פורום פלילי

לילי יקרה,
במשפט הפלילי בית משפט קוצב את שכר טרחתם של עדי התביעה מכוח תקנות סדר הדין הפלילי-1974 סעיף 6- מדובר ב 102 ש"ח להתייצבות עד 4 שעות ו202 ש"ח להתייצבות למשפט שערכה למעלה מ- 4 שעות וניתן להוסיף לכך דמי נסיעה הלוך וחזור ממקום מגורי העד ועד למקום בית המשפט.- התשלום מתקבל מהנהלת בתי המשפט.
בהליך אזרחי- למיטב ידיעתי,הנושא מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי- ואם הנושא מעניין אותך יש להפנות השאלה לפורום המתאים

תגיד למי שמתקשר שישלח לך הזמנה וגם בהזמנה כתוב רק שזו הזמנה...וזאת אומרת שזו לא חובה...זאת אומרת שאם לא תבוא המקסימום שיהיה זה שהמשטרה תפנה לשופט חותמת גומי שלה שיוציא צו הבאה נגדך...

דני יקר,
תשובתי אליך מתחלקת לשניים בהנחה שהוזמנת להיחקר כחשוד ולא כעד:
הבשורה הטובה: מבחינה חוקית לא ניתן להגיש כנגדך כתב אישום בנושא שיבושים/הימלטות לאור העובדה שלא התייצבת לחקירה.
הבשורה הרעה: אני בעד להתייעץ עם עו"ד בטרם הגעה לחקירה אך אני לא בעד שלא להתייצב, שכן אם אתה דרוש לחקירה כחשוד המשטרה תדע איך להשיג אותך ובפעם הבאה הזימון כבר לא יהיה טלפוני והוא בהחלט יכול להיות בצו מעצר ומאוד לא נעים כששוטר מגיע אליך בשעות הערב/ ליילה או למקום עבודתך ועוצר אותך.
הכיצד ניתן לעצור?
אפשרות אחת אם אתה עונה לקריטריונים של סעיף 23 לחוק המעצרים- נניח חושדים בך שעברת עבירה מסוג עוון/פשע ויש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה ( ויש עוד לא מעט עילות בסעיף )
אפשרות שנייה: פונים לבית המשפט ומבקשים להוציא צו מעצר- למשל טוענים כי זימנו אותך והתברר שטסת שלוש שעות לאחר הזימון ועל כן הם חוששים שאתה מנסה לחמוק מהחקירה וכו'. ( אגב אם ביצעת עבירה לפני שהזמנת כרטיסי טיסה- הרי טיסתך לתקופה ארוכה עלולה לעורר חשד שמא אתה מנסה לברוח מהארץ )

פונה יקר,
כשחקירה נפתחת ,החוקר נוהג לתעד כל פעולת חקירה שהוא עורך ובוודאי ששיחת טלפון בקשר לאירוע פלילי תתועד ובהחלט תחשב כראייה בתיק.
סביר גם שבעקבות השיחה תוזמן למתן עדות מסודרת בתחנה.

מייק יקר, ראשית סעיף 338 לחוק העונשין שכותרתו מעשי פזיזות ורשלנות קובע כי : .(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:..
6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;"
שים לב, למרות שנהוג להפעיל את הסעיף לגבי כלב שנשך אדם, הרי הסעיף אף לא מחייב שתהיה חבלה כלשהי! נאמר במפורש " שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.." אדם המפר את חוק העזר העירוני והולך עם כלב בעל פוטנציאל מסוכנות ( כפי שניתן לראות מהנזקים שנגרמו בפועל לכלבתך האהובה ) מבלי שהוא קשור וללא זמם הוא עובר עבירה פלילית על פי סעיף 338 ( ואין קשר לכך שאף אתה הלכת ללא חגורה - האשמה שלו עומדת בפני עצמה ).
בנוסף, הייתי מקבל את הכסף ממנו על הניתוח ודואג שהנושא יוקלט ( מבלי לחתום כמובן שלא תתבע אותו בעתיד ) וזאת כדי שיהיה לי הוכחה למעשיו.
לעניין תביעת נזיקין , למיטב ידיעתי אפשר כאן לתבוע אך כדאי להפנות את השאלה לפורום הנזיקין.
שיהיה חג שמח ומקווה להתאוששות מהירה של כלבתך.

