פורום פלילי

רון יקר, באם אדם מאיים/ תוקף ואח"כ מגיש תלונה במשטרה נגדך בטענה שאתה הוא שאיימת/תקפת וכו' הרי ברור שאם לא תעמיד דברים על דיוקם ולא תגיש כנגד המתלונן תלונה נגדית מצבך יהיה מאוד לא טוב.
יחד עם זאת, במקרים מרגיזים מעין אלו אני ממליץ לפנות לייעוץ לעו"ד בכדי שישמע את כל פרטי המקרה וייעץ לך כיצד לבסס את תלונתך הנגדית.
אשמח להיות לך לעזר

בוריס יקר, נדמה לי שדנו ארוכות מאוד בנושא- היות וזה פורום משפטי והשאלה שלך הינה בתחום הפסיכולוגיה אינני יודע להשיב לך.
הצעתי לזכור, שאיש לא האשים אותך או את מחלתך .

פונה יקר, אני יכול לדבר רק מהניסיון הטוב שלי ואני לא מחזיק בסטטיסטיקות כלליות בנושא.
חשוב גם שעו"ד יסביר, כפי שאני מסביר תמיד ללקוחות, כי אם הוא הודה במשטרה בתיק והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור, הרי כמעט ואין סיכוי לשכנע את רשויות התביעה לסגור התיק מחוסר אשמה ( למעט מקרים חריגים בהם ניכר שההודאה פסולה מסיבות שונות ) .
המקרים הקלאסים לסגור תיק מחוסר אשמה הם אותם מקרים בהם הלקוח לא הודה במשטרה ונתן גרסה מפורטת המצביעה על חפותו- באם יש הוכחות אובייקטיביות לגרסתו ו/או ראיות מתוך התיק התומכות בגרסת החפות ניתן לשכנע לשנות את עילת הסגירה בהצלחה.

אני שמעתי שמשטרה נמנעת מסגירת תיק מחוסר אשמה ולא רוצה בזה.שהם מקבלים בקשות אלו לעיתים נדירות ורק 1.3% מהתיקים נסגרים מחוסר אשמה.האם כל מי שמגיש בקשה זו מאמין בחפותו? או שפשוט מתחבא מאחורי "מחסור בראיות".האם המשטרה היא זאת שקובעת או שצריכה לתת את הדין לכך.

נמרוד יקר,
כשם שהייתי מצפה ממך לקרוא חוזה שכירות דירה ( וסביר להניח שהיית קורא ומתקן ) כך ואף יותר הייתי מצפה ממך לקרוא את הודעתך במשטרה בטרם חתימה.
הודאה במשטרה נחשבת מלכת הראיות וכדאי מאוד לקרוא היטב בטרם חתימה עליה.
בכל מקרה הייתי מייעץ במקרה שלך להוציא הדפסה של המייל כפי שאתה קיבלת אותו ( עדיף לעשות צילום של המסך שלא יחשדו בכך שאתה עכשיו ערכת ) ולבקש במכתב שהמייל הנכון יהיה בתיק החקירה, תסביר במכתב כי אתה לא מורגל בחקירות ואתה חושש שמא המייל שהראו לך אינו המייל המקורי ועל כן ליתר בטחון אתה מביא אותו+ מאשר למשטרה בכל מקרה של שינוי בין המייל שאתה מספק למייל שהובא למשטרה מטעמו של המתלונן, להוציא מספקית האינטרנט את המייל המקורי.

יש "חוקרים"חכמולוגים שמעוותים את מה שאתה אומ להם,לא רושמים בדיוק מה שאמרת,"שוכחים"לרשום דברים שאתה אומר ועוד תוקפים אותך שאתה מאריך וחוזר על עצמך..ומנצלים ניצול מלא את החשש שלך שתעצר בתום החקירה ואו שיעשו לך קשיים כמו תביא ערבים ג' ולא רוצים שתקרא שמים עליך לחץ מה אתה לא מאמין לי?בטח שאתה צריך להאמין לחוקר..הרי הוא חבר שלך..ובכלל לא זומם להפיל אותך..כי בספרי התאוריה =פקודת המשטרה,כתוב שהמשטרה צריכה לחקור לחקור האמת..אני הפלתי חוקים מנוולים כאלה בדרך פשוטה...חתמתי ת.ל (תחת לחץ)ליד חתימתי..חחחח ובדרך זו ביטלתי את חתימתי מבלי שהחוקר המושחת אפילו יבין מה עשיתי חחחחח

פונה יקר, זו כמובן לא עבירה פלילית לעשות like לתמונה של קטין או לציין כי מדובר בתמונה יפה .
אני הייתי מחזיר תשובה לאותו בן 50 במערכת ומציין, כי פנייתו נראית לך תמוהה כמו גם נוכחותו בפורום של ילדים קטינים והייתי שואל למעשיו ומחכה לתגובתו.
במקביל הייתי ממנף את הסיטואציה לשיחה טובה עם הקטינה בדבר הסכנות שברשת ועד כמה כדאי לחשוב פעמיים לפני שמעלים תמונות לרשת.

