פורום פלילי

יוני יקר, אמנם סעיף 336 לחוק העונשין לא יכול לעזור לאותו בכל כלבים שכן עניינו שימוש ברעל מסוכן כנגד בני אדם.
אך כדאי מאוד להכיר גם את חוק צער בעלי חיים האוסר בצורה ברורה על הרעלת כלבים ללא הסכמה ואישור כחוק וכן אוסר על התעללות בבעלי חיים וקובע עונשי מאסר על המפרים האיסורים האמורים.
לצורך כך, לעבודה שהרעל פוזר בחצרו של השכן יש משמעות רק בטיעונים לעונש- כלומר הוא יוכל לטעון זאת כנסיבה להקלה בעונשו בלבד.
יחד עם זאת, לאור העובדה שמלכתחילה הוא פיזר את הרעל בידיעה שכלבים של שכנו מסתובבים שם מלמדת על כוונת הזדון שלו והתנהגותו לאחר מעשה- כלומר בדרישה משכנו לשלם עבור הפתיונות+ פינוי הגופות לא תעמוד לזכותו.
בקיצור- מדובר כאן במעשה חמור ביותר מצד השכן והייתי ממליץ להעביר את פרטי המקרה בדחיפות למשטרה .

פונה יקר, למיטב ידיעתי שגרירויות לא אמורות לקבל מידע על תיקים סגורים- מדובר במידע אשר רק גופים מעטים בלבד רשאים לקבלו - ראה תוספת שלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

עודד יקר, חשוב להבין שטענת הגנה מן הצדק היא טענה מאוד מורכבת ורק לעיתים נדירות היא מתקבלת.
לצערי יש נטיה להרבה מעורכי הדין להעלות טענה זו כלאחר יד, דבר היוצר זילות של המושג.
בעקרון ישנם סוגים שונים של הגנה מן הצדק וכל סוג מצריך הבאת ראיות מסוג שונה.
למשל, ישנה הגנה מן הצדק המבוססת על אכיפה סלקטיבית- היא יכולה למשל לבוא במקרה בו מחליטים להעמיד באותה פרשה נאשם אחד ולא אחר למרות שחלקו של האחר זהה לנאשם שכן הועמד לדין.
לפעמים במסגרת טענת האכיפה הסלקטיבית מנסים לבסס טענה לפיה, רק כלפי הנאשם הספציפי אוכפים את החוק בשל שיקולים פסולים בעוד שלא מוגשים כתבי אישום כלפי אנשים אחרים באותם הנסיבות.
ישנם גם מקרים של הגנה מן הצדק הקשורים להתנהגות שערורייתית של הרשות בתיק- שבגינה נטען שלא יהיה זה מן הצדק להעמיד לדין את הנאשם.
על מנת שאוכל לנסות ולייעץ לך אשמח לשמוע על מה בדיוק מדובר, מהי העבירה, האם ישנם שותפים שלא הועמדו לדין וכו'.

אשמח לדעת ראשית האם אתה מיוצג ע"י עורך דין.
שנית, האם הגשתם עיון חוזר בתנאי השחרור והשופט דחה את החלטתו מבלי לתת מועד?
האם נתבקש תסקיר מעצר?

עודד יקר, ראשית, גם אני בן אדם וככל בן אדם אני מועד לטעויות ובטח כשעניין לנו בפורום פלילי אשר תשובותיי אינן אמורות להיות תחליף לייעוץ ע"י עו"ד הבקיא בפרטי המקרה.
יחד עם זאת, אין בדבריי כדי לרמוז שטעיתי במתן תשובתי אליך והצעתי לך להבא להימנע ממתן ציונים ו/או כותרות דוגמת הכותרת העולבת בשאלתך. ( כמובן ששמורה לך הזכות לפנות לכל מיני עו"ד אלמוניים בבית משפט )
ולגופה של שאלתך ראשית הוראת סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי אומרת במפורש " לא תוגש קובלנה... על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה"- כלומר, קריאה פשוטה מלמדת אותך, שלא ניתן להגיש קובלנה ללא הסכמה כאמור- ואם המחוקק היה חפץ לאפשר זאת, הוא היה מתנסח בדומה לניסוחו בסעיף 71 הקובע- : " הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז" - כלומר קודם מגישים הקובלנה ואח"כ מעבירים העתק לפרקליט המחוז. אלו פשוטם של דברים.
יחד עם זאת, בשל שעו"ד אלמוני במסדרונות בית המשפט מספיק לך כדי להטיל ספק ברצינות תשובתי- החלטתי לצטט לך מדברי השופט העליון לשעבר, יעקב קדמי בספרו " על סדר הדין בפלילים" עמ' 959 דבריו באורח לא מפתיע תומכים דווקא בתשובתי..
" קובלנה כנגד עובד מדינה"- א. לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה... בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועמ"ש... ומשהוגשה הקובלנה ללא הסכמה כאמור- הריהי בטלה.
ב. סייג זה מיועד, בעיקרו, לקדם סיכון של הגשת קובלנות טורדינות כנגד עובדי מדינה, בקשר עם מילוי תפקידם. אם על מנת ללחוץ עליהם כדי שיפעלו בדך מסוימת, אם על מנת לנקום בהם על דבר שעשו או שלא עשו ואם בשל כל סיבה אחרת הקשורה בתפקידם...."
אשמח לקבל התנצלות!

