פורום עורכי דין

שלום,
השאלה אינה ברורה. לעיתים מומלץ לענות ולעיתים מומלץ להתאלם.
לשיקולך.

עידו שלום,
1. ישנה ספרות עניפה בתחומים שציינת.
2. בגדול באזרחי - מומלצים הספרים של זוסמן וגורן - סדרי הדין האזרחיים וכו'.
לגבי מקרקעין - מומלצים הספרים של אריה אזיינשטיין, מוטי בניאן.
3. אני מצרף לך למטה לינקים להוצאות הספרים בורסי ופרלשטיין גינוסר, שם תוכל למצוא ספרים לצרכיך.
בהצלחה

ג. מיהוא "חליף"? – מבחן "זהות האינטרסים"
כפי שנבהיר להלן הפסיקה הרחיבה את תחולת הכלל של מעשה בית דין גם למקרים שבהם אין זהות פורמאלית בין הצדדים, אך קיימת זהות אינטרסים.
פרופ' זלצמן מסבירה בספרה כי:
"מבחינתו של כלל מעשה בי"ד, מבחן זהות הצדדים בכל אחת מן ההתדיינויות אינו המבחן הפורמאלי- הטכני, אלא מבחן מהותי של זהות האינטרסים המיוצגים בכל אחת מן ההתדיינויות…" (זלצמן, בעמ' 413-414).
המבחן המהותי של "זהות האינטרסים" המצדיק השתקת בעל דין במשפט שני גם אם לא היה צד פורמאלי להתדיינות הראשונה, אומץ בהלכה הפסוקה לכל אורך השנים. בהתאם למבחן מהותי מרחיב זה מתמקדת הבדיקה בבחינת בזהות האינטרסים שיוצגו ונדונו בהליך הראשון אל מול האינטרסים עליהם מבקשים להגן בהליך השני, ולא בבעלי הדין הפורמאליים שהופיעו בכל הליך.
בהלכה הוסבר לא פעם, כי המבחן לעניין זה הורחב בפסיקה הישראלית בעקבות הפסיקה האמריקאית. ראו למשל בע"א 431/80 גד רוזנברג ואח' נ' קרן חזן (1981), עמ' 755-756:
"הרעיון, שלפיו, למרות חוסר הזהות בין בעלי הדין, קיימת זהות אחרת מבחינה משפטית, שדי בה כדי להשתיק את ה"קרוב לעניין", הורחב בפסיקתו של בית-משפט זה, בעקבות ההלכה הפסוקה בארצות-הברית.. קרבת עניין כזאת קיימת כאן, תרתי משמע, מכוח העובדה, שהמערערים הם הורי אביה של המשיבה (על כך לא נמצאו עוררים), ובנסיבות העניין הצדק מחייב, שאותו מעשה-בית-דין, שנוצר בין המשיבה לבין בנם, ישתיק גם אותם.".
בפסיקה המודרנית ניתנה משמעות רחבה למושג ה"קרבה המשפטית" שדי בה כדי להשתיק בעל דין בהתדיינות שנייה גם אם לא היה בעל דין פורמאלי בהתדיינות האשונה. על נקודה זו עמדה כבוד השופטת ע' ארבל בפרשת ע"א 9647/05 פוליבה נ' מדינת ישראל (2007) עמ' 23-24 כדלקמן:
"התפיסה המודרנית מעניקה למונח "קרבה משפטית" (privity) משמעות רחבה הכוללת גם מצבים שבהם משום "קרבת העניין" של צד זר להליך לעניינו של אחד מבעלי הדין ביחס לנושא ההתדיינות, יש להשוות את מעמדו, מטעמים שבמדיניות משפטית ומשיקולי צדק, לזה של בעל דין, לצורך החלתו של הכלל בדבר השתק פלוגתא ... הסטייה מן התנאי בדבר זהות הצדדים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבותיו הפרטניות של המקרה שבפניו. בבוחנו שאלה זו ישקול בית המשפט, האם בהחלת השתק פלוגתא במקרים כאמור עלול להיגרם אי-צדק והאם המבקש להחיל את ההשתק עושה זאת בתום לב.".
המשמעות הרחבה שניתנה למונח "קרבה משפטית", תורגמה למבחן המהותי של זהות האינטרסים – דהיינו: הכלל שהתגבש בפסיקה הוא, כי הדוקטרינה של השתק פלוגתא תחול גם במקרה שבו אין זהות מבחינה פורמלית בין בעלי הדין אם קיימת זהות אינטרסים כספיים, משפטיים, משפחתיים ואחרים.
ראו למשל את פסקי הדין של בית המשפט העליון ב:
ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק (1976) בעמ' 32-33:"לצורך השתק פלוגתה יכולה להספיק גם זהות האינטרסים של התובעים בשתי תביעות הבאות בזו אחר זו..";
ע"א 344/83 מוניס רויטמן נ' גרשון פרס (1985), עמ' 38: "לצורך השתק יכולה להספיק גם זהות האינטרסים של התובעים בשתי התביעות";
ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס (2000), עמ' 4: "יש מקרים שבעל הדין הוא חליפו של בעל הדין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קרבה משפטית"...או שיש זהות אינטרסים בין בעלי הדין";
ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קרית וולפסון בירושלים נ' קריית וולפסון בירושלים (2004), עמ' 15:"יתקיים מעשה בית דין גם במקרה שבו אין זהות בין בעלי הדין אם קיימת זהות אינטרסים";
ע"א 3180/05, ד"ר ריאד נעים זריק נ' עודה ג'רייס (2007), עמ' 15: "השתק פלוגתא יתכן ויווצר לא רק כלפי בעלי הדין עצמם אלא אף כלפי חליפו של בעל דין, כעין חליפו, אדם בעל קרבה משפטית אליו, או אדם שיש לו זהות אינטרסים עימו";
ראו עוד את פסקי הדין המחוזיים ב:
ת"א (י-ם) 4127/02, שוקרון נ' משגב לדך (2003), עמ' 8: "המונח חליף הוא מונח רחב. המפתח לזיהוי הוא מפתח האינטרס";
בש"א (ת"א) 21750/06, בנק מזרחי טפחות נ' צמרות (2006), עמ' 7: "אמנם, אין חפיפה מוחלטת בין הצדדים לכל אחת מהמרצות הפתיחה, אך קיימת זהות אינטרסים (וגם קירבה משפחתית) בין המבקשים בכל אחת מהן".
לסיכום, בסופו של יום ייבחנו מכלול נסיבותיו של כל מקרה למציאת זהות האינטרסים, כאשר המבחנים יהיו מבחן הצדק (האם בהחלת השתק הפלוגתא עלול להיווצר אי צדק) ועל פי מבחן תום הלב (האם מבקש ההשתק עושה זאת בתום לב), והכל נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתדיינות השניה, אשר תכריע בכל מקרה שיובא לפניה ובכל טענת השתק, האם כבר נדונו ומוצו ההליכים ביחס לאותו אינטרס, כך שיש להשתיק בהתדיינות השניה את בעל הדין הבא בשם אותו אינטרס, גם אם הוא לא היה צד פורמאלי להתדיינות הראשונה, שכן "היה לו יומו בבית המשפט" מבחינה מהותית של צדק.

