פורום פלילי

שעונשה עד שלוש שנות מאסר, לפי סעיף 400 לחוק העונשין.

מה תעשה המשטרה?

להערכתי, תסגור את התיק בנימוק: "נסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה" (נוסח חדש, שבא להחליף את "מחוסר עניין לציבור" הזכור לרע).

דינה שלום וברכה,

לפי סעיף 400 לחוק העונשין, גניבת חשמל היא עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר.

המשטרה בהחלט יכולה לחקור ועם סיום החקירה להעביר את החומר לגורם התביעתי שאליו יגיע התיק (תלוי אם יש עבירות נוספות או לא- ובהתאם פרקליטות או תביעות משטרתיות) להגיש כתב אישום, והגורם התביעתי יקבל את ההחלטה בהמשך.

הבעייתיות היחידה בתלונה שמדובר בסכסוך בין שכנים, דבר שהמשטרה נוטה פחות לחקור.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

שלום וברכה,

שאלה זו אינה קשורה לפורום הפלילי ויש לפנות לפורום דיני משפחה.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

אבי שלום,

אנסה להסביר מתוך שאלתך, כי היו חסרים בה הרבה נתונים.

סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי: "חקירת המשטרה [53]

59.  נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם

בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד

ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה רשות אחרת

מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה". ככל שתוגש למשטרה תלונה והמשטרה תסבור שבהליך של תלונה ללשכה, בוצעה עבירה של הטרדת עד היא תחקור, אולם לאור ניסיוני, לא סביר שהמשטרה תיכנס לתוך הליך שמתבצע בלשכת עורכי הדין. באשר להשמדת ראיות, התשובה היא זהה, כאשר המשטרה חוקרת הליכים כאלו מניסיוני, גם כאשר מדובר בהליך אזרחי. מקווה שהייתי לעזר, בברכה,אייל

שלום עו"ד צעיר,

התניה של אם לא - אז, יכולה להשתמע כסחיטה באיומים. כתוצאה מכך, עלולה להיות מוגשת תלונה גם ללשכה.

יש להבהיר שהכוונה הייתה פרסום לגיטימי של ביקורת, ולא ניסיון לסחוט.

מקווה שהייתי לעזר,

בברכה,

אייל

שלום
וברכה, חוק הפסיכולוגים קובע בסעיף 7 א, כי חובה לשמור בסוד על מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק
בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו
אלא באחת מנסיבות אלה:

(1)   גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם;

(2)   קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע;

(3)   האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד
לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.

מידע כולל תעודה המכילה
ידיעה.

במידה והפסיכולוג גילה
את המידע שלא מאחת מנסיבות אלו, הרי שסעיף 53(א) (5) לאותו חוק, קובע כי מי שמגלה מידע כאמור בסעיף 7, בניגוד להוראות אותו
סעיף, או מגלה, בלא רשות כדין, דבר שנודע לו בתוקף תפקידו לפי חוק זה או בישיבה של
ועדת הרישום, ועדה רפואית, ועדת התלונות או ועדת המשמעת, הדין שלו הינו– מאסר שישה
חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1), לחוק העונשין.

יחד עם זאת, מנתוני
השאלה לא ברור, האם פקידת הסעד קיבלה את המידע סתם, או שהמידע נמסר לה בשל אחד
מהחריגים אשר פורטו לעיל, הגם שבית המשפט לא אישר לה ואת לא אישרת.

ככל שהחריגים שפורטו
כן התקיימו (אם כי לא נראה שכך מנתוני השאלה), הרי שאין בכך כל עבירה. מקווה שהייתי לעזר,

בברכה, אייל

 

בר שלום,

ניתן כטיעון להמתקה לבקש להמיר את הקנס באזהרה, לאור הנסיבות שתיארתם.

מקווה שהייתי לעזר,

בברכה,

אייל

ראובן שלום וברכה, לא ניתן לענות לשאלתך מבלי להיכנס לפרטים אשר לא פורטו בפנייתך. תמחור תיק הוא עניין אינדיבידואלי אשר נובע ממספר עדים, סוג התיק, חומר הראיות, כמות העבודה וכו'.  גם לשאלתך האם בכלל אינך צריך עורך דין, לא ניתן להשיב לאור הפרטים המינימליים שפירטת.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה,

אייל

שלום וברכה, הכותרת לשאלה ותוכנה, שונות.

