקשתך:
סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם תובע ראה לנכון שלא להעמיד לדין חשוד עליו למסור לו הודעה בכתב בה מצוינת עילת הסגירה, והחשוד רשאי לפנות לתובע לצורך שינוי עילת הסגירה.
סעיף 63 לחוק קובע כי החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן בכתב בציון טעם ההחלטה.
לא ידוע לי על התייחסות המחוקק לנימוקים מפורטים יותר. עם זאת, סביר הדבר כי בדיון בערר, אם יתקיים במעמד הצדדים, הפרקליטות תרחיב בעל פה את החלטתה.
כמו כן, איני מכירה פסיקה בנושא. אך אם היא קיימת- היא תהיה בג"צ.
אציין בשולי הדברים כי סעיפים 64 ו-65 מציינים עד מתי ניתן להגיש ערר ולמי יוגש הערר.

אני סבורה כי ניתן להגיש את הבקשה מחדש, מאחר והיו שינויי נסיבות מהותיים. גם התנגדות התובע מהטעמים שנרשמו אינה רלבנטית עוד. עם זאת, אם הפעם תהיה התנגדות גם כן, אמליץ על הגשת ערעור מיידי.

בסניגוריה ובפרקליטות יוכלו להפנות אותך לפסיקות ספציפיות. מעבר לכך, מכיוון שיש חובה על דלתיים סגורות- שמות הנאשמים לא יפורסמו. על כן, במקומך הייתי מחפשת פסקי דין פליליים, ת"פ, תפ"ח או פ', כשהנאשם הוא פלוני. בדרך זו תוכל לקבל תוצאות מירביות.
מקווה שהדברים סייעו בידיך.

האם שלחת לה מספר הודעות בנפרד בצורה שעלולה להיראות כבעלת אופי מטרידני?
לגבי שאלתך הנוגעת למשטרה- ניתן לאתר את כתובת ה-IP ממנה נשלחה ההודעה, ובבדיקה מול ספקי האינטרנט לאתר אותך. זאת, כמובן, אלא אם השתמשת במחשב בספרייה ציבורית או במחשב בקפה-אינטרנט ולא במחשב הביתי או הנישא הפרטיים שלך. במקרה כזה, ללא צילום באותו מקום בו שהית, תהיה בעיה לאתר אותך באופן ספציפי.

אם היא לא ניסתה להסיר את היד שלך, ואתה לא התעקשת לשים את היד עליה- או שהיא לא אמרה לך משהו על היד, או שאתה הערת הערה שאינה במקומה- אין סיבה שזה יחשב להטרדה מינית.

בעת טיעון לעונש כל פרט חייו של הנאשם יכול לשמש גורם מקל על העונש, אפילו גילו המבוגר של הנאשם. מצד שני, גם כל פרט הוא גורם להחמרה בעונש- בייחוד עבר קודם זהה לפני 12 שנה (למרות שהעבר הוא מרוחק מאוד).
האם אתה בטוח שיהיה מדובר בעונש מאסר בפועל? האם הפרקליטות ביקשה עונש מאסר בפועל? האם יש לו סנגור?
המלצה חמה היא לנסות להגיע להסדר עם הפרקליטות לפני הטיעונים לעונש. אולי מראש הם יסכימו להוריד את העונש לתקופת תנאי בלבד.
אם לא- צריך לטעון בפני השופט, וכפי שאמרתי כל נסיבה יכולה לשמש כגורם מקל.

האם ביטלת את הצ'ק- אם כן, כעיקרון זהו המעשה הפלילי היחיד כאן.
אני מפנה אותך לפורום האזרחי ולפורום הוצאה לפועל- שכן מן הראוי הוא להגיש תביעה אזרחית נגד המוסך לברר את הענייניים ולסיים את הדיון בצורה המהירה והקלה ביותר.
לא נראה כי מעבר לכך יש כאן התנהגות פלילית.

מגישים תלונה בתחנת המשטרה, במיוחד אם יש לך עדויות מצולמות, ומבקשים צו הרחקה נגדם.

מאחר והנושאים שהועלו הם כלליים מדי, קיימת בעיה לבדוק סעיפים ספציפיים לבירור עונשים מירביים מדויקים.
במקום זה, אפנה אותך לחוק העונשין לסעיפים הבאים, הכוללים גם עונשים מירביים:
לגבי עניין ההונאה- סעיפים 414- 446.
לגבי עדות שקר- סעיפים 236- 267.
אם תרצו תשובה מדויקת יותר- יש צורך בהוספת פרטים ספציפיים, דוגמת אם יש כתב אישום ומה הסעיפים שבו, אם ניתנה הודעה רק במשטרה אך לא מעבר לכך, מדוע נעשתה ההונאה וכו'.
על בסיס המידע שנמסר, לא ניתן לתת תשובה ספציפית

האם אתה מתלונן על התנהלות המשטרה או שמא אתה שואל שאלה- ואם אתה שואל שאלה- מהי?

הוא עלול לשבת בכלא. האם יש לאישתו הוכחה ששתתה טרם הודעתה במשטרה? האם האלימות במשטרה היא תלונת שווא? אם היא לא התלוננה מיוזמתה איך המשטרה עלתה על כך? האם הוא מיוצג? האם עוה"ד דובר את השפה שלו? האם יש לישראל הסדרי הסגרה עם המדינה שממנה הגיע?
ולבסוף- סביר להניח שאם יורשע בפלילים, מדינת ישראל לא תאשר את הארכת האשרה. אך זה נטול לשיקול דעת של הרשות וזה לא נושא פלילי.