פונה יקר, בהחלט ייתכן שהמשטרה לא ממהרת במקרה שלך להוציא צווי הרחקה/ מעצר לאור ההיסטוריה של התלונות הקודמות.
יחד עם זאת, לא הייתי ממהר לשמוח ולהסיק שגם תלונה זו תסגר - בסופו של דבר הם יבחנו את התיק כנדרש ואם יסברו שיש די ראיות בכדי לבסס כנגדך כתב אישום- הרי יוגש כנגדך כתב אישום .

תודה מראש

פונה יקר, הסוגיה שאתה מעלה כאן בשאלה היא מורכבת מאוד ויש לא מעט בלבול בציבור (לצערי אף בקרב שוטרים) לגביה.
בתשובתי זו אני נותן טעימה בלבד מהסוגיה תוך הפנייתך לחקיקה הרלוונטית.
ראשית יש להבחין בין נטילת טביעות אצבעות לצורכי זיהוי לבין נטילת טביעת אצבעות במסגרת חיפוש חיצוני כראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה. ( בנוסף יש להבחין בין חשוד לבין מי שהודע לו על מעצרו ).
1. נטילת טביעות אצבעות כחלק מחיפוש חיצוני: החוק הרלוונטי הוא חוק סדר הדין הפלילי( סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)- 1996.
סעיף 2 (ג) לחוק החיפוש קובע " אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו ממה שניטל בחיפוש גם לצורך הכללתם במאגר..."
סעיף 3 (א)שכותרתו חיפוש חיצוני קובע " היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני .. והכל אם החשוד נתן הסכמתו לכך"
ומה קורה אם החשוד לא נותן הסכמתו לנטילת טביעת האצבע? במקרה כזה יש להביא את החשוד לפני קצין משטרה לשם קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש ולרבות שימוש בכוח סביר לצורך כך. ( ראה סעיף 3(ג) )
בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו לחיפוש, הוא צריך לתת הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו ולהסביר לו כי ניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש וכי לעצם הסירוב לחיפוש יש בכדי לשמש חיזוק לראיות התביעה ( לפי סעיף 11) אני מפנה אותך גם לפקודת מטא"ר מס' 14.05.02 אשר מסדירה את הטיפול המשטרתי בחיפוש חיצוני בגוף ומציינת במפורש כי יש לקבל את הסכמתו של חשוד לחיפוש וזאת על גבי טופס מיוחד ( ראה סעיף 5 ד' למטא"ר ).
2. נטילת טביעות אצבע לשם זיהוי : סעיף 11ב' לחוק החיפוש קובע " שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי אחד או יותר ובלבד שהתקיים באדם אחד מאלה: (1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין ..."- הכוונה היא לחשוד בעבירה מסוג עוון או פשע בלבד.
סעיף 11ד'(א) קובע כי אמצעי הזיהוי שניטלו מאדם כאמור ישמשו רק לשם הפקת נתוני זיהוי.
חשוב לשים לב, כי גם כאן יש לבקש את הסכמתו של החשוד קודם לקיחת טביעות אצבע ממנו ( 11ז')
יחד עם זאת, באם החשוד מתמיד בסירובו ניתן לעשות שימוש בכוח כדי לקבל את טביעות האצבע או הצילום אך זאת רק לאחר שהזהירו אותו מראש בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח אם יסרב. ( ראה סעיף 11ז' (ג).
אני מפנה אותך גם להוראות סעיף 11 יב' לחוק החיפוש בנוגע לסריקת טביעות אצבע לשם זיהוי מעוכב.
מקווה שהייתי לך לעזר