פונה יקר, חוק המרשם הפלילי קובע בתוספת השלישית שבו מי הם הגופים הרשאים לקבל מידע אודות תיקים סגורים.
בין הגופים הללו, גם המשטרה, שב"כ , מחלקת ביטוחון שדה בצבא ועוד.
אם הם אלו שעורכים לך את הסיווג הביטחוני, הרי שהם חשופים למידע- עדיין כדאי לזכור, כי יש לכל הגופים הללו שיקול דעת לקבל אותך לעבודה חרף רישום כזה או אחר.
בנוסף יש אפשרות להגיש בקשה לביטול הרישום- אשמח להיות לך לעזר

לדעתי הצנועה..אם אין לך הרשעה..אז אין לך כלום...נקודה.אם ניזוקת בגלל זה ולא קיבלו אותך לעבודה?לדעתי קמה לך זכות תביעה נגד הגוף שלא קיבל אותך על רקע זה.כדי להוכיח את זה תנסה להקליט את שיחותיך איתם...זה חוקי כל עוד אתה חלק מן השיחה.המשטרה עושה שימוש מכוער ברישומים שאצלה שללא הרשעה.אני חיסלתי נוהל משטרתי מושחת בדיוק על הדבר הזה...הם ללא סמכות (כמו שקבע פרופסור למשפטים קנת מן)המליצו למשרדי ממשלה על רקי אי הרשעות..רק רישום שאינו פלילי למעשה כי לא מדובר בהרשעה..הם קוראים לו רישום פלילי אבל זה לא נכון..הם המליצו ללא סמכות ונאלצו להודות בזה מעל דפי כל העיתונים באותה תקופה...לכן אני חושב שיש לך קייס כי לא מדובר בהרשעות והדינים שמתייחסים לתיקים סגורים מפורשנים לרישומים שאינם הרשעות ולכן אין להם סמכות גם במקרה הזה.

בוריס יקר, אני מאוד מבין את התסכול שלך ואתה צודק מאוד בכך שאתה טוען שמחלתך אינה אשמתך ויוצא שבכל זאת נותנים לעדותך משקל נמוך.
יחד עם זאת, כפי שניסיתי להסביר לך בשאלתך בנושא, כי במשפט פלילי אנו עוסקים ועל בית משפט לקבוע את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
באם בשל מחלתך עדותך נפגמה ויכול להיות שמדובר בסתירות שונות בעדות/ אי דיוקים ועוד- הרי למרות שבית המשפט מבין שאין זו אשמתך- הרי בסופו של דבר יש גם זכויות לנאשם- ואם בית המשפט מגיע למסקנה שהוא לא יכול להסתמך באופן בלעדי על עדותך אז אין מה לעשות ואכן משקל עדותך נפגם ( להבדיל מקבילות עדותך- כלומר עדותך קבילה אבל לא ניתן לתת לה את מלוא המשקל של עדות של מי שעדותו סדורה וללא סתירות כשסימני האמת ניכרים בה)
מקווה שעניתי לשאלתך

פונה יקר,
למיטב ידיעתי עבירות תכנון ובניה הן עבירות מסוג עוון ועל כן אין זכות השימוע עומדת לחשוד.
יחד עם זאת, נראה לי שאתה מדבר על שימוע מנהלי- למשל לפני הריסת מבנה וכו'.
אני לא מכיר שום מקרה בו נאסר על אדם להיות מיוצג ע"י עו"ד גם אם מדובר בשימוע מנהלי.
הצעתי לך לפנות לפורום מקרקעין ולשאול שם את השאלה- ייתכן והם יודעים אחרת.

