פורום פלילי

מטרת הפורום אינה ליתן עזרה בעבודות סמינריוניות.
יחד עם זאת, בשל חג החירות בו אנו מצויים, אני לוקח לעצמי את החירות לעזור לך בעצה, כי ישנו אתר המבוסס על ירחון במשפט הפלילי ( אין סניגור/תובע שלא מכיר האתר ) אשר יש בו מדור "נוער" שם תוכלי למצוא מבוקשך בקלות.
( לצערי, בשל שאסור לי לעשות פרסומת לאתרים/מוצרים תצטרכי במאמץ קל לאתר את שמו )

סטודנטית יקרה, דברייך מחממים את ליבי- שיהיה לך חג שמח !

עו"ד צעיר שלום רב,
בהנחה ואתה מייצג את השכן הנאשם, הרי הדרך לצילום התיק היא דרך לשכת התביעות המתאימה.
ישנן לשכות שיש לתאם עימם מראש את מועד הצילום וישנן שמספיק להגיע ביום צילום עם יפוי כח ומספר תיק בשעות הצילום.
לעניין מחיקת רישום משטרתי בגין עבירה שאינה פשע, נאמר בסעיף 1(ה) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, כי לאחר שבע שנים הרישום אמור להימחק ככלל אלא אם הגורם המוסמך אחרת, החלטתו זו צריכה להיות בכתב ומנומקת לפי אמות מידה .
יחד עם זאת, אין מניעה לפנות לפי סעיף 1(ד) לחוק עוד קודם לחלוף שבע השנים בבקשה מנומקת למחיקת הרישום המשטרתי.

עידן יקר, אכן לפי סעיף 60 לחוק המעצרים יש לשחרר נאשם אם היה עצור 30 ימים וטרם התחיל משפטו, אלא אם הסניגור ביקש לדחות את המשפט ( בכדי להיערך ללימוד הראיות) ואז ניתן בהסכמתו להאריך המעצר לעוד 30 ימים.
בעקרון אם זה המצב, אפשר פשוט לפנות בבקשה דחופה לשופט המעצרים ולבקש לשחרר את העצור לאלתר.
הבעיה שבפרקטיקה, סביר להניח שהאדם שאתה מכיר מיוצג ע"י סניגור ולא פחות סביר שהמשפט החל.
שכן משפט מתחיל בהקראה, המוגדרת בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי- הקראה אין פירושה מענה לכתב האישום, כאם מספיק שבית משפט הקריא לנאשם את כתב האישום או מה שבדרך כלל נהוג, שהסניגור מודיע, כי הקריא לנאשם את כתב האישום ובכך למעשה המשפט מתחיל ולכן לא ניתן להיעזר בסעיף 60 לחוק המעצרים.
צריך להבין שהרבה פעמים ההקראה מתבצעת אצל שופט המעצרים.
עצתי לפנות לעו"ד שמייצג ולברר עימו האם בוצעה הקראה בתיק או לא.
שיהיה חג חירות שמח!

פונה יקרה, לצערי המקרה שלך הוא מורכב מכדי שאוכל באמת להעניק לך פתרון דרך הפורום מבלי להיפגש עמך ולשמוע את כל פרטי המקרה.
יחד עם זאת, ברור שאם האבא איים על הפסיכולוגית, הרי כדאי מאוד שזו תגיש תלונה במשטרה.
בכל הקשור לפקידת הסעד, ברור שהדבר הטוב ביותר הוא לפנות לעו"ד העוסקים בתחום הנוער וניזקקות באם אין יכולת כלכלית לכך, אפשר לפנות לסיוע המשפטי.

לפי החוק כשעבירה מבוצעת בצוותא, העונש אמור להיות חמור יותר ואף כפול ( ראי סעיף 382(א) 335(א)(2) לחוק העונשין )- לעובדה שהיה מעורב בעבירות אלימות, יש בכדי להחמיר בעונשו ( וכמובן שאם העבירה נעברה בתקופת תנאי) לעניין חפצים שונים שזכאי העצור לקבלם, הרי הדברים מוסדרים בתקנה 5 (ב)לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) ( תנאי החזקה במעצר) - 1997
הרשימה עצמה מפורטת בתוספת ראשונה עד לרמת מספר זוגות הגרביים .