שלום,
1. נושא שכ"ט הינו אינדבידואלי ומשתנה בין עו"ד אחר למשנהו לאור פרמטרים שונים כגון: מקצועיות, וותק, מוניטין וכו'.
2. לפיכך, סביר מאד שעל אותה תביעה יילקח שכ"ט אחר על ידי עורכי דין שונים.
3. בכלליות, שכ"ט סביר לעו"ד בתחילת דרכו המקוצעית, לתביעת מזונות בן זוג בלבד, יכול לעמוד על סך של 10,000 ש"ח + מע"מ, ואף פחות מכך.
בהצלחה

בובית שלום,
1. פנייתך ארוכה אך חסרה את הפרטים המהותיים הדרושים להבנת המקרה.
2. אם הבינותי נכון, החשש שלך הוא מפני דחיית הסעד הזמני בטענה כי ניתן היה להשיג את מטרת התביעה בהליך רגיל, ואז החשש מפני מימוש הערובות והתחייבות עצמית.
3. נא כתבי בדיוק את נושא התובענה בפורטרוט ולאחר מכן אנסה להשיב לך לגופו של עניין.
בהצלחה

שלום,
1. אמרת הגנאי שנאמרה כנגדך אינה ראויה כלל לעו"ד ואסורה לפי כללי האתיקה.
2. הינך רשאי להגיש קובלנה ללשכת עורכי הדין כנגד העו"ד שגידף אותך.
3. חבל שמילת הגנאי לא נכתבה בפרוטוקול ושלא דרשת מהשופט/ת שישבו בדין "לקרוא לסדר" את העו"ד המשמיץ.
4. באשר לעד מתאמך, מומלץ שתצרף לכתב התלונה שלך תצהיר מטעמו בעניין.
5. לגבי הלכות בנושא - אני מצרף לך לינק לפדאור אתיקה, שם תמצא פסיקה ענפה בעניין.
בהצלחה
http://www.pador.co.il/etika/PadorGoogleSearch/PadorGoogleHome.aspx