עודד יקר, אכן אני משמש כדיין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
אכן אני גם מנהל כאן פורום פלילי ולא פורום אתיקה.
השילוב של שני הנתונים לעיל לא בא אלא כדי להסביר לך שאני מאוד מוגבל ביכולת שלי לענות על שאלות מתחום האתיקה שאינם הפנייה להוראת חוק.
אם אני מביע דעה כזו או אחרת יש לעצם הבעת הדעה בכדי להפוך את תגובתי ללא הולמת לאור תפקידי-
היות ואני מקווה להמשיך בתפקידי החשוב- אודה לך אם תכבד אותי ולא תשאל אותי שאלות הקשורות בתחום האתיקה.

בוריס יקר,
האם לא היית מיוצג?
האם המשפט התנהל במחוזי?
האם המשפט הסתיים בגזר דין?

עודד יקר,
טענה של הגנה מן הצדק מסווגים אותה כיום כטענה מקדמית שמוכיחים אותה בדרך כלל לאחר שמיעת הראיות בתיק.
הגרעין של האמת שדיברתי עליו מדבר על כך, שככלל השופט מתעניין בתיק המובא לפניו ולטענות ההגנה העולות ממנו- כך שאם הטענה שלך היא לא שלגבי אותו אירוע בו אתה מואשם החליטו לגנוז התיק כלפי שותפך למרות חלקו הזהה או שהחליטו לגנוז כנגד המתלונן בתיק וזאת למרות שאף אתה התלוננת עליו באותו מקרה או בהרבה מקרים נוספים הקשורים לאותו סכסוך- הרי בדרך כלל שופט יסרב לאפשר לך להוכיח כי ההתנכלות היא כלפיך אישית מצד רשויות התביעה.
בסופו של דבר אם הטענה, כי אתה מרבה להתלונן על אנשים שונים וכל פעם גונזים את תלונתך, בעוד שפעם אחת מישהו התלונן עליך והנה הוגש כנגדך כתב אישום- בהחלט ייתכן והשופט יגיד שהדרך לתקוף אי הגשת כתב אישום בתלונות האחרות מוסדרת בחוק, עררים עד בג"צ בעוד לו חשוב לשמוע האם נכונה התלונה נגדך בתיק הספציפי המובא לפניו לדיון.
מצד שני , ישנם מקרים בהם אין אכיפה של תקנה מסויימת למשל בכל הרחוב בעוד רק לגביך הוחלט להעמידך לדין משיקולים פסולים- שאז כן יכול להזדקק בית משפט לכל החומר בתיקים האחרים.

אשמח לדעת מדוע אתה שואל שאלה זו- בטרם אתייחס אליה.

קובי יקר, עליך להתמודד עם מספר נושאים שונים.
1. תלונה של סחיטה באיומים- קח בחשבון, כי גם אם השותף הונה אותך עדיין הדרך לקבל את המחצית המגיעה לך אינה עוברת דרך איומים ו/או שימוש בכוח ו/או סחיטה.
2. תלונה על שותפך על קבלת דבר במרמה וכיוצב'+ הודעה כוזבת במשטרה נגדך- כאן מאוד חשוב גם להוכיח את המרמה שנעשתה בפועל ולא בטוח שמספיק רק להראות את הסכם השותפות ( כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד בנושא ) וכן לשכנע את המשטרה כי התלונה נגדך היא שקרית וראוי לגנוז אותה מעילת חוסר אשמה.
3. אתה צריך גם לדאוג לזכוית שלך בשותפות- אני מציע לך לפנות לפורום דיני חברות ע"מ לקבל יעוץ ראשוני כיצד נכון לתבוע את המחצית המגיעה לך.
מקווה שהייתי לך לעזר