אנונימית יקרה,
אם מי שלקח ממך את האייפון הוא שהחזיר לך אותו- הרי לא מתקיימת כאן עבירת גניבה (הדורשת כוונה לשלול שלילה של קבע את האייפון ), אך עבירה של היזק בזדון מתקיימת כאן ( ואולי ניתן לפרש גם נזקים דוגמת פירמוט כהיזק בזדון ) .בנוסף, ייתכן וניתן לראות בפרמוט כממלא אחר עבירה של פגיעה בפרטיות ( מעין הטרדה אחרת )
מקווה שהייתי לך לעזר

יוסי יקר,
לא בכל הליך פלילי מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ, למעשה רוב כתבי האישום מוגשים מבלי שהמאשימה מבקשת לעצור או להגביל את חירותו של הנאשם.
במקרה שלך כתב האישום הוגש ביחד עם בקשה למעצרך עד לתום ההליכים / בקשה למעצר בית ולכן ייתכן והוצא כנגדך גם צו עיכוב יציאה מן הארץ.
בתיקים מעין אלו לא סביר שלא היית מיוצג לפחות ע"י סניגור מהסניגוריה הציבורית והצעתי היא לפנות אליו בשאלה זו.
מאוד לא נעים יהיה אם יתברר שבמסגרת תנאי השחרור שלך הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ ואתה תתפס בנתב"ג ותעצר.

תחפש או בגוגל,ואו,ב:144 במחשב,ואו,תתקשר לבזק>144...אם אין לך את הטלפון שלהם.אחרי שתשיג אותו תרשום אותו ביומן שלך...נדמה לי שזה מרשם האוכלוסין או משהוא כזה שמחליפים את מה שהיה פעם משטרת הגבולות.תכין את מספר התעודת זהות.ותהיה עם עט...

פונה יקר, כשמגישים תלונה מאוד חשוב לערוך אבחנה בין דברים שהם בידיעה אישית שלך ויש עליהם הוכחות ( ויש להצביע על המקורות + למסור ככל הניתן הראיות- החל מתעודה רפואית, צילומים, הערכות נזק ועוד בהתאם לנושא התלונה ).
במסגרת התלונה רלוונטי לפרט גם חשדות שיש לך אך חשוב לציין כי אלו חשדות בלבד ועל מה הם מבוססים.
פעמים רבות גם גובה התלונה שואל את המתלונן האם הוא חושד במישהו מסויים.
דוגמא: אדם המגיש תלונה על היזק לרכבו ( נניח שברו השמשות+ ניקבו את ארבעת הגלגלים ) רלוונטי להמציא למשטרה צילומים של הרכב ( או שאיש מז"פ יצלם ) , בהמשך הערכת נזק משמאי ודו"ח עלות התיקון של הנזקים.
בנוסף, רלוונטי לציין מתי נראה הרכב לאחרונה בטרם הוא ניזוק ע"מ לקבל הערכת זמן למועד ההיזק.
סביר מאוד שגובה ההודעה ישאל את המתלונן האם הוא חושד במישהו . כאן המקום לספר על איומים, מכתבי סחיטה, סכסוך עסקי / שכנים וכו' .
מקווה שהייתי לך לעזר

אסי יקר, בעקרון אם לא מדובר בכתב אישום המתלווה לבקשה למעצר עד לתום ההליכים ( שאז מדובר בפתיחת תיק מיידית ) הרי המזכירות הפלילית של בית המשפט פותחת את ההליך ( ממספרת אותו ) ואמורים לנתב את התיק לשופט שאמור לשמוע אותו + לקבוע תאריך לדיון.
בד"כ תוך מספר ימים לכל היותר נשלחת הודעה בדואר רשום על המשפט בצירוף כתב האישום , מועד לדיון וזהות השופט שאמור לשמוע את התיק.
מקווה שהייתי לך לעזר

