פורום פלילי

אילנית שלום וברכה, מבלי להיכנס לפרטי התיק, אני מבין שאחיך ביצע הפרת צו הרחקה, ולכן שלחו אותו לתסקיר נוסף.

אין קשר ישיר בין התסקיר, לבין המקום שמטפל באלימות. יחד עם זאת, המקום שמטפל באלימות יכול להוביל לכך שיהיו אינדיקציות חיוביות בתסקיר, שיובילו לשחרורו.

ככל שיעצר עד תום ההליכים, ניתן יהיה לעצור אותו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, ולאחר תשעה חודשים רצופים במעצר שלא יסתיימו בהכרעת דין, בית המשפט העליון יוכל להאריך את הארכות המעצר, 90 יום כל פעם.

באשר לעזור לו -הוא מיוצג, ואין פורום זה מהווה החלפה או תחליף לייצוג.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

סמוי שלום וברכה, מבלי להתייחס לנושא רונאל פישר או אלון חסן,  כאשר היה בעניין צו איסור פרסום שהופר, או פרשיות אחרות כגון " הרב והניצב", אבהיר כך: לאחרונה הובאו לידיעת הציבור מספר פרשיות, שבהן הועלו חשדות לפיהן גורמים בכירים ביחידות חוקרות, מסרו מידע מתוך החקירות, בתמורה לתשלום כספי. ככל שהועבר מידע בעבור תשלום הרי שמדובר בעבירה של קבלת שוחד מצד עובד הציבור ומתן שוחד מצד המשחד. עבירה של קבלת שוחד דינה עשר שנות מאסר וקנס, עבירה של מתן שוחד דינה שבע שנות מאסר וקנס. בכל מקרה, ככל שהמתואר במקרה האחרון הינו נכון, הרי שמדובר בהצעה למתן שוחד או תיווך למתן שוחד. על פי הנטען, הגורם הציע למישהו לשלם כסף, בעבור שיסגר לו התיק. לא מדובר בגורם שהוא עובד הציבור, אלא הוא מציע לאדם שנחקר, שישלם לו כסף, בשביל שהוא ישיג לו את סגירת התיק מעובד הציבור. במידה ואכן מדובר בתיווך לשוחד, הרי שאם הוא מקבל כסף עבור כך- דינו כדין מקבל השוחד, לפי סעיף 295 לחוק העונשין: "

א)  המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.

           (ב)  המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד".

 ואם הוא נותן כסף רק לאותו מקבל, דינו כדין נותן השוחד.

 מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

שלי שלום, מדובר בעבירה אתית, ולא עבירה פלילית.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

רן שלום,



סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב קובע כי אלו התובעים, ומתמחה אינו נמנה עליהם:

התובעים [10]

12.   (א) ואלה התובעים:

    (1) היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:

(א) פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;

(ב)   מי שהיועץ המשפטי לממשלה[2] הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

(2) [3] שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה."



אשר על כן, דין כתב אישום שכזה, שכן הוגש בחוסר סמכות המהווה פסול, הינו בטלות.



מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

גיא שלום וברכה, אענה  לכל שאלותייך:

השוטר היה צריך לתת אישור על הגשת תלונה. המשטרה יכולה להחליט לחקור או לסגור את התיק. אין נפקות למי הגיש את התלונה, אלא השאלה האם יש עניין לציבור, או שאין ראיות או שיש פה חוסר אשמה. בד"כ בסכסוכי שכנים כאלו, המשטרה לא חוקרת. גם אם תנסה לבטל, לא בטוח שיסכימו לביטול.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל

חנן שלום, ככל שלא מופיע השוטר, הרי שלא ניתן יהיה לחקור אותו על דרך החקירה של המתלונן, והדבר יכול להוות פגם מסויים בחקירה במקרים מסויימים, עדיין ניתן יהיה לזמנו לעדות על ידי ההגנה. עדיין, מדובר בעד תביעה שאפשר להגיש את הודעתו גם לפי סעיף 10א, ככל שהיא תהיה שונה בפרט מהותי ושאר התנאים בסעיף או לפי שאר החריגים (סעיף 9, סעיף 10, רס ג'סטה וכו'). אשר על כן, טענה שכזו לא תוביל לביטול כתב האישום, ואף לא תחזיק מים.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל 

גולש יקר שלום וברכה. לפי המצב החוקתי היום, שביתת רעב אינה עבירה
פלילית. יחד עם זאת, שביתת רעב לאסיר הינה עבירה משמעתית, לפי פקודת בתי הסוהר
(נוסח חדש) תשל"ב 1971, סעיף 56 (8) "סירב לאכול את לחם חוקו".
העונשים בגין העבירה מצויים בסעיף 58 לפקודה, וכוללים בין היתר  אתראה, אזהרה חמורה, קנס, בידוד לתקופה של עד
ארבעה עשר יום כשתקופת בידוד רצופה מתוכם היא שבעה ימים, הפחתת ימי שחרור עד 21
יום.

