פורום לשון הרע

אבי שלום, 

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 קובע כי "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזחרי - (5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

מכאן, כי התבטאויות שנאמרו או נכתבו בכתבי בית דין במהלך הליך שיפוטי מקבלות מעין "חסינות" מלהוות עילות לתביעה חדשה בגין לשון הרע. 

כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל אבל לשם כך יש לבדוק את תוכן הדברים והקשרם להליך המשפטי ולכן יש לפנות לייעוץ משפטי.

בנוגע להשמצות אודותיך במכתבים, ככל שלא היו חלק מההליך המשפטי, הרי שההגנה שבסעיף 13(5) כאמור לעיל לא חלה וניתן לתבוע בגינן.

אלכס שלום, 

הגשת תלונות כוזבות בידיעה שהן כאלו, תוך ייחוס עבירות פליליות (כגון עבירות בניה) יכולה להוות פרסום לשון הרע. לגבי שאלתך לקיומה של הטרדה מאיימת אנא פנה לייעוץ משפטי מתאים.

אייל שלום, 

פרסום לשון הרע, בין במסגרת של יחסי עבודה, ובין לאחר סיום יחסי העבודה, כפופה להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. משכך, ככל שפורסמו כנגדך דברי לשון הרע הרי שיש לך את הזכות והעילה המשפטית להגיש תביעה כנגד המפרסם - ובמקרה שלך המנהל הקודם שלך.

אודי שלום, 

נקבע לא אחת בפסיקת בתי המשפט כי קללות אינן מהוות לרוב לשון הרע.

לכן, על פניו, נראה כי אין כאן עילת תביעה. יחד עם זאת מומלץ ללכת לייעוץ משפטי על מנת להבין מה בדיוק נאמר כלפיך.

מורן שלום, 

כעיקרון, במידה ותזכי בהליך המשפטי אמורים לפסוק לטובתך הוצאות. הגשת תביעה חדשה רק על עגמת נפש אינה מומלצת שכן יש צורך בהוכחת עגמת הנפש והדבר אינו פשוט. 

אסף שלום, 

יש לפנות לייעוץ משפטי לשם הבהרת כל העובדות המפורטות בפנייתך. אין מענה אחד ופשוט לשלושת המקרים שפרטת, במיוחד כאשר ישנם פרטים עובדתיים רבים שיש להשלים לשם קבלת התמונה  המלאה והערכת סיכון/סיכוי של ההליך המשפטי.

לין שלום, 

מפנייתך עולה כי על פניו יש למנהל עילת תביעה כנגדך.

יש לפנות לייעוץ משפטי. ניתן במקרים מסוימים לבקש עזרה מלשכת הסיוע המשפטי.

אבי שלום, 

סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1964 קובע כדלקמן:

2.(א) פרסום, לענין לשון הרע — בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

 (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

משמע, שליחת הודעה על ידי צד א' לצד ב' אודות צד ג' נכנסת להגדרת החוק ויכולה להוות עילה לתביעה בגין פרסום לשון הרע, כמובן בהתאם לתוכן הדברים שנשלחו ולהגנות העומדות לשולח ההודעה.

מומלץ ללכת לייעוץ משפטי לשם בדיקת העובדות והגשת כתב תביעה במידת הצורך.

אבי שלום, 

ראה תשובתי מיום 6.4.19 - 

תלונת שווא במשטרה יכולה להוות פרסום לשון הרע, כמובן שיש להוכיח כי המתלוננת ידעה כי מדובר בתלונת שווא.

סעיף 60 לפקודת הנזיקין עוסק במקרה שכזה ומגדיר מהי עוולת הנגישה -

"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." 

אילן שלום, 

תלונת שווא במשטרה יכולה להוות פרסום לשון הרע, כמובן שיש להוכיח כי המתלוננת ידעה כי מדובר בתלונת שווא.

סעיף 60 לפקודת הנזיקין עוסק במקרה שכזה ומגדיר מהי עוולת הנגישה - 

"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." 

אלי שלום, 

שאלתך נוגעת יותר לתקנות סדר הדין מאשר לחוק איסור לשון הרע, שכן הליכים משפטיים במדינתנו מתנהלים ב"קלפים פתוחים", משמע לאחר הגשת כתבי הטענות, בדר"כ מתנהלים הליכים מקדמיים במסגרתם חובה על כל צד לחשוף את כל המסמכים/ראיות שבידיו. אי גילוי ראיה מונע את השימוש בה בהליך המשפטי, ללא רשותו של בית המשפט לכך.

יחד עם זאת, בהליך שבו לא התנהלו הליכים מקדמיים, על פניו אין מניעה מלהפתיע את הצד שכנגד בראיות, אך הדבר כרוף בסיכון מסוים שכן עשויה לעלות השאלה מדוע ראיה שהייתה בידי התובע לא הוצגה מלכתחילה. הסיכון הוא שבית המשפט לא יאפשר להגיש את הראיה לתיק.

ירדן שלום, 

אופי היחסים אינו משפיע על עצם העילה של לשון הרע.



כלומר, אין זה משנה אם מדובר במערכת יחסי עבודה, יחסי משפחה, יריבות פוליטית וכיוב' - הוראות חוק איסור לשון הרע חלות על כל אזרחי המדינה.