אזרח יקר, זכותה של המשטרה ולמעשה אף חובתה הוא לערוך ביקורי פתע בכדי לבדוק כי הקטין מקפיד על תנאי מעצר הבית.
יחד עם זאת, מוזר לי מאוד שהם מבקרים אותכם כמעט כל יום ( אם יש גם איזוק אלקטרוני, אז הדבר הוא עוד יותר תמוה ) ייתכן והדבר קשור למיידעים שיש על הקטין וייתכן שאין כאן סיבה מוצדקת- כך או כך אפשר לפנות במכתב לראש מחלקת הסיור בתחנת המשטרה הקרובה לביתכם ולהעביר העתק למפקד התחנה+ קצין פניות הציבור. במסגרת המכתב תפרטו את כמות הביקורים לפי תאריכים ושעות ותוך שאתם מציינים את עוגמת הנפש הרבה שנגרמת לכם .
בהחלט ייתכן ואם אין סיבה מוצדקת לתדירות הביקורות- שפניה כזו תועיל.
מקווה שעזרתי לכם

יוני יקר, אמנם סעיף 336 לחוק העונשין לא יכול לעזור לאותו בכל כלבים שכן עניינו שימוש ברעל מסוכן כנגד בני אדם.
אך כדאי מאוד להכיר גם את חוק צער בעלי חיים האוסר בצורה ברורה על הרעלת כלבים ללא הסכמה ואישור כחוק וכן אוסר על התעללות בבעלי חיים וקובע עונשי מאסר על המפרים האיסורים האמורים.
לצורך כך, לעבודה שהרעל פוזר בחצרו של השכן יש משמעות רק בטיעונים לעונש- כלומר הוא יוכל לטעון זאת כנסיבה להקלה בעונשו בלבד.
יחד עם זאת, לאור העובדה שמלכתחילה הוא פיזר את הרעל בידיעה שכלבים של שכנו מסתובבים שם מלמדת על כוונת הזדון שלו והתנהגותו לאחר מעשה- כלומר בדרישה משכנו לשלם עבור הפתיונות+ פינוי הגופות לא תעמוד לזכותו.
בקיצור- מדובר כאן במעשה חמור ביותר מצד השכן והייתי ממליץ להעביר את פרטי המקרה בדחיפות למשטרה .

פונה יקר, למיטב ידיעתי שגרירויות לא אמורות לקבל מידע על תיקים סגורים- מדובר במידע אשר רק גופים מעטים בלבד רשאים לקבלו - ראה תוספת שלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

עודד יקר, חשוב להבין שטענת הגנה מן הצדק היא טענה מאוד מורכבת ורק לעיתים נדירות היא מתקבלת.
לצערי יש נטיה להרבה מעורכי הדין להעלות טענה זו כלאחר יד, דבר היוצר זילות של המושג.
בעקרון ישנם סוגים שונים של הגנה מן הצדק וכל סוג מצריך הבאת ראיות מסוג שונה.
למשל, ישנה הגנה מן הצדק המבוססת על אכיפה סלקטיבית- היא יכולה למשל לבוא במקרה בו מחליטים להעמיד באותה פרשה נאשם אחד ולא אחר למרות שחלקו של האחר זהה לנאשם שכן הועמד לדין.
לפעמים במסגרת טענת האכיפה הסלקטיבית מנסים לבסס טענה לפיה, רק כלפי הנאשם הספציפי אוכפים את החוק בשל שיקולים פסולים בעוד שלא מוגשים כתבי אישום כלפי אנשים אחרים באותם הנסיבות.
ישנם גם מקרים של הגנה מן הצדק הקשורים להתנהגות שערורייתית של הרשות בתיק- שבגינה נטען שלא יהיה זה מן הצדק להעמיד לדין את הנאשם.
על מנת שאוכל לנסות ולייעץ לך אשמח לשמוע על מה בדיוק מדובר, מהי העבירה, האם ישנם שותפים שלא הועמדו לדין וכו'.

אשמח לדעת ראשית האם אתה מיוצג ע"י עורך דין.
שנית, האם הגשתם עיון חוזר בתנאי השחרור והשופט דחה את החלטתו מבלי לתת מועד?
האם נתבקש תסקיר מעצר?