הפרקליטות מחויבת לנמק מאיזו סיבה סגרה את התיק- העדר אשמה, חוסר ראיות או העדר עניין לציבור, כיוון שלדבר יש השפעה על הרישום הפלילי. העדר אשמה נמחק מהרישום לחלוטין, בעוד שחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור נותרים בתוך המערכת של הרישום הפלילי. מעבר לנימוק זה היא אינה מחויבת לתת הסברים נוספים. עם זאת, כיוצאת פרקליטות אני יכולה לציין שכן נהוג לנמק לצרכי מערכת בלבד מה הביא את התובע למסקנה שיש לסגור את התיק אך נימוקים אלה חסויים ולא מציינים אותם בפני גורמים חיצוניים.
הפרקליטות מחויבת להודיע על סגירת התיק לחשוד או לנאשם ולבא כוחו.
לאור זכויות נפגעי עבירה, נושא שעובר לאחרונה תהפוכות רבות, על הפרקליטות להודיע גם למתלונן- ולמתלונן יש זכות ערר על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק.

יצחק שלום. אם קיים תיק כנגד מישהו ללא כתב אישום- על בסיס מה עליו לקבל עונש? על בסיס קיומו של תיק? הדברים אינם עובדים כך במשפט הפלילי.
אכן, לא ניתן להטיל עונש על אדם, או אפילו להגיע להסדר טיעון טרם הגשת כתב אישום, שכן לא ניתן לדעת במה יאשימו את אותו נהג.
מצד שני, יכול להיות כי התובע מלכתחילה מעדיף להגיש כתב אישום עם עבירות קלות יחסית (כתב אישום מתוקן) ולסיים את הפרשה במהירות האפשרית.
במקרה שכזה, אני ממליצה כי אותו נהג יפנה לעורך הדין ויבקש ממנו ליצור קשר עם התובע על מנת להבין את הקשרם של הדברים. יכול אפילו שאותו נהג לא הבין נכון את מי שפנה אליו. פגישה ב-6 עיניים תהיה אף עדיפה במקרה כזה, אם היא אפשרית, ובכך ניתן יהיה לברר את העניין עד תום ולדון על עסקה עבור שני הצדדים.

לצערי במשפטים כיום מה שלא כתוב בפרוטוקול לא קיים. על כן, לצורך העניין- הדברים בהם הודה חברך לפרוטוקול הם מה שקרה באולם המשפט ואותם איומים לכאורה שנעשו שלא לפרוטוקול הם שלא קרו.

אם חברך מרגיש כי לחצו עליו להודות בדברים אשר לא ביצע- שינסה (אם זה עוד אפשרי) לחזור בו מהסדר הטיעון. בהיעדר אפשרות זו ניתן יהיה לערער על ההחלטה בסוף המשפט, לאחר שייגזר דינו. בכל מקרה כמובן שניתן יהיה לבקש חנינה.

לגבי עצם קיומם של עו"ד שיילחמו עבור התיק- מן הסתם קיימים. עם זאת, זהו לא הפורום הנאות להעלות בו דברים מעין אלה.

1. מאחר ובמשפט פלילי הנאשם אינו חייב להעיד (אך אם יבחר שלא להעיד הדבר עשוי לשמש סיוע לראיות התביעה)- אם בחר נאשם 2 שלא להעיד, הרי שאז לא יכול נאשם 1 לזמנו להעיד בכל זאת. אך, אם בחר נאשם 2 להעיד הרי שאז הוא עד הגנה ולפיכך החקירה תיערך באופן הבא: עדות הנאשם 2, חקירה ראשית ע"י הנאשם 1, חקירה נגדית ע"י התביעה וחקירה חוזרת ע"י הנאשם 1 (בהנחה שיש רק שני נאשמים, כפי שציינת). בכדי לאפשר לחקור את הנאשם 2 נגדית ע"י הנאשם 1- בית המשפט צריך יסוד להניח כי הנאשם 2 יעיד לרעת הנאשם 1, ואז יתיר לנאשם 1 לחקור בחקירה נגדית לפני התביעה, במקום חקירה ראשית.
2. כעיקרון, על הנאשם לזמן את עדיו בעצמו. עם זאת, אם קיימת בעיה ליצור קשר עם אחד העדים או שהוא מסרב להגיע למסור עדות בבית המשפט, ניתן לבקש מבית המשפט לסייע ולהוציא צו בית משפט המזמן אותו להעיד. באופן עקרוני ניתן למסור את רשימת העדים לבית המשפט, אך היתרון היחסי שקיים לנאשם במשפט הפלילי, דהיינו אי חשיפת הגנתו עד לפרשת ההגנה, עשוי להימחק ולהכין את התביעה מראש לטענות שיעלו. על כן, לא מומלץ לנקוט בדרך זו.
3. עד שמתייצב לעדות ומעיד זכאי לשכר עדים- הסכום נקבע ע"י בית המשפט, ויכול גם להיות שבית המשפט יקבע כי אין מקום לשלם שכר עדים. עד שלא העיד לא זכאי לשכר עדים, אלא אם התייצב להעיד ולא העיד מחמת קוצר הזמן או מסיבה אחרת שאינה תלויה בו. בכל מקרה, הבקשה צריכה להגיע מהצד שזימן את העד להעיד, בזמן הדיון- סמוך לאחר העדות. או לחלופין לציין לפרוטוקול כי העד הגיע למסירת עדות ולא מסר את עדותו מטעמים שאינם קשורים בו- על מנת שבית המשפט יידע כי העד הגיע למסור את עדותו פעמיים או יותר.