נאור שלום,
1. לעניין גובה הקנס, גובה המשכורת שקיבלת ואורך הקורס, נראה כי גובה הקנס סביר ומידתי בנסיבות העניין.
2. פער ה-700 ש"ח בין משכורתך לבין גובה הקנס לא חורג יתר על עמידה. מחד, אתה יכול לטעון לפער זה. מאידך, המעביד יכול לטעון שבתקופה זו היית בהכשרה ולא ממש תרמת בפועל לתפוקת העסק. בנוסף, יכול המעביד לטעון כי סך ה-700 הש"ח הנוספים נכללים בעלות ההדרכה או שהינם גם לשם הרתעה.
3. לגבי הצגת חשבוניות מטעם המעביד בדבר עלות קורס ההכשרה, בשלב זה וטרם הליך משפטי ישנה הזכות למעביד שלא להציג הוכחות בדבר עלות ההכשרה. יחד עם זאת, ומבלי לנקוט עמדה, ספק אם סכום הקנס רחוק מלשקף את עלות ההכשרה למעביד.
בהצלחה

מאור שלום,
1. הפסיקה הכירה במקרים בהם חברה זכאית לדרוש מעובד שעבר תקופת התלמדות באמצעותה החזר כספי עבור תקופת ההכשרה והלימוד.
2. לא ציינת כמה זמן נמשך קורס ההכשרה שלך, כך שלא ניתן לדעת האם דרישת ההחזר בסך 5,000 ש"ח סבירה או לא.
3. עלות הכשרה של עובד הינה אינטרס לגיטימי להגנה מבחינת המעביד, וזה אינו מעוניין, ובצדק, להכשיר עובד, כך שלאחר שקצר את הידע הנדרש ימשיך לדרכו, בלא שתרם מאומה למעביד. מכאן עולה הרציונאל להחזר הכספי.
4. העובדה שקורס ההכשרה היה פנימי והועבר על ידי נציגי החברה עצמה אינה מעידה על חוסר הלימוד והכלים המקצועיים שהוקנו לך בו, ואין בה כדי לשלול את החיוב הכספי.
בהצלחה

עידו שלום,
1. משפט מסחרי הינו שם כללי לעיסוק בדיני תאגידים (הכוללים בעיקר חברות, וגם שותפיות), דיני הגבלים עסקיים, קרנות הון סיכון, הייטק, ושוק ההון.
2. לרוב כל הנושאים לעיל נלמדים בקורסיים ספציפיים ולא תחת קורס של משפט מסחרי.

שלום,
1. לפי העולה מהפנייה ההתנהגות של העו"ד המייצג אכן לא תקינה בלשון המעטה.
2. הלקוחה יכולה להגיש בעצמה את הטפסים הנדרשים למדינה.
עליה לברר קודם מול המשרד המטפל בנושא האם הוגשו טפסים כאלה מטעה בעבר על ידי העו"ד המייצג.
3. הלקוחה יכולה לפנות ישירות לעו"ד בכתב או בפגישה ולהודיע לו על ביטול הסכם הטרחה עימו בשל חוסר תפקוד וטיפול מקצועי ונאות.
4. במקרה של ביטול סביר יהיה שעו"ד יעמוד על סכום שכ"ט עבור המשימות שביצע (או לא) עד כה.
5. מומלץ ללקוחה להחליף ייצוג בהקדם האפשרי.
6. בנוסף, הלקוחה יכולה להתלונן על עו"ד בלשכת עורכי הדין.
בהצלחה

אלי שלום,
1. תשובה מדויקת ביותר תוכל לקבל כאמור בשגרירות ארה"ב בישראל.
שם תוכל כאמור לברר את תנאי הסף לקבלת ויזה.
2. סביר, כי ישנו משקל מסוים להליך פלילי שננקט כנגדך גם אם לא נסתיים בהרשאה, אך ייתכן שההתייסחות לכך תהא שולית הואיל ומדובר בויזת עבודה של חברת הייטק ולא ויזת תייר.
בהצלחה

אורי שלום,
1. מעביד יכול בפועל להפריש רטרואקטיבית סכומים לקרן הפנסיה, גם לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד, זאת כאמור בתנאי שהמעביד הופנה לקרן הפנסיה.
2. כדאי גם לחייב את המעביד בתוספות החודשיות (הצמדה וריבית) שיש להוסיף לזכותך החל מיום התשלום המקורי ועד לתשלום בפועל.
בהצלחה