לילי יקרה,
במשפט הפלילי בית משפט קוצב את שכר טרחתם של עדי התביעה מכוח תקנות סדר הדין הפלילי-1974 סעיף 6- מדובר ב 102 ש"ח להתייצבות עד 4 שעות ו202 ש"ח להתייצבות למשפט שערכה למעלה מ- 4 שעות וניתן להוסיף לכך דמי נסיעה הלוך וחזור ממקום מגורי העד ועד למקום בית המשפט.- התשלום מתקבל מהנהלת בתי המשפט.
בהליך אזרחי- למיטב ידיעתי,הנושא מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי- ואם הנושא מעניין אותך יש להפנות השאלה לפורום המתאים

תגיד למי שמתקשר שישלח לך הזמנה וגם בהזמנה כתוב רק שזו הזמנה...וזאת אומרת שזו לא חובה...זאת אומרת שאם לא תבוא המקסימום שיהיה זה שהמשטרה תפנה לשופט חותמת גומי שלה שיוציא צו הבאה נגדך...

דני יקר,
תשובתי אליך מתחלקת לשניים בהנחה שהוזמנת להיחקר כחשוד ולא כעד:
הבשורה הטובה: מבחינה חוקית לא ניתן להגיש כנגדך כתב אישום בנושא שיבושים/הימלטות לאור העובדה שלא התייצבת לחקירה.
הבשורה הרעה: אני בעד להתייעץ עם עו"ד בטרם הגעה לחקירה אך אני לא בעד שלא להתייצב, שכן אם אתה דרוש לחקירה כחשוד המשטרה תדע איך להשיג אותך ובפעם הבאה הזימון כבר לא יהיה טלפוני והוא בהחלט יכול להיות בצו מעצר ומאוד לא נעים כששוטר מגיע אליך בשעות הערב/ ליילה או למקום עבודתך ועוצר אותך.
הכיצד ניתן לעצור?
אפשרות אחת אם אתה עונה לקריטריונים של סעיף 23 לחוק המעצרים- נניח חושדים בך שעברת עבירה מסוג עוון/פשע ויש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה ( ויש עוד לא מעט עילות בסעיף )
אפשרות שנייה: פונים לבית המשפט ומבקשים להוציא צו מעצר- למשל טוענים כי זימנו אותך והתברר שטסת שלוש שעות לאחר הזימון ועל כן הם חוששים שאתה מנסה לחמוק מהחקירה וכו'. ( אגב אם ביצעת עבירה לפני שהזמנת כרטיסי טיסה- הרי טיסתך לתקופה ארוכה עלולה לעורר חשד שמא אתה מנסה לברוח מהארץ )

פונה יקר,
כשחקירה נפתחת ,החוקר נוהג לתעד כל פעולת חקירה שהוא עורך ובוודאי ששיחת טלפון בקשר לאירוע פלילי תתועד ובהחלט תחשב כראייה בתיק.
סביר גם שבעקבות השיחה תוזמן למתן עדות מסודרת בתחנה.

מייק יקר, ראשית סעיף 338 לחוק העונשין שכותרתו מעשי פזיזות ורשלנות קובע כי : .(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:..
6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;"
שים לב, למרות שנהוג להפעיל את הסעיף לגבי כלב שנשך אדם, הרי הסעיף אף לא מחייב שתהיה חבלה כלשהי! נאמר במפורש " שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.." אדם המפר את חוק העזר העירוני והולך עם כלב בעל פוטנציאל מסוכנות ( כפי שניתן לראות מהנזקים שנגרמו בפועל לכלבתך האהובה ) מבלי שהוא קשור וללא זמם הוא עובר עבירה פלילית על פי סעיף 338 ( ואין קשר לכך שאף אתה הלכת ללא חגורה - האשמה שלו עומדת בפני עצמה ).
בנוסף, הייתי מקבל את הכסף ממנו על הניתוח ודואג שהנושא יוקלט ( מבלי לחתום כמובן שלא תתבע אותו בעתיד ) וזאת כדי שיהיה לי הוכחה למעשיו.
לעניין תביעת נזיקין , למיטב ידיעתי אפשר כאן לתבוע אך כדאי להפנות את השאלה לפורום הנזיקין.
שיהיה חג שמח ומקווה להתאוששות מהירה של כלבתך.

עודד יקר, אכן אני משמש כדיין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
אכן אני גם מנהל כאן פורום פלילי ולא פורום אתיקה.
השילוב של שני הנתונים לעיל לא בא אלא כדי להסביר לך שאני מאוד מוגבל ביכולת שלי לענות על שאלות מתחום האתיקה שאינם הפנייה להוראת חוק.
אם אני מביע דעה כזו או אחרת יש לעצם הבעת הדעה בכדי להפוך את תגובתי ללא הולמת לאור תפקידי-
היות ואני מקווה להמשיך בתפקידי החשוב- אודה לך אם תכבד אותי ולא תשאל אותי שאלות הקשורות בתחום האתיקה.