השוני עלול לבוא לידי ביטוי בקשר לערכאה המשפטית בה מתנהלים ההליכים המשפטיים (בתי המשפט השלום, בתי הדין לעבודה וכיוב'), וכן בקשר לבדיקת מהות הפרסום.

מתיאוריך עולה כי על פניו, גם המזכירה שלך וגם נציג ההסתדרות, כל אחד בנפרד, פרסם אודותיך טענות כוזבות, אשר הגיעו למספר אנשים שונים, לכן נראה כי עומדות לך עילות תביעה.

יחד עם זאת יש לבדוק את אופי התלונות ולגופים/אנשים אליהם הופנו, שכן בחוק ישנן הגנות במקרים בהם היה על המתלונן החובה להגיש את תלונתו.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ספציפי לשם בדיקת העובדות.

רמי שלום, 

התשובה נמצאת בגוף השאלה - ככל שנחתם הסכם בו התובע מוותר על כל טענותיו כנגד הנתבע, אין בזכותו לפתוח בהליך פלילי. קובלנה פלילית נפתחת על ידי הנפגע ולא על ידי המדינה, כך שהויתור החוזי מונע פתיחת הליך פלילי באותה עילה.

אור שלום, 

הוצאת דיבה בכל מדיה שהיא עלולה להוות פרסום לשון הרע. אם לשאלתך פרסום דברים בפייסבוק שכבר פורסמו במאמר במקום אחר אינו מהווה לשון הרע התשובה שלילית. בהנחה שאכן מדובר בתוכן פוגעני אז החזרה עליו מהווה פרסום לשון הרע לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, ישנן הגנות מסוימות בחוק אשר על בית המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצוי כנגד המפרסם, ואחד השיקולים הוא האם מדובר בפרסום חוזר על דברים שכבר פורסמו, האם המפרסם האמין בתום לב בפרסום ועוד.

 ממליץ לפנות לייעוץ משפטי לשם בדיקת התכנים ונסיבות הפרסום.

שלום רב, 

כעיקרון, פרסום אמת, בנסיבות מסוימות יכול להוות פרסום לשון הרע אם הייתה כוונה לפגוע.

יש לבדוק מדוע פרסמת את ההודעות ביניכם בקבוצת הוואטסאפ וחשפת אנשים נוספים להודעות הללו.

מומלץ ללכת לייעוץ משפטי.

שראל שלום, 

על פניו, תוכן דברים שנמסרו במסגרת הליכים משפטיים מוגן מפני תביעות לשון הרע.

יחד עם זאת, במקרים חריגים ניתן לבדוק האם הדברים שנאמרו קשורים להליך המשפטי, והאם הם נכונים או לא וייתכנו מקרים בהם ניתן לבקש למחוק את הדברים מהמסמכים שהוגשו.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

מאיה שלום, 

על פניו נשמע כי חברת הביטוח הפרה את פרטיותה של אמך. יש לבדוק בהקדם מדוע זה קרה ראשית על מנת למנוע הישנות של הדברים. כמו כן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מתאים בטרם הגשת תביעה.

דן שלום, 

על מנת לענות על שאלתך יש לבדוק תחילה מדוע כתובת הוריך הייתה ברשות הבנק - האם אתה אישרת כתובת זו ככתובת למשלוח דואר או ככתובת של הוריך כאנשי קשר?

כמו כן, יש לבדוק האם במועד שליחת המכתב איזה כתובת שלך הייתה מעודכנת בלשכת אוכלוסין. ככל שבלשכת האוכלוסין כתובתך הייתה בכתובת ההורים, כי אז שליחת המכתב נעשתה כדין. 

לכל זאת יש להוסיף את ההנחה כי המכתב נשלח במעטפה סגורה על שמך, כך שעל פניו לא הייתה להוריך סיבה לפתוח את המכתב.

בהנחה ולא הרשית לבנק לשלוח מכתבים לכתובת אחרת מלבד כתובתך כפי שנמסרה לבנק או כפי שרשומה בלשכת רישום אוכלוסין, כי אז שליחת המכתב להוריך יכול בנסיבות מסוימות להוות לשון הרע.

ריקי שלום, 

שאלתך אינה קשורה לפורום לשון הרע אך התשובה נמצאת בגוף השאלה. על פניו, הסעיף מאפשר לתובע להביא ראיות הזמה - להפריך את ראיות הנתבע. יחד עם זאת, כתבי הטענות (כתב תביעה וכתב הגנה) תוחמים את גדר המחלוקת בתיק ולא ניתן להרחיב חזית מבלי לתקן את כתב הטענות.  הוספת ראיות חדשות לרוב מעלה את השאלה מדוע ראיות אלו לא צורפו מלכתחילה.

אור שלום, 

בשאלתך חסרים מספר נתונים - האם החברה רשומה? האם היא רשומה כחברה סגורה/בהליכי פירוק וכיוב'? 

בכל מקרה, אם הנך סבור שיש הטעיה בפעילות החברה, הדיווח לרשם החברות, על פניו, מקנה לך הגנה מפני לשון הרע. ראה סעיף 15(8) לחוק :

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

כלומר, תלונת אמת לרשם החברות (רשות התאגידים כיום), מהווה תלונה לרשות מוסמכת.