עודד יקר, ראשית, גם אני בן אדם וככל בן אדם אני מועד לטעויות ובטח כשעניין לנו בפורום פלילי אשר תשובותיי אינן אמורות להיות תחליף לייעוץ ע"י עו"ד הבקיא בפרטי המקרה.
יחד עם זאת, אין בדבריי כדי לרמוז שטעיתי במתן תשובתי אליך והצעתי לך להבא להימנע ממתן ציונים ו/או כותרות דוגמת הכותרת העולבת בשאלתך. ( כמובן ששמורה לך הזכות לפנות לכל מיני עו"ד אלמוניים בבית משפט )
ולגופה של שאלתך ראשית הוראת סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי אומרת במפורש " לא תוגש קובלנה... על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה"- כלומר, קריאה פשוטה מלמדת אותך, שלא ניתן להגיש קובלנה ללא הסכמה כאמור- ואם המחוקק היה חפץ לאפשר זאת, הוא היה מתנסח בדומה לניסוחו בסעיף 71 הקובע- : " הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז" - כלומר קודם מגישים הקובלנה ואח"כ מעבירים העתק לפרקליט המחוז. אלו פשוטם של דברים.
יחד עם זאת, בשל שעו"ד אלמוני במסדרונות בית המשפט מספיק לך כדי להטיל ספק ברצינות תשובתי- החלטתי לצטט לך מדברי השופט העליון לשעבר, יעקב קדמי בספרו " על סדר הדין בפלילים" עמ' 959 דבריו באורח לא מפתיע תומכים דווקא בתשובתי..
" קובלנה כנגד עובד מדינה"- א. לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה... בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועמ"ש... ומשהוגשה הקובלנה ללא הסכמה כאמור- הריהי בטלה.
ב. סייג זה מיועד, בעיקרו, לקדם סיכון של הגשת קובלנות טורדינות כנגד עובדי מדינה, בקשר עם מילוי תפקידם. אם על מנת ללחוץ עליהם כדי שיפעלו בדך מסוימת, אם על מנת לנקום בהם על דבר שעשו או שלא עשו ואם בשל כל סיבה אחרת הקשורה בתפקידם...."
אשמח לקבל התנצלות!

פונה יקר, בהחלט ייתכן שהמשטרה לא ממהרת במקרה שלך להוציא צווי הרחקה/ מעצר לאור ההיסטוריה של התלונות הקודמות.
יחד עם זאת, לא הייתי ממהר לשמוח ולהסיק שגם תלונה זו תסגר - בסופו של דבר הם יבחנו את התיק כנדרש ואם יסברו שיש די ראיות בכדי לבסס כנגדך כתב אישום- הרי יוגש כנגדך כתב אישום .