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי ניתן להכריז על אדם שהורשע בעסקת סמים בה הפיק רווח כספי- כסוחר סמים.
המשמעות היא שניתן לחלט כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים- החוק קובע חזקה כי כל רכושו של הנאשם לרבות רכוש של בן זוגו ושל ילדיו שטרם מלאו להם 21 שנים וכן כל רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו רואים אותם כרכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים.
אך בפועל הנאשם יכול להוכיח כי מדובר ברכוש שהושג באמצעים חוקיים ו/או רכוש של צד ג' שלא קשור לעבירה שלו ועוד ועוד.
ושלאלתך, החילוט הוא רטרואקטיבי, כלומר הוא לא חל על רכוש עתידי שהנאשם ירכוש לאחר המשפט ולכן הוא יוכל בעתיד לרכוש מכספו רכב/ לקבל רכב ולנהוג עליו גם אם הוא יהיה רשום על שמו.
מקווה שהייתי לך לעזר

ליאון יקר, לצערי אני לא מכיר אפשרות לעבוד בשחור ולצאת נקי מבחינת רשויות המס אף אם אתה מבוטח נכה.
אני ממליץ לך אבל להתייעץ עם פורום דיני עבודה ו/או מיסים לגבי האפשרויות לעבוד מבלי שקצבת הנכות שלך תפגע.

אמנון יקר, לפי סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי מזכירות בית המשפט מחוייבת להעביר העתק הקובלנה שלך לפרקליט המחוז אשר אמור להחליט תוך 15 ימים האם הוא ינהל את התביעה במקומך.
מדובר בסיטואציה נדירה, שכן הפרקליטות עמוסה בלאו הכי בתיקים ואינה מחפשת עבודה נוספת .
יחד עם זאת, אם פרקליט משתכנע כי יש עניין ציבורי בתיק או שנסיבות המקרה הן חמורות באופן יחסי ייתכן והפרקליטות תודיע כי היא תנהל את ההליך במקומך.

פונה יקר,
צריך להבין, כי כל רישום בין אם הוא הרשעה מטעם בית משפט ובין אם מדובר ברישום של גניזת תיק, לא מוזן אוטומטית אלא ידנית- וכן, קורה שלפעמים שוכחים לעדכן את המערכת במידע ( אני בטוח שיש לא מעט קוראים שהיו שמחים להיות במצבך ).
חשוב אבל גם לזכור, כי בשל האפשרות לטעויות אנוש- לפעמים גם מעדכנים הרשעות בצורה שגויה ולכן מומלץ אף למורשעים בבית משפט לערוך בדיקה לאחר כחודש בכדי לוודא שהרישום נאמן להרשעה.

דני יקר, ראשית כפי שציינת החוק לא מחייב את הפרקליטות/תביעה לערוך שימוע בעל פה.
למעשה, נדירים המקרים שאדם שהוא לא מיוצג ע"י עו"ד מקיים שימוע בעל פה עם הפרקליטות.
באם אתה מיוצג ע"י עו"ד והפרקליטות מסרבת לערוך עימו שימוע בעל פה- כדאי לשאול את עורך הדין מהי לדעתו הסיבה לכך.
מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר,המושג "תעודת יושר" הוא למעשה מושג מוטעה. המשטרה מנפיקה לאזרח "תעודת מרשם פלילי" ולא תעודה המעידה על יושרו של אדם.
במסגרת המרשם הפלילי מופיע התיק הפתוח כמב"ד( ממתין לבירור דינו ).
כמובן, שאם שואלים אותך האם הורשעת בעבר- הרי התשובה לכך שלילית ולמעשה לרוב המעסיקים אסור בכלל לבקש לקבל העתק מתעודת המרשם הפלילי
מקווה שעזרתי לך

אתה מקבל פלט תדפיס של המחשב עם פירוט רישום העבירות הפליליות שלך כולל תיקי מב"ד=תיק ממתין בירור דין.

