פורום לשון הרע

רונן שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי עוולת לשון הרע הינה עוולה נזיקית.

פסיקת כפל פיצוי הינה בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע ולא לפי פקודת הנזיקית או חוקים אחרים.

שלום רב,

לא ברור מפנייתך האם הנתבע מפר את פסק הדין, או שבמסגרת התביעה נטען שהנתבע לא התנצל ולכן מבקשים פיצוי גבוה יותר.

ככל שמדובר על שלב התביעה ולפני מתן פסק דין, אז הימנעות הנתבע מהתנצלות או חזרה בו מדבריו יכולה להוות שיקול בקביעת גובה הפיצוי על ידי בית המשפט. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע במפורש כי התנצלות הנתבע יכולה להוות שיקול בהפחתת גובה הפיצוי, כך שהיעדר התנצלות עובד לרעת הנתבע.

על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, פרסום דבר שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל תכונות המיוחסות לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו – עשוי להיחשב לשון הרע (סעיף 1 לחוק)​. פרסום משוב פומבי המכיל דברי שקר או עלילות עליך, בפרט כאשר הוא זמין לכלל הסטודנטים, בהחלט עלול להיחשב כלשון הרע.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שני קשיים עיקריים:

אנונימיות הכותבים: מאחר שהמשוב אנונימי, קשה לדעת מי כתב את הדברים. חשיפת זהות הכותבים: דרישת חשיפת זהות האנשים מאחורי הפרסום ("חשיפת פרטי גולש אנונימי") ובהנחה (סבירה למדי) שהמכללה תסרב למסור את פרטי הכותבים, מחייבת פנייה לבית המשפט.

בעניין זה יש כמה שיקולים חשובים:

האם המשוב נחשב כביקורת מוגנת במסגרת הגנות החוקהאם יש עניין ציבורי בפרסום או שמא מדובר בהכפשה נטולת בסיס.האם יש סיכוי ממשי לחשוף את זהות המפרסמים בדרך טכנית, ומה הסבירות שהמכללה מחזיקה במידע כזה.

סיכום והמלצה:

באופן עקרוני, קיימת אפשרות לפעול לחשיפת זהות המפרסמים באמצעות פנייה משפטית מתאימה, אך הדבר כרוך בהליך משפטי שדורש ראיות ראשוניות.

יש לבחון את כל המכלול באופן קפדני וזהיר, לנתח מה בדיוק נכתב ולקבל החלטה מושכלת.

העניין אינו פשוט בכלל, קיימים שיקולים נוספים אשר מורכב כאן לפרטם, אך בהחלט יש להביאם בחשבון.

שלום רב,

כעיקרון, ייתכן כי פרסומות שאתה שולח יכולות להיחשב כ"ספאם" על ידי אחרים, לרבות מתחרים שלך. שונה הדבר לגבי דיווח על הפרסומת כבעלת תוכן פוגעני, ככל שאכן התוכן אינו פוגעני.

ככל שתוכל להוכיח את הדברים ייתכן וכי תעמוד לך עילת תביעה, אך ממליץ להתייעץ עם עו"S בטרם הגשת תביעה שכזו.

יובי שלום,

מטרת הפורום אינה מתן ייעוץ משפטי ספציפי, אלא מענה על שאלות כלליות.

פרסום פסק דין צריך להיעשות במידה שאינה פוגעת בצד שהפסיד, הגם שמדובר על פרסום אמת.

מציע להתייעץ בטרם פרסום פסק הדין, בטח עם תוספת אזהרה שלך, שאינה חלק מפסק הדין.

רוית שלום,

 

יש 2 אתגרים בפנייתך - האחד, הינו תביעת האדם הנכון שכינה אותך כך. עליך להוכיח את הטענה, כך שאם הוא יכחיש זאת, יהיה לך קשה להוכיח את הטענה.

האתגר השני הינו להוכיח כי המילה "חופרת" מהווה לשון הרע. סך הכל, לא מדובר על קללה, ייחוס עבירה פלילית או אפילו התייחסות למקצועיות שלך, כך שיהיה לא קל להוכיח כי הביטוי מהווה לשון הרע.

שלום רב,

על פי החוק, הגשת תלונה לגורם מוסמך, כגון המשטרה, מוגנת מתביעה אזרחית או פלילית.

יחד עם זאת, החריג לכלל הינו אם אפשר להוכיח שהמתלונן שיקר ביודעין למשטרה.

