פורום פלילי

שלום

1. מוטב להצמיד שאלת המשך לשאלה קודמת על מנת לשמור על רצף של שאלה/תשובה.
2. זו אפשרות על מנת להשפיע/להקל על העונש שהוא יקבל במהלך המשפט. אני מניח שזה לא ישפיע על עצם המשפט. בעיקר מתוך מה שעולה בסוף השאלה ממנו עולה שהנאשמת הודתה בעבירה.
3. עלולה להיווצר בעיה אם למשל בחקירה, המתלונן אמר דברים אחרים. וסביר להניח שהוא אמר דברים אחרים, עובדה היא שהוגש כתב אישום. שינוי הגרסה יתקבל כלא אמין וכפועל יוצא מלחץ או איום על המתלונן.
4. מוטב להתמקד במחילה שניתנה לנאשם ולא בשינוי גרסה, מהטעם שהוצג לעיל.
5. על הנאשמת להיות מיוצגת בין אם על ידי הסנגוריה הציבורית ובין אם על ידי עו"ד פרטי העוסק בתחום הפלילי. נאשם/ת לא אמורה לפעול בכוחות עצמה להשגת הסדר טיעון כי הוא יהיה רע יותר מבחינתה אילו יעשה זאת עו"ד.

שלום

אני מסופק אם מספר 100 רלוונטי כאן, ולא רק משום שזה מספר חירום והשאלה שלך אינה נמנית עם קטגוריה זו. אלא גם משום שאף אחד לא יודע לזהות אותך טלפונית ומידע כזה על חקירה משטרתית, בעיקר כזו שהועברה לפרקליטות היא בגדר חסויה.
לכן מוטב לך להתאמץ מעט ולפנות ליחידה החוקרת עם ת.ז. ושם תקבל את מספר תיק החקירה. זה יאפשר לפרקליטות לבחון את התיק שלך ולתת לך תשובה מוסמכת יותר.

השאלה היא האם אתה לא מעיר את הדוב משנת החורף שלו. כלומר, מזכיר להם לטפל בתיק שלך.

אם הת.ז שלך לא מופיעה בפרקליטות, ייתכן שהתיק נמצא בתביעות האיזוריות שלך.
ב-100 לא תוכל לקבל את מס' הפ.א אבל פניה לתחנה בה נחקרת תענה לך על כל השאלות.
נסה להגיע לחוקר/רכז החקירות, אשר טיפל בעניינך.

שלום

הליך משפטי אינו נתון לרצון המתלונן. במקרה זה המתלונן הוא עד תביעה. עד תביעה אינו יכול לשמש סנגור לנאשם.

לא במקרה התביעה אינה מתחשבת בביטול התלונה. משום שבמקרים כאלה של אלמ"ב, יש נטייה של מתלונן לבטל את התלונה בשל לחץ או איומים וכיו"ב.

לטעמי אין כאן מקום להעמיד אותו לדין.
מבחינת חוק ההטרדה המינית - ישנן בגדול שתי הגדרות אפשריות להטרדה מינית - האחת, המסר כה בוטה מינית שאפשר להגדירו כהטרדה מינית. במקרה זה, מספיקה פעם אחת כדי לקבוע שזו הטרדה מינית - כמו במקרה הזה, אבל לדעתי אין עניין להעמידו לדין כי לאחר פעם אחת בה הבהרת שאינך מעוניינת, הוא עזב אותך ולא חזר להטרידך.
האופציה השנייה להגדרת הטרדה מינית היא כאשר מדובר בהצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני - וכאן אין הצעה חוזרת ונשנית.
יצוין, כי תשובה זו עסקה בניתוח כללי ביותר של המקרה עפ"י חוק ההטרדה המינית שמונה אפשרויות נוספות שלא אוזכרו כאן, שכן קצרה היריעה.

נסיוני לימד אותי שבמשטרה קצת מפגרים בעדכונים, ולא אחת נתקלתי במצבים בהם אדם שנאשם, הורשע, ריצה מאסר בכלא והשתחרר, עדיין היה רשום במשטרה כחשוד (עוד בטרם מוגש כתב אישום).
פירוש הדבר הוא, שלא הייתי שקט עד שהייתי מברר בעצמי ובעיניי שלי שברישום הפלילי שלי נמחקה שורת העבירה ההיא.