תודה מראש

פונה יקר, הסוגיה שאתה מעלה כאן בשאלה היא מורכבת מאוד ויש לא מעט בלבול בציבור (לצערי אף בקרב שוטרים) לגביה.
בתשובתי זו אני נותן טעימה בלבד מהסוגיה תוך הפנייתך לחקיקה הרלוונטית.
ראשית יש להבחין בין נטילת טביעות אצבעות לצורכי זיהוי לבין נטילת טביעת אצבעות במסגרת חיפוש חיצוני כראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה. ( בנוסף יש להבחין בין חשוד לבין מי שהודע לו על מעצרו ).
1. נטילת טביעות אצבעות כחלק מחיפוש חיצוני: החוק הרלוונטי הוא חוק סדר הדין הפלילי( סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)- 1996.
סעיף 2 (ג) לחוק החיפוש קובע " אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו ממה שניטל בחיפוש גם לצורך הכללתם במאגר..."
סעיף 3 (א)שכותרתו חיפוש חיצוני קובע " היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני .. והכל אם החשוד נתן הסכמתו לכך"
ומה קורה אם החשוד לא נותן הסכמתו לנטילת טביעת האצבע? במקרה כזה יש להביא את החשוד לפני קצין משטרה לשם קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש ולרבות שימוש בכוח סביר לצורך כך. ( ראה סעיף 3(ג) )
בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו לחיפוש, הוא צריך לתת הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו ולהסביר לו כי ניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש וכי לעצם הסירוב לחיפוש יש בכדי לשמש חיזוק לראיות התביעה ( לפי סעיף 11) אני מפנה אותך גם לפקודת מטא"ר מס' 14.05.02 אשר מסדירה את הטיפול המשטרתי בחיפוש חיצוני בגוף ומציינת במפורש כי יש לקבל את הסכמתו של חשוד לחיפוש וזאת על גבי טופס מיוחד ( ראה סעיף 5 ד' למטא"ר ).
2. נטילת טביעות אצבע לשם זיהוי : סעיף 11ב' לחוק החיפוש קובע " שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי אחד או יותר ובלבד שהתקיים באדם אחד מאלה: (1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין ..."- הכוונה היא לחשוד בעבירה מסוג עוון או פשע בלבד.
סעיף 11ד'(א) קובע כי אמצעי הזיהוי שניטלו מאדם כאמור ישמשו רק לשם הפקת נתוני זיהוי.
חשוב לשים לב, כי גם כאן יש לבקש את הסכמתו של החשוד קודם לקיחת טביעות אצבע ממנו ( 11ז')
יחד עם זאת, באם החשוד מתמיד בסירובו ניתן לעשות שימוש בכוח כדי לקבל את טביעות האצבע או הצילום אך זאת רק לאחר שהזהירו אותו מראש בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח אם יסרב. ( ראה סעיף 11ז' (ג).
אני מפנה אותך גם להוראות סעיף 11 יב' לחוק החיפוש בנוגע לסריקת טביעות אצבע לשם זיהוי מעוכב.
מקווה שהייתי לך לעזר

אנונימית יקרה,
אם מי שלקח ממך את האייפון הוא שהחזיר לך אותו- הרי לא מתקיימת כאן עבירת גניבה (הדורשת כוונה לשלול שלילה של קבע את האייפון ), אך עבירה של היזק בזדון מתקיימת כאן ( ואולי ניתן לפרש גם נזקים דוגמת פירמוט כהיזק בזדון ) .בנוסף, ייתכן וניתן לראות בפרמוט כממלא אחר עבירה של פגיעה בפרטיות ( מעין הטרדה אחרת )
מקווה שהייתי לך לעזר

יוסי יקר,
לא בכל הליך פלילי מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ, למעשה רוב כתבי האישום מוגשים מבלי שהמאשימה מבקשת לעצור או להגביל את חירותו של הנאשם.
במקרה שלך כתב האישום הוגש ביחד עם בקשה למעצרך עד לתום ההליכים / בקשה למעצר בית ולכן ייתכן והוצא כנגדך גם צו עיכוב יציאה מן הארץ.
בתיקים מעין אלו לא סביר שלא היית מיוצג לפחות ע"י סניגור מהסניגוריה הציבורית והצעתי היא לפנות אליו בשאלה זו.
מאוד לא נעים יהיה אם יתברר שבמסגרת תנאי השחרור שלך הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ ואתה תתפס בנתב"ג ותעצר.

תחפש או בגוגל,ואו,ב:144 במחשב,ואו,תתקשר לבזק>144...אם אין לך את הטלפון שלהם.אחרי שתשיג אותו תרשום אותו ביומן שלך...נדמה לי שזה מרשם האוכלוסין או משהוא כזה שמחליפים את מה שהיה פעם משטרת הגבולות.תכין את מספר התעודת זהות.ותהיה עם עט...