ככל שמדובר בעצם ביצוע העבירה הרי שהמצב הנפשי בזמן ביצוע יכול להשליך.

אני מבין מהמכלול, שהשאלה שלך יותר מתייחסת לטיעונים לעונש. בטיעונים לעונש ניתן כמובן לציין את ההיסטוריה שתיארת לפיה החבר שלך הכה אותך, ואף ישב בכלא בשל מעשיו, וכן את העובדה שאת מטופלת בבריאות הנפש, ולכן יש להפחית בעונשך. מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

גלעד שלום,  ככלל, ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים הולך לבית המשפט המחוזי, והוא פטור מאגרה שכן מדובר בהליך פלילי.

יחד עם זאת, אינך צד להליך, ולכן אינך יכול להגיש ערעור על ההחלטה.

מקווה שהייתי לעזר, אייל

רון שלום,

מדובר במאיץ של תהליך
חילוף החומרים בגוף ומעורר ניצול מוגבר של מקורות האנרגיה באמצעות  "שריפת" שומנים. האפדרין הוא אחד
התוספים הפופולאריים בעולם. ככזה, עושים בו כיום שימוש מפתחי גוף מקצוענים ואתלטים
למיניהם, וכן כאלה שרוצים לאבד עודפי שומן.

 האם חומר זה נחשב
כסם מסוכן? הגם שהדעות חלוקות בעניין זה, במובן המקובל והשכיח של המונח, לא מדובר
בסם ממכר, לפחות לא במינונים רפואיים. אולם בגלל הפוטנציאל שלו להגביר ביצועים של
הגוף, ארגוני ספורט שונים, כמו  ארגון
הכדורגל העולמי  ואחרים אוסרים על השימוש בו  בתחרויות ספורט שונות, כולל תחרויות "פיתוח
גוף" של חובבנים.
קיימות בו סכנות מסויימות מבחינה בריאותית. מבחינת פקודת הסמים
המסוכנים- בדקתי את התרכובת הכימית שלו, Ephedra
equisetina או Ephedrine sulfate וסימנה אינו מופיע כלל
בפקודת הסמים המסוכנים, ואשר על כן, אלא אם התרכובת מופיעה בפורמטים אחרים, אין
מדובר בעבירה.

מקווה שהייתי לעזר, אייל

 

 

ניר שלום, אני מבין שהינך הסניגור בתיק? באם כך, השיקולים הם אותם שיקולים שציינת. במידה והינך נאשם, הרי שהתסקיר הנו סודי על פי חוק  ולפיכך מוצג בפני בית המשפט, הסניגור והתובע בלבד.

בהנחה שאתה הסניגור, אני מניח שהוגש כתב אישום,  והתסקיר אינו במעצר ימים.

במידה והתביעה קיבלה את התסקיר, אולי תוכל גם לטעון בנוסף, שמדובר בחומר חקירה ראה ב"ש מחוזי י"ם 2151/01 מ"י נ. פלוני, החלטה מיום 21.5.01. שיהיה בהצלחה ומקווה שהייתי לעזר. אייל

מירה שלום, ככלל עו"ד פלילי, אמור לדעת לטפל בכל סוגי התיקים. יחד עם זאת, יש עורכי דין שעוסקים רק בקטינים, שם הדין קצת שונה, זמני המעצרים שונים, מבחינת משכם, מבחינת אינטרס השיקום הוא המרכזי בבית משפט לנוער. בית המשפט לנוער הוא טריטוריה שונה במובן הזה, ויש עו"ד פליליים שעוסקים רק בנוער. מנגד, יש עו"ד פליליים שעוסקים גם בנוער וגם בתחומים נוספים, וגם עושים מלאכתם בצורה נאמנה ומצויינת. מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

אריק שלום,

במידה ואדם הורשע וקיבל עונש של של"ץ ללא הרשעה, מיד עם סיום השל"ץ, ימחק הרישום. שונה הדבר במקרה שיש הרשעה, שכן ההרשעה נותרת. לגבי מועדי התיישנות לפי חוק השבים, יש לדעת בדיוק באיזו עבירה מדובר, וכו'. מקווה שהייתי לעזר, אייל

שלום רב!
אודה מאוד על סיועכם האדיב והיעיל כתמיד:

כהמשך ישיר לשאלה הקודמת - על החלטת ועדת האתיקה (לא המשמעת) הארצית - האם יש זכות ערעור לערכאה כלשהי (מנהלי) - אם כן - מהוא המקור. אם לא, האם יש פסיקה בעניין?