בוריס יקר,
האם לא היית מיוצג?
האם המשפט התנהל במחוזי?
האם המשפט הסתיים בגזר דין?

עודד יקר,
טענה של הגנה מן הצדק מסווגים אותה כיום כטענה מקדמית שמוכיחים אותה בדרך כלל לאחר שמיעת הראיות בתיק.
הגרעין של האמת שדיברתי עליו מדבר על כך, שככלל השופט מתעניין בתיק המובא לפניו ולטענות ההגנה העולות ממנו- כך שאם הטענה שלך היא לא שלגבי אותו אירוע בו אתה מואשם החליטו לגנוז התיק כלפי שותפך למרות חלקו הזהה או שהחליטו לגנוז כנגד המתלונן בתיק וזאת למרות שאף אתה התלוננת עליו באותו מקרה או בהרבה מקרים נוספים הקשורים לאותו סכסוך- הרי בדרך כלל שופט יסרב לאפשר לך להוכיח כי ההתנכלות היא כלפיך אישית מצד רשויות התביעה.
בסופו של דבר אם הטענה, כי אתה מרבה להתלונן על אנשים שונים וכל פעם גונזים את תלונתך, בעוד שפעם אחת מישהו התלונן עליך והנה הוגש כנגדך כתב אישום- בהחלט ייתכן והשופט יגיד שהדרך לתקוף אי הגשת כתב אישום בתלונות האחרות מוסדרת בחוק, עררים עד בג"צ בעוד לו חשוב לשמוע האם נכונה התלונה נגדך בתיק הספציפי המובא לפניו לדיון.
מצד שני , ישנם מקרים בהם אין אכיפה של תקנה מסויימת למשל בכל הרחוב בעוד רק לגביך הוחלט להעמידך לדין משיקולים פסולים- שאז כן יכול להזדקק בית משפט לכל החומר בתיקים האחרים.

אשמח לדעת מדוע אתה שואל שאלה זו- בטרם אתייחס אליה.

קובי יקר, עליך להתמודד עם מספר נושאים שונים.
1. תלונה של סחיטה באיומים- קח בחשבון, כי גם אם השותף הונה אותך עדיין הדרך לקבל את המחצית המגיעה לך אינה עוברת דרך איומים ו/או שימוש בכוח ו/או סחיטה.
2. תלונה על שותפך על קבלת דבר במרמה וכיוצב'+ הודעה כוזבת במשטרה נגדך- כאן מאוד חשוב גם להוכיח את המרמה שנעשתה בפועל ולא בטוח שמספיק רק להראות את הסכם השותפות ( כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד בנושא ) וכן לשכנע את המשטרה כי התלונה נגדך היא שקרית וראוי לגנוז אותה מעילת חוסר אשמה.
3. אתה צריך גם לדאוג לזכוית שלך בשותפות- אני מציע לך לפנות לפורום דיני חברות ע"מ לקבל יעוץ ראשוני כיצד נכון לתבוע את המחצית המגיעה לך.
מקווה שהייתי לך לעזר

אזרח יקר, זכותה של המשטרה ולמעשה אף חובתה הוא לערוך ביקורי פתע בכדי לבדוק כי הקטין מקפיד על תנאי מעצר הבית.
יחד עם זאת, מוזר לי מאוד שהם מבקרים אותכם כמעט כל יום ( אם יש גם איזוק אלקטרוני, אז הדבר הוא עוד יותר תמוה ) ייתכן והדבר קשור למיידעים שיש על הקטין וייתכן שאין כאן סיבה מוצדקת- כך או כך אפשר לפנות במכתב לראש מחלקת הסיור בתחנת המשטרה הקרובה לביתכם ולהעביר העתק למפקד התחנה+ קצין פניות הציבור. במסגרת המכתב תפרטו את כמות הביקורים לפי תאריכים ושעות ותוך שאתם מציינים את עוגמת הנפש הרבה שנגרמת לכם .
בהחלט ייתכן ואם אין סיבה מוצדקת לתדירות הביקורות- שפניה כזו תועיל.
מקווה שעזרתי לכם