רוני יקר, שאלה זו כדאי להפנות לפורום חברות ואני מניח שצריך יהיה קצת יותר נתונים לגבי טיב ההחזקות בכדי לתת לך תשובה.

שרון יקר,ראשית הייתי מייעץ לך להוציא רישום פלילי עדכני, בהחלט ייתכן שהמקרה שלך נופל למסגרת סעיף 1 לחוק המרשם הפלילי- דהיינו, הרישום בוטל לאחר שחלפו שבע שנים- ואם לא אפשר לפנות בבקשה למחוק אותו.
שנית, לדעתי משרד המשפטים לא אמור לקבל לידיו את הרישום האמור לצורך ההחלטה האם לקבל אותך לעבודה.
ולבסוף, אף אם הרישום הזה מופיע, הדבר לא אמור לגרום להם לא לקבל אותך לעבודה.
מקווה שעזרתי.

דו"ח על רעש הוא למעשה מסוג ברירת משפט, למיטב ידעתי, היות ובנך עבר את גיל האחריות הפלילית, אין חובה לשלוח לכם את הדו"ח גם בדואר- אפשר גם לפנות בבקשה להמיר את הקנס באזהרה ובהחלט ייתכן ותענו בחיוב.

ראשית כדאי לדעת, כי פיצוי בהליך פלילי הוא כקנס הצובר רביות.
בנוסף, אם נגזר דינו של הנאשם גם לקנס, הרי כל כסף שישלם יזקף קודם לטובת הפיצוי. ( כך למשל אם נדרש הוא לשלם גם קנס של 6,000 ש"ח או חצי שנת מאסר, הרי עד שהוא לא ישלם לך את כל הפיצוי, הוא לא יוכל לשלם את הקנס והמשמעות היא שהוא יצטרך לרצות עוד חצי שנת מאסר)
בכל מקרה, המרכז לגביית קנסות עוסק בנושא, ואפשר לפנות אליהם בכדי לברר את כל האפשרויות העומדות לרשותך

דינה יקרה,
קרוב המשפחה שלך עצור בשלב הקרוי "מעצר ימים" - מדובר בשלב קצת מתסכל לסניגור ולחשוד, שכן החוקר אינו חייב לחשוף את המידע שברשותו, אלא רק אם השופט מחליט להיענות לבקשת הסניגור בנושא.
בשלב זה, המשטרה מבקשת להאריך את המעצר של החשוד בכדי לבצע פעולות חקירה שונות, למשל שימוש במדובבים, תכסיסי חקירה, גביית עדויות שונות שהחשוד עלול לשבש את גבייתם אם יהיה משוחרר ועוד ועוד.
אם המשטרה תגלה בשלב זה גם לנחקר הרי שמטבע הדברים החקירה תפגע.
בעקרון החוק מאפשר למשטרה לעצור חשוד לתקופה של עד 30 יום בטרם יוגש כתב אישום ( במקרים חריגים היועץ המשפטי מוסמך לאשר הארכה של עד 30 ימים )- בד"כ כתב אישום מוגש הרבה לפני.
לעניין הנפגעים שלא הגישו תלונה ממשית, אם אכן כך המצב, הרי זה עלול להחליש מאוד את התיק, אך ישנם בהחלט תיקים כאלו גם.

שאלות נוספות ברשותך-
אחת העבירות המיוחסות לקרוב משפחתי הוא תקיפה בנסיבות מחמירות שיבוש הליכי חקירה והשמדת ראיות כמוכן הוא בעל ר"פ בגין תקיפה עוד בעודו קטין
לשאלתי- האם עצם העובדה כי העבירה נעשתה בצוותא מחמירה את העונש?
קרוב משפחתי נמצא ישן כאשר המשטרה הגיעה עקב תלונה של אחד השכנים,
האם יש בכך ע"מ להקל על עונשו?
האם הכנסת דברים אישים לבית הסוהר בו עצור נתון לשיקול דעתם המלא של השב"ס או שיש לכך התייחסות בחוק? מאחר והם לא מסכימים להכניס נעלי בית מכל סוג שמפו לרחצה והן סדינים אישיים.
האם תוכל להפנות אותי לפסיקה רלוונטית לסוג העבירות והמצב המדובר?
תודה רבה