שלום,
1. בכלליות כל זמן של שהות בדירה מחייב תשלום עבור דמי שימוש/שכירות ראויים, זאת גם אם לא נחתם הסכם בין הצדדים.
2. לא צוין בפנייתך האם הוסכם בינך לבין Y שתמשיך להתגורר בנכס 10 ימים נוספים ללא תשלום, כך שנראה כי בדין זכאי Y לסכום הכספי שהוא דורש ממך.
3. דגש - הסכם שכירות נכס בין צדדים לתקופה קצרה אינו מחייב מסמך בכתב.
בהצלחה

אנדריי שלום,
1. לא הבנתי בדיוק מהי שאלתך.
2. נראה שפנייתך צריכה לבוא בפני עו"ס ובשלב זה לא ניתן להבין מפנייתך האם ישנו מקום להליך משפטי.
בהצלחה

שלום,
1. תביעה למתן צו עשה במקרקעין מכילה לרוב רק סעד של צו העשה בנפרד לסעד כספי.
2. סמכותו של המפקח על הבתים המשותפים בנוגע לסעד כספי מתוחמת רק לחובות כספיים שמקורם בתקנון הבית, ואין לו סמכות לדון בתובענה כספית או נזיקית אחרת.
3. לפיכך, תביעה לצו עשה בפני המפקח הינה תביעה עיקרית ואינה בדרך של צו ביניים. בשל כך אין כל צורך או חובה לצרף תצהיר, בשונה מנקיטת הליך אזרחי בבית המשפט. אולם, מומלץ לדרוש בכתב התביעה צו מניעה זמני למניעת המפגע או לחילופין להגיש בקשה נפרדת לצו מניעה זמני, שעליה נראה, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי.
4. בנוסף לפי תקנות המקרקעין ניהול ורישום אין כל חובה לצרף תצהיר לכתב הטענות הראשון.
5. הליך הפרוצדורה הינו של הגשת תביעה רגילה, כתב הגנה, תצהירים הוכחות ופסק דין.
6. לגבי האגרות, מלבד אגרת ההליך, ייתכן שבבקשה לצו מניעה זמני ידרשו ערבונות כלשהם. בשל שוני ההליך מהליך בבית המשפט אמליץ לברר את הפרטים עם נציגי לשכת המפקח על המקרקעין.
7. תשומת ליבך בכל מקרה לפרק ה' לתקנות המקרקעין.
בהצלחה

אבי שלום,
1. עבודת ייעוץ משפטי יוחדה לעו"ד בלבד ולא למשפטן בחוק לשכת עורכי הדין.
2. הנך רשאי ליתן ייעוץ משפטי באופן חד פעמי וללא תמורה.
3. אינך רשאי לתת יעוץ משפטי ולגבות עבורו תמורה ולפתוח עסק בנושא, שכן, אם תעשה כן תעבור עבירה של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.
בהצלחה

אפילו לא אחד ממכם גולשים ועו"דים יקרים לא נתן תשובה לגברת בלרינה הנכבדה.  ("עזרה קטנה יכולה לחסוך חיפוש גדול"...)

ודאי שהוא חייב להחזיר לך את הכל. צרי קשר עם לשכת עו"ד ותתלונני עליו.

בלרינה שלום,
1. את זכאית לדרוש לקבל את המסמכים המשפטיים המצויים בתיק.
2. עו"ד רשאי להגיש לך צילום של המסמכים בלבד שאלה תואמים למקור.
3. את רשאית לדרוש מעו"ד שלך לראות את התיק פיזית.
4. בנוסף, הינך זכאית לפנות ללשכת עורכי הדין בעניין ולהלין נגד עורך הדין.
בהצלחה

אני בוגר המכללה למנהל ומאוד ממליץ ללמוד שם.
לעניין שאלתך: קח בחשבון שהמעסיקים, בשלב ראשון, מעוניינים לנפות כמה שיותר מועמדים (מקבלים מאות פניות על כל משרת עו"ד/מתמחה).

הניפוי הראשוני שלעניות דעתי גם אתה היית בוחר בו, הוא תנאי הקבלה למוסד הלימודי. מכיוון שידוע שלאוניברסיטאות קשה יותר להתקבל, משמע (ככל הנראה) שבוגריהם הם אנשים עם נתונים טובים יותר.

כך גם בהתאמה לעניין המכללות (בטוח נתקלת במודעות מפורשות בנוסח "דרושים בוגרי אוניברסיטאות, המכללה למנהל, ורייכמן בלבד..."

לעניות דעתי זו הסיבה העיקרית.