יוני יקר, אמנם סעיף 336 לחוק העונשין לא יכול לעזור לאותו בכל כלבים שכן עניינו שימוש ברעל מסוכן כנגד בני אדם.
אך כדאי מאוד להכיר גם את חוק צער בעלי חיים האוסר בצורה ברורה על הרעלת כלבים ללא הסכמה ואישור כחוק וכן אוסר על התעללות בבעלי חיים וקובע עונשי מאסר על המפרים האיסורים האמורים.
לצורך כך, לעבודה שהרעל פוזר בחצרו של השכן יש משמעות רק בטיעונים לעונש- כלומר הוא יוכל לטעון זאת כנסיבה להקלה בעונשו בלבד.
יחד עם זאת, לאור העובדה שמלכתחילה הוא פיזר את הרעל בידיעה שכלבים של שכנו מסתובבים שם מלמדת על כוונת הזדון שלו והתנהגותו לאחר מעשה- כלומר בדרישה משכנו לשלם עבור הפתיונות+ פינוי הגופות לא תעמוד לזכותו.
בקיצור- מדובר כאן במעשה חמור ביותר מצד השכן והייתי ממליץ להעביר את פרטי המקרה בדחיפות למשטרה .

פונה יקר, למיטב ידיעתי שגרירויות לא אמורות לקבל מידע על תיקים סגורים- מדובר במידע אשר רק גופים מעטים בלבד רשאים לקבלו - ראה תוספת שלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

עודד יקר, חשוב להבין שטענת הגנה מן הצדק היא טענה מאוד מורכבת ורק לעיתים נדירות היא מתקבלת.
לצערי יש נטיה להרבה מעורכי הדין להעלות טענה זו כלאחר יד, דבר היוצר זילות של המושג.
בעקרון ישנם סוגים שונים של הגנה מן הצדק וכל סוג מצריך הבאת ראיות מסוג שונה.
למשל, ישנה הגנה מן הצדק המבוססת על אכיפה סלקטיבית- היא יכולה למשל לבוא במקרה בו מחליטים להעמיד באותה פרשה נאשם אחד ולא אחר למרות שחלקו של האחר זהה לנאשם שכן הועמד לדין.
לפעמים במסגרת טענת האכיפה הסלקטיבית מנסים לבסס טענה לפיה, רק כלפי הנאשם הספציפי אוכפים את החוק בשל שיקולים פסולים בעוד שלא מוגשים כתבי אישום כלפי אנשים אחרים באותם הנסיבות.
ישנם גם מקרים של הגנה מן הצדק הקשורים להתנהגות שערורייתית של הרשות בתיק- שבגינה נטען שלא יהיה זה מן הצדק להעמיד לדין את הנאשם.
על מנת שאוכל לנסות ולייעץ לך אשמח לשמוע על מה בדיוק מדובר, מהי העבירה, האם ישנם שותפים שלא הועמדו לדין וכו'.

אשמח לדעת ראשית האם אתה מיוצג ע"י עורך דין.
שנית, האם הגשתם עיון חוזר בתנאי השחרור והשופט דחה את החלטתו מבלי לתת מועד?
האם נתבקש תסקיר מעצר?

עודד יקר, ראשית, גם אני בן אדם וככל בן אדם אני מועד לטעויות ובטח כשעניין לנו בפורום פלילי אשר תשובותיי אינן אמורות להיות תחליף לייעוץ ע"י עו"ד הבקיא בפרטי המקרה.
יחד עם זאת, אין בדבריי כדי לרמוז שטעיתי במתן תשובתי אליך והצעתי לך להבא להימנע ממתן ציונים ו/או כותרות דוגמת הכותרת העולבת בשאלתך. ( כמובן ששמורה לך הזכות לפנות לכל מיני עו"ד אלמוניים בבית משפט )
ולגופה של שאלתך ראשית הוראת סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי אומרת במפורש " לא תוגש קובלנה... על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה"- כלומר, קריאה פשוטה מלמדת אותך, שלא ניתן להגיש קובלנה ללא הסכמה כאמור- ואם המחוקק היה חפץ לאפשר זאת, הוא היה מתנסח בדומה לניסוחו בסעיף 71 הקובע- : " הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז" - כלומר קודם מגישים הקובלנה ואח"כ מעבירים העתק לפרקליט המחוז. אלו פשוטם של דברים.
יחד עם זאת, בשל שעו"ד אלמוני במסדרונות בית המשפט מספיק לך כדי להטיל ספק ברצינות תשובתי- החלטתי לצטט לך מדברי השופט העליון לשעבר, יעקב קדמי בספרו " על סדר הדין בפלילים" עמ' 959 דבריו באורח לא מפתיע תומכים דווקא בתשובתי..
" קובלנה כנגד עובד מדינה"- א. לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה... בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועמ"ש... ומשהוגשה הקובלנה ללא הסכמה כאמור- הריהי בטלה.
ב. סייג זה מיועד, בעיקרו, לקדם סיכון של הגשת קובלנות טורדינות כנגד עובדי מדינה, בקשר עם מילוי תפקידם. אם על מנת ללחוץ עליהם כדי שיפעלו בדך מסוימת, אם על מנת לנקום בהם על דבר שעשו או שלא עשו ואם בשל כל סיבה אחרת הקשורה בתפקידם...."
אשמח לקבל התנצלות!