פונה יקרה,
ראשית כלל 25 לכללי האתיקה חל על עו"ד וייעודו להגן על הצד שכנגד, שבחר להיות מיוצג, והביע את דעתו, שהוא מעוניין להסתייע בשירותיו של עורך דין. פנייה אל אדם כזה במישרין, קרי שלא באמצעות עורך הדין שמיצגו, יוצרת מצב, שבו הוא ניצב במצב נחות, ללא עורך דינו, ויש חשש שעניינו ייפגע, או שלפחות בדיעבד תהיה לו תחושה שנפגע.
הסעיפים הקרובים בהיבט הפלילי לנושא זה הם סעיפים 249 ( הטרדת עד) 246 ( הדחה בעדות) לחוק העונשין.
חשוב אבל להבין שלא כל פניה של עו"ד לצד שכנגד שלא באמצעות עורך דינו מהווה עבירה פלילית.
ולמעשה אף לכלל 25 ישנם חריגים המופיעים בכללים.
סה"כ הכללים הם הרבה יותר רחבים ובהחלט יתכן שעו"ד יועמד לדין משמעתי בגין עבירה לפי כלל 25 אך לא ניתן יהיה לייחס לו עבירה פלילית של הטרדת עד למשל.
מקווה שסייעתי לך

אליהו יקר,
ראשית אני שמח לשמוע שאתה מרגיש שהפורום נותן לך מענה לשאלותיך ותודה על המחמאות.
שנית, כזכור אי ידיעת הדין אינה פוטרת ואדם המספק לאחר כדורי קלונקס ( אף ללא תמורה ) עלול לעמוד לדין על עבירה של אספקת סם- מדובר בעבירה חמורה מאוד שהעונש הקבוע לצידה זהה לעבירת הסחר.

פונה יקר,
הגבלת השלושים ימים חלה על מתלונן החפץ להגיש ערר על גניזת תלונתו.
לגבי חשודים ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה אף לאחר 30 ימים- יחד עם זאת מומלץ לא להשתהות יתר על המידה אם רוצים לקבל התייחסות רצינית לבקשה.

אליהו יקר,
כפי שציינתי, קלונקס מכיל חומר המצוי בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ללא מרשם רפואי אסור לספקו.
באם אדם מקבל בעבור עצמו קלונקס ו/או כל סם אחר כדין ( נניח מריחואנה רפואית ) ומחליט לספק זאת לאחר בתמורה או אף ללא תמורה הרי הוא לא נחשב כמסייע אלא כסוחר לכל דבר או ספק סמים ( אם מדובר באספקה ללא תמורה)
מגיעים אליו בדרך כלל דרך התחקות אחר שרשרת הסם מהקונה ועד לספק הראשוני.
מקווה שהייתי לך לעזר

אשמח אם תענה לי על השאלות הבאות:
1. מה הסיבה לצילום? ( מה אתה רוצה להוכיח בתביעה).
2. האם אתה בעל מגרש החניה?
3. האם הצילום כבר בוצע? האם מדובר בקטע מתוך צילום יותר ארוך שבו כן רואים אנשים מגיעים ויוצאים ?
4. מי לדעתך יכול להיפגע בפרטיותו כתוצאה מהצילום?

פונה יקר,
בעקרון לשאלה הזו יש גם צד של דיני מקרקעין- בתים משותפים- ונושא זה כדאי לברר מול הפורום המתאים.
בהיבט הפלילי ניתן לראות בכך פגיעה בפרטיות שכן מדובר ב"בילוש או התחקות אחר אדם העלולים להטרידו או הטרדה אחרת" ואולי גם לראות בכך " צילום אדם כשהוא ברשות היחיד".
בפסיקה בודקים גם את המטרה של הנחת המצלמות ואת האפשרות לצמצם את הפגיעה בפרטיות.
למשל, ייתכן ויאפשרו לך להתקין מצלמה המצלמת אך ורק את הדלת שלך למשל.
ככלל אם מדובר בצילום הכולל שמע- הדבר יאסר עליך.
מקווה שעזרתי לך

פונה יקר,
בעקרון למעט הרוקח אשר סיפק את תרופות המרשם על פי מרשם ללקוח, ( בהנחה כמובן שזה המקרה ) הרי ברגע שהלקוח מוכר התרופה ( בהנחה והיא מצויה בפקודת הסמים המסוכנים ) לאחר, הוא עובר בכך עבירת סחר בסמים.
בדרך כלל ניתן להוכיח זאת ע"י קבלת עדות של אחד הקונים של התרופות וכך מנסים להתחקות אחר שרשרת אספקת הסמים.
לפעמים הדברים מתגלים בעקבות פעילות של סוכן משטרתי סמוי או בעקבות תצפית משטרתית ועוד.

האם בכתב האישום מופיע 2 ק"ג ברוטו או נטו?