פונה יקר, לדעתי בלבד, הרי ככלל, אין זה נכון להיפגש עם גורמי התביעה לשימוע מבלי להיחשף קודם לחומר הראיות.
בדרך כלל התשובה לשימוע ניתנת תוך פרק זמן לא ארוך ממועד הפגישה- אך כמובן שהדבר תלוי בכל מקרה ומקרה לגופו, לרבות בעומס המוטל על התובע ומורכבות התיק.
ישנם גם מקרים שבעקבות שימוע התיק נשלח להשלמת חקירה ואז כמובן שיכולה לחלוף תקופה יחסית ארוכה עד שמקבלים תשובה באשר להחלטה להגיש כתב אישום אם לאו.
לא ניתן לחייב מתלונן להיבדק בפוליגרף במסגרת שימוע, ובל נשכח שפוליגרף אינו קביל במשפט פלילי- אך בהחלט אפשר להציע זאת, ובמיוחד עם החשוד עצמו מוכן לעבור בעצמו בדיקת פוליגרף .

האם בעת ביצוע העבירות הנטענות היית בעצמך קטין?
אם כן, בהחלט ייתכן ותיק כזה יסתיים ללא הרשעה פלילית וטיפול יכול לעזור מאוד לעורכת הדין שלך להגיע לתוצאות טובות בשימוע.
כמובן, שטיפול יכול להשליך עד מאוד על התוצאה הסופית גם עם ביצעת את העבירות לאחר גיל 18.
בקיצור, מדובר בעבירות חמורות וכדאי מאוד, לשמוע בעצת עורכת דינך.

לא ציינת בפניי, האם כתוצאה מחזרת הפרקליטות מכתב האישום זוכתם מכל אשמה או שמדובר בחזרה בהסכמה מכתב האישום שכמוה כביטול כתב האישום ללא תוצאת זיכוי.
באם מדובר על ביטול כתב האישום בהסכמה, כדאי גם לבדוק האם לא הצהרתם, כי אין לכם תביעות כנגד המתלונן, הפרקליטות, משטרה וכו'.

כדאי לדעת, כי ניתן לתבוע את המשטרה בנזיקין בשל מעצר שווא- לגבי הכדאיות של התביעה במקרה הספציפי יש לפנות לעו"ד בתחום הנזיקין או לפנות בשלב זה לפורום נזיקין

עורכי הדין כפופים לא רק לחוק הכללי כפי שכל אדם אחר כפוף לו ( למשל תביעה בנזיקין ) אלא גם כפופים לדין המשמעתי.
אם עו"ד לא מטפל בך חרף תשלום נכבד, אפשר לפנות לועדת האתיקה במחוז בו אתה נמצא ( למשל דניאל פריש 10 - בית הפרקליט במחוז ת"א- מרכז ) ואף ניתן להגיש תלונה ללשכה דרך האינטרנט.
סביר כי לאחר שיתבקש להשיב על התלונה, הוא ישנה מדפוסי התנהגותו ולפתע תגלה, כי הוא יודע היטב לטפל בך.

נחקר יקר, כבר נשאלתי לא במעט את אותה השאלה בדיוק בגרסאות שונות, אנא עיין בתשובותיי מהשבועיים האחרונים ואם אתה מרגיש שהתשובות לא נותנות לך מענה כפי שאתה זקוק לו אתה מוזמן לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הפלילי.

מוחמד יקר, ראשית אתה מתאר כאן עבירות פליליות חמורות.
אם אתה מוכן לסייע בחשיפת השקר של העמותות הייתי ממליץ לתרום להם ולקבל מהם חשבונית עם הפרטים המזוייפים ועם זה ללכת למחלק הונאה בתחנת המשטרה. תלונה במשטרה במסגרתה אתה גם מסביר מדוע השם שלך מופיע באחת מהעמותות תעזור לך גם בניקוי שמך הטוב כמעורב בעסקיה הלא חוקיים.
אפשר גם כמובן לדרוש מבעלי העמותה להסיר את שמך מהעמותה וכדאי לפנות במכתב רשום לעו"ד שהקים את העמותה.