ראשית, גם אם עוה"ד שלך לא מתפקד כפי שהיית רוצה, את אותה תגובה שנדרשת להימסר בימים הקרובים, הוא חייב להגיב. אחרת זו תהיה רשלנות מצידו ומצבו כלפיך רק יחמיר.
יחד עם זאת, כל עוד אתה מיוצג (ולא אמרת אם זה מהסנגוריה הציבורית או באופן פרטי), ביהמ"ש והתביעות לא מתנהלים מולך, ולכן, עד שלא תפטר אותו וביהמ"ש יאשר זאת (כך נדרש במשפט הפלילי), תוך שתעמיד סניגור אחר במקום הנוכחי, לא תוכל לייצג את עצמך או לעשות פעולות מקבילות לעורך דינך.
המלצתי- בחר עו"ד בדחיפות למען ייכנס בנעליו של הנוכחי מהר ככל שניתן, ולא תידרש סחבת בדיונים ועצבים מטעם השופט.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

מנסיוני, ככל שמעורבים יותר אנשים בפרשה, קיימות אמיתות שונות ומגוונות.
לכן לא אוכל לספק לך תשובה מניחה את הדעת כאשר כל שהוסבר זה מספר שורות סובייקטיביות מצידך.
אמליץ לך לפנות לעו"ד פלילי בהקדם, למען יעבור על חומר החקירה (במידה והוגש כבר כתב אישום) ויעריך את סיכויי טענות ההגנה העצמית.
"בגדול", לטעון להגנה עצמית תמיד ניתן, ובנסיבות המתוארות זה לא ייחשב לכזה בלתי הגיוני (בעיקר אם מדובר בשניים נגד המון זועם).
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

שלום

1. ראשית, השתתפותי בכאבך.
2. תלונה ניתן להגיש ועשי זאת מהר.
3. אינני יודע בדיוק מה טיב היחסים בן "החבר" של אימך. האם מדובר ביחסים ההופכים אותם לבני זוג, ואז אולי ניתן לטעון שמדובר בעבירת מין בתוך המשפחה או שאין מדובר בבני זוג ואז מדובר בעבירת מין "רגילה".
4. ככל שהאפשרות השניה מדויקת יותר (וכך נראה לי) אזי טרם חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה. ואולם, היות שחלפו למעלה מ- 10 שנים מהעבירה, יש צורך באישור היועמ"ש להגשת כתב אישום. יחד עם זאת, דומני שלא יימצא יועץ משפטי לממשלה שלא יאשר הגשת כתב אישום, אם ימצאו ראיות על פיהם ניתן לבסס הרשעה בפרשה זו.

נ.ב. - עליך להזדרז בהגשת התלונה. אך קחי בחשבון במה זה כרוך מבחינתך והצעתי היא קודם להתייעץ עם ארגון סיוע לנפגעות עבירות מין (כגון מרכז נוגה). הם ידריכו אותך ויעניקו לך תמיכה נפשית במהלך החקירה (יתכן ויהיה עימות) ובמהלך המשפט אם וכאשר יהיה. האמיני לי - את תזדקקי לסיוע זה ולכן טוב תעשי אם תפני אליהם תחילה.

מכל מקום, בהצלחה

שלום

אתה שואל על צו מעצר בדנמרק. קשה לעו"ד בישראל להנחות אותך כיצד פועלים, ואינני מכיר את הדין הדני לעניין צו מעצר. יתכן ועליך למצוא עו"ד המתמצא בדין האירופי ו/או הדני. או שהחבר שלך, אותו אתה מתכוון לבקר, יפנה לרשויות החוק בדנמרק ויברר עבורך מה הסטטוס המשפטי שלך.

נ.ב. - אין צורך בראיות על מנת להוציא צו מעצר משום שהמעצר נועד להבטיח את התייצבותך לחקירה על מנת להשיג ראיות, ככל שאכן ביצעת את העבירה המיוחסת לך.

שלום

1. אין חובת התייצבות לחקירה לעדים. הייתה הצעת חוק בנושא זה אך היא טרם עברה הליכי חקיקה.
2. יחד עם זאת במידה ומדובר בעדות מפתח לחקירה עצמה, בידי המשטרה כלים חוקיים (צו בית משפט) כדי לחייבה להתייצב לחקירה. א"כ במצב בו המשטרה תפנה לקבלת צו התייצבות מבית משפט, מן הסתם השופט יתן דעתו למצבה הבריאותי של האישה וימצא פתרון שיאפשר לה למסור עדות ומנגד לא להטרידה יתר על המידה.
3. יש ליידע את המשטרה על מצבה הבריאותי של האשה ואני משער שהם ימצאו לכך פתרון. המשטרה זקוקה לעדותה לצורך הכרעה בחקירה ואין לה אידיאולוגיה של התעמרות באישה שהם זקוקים לה. שכן המשטרה חושבת גם צעד אחד קדימה. כלומר, הצורך להביא את אותה אישה לעדות בבית משפט שכן החקירה במשטרה אינה מספיקה והיא תידרש למסור גרסתה גם בהליך משפטי על מנת לאפשר חקירה נגדית מצד הסנגור של הנאשם. התנהגות בלתי סבירה כלפיה יפגעו בצורך זה ומכאן שחשוב למשטרה להיות חכמה ולאו דווקא צודקת.