ברור שכל אינדיבידואל צריך להיות מוערך בנפרד, ע"פ אישיותו, הישגיו וכיו"ב, אבל מה לעשות, בעולמנו אנו חיים.

כמובן שלהכיר המון אנשים ולעשות לעצמך שיווק ולדחוף את עצמך (ואנילא מדבר על פרוטקציה של ממש- גם זה קורה), יש חשיבות מכרעת.

אגב, גם צריך מזל.


שיהיה בהצלחה

יש הבדל בין המכללות הבינוניות כמו שקראת להן.
אני למדתי בקריית אונו וחבר שלי למד בנתניה והרגשנו שיש הבדל מבחינת היסודיות.
במכללת קרית אונו אין בכלל סלקציה למי שיש כסף מתקבל, אין תנאי סף וזה מאוד משפיע כשאתה לומד עם סטלנים, פרחות, אנשים ממש עילגים ותת רמה ולשבת ולשמוע אותם בשיעור ואיך הם עונים למרצים זה ביזיון.
גם הצוות של המרצים והמתרגלים לא היה ברמה גבוהה, ובקיצור אני ממש לא ממליצה ללמוד שם.

גל שלום,
1. יש לבדוק בהסכם שכ"ט האם זה כלל התייחסות נפרדת עבור העבודה המשפטית ועבור משימות משלוח כתבי הטענות.
2. ברגיל, ישנה הפרדה בין השניים, ובנוסף לעלות העבודה המשפטית הלקוח משלם בנפרד עבור הוצאות המשלוח וההמצאות.
3. בדוק את הנושא מול עורך דינך.
בהצלחה

דקלה שלום,
1. חבל שלא ציינת באיזו בקשה מדובר.
2. אם מדובר בבקשה חוזרת לאיחוד תיקים אזי ניתן להגיש בקשה נוספת רק לפי אם ישנו שינוי נסיבות מהותי (תקנה 29(ב) לתקנות ההוצל").
3. אם מדובר בבקשה אחרת ראי את תקנה 27 לתקנות.
4. בכל מקרה, לרוב בהוצל"פ כל בקשה מתקבל ב"הבנה" ובהתייחסות ואין כמעט חיוב בהוצאות בשל בקשות אחרות או בקשות סרק.
בהצלחה

נעמי שלום,
1. יש לבדוק תחילה מה כתוב בהסכם המכר בנוגע להליכי רישום הנכס בטאבו, מי מבצע זאת, תוך כמה זמן ומה העלות.
2. ממליץ לך, כי בטרם דרישת הכסף בחזרה, נסי לברר היכן עומד העניין, מה בדיוק גרם לעיכוב ומה הצפי לחידוש הטיפול. מומלץ לקבל זאת מטעם העמותה בכתב.
3. אם תשובות העמותה לא יספקו אותך ייתכן וכדאי לך לדרוש החזר כספי ולפעול באופן עצמאי בעניין.

ממו שלום,
1. ראשית, עדיף תמיד לקבל ערבות בנקאית מטעם הבנק המלווה, על כל סכום שאתה משלם לקבלן, כך "אתה יכול לישון בשקט" כי לכל תשלום שלך ערב הבנק, ובבוא העת תוכל לקבל ממנו את ששילמת.
2. נכון שלפי חוק המכר (הבטחת רוכשי דירות) ישנה חלופת ערבות גם של הערת אזהרה, אך עדיין זה לשווה ערך לכיסוי הערבות הבנקאית.
3. בכלל אם לבנק אין עדיין ליווי בנקאי זה קצת לא נוח כשלעצמו.
4. חבל יהיה מאד, שבבוא העת תיהיה בידך הערת אזהרה בלבד, ומעבר לזה "כלום" ופתאום פרויקט הבנייה יתקע.
5. מחד, ניתן "להסתפק" לעיתים בהערת האזהרה, אך מאידך, לא תמיד כדי להתפסק בכך, ההחלטה ומידת הסיכון הם שלך בלבד.
בהצלחה

אתי שלום,
1. אם הבנתי נכון עו"ד הישראלי יצטרך לאמת חתימה בחו"ל.
2. יש לבדוק כאמור את הדין המקומי ("לקס פוריי" - משפט בנ"ל פרטי) והאם הוא מאפשר זאת, וכן האם לעו"ד יש רישיון עריכת דין גם של הארץ בה נערכת החתימה.
3. בכל מקרה, אימות שכזה מצריך אימות של נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל בניצגות באותה המדינה.
בהצלחה

שלום,
ראי תשובתי בעניין בפורום עו"ד צעירים.
בהצלחה