בהתאם לסעיף 163 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], שתחולתו הורחבה בפסיקה, אין מציגים הרשעות קודמות של נאשם ואין מביאים ראיות למעשים שעשה, הדומים לאלה שהוא מואשם בהם, טרם הכרעת הדין (למעט במקרים חריגים). זאת כדי למנוע דעה קדומה ולשמור על חזקת החפות גם של מי שכבר הורשע בעבר.

משאלתך משתמע, שאתה מודע לכלל האמור, ובהנחה שאתה מתמחה, אתה מכיר, מן הסתם, גם את כלל 33 (כבוד הצד שכנגד), כלל 34 (איסור הטעיה) וכלל 38 (חקירה נגדית בהגינות) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), וכמובן את סעיף 41 לחוק הלשכה, הקובע, כי כללי האתיקה חלים גם על מתמחים.

מכאן הסק את המסקנות בעצמך.

למקרה שלא שמת לב, פתחת את השאלה בגוף שלישי ("הנתבע קיבל... אותו נתבע ניגש...”), אך סיימת בגוף ראשון ("עורך הדין של הצד שכנגד שלח לי... האם אני מחויב...”). ולעצם השאלה:

1. הדרישה למסור את הקלטת מבוססת על תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:

“מסמך, שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה" (קלטת, לרבות תקליטור וכדומה, נחשבת כמסמך).

בהמשך, בתקנה 114א, נקבע, כי "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח, כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים".

למידע נוסף על גילוי מסמכים קרא את תקנות 112 - 122 במלואן.

2. אמנם פנייתך לעד של הצד שכנגד מחשידה אותך בעבירה של הטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין, אך הפרשנות, שלפיה כל פנייה כזו היא בהכרח עבירה, גורפת ומוגזמת בעיניי. אילו כך היה, לא היה תוקף להיתר שניתן לעורך דין להיפגש עם עד של הצד שכנגד בהסכמת אותו צד או בא כוחו וכן בנסיבות מסוימות אחרות, בכלל 37 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), שהרי חיקוק ראשי (חוק או פקודה) גובר על חיקוק משנה (תקנה או כלל).

מה שמותר לעורך דין בעניין זה, מותר מן הסתם גם לבעל דין שאינו מיוצג (ושאינו עורך דין), מה גם שעם האחרון, לדעתי, ראוי להקל (ולא להחמיר), שהרי הכלל האמור אינו חל עליו (לפחות לא במפורש).

צריך אפוא לבחון כל פנייה אל עד לגופה, אם הייתה בה הטרדה, אם לאו, ובהנחה שלא הייתה הטרדה בפנייה שלך, גם ההקלטה כשרה, שהרי הקלטת שיחה על-ידי מי שמשתתף בה או בהסכמתו לצורך הגשתה כראיה לבית משפט מותרת על-פי חוק האזנת סתר.

1. לדעתי, זכותו של אדם לפרסם, שהוגשה תלונה נגדו, וכי התיק בעניינה נסגר. איני רואה בפרסם כזה שום הפרת חוק, בתנאי שהפרסום נכון ומדויק ("גברת כהן התלוננה נגדי במשטרה על הטרדה, והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור").

2. לתשומת לבך: סגירת התיק מחוסר עניין לציבור (או בניסוח החדש של המשטרה: משום שנסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה), כשלעצמה, אין פירושה, שהתלונה היא בהכרח תלונת שווא, ותיאורה ככזו הוא לשון הרע, אבל:

3. בהנחה שהתלונה היא באמת תלונת שווא, אם תיתבע על לשון הרע בגין הפרסום, תוכל להתגונן בטענה, שפרסמת את הדברים בתום לב, כדי להגן על עניין אישי כשר שלך (סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע).

שלום וברכה,

אין לי מידע קונקרטי על המיונים אם כי אמליץ לך לפנות לפרקליטות הצבאית ולמזכירות בית הדין הצבאי. כמו כן, אני ממליץ לפנות לפורום דיני צבא באתר, שם וודאי יוכלו לתת לך מענה לשאלתך. מקווה שהייתי לעזר.

שלום וברכה,

תודה על המחמאות לעורך דין מורשתי ואני מסכים עם כל מילה. בהחלט ניתן בעבירות תעבורה לפסול את הרישיון גם במקרה שסיפרת. מקווה שהייתי לעזר.

נא לציין שהופנית מהפורום הפלילי.