רק הוכחת מסירת ידיעה כוזבת למשטרה, העומדת בבסיס התלונה, ולא מצג שווא שולי, יכול בנסיבות מסוימות להקים עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע.

ככל שמדובר על תלונה מוצדקת, התלונה תהייה מוגנת מפני תביעת דיבה. מנגד, ככל שיוכח כי התלונה שיקרית, כי אז ניתן יהיה לתבוע אותך, המתלונן, בגין פרסום לשון הרע.

חיים שלום,

פרסום לשון הרע יכול לקבל ביטוי גם בהתנהגות ולא רק בפרסום כתוב.

על פניו, דבריו של המרצה אליך, מול כל הכיתה, יכול להקים לך עילת תביעה בגין לשון הרע.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה על מנת להבין גם את ההקשר של הדברים שנאמרו.

אפי שלום,

אסיפת דיירים הינה מעצם טיבה וטבעה, מפגש טעון, שלעיתים הרוחות והיצרים משתלטים ולרוב מהווים קרקע פוריה לויכוחים קולניים והאשמות כאלו ואחרות.

יחד עם זאת, אין הדבר אומר כי לשכנים יש "אור ירוק" לומר כל מה שעל ליבם, ואין בזכותם לייחס עבירות פליליות לאדם ללא הוכחה בעניין (הכרעה משפטית כנגדו).

בנסיבות שתיארת, נראה כי עומדת לך עילת תביעה כנגד השכן שאמר עליך דברים אלו.

בהליך משפטי יהיה עליך כמובן להוכיח כי הדברים אכן נאמרו.

שלום רב,

כעיקרון, תלונה לגורם מוסמך, כגון ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מוגנת מפני הליכים משפטיים.

החריג לכך הינו אם ניתן להוכיח כי המתלונן הגיש תלונה שקרית, וידע שהוא משקר.

ככל שרכיבים אלו יוכחו, כי אז ניתן לתבוע בגין פרסום לשון הרע.

כעיקרון, ככל שתובן התלונה נכון, אז גם אם הנוסח בוטה ומשתלח לא אמורה להיות חשיפה בלשון הרע. אסייג את דברי ואומר, שיש לראות בדיוק מה נכתב על מנת להבין האם יש חשיפה לתביעה.

יחד עם זאת, ישנה חשיפה אתית, שכן ניסוח כתב טענות בצורה בוטה יכול להוות עבירה אתית כשלעצמה.

רועי שלום,

העובדה שיש תביעות בגין פרסומי לשון הרע בפייסבוק אינה קשורה בהכרח לתכנים המפורסמים.

כל פרסום, בפייסבוק או בכלל, צריך להכיל דברי אמת, עניין לציבור, ולהימנע מלפגוע בזולת.

ככל שהדברים המפורסמים אינם אמת, הרי יש בכך חשיפה לתביעה בגין לשון הרע.

אייל שלום,

כשמפרסמים עובדות על אנשים, והעובדות אינן נכונות, אז ישנה חשיפה לתביעה בגין פרסום לשון הרע.

שונה הדבר אם הפרסום מבהיר כי מדובר בדעה של המפרסם ולא בקביעת עובדות.

בכל מקרה, פרסום דברים שאינם נכונים עלולים לחשוף לתביעה בגין לשון הרע, גם אם נכתב שמדובר בדעה אישית, שכן לא ניתן לקבל הגנה מלאה על השמצה של הזולת.

השקרים יהוו חלק מהתלונה.

לפיכך, ראה תשובתי הקודמת.

האם מתקיימת פעולה המהווה לשון הרע?

התשובה תלויה בתוכן התלונה. אם הדברים שנמסרו עלולים, בהנחה שהיו מתפרסמים, להשפיל או לבזות את האדם עליו הוגשה התלונה – ייתכן שמדובר בלשון הרע.

סעיף 15(8) לחוק קובע הגנה מיוחדת במקרים של תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת (כגון המשטרה) נגד אדם, וזאת כל עוד התלונה נעשתה בתום לב. כלומר, עצם הגשת תלונה לרשות מוסמכת, גם אם היא כוללת טענות שפוגעות באדם, אינה בהכרח מהווה עוולה של לשון הרע, כל עוד נעשתה בכנות וללא כוונת זדון.

מה הדין כאשר התלונה כוזבת במכוון?

כאשר מוכח שהתלונה הוגשה בכוונת תחילה תוך ידיעה שהמידע שקרי, תישלל ההגנה של תום הלב, שכן מדובר בפרסום שנעשה שלא בתום לב ואף בכוונה לפגוע. במקרים כאלו, בית המשפט עשוי לקבוע כי מדובר בעוולה של לשון הרע, וכן מדובר בעבירות נוספות, כגון מסירת ידיעות כוזבות למשטרה (עבירה פלילית בפני עצמה).