כאמור בפס"ד אותו ציינת בוטל הסע', נוכח היותו בלתי מידתי (על אף שתכליתו ראויה), לא נראה  כי ההלכה הזאת הולכת להשתנות, שכן חוקים לא נפסלים ומוחזרים השכם וערב.

שלום

1. אינני מבין מה מהות החשש. יתכן והפורום הנכון הוא תמיכה נפשית/פסיכולוגית ולאו דווקא פורום פלילי.

2. לא ברור לי גם תוכן השאלה שהרי אלמ"ב היא אלימות במשפחה ומיהו הגורם הזר שיגיש נגדו תלונת סרק על אלימות במשפחה, או אולי החשש הוא שיגישו נגדו תלונה על אלימות סתם (תקיפה, איומים וכיו"ב).

3. לגופה של שאלה - לדעתי את טועה בצורת החשיבה. משום שבשלב המעצר הראיה הרלוונטית היא התלונה עצמה. המשטרה בשלב הראשוני עלולה לנקוט בצעד של מעצר, ככל שתוכן התלונה חמור.
4. אם מתלונן פיקטיבי מבקש לפגוע בבן זוגך, תוך ניצול העובדה שהוא כבר הורשע בעבר באלמ"ב, מה שמבחינה מעשית הופך אותו לחשוד טבעי, אזי לא קשה במיוחד לפברק תלונה, תוך לקיחת הסיכון הכרוך בכך למתלונן עצמו.

5. אין ספק שבן זוגך נמצא בבעייה כפולה הן מבחינת המתח הנפשי בו הוא נמצא והן מבחינת הסיכון לתלונת שווא.

לסיכום - קו החשיבה שלך אינו מדויק. אנשים מורשעים לעיתים גם כאשר הם לא עשו כלום. הראיות הן מה שמוצג לשופט ולעיתים הוא עלול לטעות. אין מושג משפטי טהור של "בלי ראיות". מי שמגיש תלונה מגיש גם ראיות שהן חלק מהותי מתוך התלונה עצמה ולעיתים די בדברי המתלונן עצמו על מנת להקים תשתית ראייתית לצורך מעצר.
יתכן ולאחר חקירה מסוימת המשטרה תחליט שאין די ראיות והוא ישוחרר ממעצר, אם הוא נעצר מלכתחילה. אך כלל שהחשש מהמעצר הראשוני הוא הבעייתי מבחינת בן זוגך אזי גישתך שגויה. פוטנציאל הסיכון קיים, לצערי נוכח קיומה של תופעה בה אנשים מגישים תלונות סרק, שהן מכוחות כתלונות סרק רק לאחר עינוי דין ולעיתים אף אינן מוכחות והנאשם מורשע.

שלום

1. מדובר בערר ולא בערעור.
2. כדי להיות מעשי - הגישי זאת לאותו גורם שהודיע לך את ההודעה עליה את מגישה ערר ו/או ישירות למשרד פרקליטות המדינה ושם כבר יעבירו זאת לגורם המתאים.

שלום

1. על פניו ישנה כאן עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות.
2. אם הצילומים הוצאו מרשותו והועברו לגורם שלישי נוסף אזי יש כאן גם עילה על פי חוק איסור לשון הרע.
3. לא ציינת בן כמה אותו קטין. אם הוא מתחת לגיל 12 אזי אין הוא נושא באחריות פלילית.
4. על פי שתי העילות וככל שישנן ראיות אזי הן מקימות גם אפשרות להגשת קובלנה פלילית פרטית במגבלות החוק.

שלו

אם נתת אישור - התשובה חיובית ואם לא נתת אישור ראה בחוק המרשם הפלילי + התוספת לחוק, מי יכול לראות מה ולאיזה פרק זמן וצורך.

לאחר שהוא אמר אתה לא יודע מה מחכה לך
ואז הייתי בחזרה לביתי
(הוא אמר בוא בוא אל תסגור את הדלת בוא )

כפי שניתן להבין דבר זה נשמע כאיום השאלה האם ניתן לעשות בזה משהו
או שלא ניתן להחשיב את זה כאיום ?