טל יקר,
עלות של ייצוג משתנה מעו"ד לעו"ד וממקרה למקרה.
לעניין האפשרות לצאת זכאי בתיק, הרי שרק לאחר שעו"ד נחשף, למלוא חומר הראיות בתיק ניתן לתת חוו"ד האם ייתכן כאן זיכוי.
ישנן טענות משפטיות שונות ומרובות שאנו עורכי הדין מיישמים אותן בהתאם למצב הראיות בכל תיק ותיק.

פונה יקר, השאלה שלך מתאימה בעיקר לפורום הוצאה לפועל אך לגבי החלק הפלילי, כדאי שתדע, כי יש אפשרות לפנות לבית המשפט בכדי שיפטור אותך מתשלום הפיגורים ( ראה סעיף 69 לחוק העונשין ) וכן יש אפשרות לפנות בבקשה לתשלומים רבים יותר בהם תוכל לעמוד.

פונה יקר, תשובה מלאה לשאלתך מצויה בפסק דין של העליון רע"פ 2038/04 שמואל לם נ' מ"י.
בקצרת האומר, אם אדם אומר לעובד ציבור כלשהו המטפל בעניינו, כי הוא מתכוון לצאת מהפגישה ולרצוח את אדם כלשהו - הרי זה איום כלפי עובד הציבור, אפילו עובד הציבור לא מכיר את האדם שעומד להירצח.
בוחנים האם יש בדברים שנאמרו כדי להוות איום בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה בפועל האיום.
בנוסף, לכוונה שלך יש משמעות גדולה- שכן עבירת האיומים דורשת "כוונה" - והפסיקה החילה עליה את הלכת הצפיות.
התשובה אמנם קצת אקדמית אך ככה גם השאלה...

אבי יקר,
בעקרון, המשטרה/ רשויות התביעה אמורות לשלוח אליך את ההודעות השונות.
יחד עם זאת, באם עורך הדין שלך ביקש במיוחד שכל הודעה תגיע אליו והגיש יפוי כח הרי שבעיקר אם מדובר בהחלטות בנושא של גניזת תיק, סביר שבמקרה כזה העו"ד יקבל בשמך את ההודעות.

אם אמרתה ששלחתה מיילים בודדים.אבל שלחתה בערך 15 מיילים.האם זה נחשב שקר?זה היה בתום לב.בברכה.

לקוח מאוכזב, תרגיש חופשי!
הן עבירת האיומים והן עבירת הסחיטה באיומים פורשו כאיומים כלפי אדם ולא כלפי חברה.
בנסיבות שאתה מתאר אין כל מניעה לפרסם את אשר עברת והכל כל עוד מדובר בדברי אמת.

*ואני גם דורש מהם *לבטל* את דרישותיהם מאחר ואני טוען שזה לא חוקי.

פונה יקר,
השאלה שלך היא מאוד רגישה ורק בשביל להבין מדוע אי אפשר לענות לך תשובה מובהקת במסגרת הפורום ללא ידיעת כל הפרטים, אתה מופנה לסעיף 245 לחוק העונשין שעניינו הדחה בחקירה וההגנה בסעיף 248 לגבי המטרה של גילוי האמת לעומת סעיף 249 שעניינו הטרדת עד, שלגביו אין את ההגנה הקבועה בסעיף 248 .
בחינת המקרה הספיצפי שלך תוכל להיעשות רק בפניה לעו"ד ויתכן מאוד שעדיף גם שהוא זה שינסח את המכתב למתלונן במידה ויסבור שהדבר בכלל ראוי או שמא ישנן אלטרנטיבות טובות יותר כמו הגשת תלונה במשטרה כנגד המתלונן על תלונת שקר ופיברוק מסמכים באם יש לך הוכחות לכך.