סיכום:תלונה שקרית במשטרה עלולה להיחשב לשון הרע, אם תוכן התלונה עומד בהגדרות החוק.קיימת הגנת תום לב כאשר התלונה נעשית לרשות מוסמכת, אך ההגנה תישלל אם מוכח שמדובר בתלונת שווא ביודעין.בנוסף, עשויה להתעורר אחריות פלילית לפי דינים אחרים (למשל, סעיף 243 לחוק העונשין – מסירת ידיעה כוזבת).

 

שאלתך נוגעת לסוגיה רגישה במיוחד, הקשורה לזכותו של אדם להתבטא בחריפות על התנהלות שהוא רואה בה חמורה, אך מבלי לחרוג מגבולות החוק ולחשוף עצמו לתביעת לשון הרע.

⚖️ מה אומר חוק איסור לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר בלשון ברורה מהי לשון הרע (סעיף 1 לחוק) – כל דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לבוז, ללעג או לשנאה, וכן לפגוע בו במשלח ידו או במקצועו – ובמקרה הזה, מדובר בעורך דין שמקצועו ברור.

לקרוא לעורך דין "נוכל" ו"מלוכלך" בהחלט נופל תחת ההגדרה הזו, מאחר שמדובר בהשמצות שפוגעות הן בשמו הטוב והן במקצועו.

🛡️ האם יש הגנה במקרה של תלונה ללשכה?

לשאלתך – החוק דווקא מכיר בכך שיש מקומות שבהם נדרשת ביקורת לגיטימית על אנשי מקצוע. סעיף 15(8) לחוק מונה בין ההגנות האפשריות את המקרה שבו הפרסום נעשה בהגשת תלונה לרשות מוסמכת (ובמקרה של עורך דין – לשכת עורכי הדין).

עם זאת, גם במקרה זה ההגנה מותנית בכך שהדברים נאמרו בתום לב, ולפי נוסח החוק, אין הגנה על "פרסום אחר" של התלונה, כלומר – אם תפרסם את הדברים גם ברבים (למשל, ברשתות החברתיות או בפורום ציבורי) ההגנה לא תחול.

אבל חשוב מאוד להבין:

הגשת תלונה בלשון בוטה מדי, עם ביטויים כמו "נוכל" או "מלוכלך", עלולה להיחשב כחורגת מתום הלב, כי מדובר בביטויים שיש בהם קביעה עובדתית חמורה שיכולה להתפרש כהשמצה, אלא אם תוכל להוכיח את אמיתותה.

💡 המלצה:

ניתן בהחלט להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, אך כדאי להימנע משימוש במילים פוגעניות באופן אישי. במקום זאת, תוכל לתאר את מעשיו של עורך הדין בצורה עניינית, לפרט את ההתרחשויות, ולהשאיר את המסקנות בידי הלשכה.

למשל:

"עורך הדין פעל כלפיי באופן שאינו תואם את כללי האתיקה, תוך הטעייה חמורה והעלאת טענות שאינן נכונות, דבר שפגע בי באופן אישי ומקצועי. אבקש את בדיקתכם הדחופה."

כך תוכל להבטיח שהתלונה תיבחן ברצינות, תוך שמירה על זכויותיך, מבלי להסתכן בעבירת לשון הרע.

לסיכום:כן, לקרוא לעו"ד "נוכל" או "מלוכלך" הוא בגדר לשון הרע.כאשר מגישים תלונה ללשכה, קיימת הגנה מסוימת (סעיף 15(8)), אך עליה להיות מנוסחת בתום לב וללא כוונה להשפיל או לפגוע מעבר לנדרש.

הדרך הנכונה: לתאר את המעשים ולא להצמיד כינויים פוגעניים.

האם ניתן לתבוע על השמצות נגד ציבור חרדי?

⚖️ המסגרת המשפטית:

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע בסעיף 1 כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

"להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.""לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו..." – רלוונטי מאוד לעניינך.

עם זאת, ישנה הבחנה חשובה מאוד שמופיעה בסעיף מיוחד בעניין לשון הרע על קבוצות וציבורים:

"לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו." (סעיף 4 לחוק).