פונה יקר, כשמגישים תלונה מאוד חשוב לערוך אבחנה בין דברים שהם בידיעה אישית שלך ויש עליהם הוכחות ( ויש להצביע על המקורות + למסור ככל הניתן הראיות- החל מתעודה רפואית, צילומים, הערכות נזק ועוד בהתאם לנושא התלונה ).
במסגרת התלונה רלוונטי לפרט גם חשדות שיש לך אך חשוב לציין כי אלו חשדות בלבד ועל מה הם מבוססים.
פעמים רבות גם גובה התלונה שואל את המתלונן האם הוא חושד במישהו מסויים.
דוגמא: אדם המגיש תלונה על היזק לרכבו ( נניח שברו השמשות+ ניקבו את ארבעת הגלגלים ) רלוונטי להמציא למשטרה צילומים של הרכב ( או שאיש מז"פ יצלם ) , בהמשך הערכת נזק משמאי ודו"ח עלות התיקון של הנזקים.
בנוסף, רלוונטי לציין מתי נראה הרכב לאחרונה בטרם הוא ניזוק ע"מ לקבל הערכת זמן למועד ההיזק.
סביר מאוד שגובה ההודעה ישאל את המתלונן האם הוא חושד במישהו . כאן המקום לספר על איומים, מכתבי סחיטה, סכסוך עסקי / שכנים וכו' .
מקווה שהייתי לך לעזר

אסי יקר, בעקרון אם לא מדובר בכתב אישום המתלווה לבקשה למעצר עד לתום ההליכים ( שאז מדובר בפתיחת תיק מיידית ) הרי המזכירות הפלילית של בית המשפט פותחת את ההליך ( ממספרת אותו ) ואמורים לנתב את התיק לשופט שאמור לשמוע אותו + לקבוע תאריך לדיון.
בד"כ תוך מספר ימים לכל היותר נשלחת הודעה בדואר רשום על המשפט בצירוף כתב האישום , מועד לדיון וזהות השופט שאמור לשמוע את התיק.
מקווה שהייתי לך לעזר

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי ניתן להכריז על אדם שהורשע בעסקת סמים בה הפיק רווח כספי- כסוחר סמים.
המשמעות היא שניתן לחלט כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים- החוק קובע חזקה כי כל רכושו של הנאשם לרבות רכוש של בן זוגו ושל ילדיו שטרם מלאו להם 21 שנים וכן כל רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו רואים אותם כרכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים.
אך בפועל הנאשם יכול להוכיח כי מדובר ברכוש שהושג באמצעים חוקיים ו/או רכוש של צד ג' שלא קשור לעבירה שלו ועוד ועוד.
ושלאלתך, החילוט הוא רטרואקטיבי, כלומר הוא לא חל על רכוש עתידי שהנאשם ירכוש לאחר המשפט ולכן הוא יוכל בעתיד לרכוש מכספו רכב/ לקבל רכב ולנהוג עליו גם אם הוא יהיה רשום על שמו.
מקווה שהייתי לך לעזר

ליאון יקר, לצערי אני לא מכיר אפשרות לעבוד בשחור ולצאת נקי מבחינת רשויות המס אף אם אתה מבוטח נכה.
אני ממליץ לך אבל להתייעץ עם פורום דיני עבודה ו/או מיסים לגבי האפשרויות לעבוד מבלי שקצבת הנכות שלך תפגע.

אמנון יקר, לפי סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי מזכירות בית המשפט מחוייבת להעביר העתק הקובלנה שלך לפרקליט המחוז אשר אמור להחליט תוך 15 ימים האם הוא ינהל את התביעה במקומך.
מדובר בסיטואציה נדירה, שכן הפרקליטות עמוסה בלאו הכי בתיקים ואינה מחפשת עבודה נוספת .
יחד עם זאת, אם פרקליט משתכנע כי יש עניין ציבורי בתיק או שנסיבות המקרה הן חמורות באופן יחסי ייתכן והפרקליטות תודיע כי היא תנהל את ההליך במקומך.

פונה יקר,
צריך להבין, כי כל רישום בין אם הוא הרשעה מטעם בית משפט ובין אם מדובר ברישום של גניזת תיק, לא מוזן אוטומטית אלא ידנית- וכן, קורה שלפעמים שוכחים לעדכן את המערכת במידע ( אני בטוח שיש לא מעט קוראים שהיו שמחים להיות במצבך ).
חשוב אבל גם לזכור, כי בשל האפשרות לטעויות אנוש- לפעמים גם מעדכנים הרשעות בצורה שגויה ולכן מומלץ אף למורשעים בבית משפט לערוך בדיקה לאחר כחודש בכדי לוודא שהרישום נאמן להרשעה.