פונה יקר, בהחלט ייתכן שהמשטרה לא ממהרת במקרה שלך להוציא צווי הרחקה/ מעצר לאור ההיסטוריה של התלונות הקודמות.
יחד עם זאת, לא הייתי ממהר לשמוח ולהסיק שגם תלונה זו תסגר - בסופו של דבר הם יבחנו את התיק כנדרש ואם יסברו שיש די ראיות בכדי לבסס כנגדך כתב אישום- הרי יוגש כנגדך כתב אישום .

תודה מראש

פונה יקר, הסוגיה שאתה מעלה כאן בשאלה היא מורכבת מאוד ויש לא מעט בלבול בציבור (לצערי אף בקרב שוטרים) לגביה.
בתשובתי זו אני נותן טעימה בלבד מהסוגיה תוך הפנייתך לחקיקה הרלוונטית.
ראשית יש להבחין בין נטילת טביעות אצבעות לצורכי זיהוי לבין נטילת טביעת אצבעות במסגרת חיפוש חיצוני כראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה. ( בנוסף יש להבחין בין חשוד לבין מי שהודע לו על מעצרו ).
1. נטילת טביעות אצבעות כחלק מחיפוש חיצוני: החוק הרלוונטי הוא חוק סדר הדין הפלילי( סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)- 1996.
סעיף 2 (ג) לחוק החיפוש קובע " אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו ממה שניטל בחיפוש גם לצורך הכללתם במאגר..."
סעיף 3 (א)שכותרתו חיפוש חיצוני קובע " היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני .. והכל אם החשוד נתן הסכמתו לכך"
ומה קורה אם החשוד לא נותן הסכמתו לנטילת טביעת האצבע? במקרה כזה יש להביא את החשוד לפני קצין משטרה לשם קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש ולרבות שימוש בכוח סביר לצורך כך. ( ראה סעיף 3(ג) )
בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו לחיפוש, הוא צריך לתת הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו ולהסביר לו כי ניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש וכי לעצם הסירוב לחיפוש יש בכדי לשמש חיזוק לראיות התביעה ( לפי סעיף 11) אני מפנה אותך גם לפקודת מטא"ר מס' 14.05.02 אשר מסדירה את הטיפול המשטרתי בחיפוש חיצוני בגוף ומציינת במפורש כי יש לקבל את הסכמתו של חשוד לחיפוש וזאת על גבי טופס מיוחד ( ראה סעיף 5 ד' למטא"ר ).
2. נטילת טביעות אצבע לשם זיהוי : סעיף 11ב' לחוק החיפוש קובע " שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי אחד או יותר ובלבד שהתקיים באדם אחד מאלה: (1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין ..."- הכוונה היא לחשוד בעבירה מסוג עוון או פשע בלבד.
סעיף 11ד'(א) קובע כי אמצעי הזיהוי שניטלו מאדם כאמור ישמשו רק לשם הפקת נתוני זיהוי.
חשוב לשים לב, כי גם כאן יש לבקש את הסכמתו של החשוד קודם לקיחת טביעות אצבע ממנו ( 11ז')
יחד עם זאת, באם החשוד מתמיד בסירובו ניתן לעשות שימוש בכוח כדי לקבל את טביעות האצבע או הצילום אך זאת רק לאחר שהזהירו אותו מראש בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח אם יסרב. ( ראה סעיף 11ז' (ג).
אני מפנה אותך גם להוראות סעיף 11 יב' לחוק החיפוש בנוגע לסריקת טביעות אצבע לשם זיהוי מעוכב.
מקווה שהייתי לך לעזר