כלומר, כאשר מדובר בפרסום הפוגע בציבור בכללותו – במקרה שלך, הציבור החרדי – אין אפשרות לתבוע באופן אישי תביעה אזרחית פרטית. ההליך הפלילי אפשרי, אך רק ביוזמת היועצת המשפטית לממשלה או בהסכמתה, תהליך נדיר יחסית.

🧩 ומה באשר לפגיעה האישית?

כדי שיהיה מקום לתביעה פרטית, נדרש להראות שהפרסום מתייחס אליך באופן אישי או מצביע על קבוצה מצומצמת ומוגדרת של אנשים, ולא רק על הציבור החרדי בכללותו. אם הדובר היה מזכיר אותך בשמך או מזהה קבוצה קטנה ומובחנת שאתה חלק ממנה, ייתכן והייתה לך עילת תביעה.

📌 האם בכל זאת ניתן לפעול?פנייה ליועצת המשפטית לממשלה – ניתן לפנות באופן רשמי ולבקש כי תיבחן אפשרות להעמיד לדין פלילי בשל הדברים.פנייה ציבורית / תקשורתית – כתיבת מכתב פתוח, מאמר תגובה או פנייה לגופי תקשורת היא דרך נוספת למחות ולהבהיר את הפגיעה, ואף לעורר דיון ציבורי כנגד הכללות פוגעניות.💡 לסיכום:

המצב המשפטי בישראל מבדיל בין השמצות כלליות על ציבור, שאינן מקנות זכות לתביעה פרטית, לבין פגיעה ממוקדת באדם או קבוצת אנשים ברת זיהוי. לכן, לפי התיאור שמסרת, סביר כי לא תוכל להגיש תביעה אישית בלשון הרע.

לפי חוק איסור לשון הרע, די בכך שהאמירה נחשפת לצד שלישי כלשהו כדי שתיחשב "פרסום", גם אם הייתה כוונה להעביר אותה ישירות לנפגע. העובדה שהמכתב נשלח דרך מזכירות, המהווה צד שלישי, עשויה להוות יסוד לפרסום. יחד עם זאת, יש לבדוק האם קיימת הגנה מכוח סעיף 15 לחוק (הגנת תום הלב), בהתאם לנסיבות, תוכן המכתב, ותום הלב בעת שליחתו.

מדובר בעניין מורכב, יש לברר את מלוא הפרטים לעומק, בכדי לתת תשובה מושכלת, מאחר ופרטים מדויקים משפיעים על התשובה המשפטית

אבי שלום.

 

ראה בבקשה תשובתי לשני - מקרה זהה למדי.

אלעד שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 אינו מכיר בטענת הגנה של בעיה נפשית בהקשר של פרסום לשון הרע.

ייתכן כי בית המשפט ישקול את העניין במסגרת פסיקת הפיצוי בתיק.

נוי שלום,

ראשית, צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת באוטובוס.

שנית, ולעניין פנייתך, על מנת שניתן יהיה להעריך האם עומדת לך עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע, יש לשמוע בדיוק מה נהג האוטובוס אמר.

כעיקרון, על אף שקללות אינן מהוות באופן אוטומטי לשון הרע, ישנם מקרים בהם כן ניתן לתבוע בגינן אך כמובן שהנסיבות בהן הדברים נאמרו חשובות.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד לצורך הערכת סיכויי התביעה.

קרן שלום,

 

כעיקרון, ביקורת צרכנית הינה חשובה ובתי המשפט קבעו לא אחת כי יש להגן על ביקורות שכאלו.

יחד עם זאת, כשכותבים ביקורת צרכנית, יש להימנע מתיאורים פוגעניים המייחסים עבירות פליליות לבית העסק כגון "גנבו אותי" וכיו"ב.

 

גם ביקורת צרכנית צריכה להתנסח בצורה ראויה ולהיצמד לעובדות ולא לתיאורים.

 

בברכה,

 

אורי שורר, עו"ד

לא ברור הקשר בין פרסום לשון הרע לבין זכויות קניין.

באשר לתום הלב - ברגע אתה מפרסם תוכן כלשהו, אשר ידוע לך כי אינו נכון או מהווה לשון הרע, לא תוכל לטעון לתום לב בפרסום.

אפרים שלום.

 

הפצת ספר אשר מכיל לשון הרע על פלוני, בהחלט יכולה להיחשב כפרסום לשון הרע.

בהחלט אפשרי כי תהיה קיימת עילת תביעה כנגדך במקרה זה.

 

אם אינך יודע האם הדברים נכונים, הייתי ממליץ לך לבדוק את נכונותם בטרם הפרסום.