כמו כן, לפי סעיף 59, יוכל קצין השיפוט שהרשיע אסיר לחייבו, בתשלום
פיצויים.

כיום, קיימת הצעת חוק לגבי הזנה בכפיה, לפי חוק לתיקון פקודת בתי
הסוהר (מניעת נזקי שביתת רעב) התשע"ד 2014. ההצעה נובעת ומקבילה עצמה לסעיף
15 לחוק זכויות החולה תשנ"ו 1996, סעיפים קטנים 1-2 מתירים למטפל לתת טיפול
גם ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל כשלא ניתן לקבל את הסכמתו, וסעיף קטן 2 מתייחס
לנסיבות אשר בהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, אשר יש לתיתו
בנסיבות העניין בהקדם, במקרה כזה רשאי המטפחל לתת טיפול גם בניגוד לרצון המטופל.

 הלכה למעשה, צריך לזכור
ששביתת רעב מהווה אמצעי מחאה בלתי אלים, אשר באמצעותו מבקש שובת רעב להביע את
מחאתו בנושא מסויים כשהרשויות אינן קשובות ואינן נענות למצוקותיו ודרישותיו.

יחד עם זאת, דווקא לאור חירותו המוגבלת של האסיר, הכלים העומדים
לרשותו לצורך הבעת מחאה או קידום ענייניו הם מוגבלים.  הוא רשאי להביע את עמדותיו, אולם אין הוא יכול
לעשות זאת באמצעות שביתת רעב (וראה בג"ץ 7837/04 לילה בורגאל נ' שב"ס).

לכן, מוגדרת שביתת רעב בחוק בצורה רחבה ביותר, כהימנעות חלקית או מלאה
מאכילה או מאכילה ושתיה כדי להשיג מטרה מוגדרת.

גם לגבי רופא כאמור, מעוררת סוגיית מתן הטיפול לשובת רעב בניגוד
לרצונו, שאלות אתיות משמעותיות.

• 
  

  החוק
  החדש, יאפשר פניה לבית המשפט כדי שיכריע את האפשרות למתן טיפול רפואי לאסיר בניגוד
  לרצונו, ולא גורם מינהל או רפואי.

  
  


• 
  

  המבחן
  יכלול מבחן הסתברות, קיומה של אפשרות ממשית, בשל דחיפות הנושא (סכנה שעלולה להיגרם
  תוך זמן קצר, תוך התייחסות לחומרת המצב (סכנה חמורה לבריאות האסיר).

  
  


• 
  

  לבקשה
  תצורף חוות הדעת הרפואית.

  
  

  סעיף קטן (ג)1 יסמיך את בית המשפט לקבוע כי
  מותר למטפל לתת לאסיר טיפול נדרש, גם ללא הסכמת האסיר, או על אף התנגדותו, אם מצא
  כי ללא קבלת טיפול כאמור, קיימת אפשרות ממשית כי תיגרם תוך זמן קצר סכנה חמורה
  לבריאותו של האסיר.

  
  

  ההיתר לא ינתן אלא לאחר ששוכנע בית המשפט
  כי מוצו מאמצי ההידברות עם האסיר ונעשו נסיונות שכנוע ניכרים במטרה להשיג את שיתוף
  הפעולה שלו.

  
  

לבית המשפט תהיה חובה לשקול מספר שיקולים, שיופיעו בסעיף 15א(ד) לחוק,
בין היתר מצבו הרפואי של האסיר, טיבו של הטיפול המוצע, ולשקול את עמדת האסיר לגבי
קבלת הטיפול, וגם את האחריות של הרשות לשלומו ובריאותו של האסיר וההיבט הציבורי של
שביתת הרעב.

מקווה שהייתי לעזר, בברכה, אייל