פורום לשון הרע

רפי שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת.

כעיקרון, תביעת דיבה בגין הגשת תלונת שווא למשטרה מצריכה לא רק הוכחה כי מדובר בלשון הרע אלא כי המתלוננת ידעה שדבריה אינם אמת.

ככל שברצונך להגיש תביעת דיבה בעניין ניתן להגיש בתביעות קטנות ללא ייצוג של עורך דין, אך התביעה מוגבלת לסכום מסויים, או שניתן להגיש בבית המשפט במסלול רגיל עם ייצוג של עורך דין.

עדי שלום, 

כעיקרון, הטלת עיקול שלא כדין יכולה, במקרים מסויימים, להוות פרסום לשון הרע, אך כדי להקים עילת תביעה בעניין זה יש לבדוק כמובן את עילת העיקול.

ממליץ לבדוק את העניין ולהתייעץ עם עו"ד.

מנחם שלום, 

כעיקרון, דברים שנאמרים במסגרת הליך משפטי אינם יכולים להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע.

אלין שלום,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קבוע שהגשת תלונה לרשות מוסמכת מהווה הגנה טובה מפני תביעת לשון הרע. המשמעות היא שלא ניתן להגיש תביעת לשון הרע אם הדברים נאמרו כחלק מתלונה כאמור.

במקרה שלך יש לבחון האם כלל המכתבים אכן שוגרו לרשות מוסמכת, אם לאו. כך למשל, בהחלט ייתכן כי שיגור מכתב הכולל תוכן דיבתי למחלקת הגביה בעירייה, עולה כדי לשון הרע, ואינו חוסה תחת ההגנה האמורה.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני לבחינת האפשרויות ביחס לכל מכתב שיצא לגורמים השונים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

יונה שלום,

על פניו הדברים שנכתבו עליך אכן יכולים להוות לשון הרע. עם זאת, יש לבחון האם אכן יש חוב כספי אם לאו. מדבריך עולה כי ייתכן כי חוב כאמור אכן קיים, ובמקרה כזה, הרי שאין בדברים לשון הרע. מעבר לכך, גם אם יש מחלוקת על קיומו של החוב, הרי שייתכן שעומדות לרשות העובדות הגנות שונות מכוח חוק, ויש לבחון את הנסיבות המלאות של הפרסום.

ממליץ לפנות לייעוץ פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

שחר שלום,

יש לבחון כמה סיטאוציות:

1. סיטואציה בה אתה שמת את הטלפון על רמקול ומי שהיה מעברו השני של הקו לא ידע על כך - במקרה כזה, הציפייה הסבירה היא שהשיחה מתנהלת בין שניכם בלבד, ולכן אין עילת תביעה בלשון הרע.

2. סיטואציה בה אתה שמת את הטלפון על רמקול ומי שהיה מעברו השני של הקו ידע על כך - במקרה כזה, ככל שהדברים שאמר אכן עונים על הגדרת לשון הרע הקבועה בחוק ובפסיקה, הרי שיש לך עילת תביעה בלשון הרע.

3. סיטואציה בה מי שמעברו השני של הקו שם את הטלפון על רמקול - במקרה כזה, ככל שהדברים שאמר אכן עונים על הגדרת לשון הרע, הרי שיש לך עילת תביעה. במקרה כזה, הנטל להוכיח כי גורם נוסף שמע את השיחה ואת הדברים הוא נטל גבוה ולא פשוט, והוא תלוי בראיות שיש לך. בהיעדר ראיות, לא מומלץ לתבוע.

המלצתי היא לפנות לייעוץ משפטי פרטני, אשר ייבחן את כל הנסיבות לאשורן.

מקווה שהייתי לך לעזר.

תומר שלום, 

כעיקרון, הליך של לשון הרע מתנהל בשני חלקים - הראשון, בית המשפט מכריע האם מדובר בפרסום מהווה לשון הרע. ככל שהתשובה חיובית בית המשפט עובר לבדיקת ההגנות של המפרסם כפי קבוע בחוק. ככל שלמפרסם אין הגנות, בית המשפט קובע פיצוי כספי בגין הוצאת הדיבה.



במסגרת השיקולים לגובה הפיצוי משך זמן הופעת הפוסט בפייסבוק מהווה שיקול נכבד בגובה הפיצוי (כמו גם מקום הפרסום האם בדף פרטי או האם בקבוצה, ומה גודל הקבוצה, מספר השיתופים או התגובות שנתקבלו לפרסום וכיוב').

מתיאורך נדמה כי על אף שמדובר בלשון הרע על פניו, הרי שברף הפיצוי מדובר ברף נמוך ביותר אם בכלל.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בעניין ולבדוק את יתר הנסיבות של המקרה ולא רק את מסגרת זמן הפרסום.

שלום רב, 

לא ברור מפנייתך היכן פורסמו ההאשמות השווא המדוברות. ככל שמדובר בפנייה אליך בלבד אין כאן לשון הרע. 

שלום רב, 

סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות יכולה להיות גם במקרה של:  "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

משכך, ייתכן כי הוצאה מהארון של מי שאינו מעוניין בכך עשויה להיחשב כפגיעה בפרטיות ותקים לנפגע עילת תביעה. 

מניעת הפרסום יכולה להיעשות או על ידי פנייה לאיש התקשורת או על ידי בקשת צו מניעה מבית המשפט.

אשמח אם תוכל למקד את פנייתך, אלא אם העלית על הכתב את הרהורי ליבך ואינך זקוק למענה קונקרטי.

חיים שלום, 

אין הוראות ספציפיות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965הנוגעות לפארודיה.

יחד עם זאת, מפסיקת בית המשפט ניתן ללמוד כי כל מקרה נבחן לגופו, כך שלצורך העניין אם מלבד ציון המילה פארודיה הפרופיל במהותו לא מציג פארודיה ייתכן מאוד כי בעל הפרופיל יהיה חשוף לתביעה בגין הוצאת דיבה.

איגור שלום, 

פנייתך נוגעת כמעט לכל אדם ואדם במדינה אשר מצא עצמו בתחילתו של סכסוך משפטי.

לפנייתך יש 2 תשובות - האחת, הינה כי ככל שבעקבות התכתובות הראשוניות אכן יפתח הליך משפטי בין הצדדים, כי אז ניתן לטעון כי המכתבים היו חלק מההליך המשפטי, וככאלו לא ניתן לתבוע בגינם נוכח האמור בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. התשובה השניה הינה, כי מענה לעו"ד המייצג לקוח כמוהה כמענה לאדם עצמו נוכח העובדה כי העו"ד שלוח (מכוח שליחות) של האדם והרי שהוא פועל בשמו ומטעמו.

לסיכום, ככל שהמענה שלך נשלח רק לעורך הדין לא תהייה סיבה לראות בכך פרסום לשון הרע.

 שלום רב, 

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תביעת דיבה בגין פרסום לשון הרע כנגד ציבור כפופה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

מלי שלום, 

עליך לפנות בהקדם למי שפרסם את התמונה ולדרוש הסרת התמונה ושמך.

ככל שהמפרסם לא משתף פעולה יש לפנות לייעוץ משפטי לשם נקיטה בהליכים משפטייםובקשת צווים מבית המשפט.

חסיה שלום רב,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע כי אם דברי לשון הרע פורסמו במסגרת "תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת", אזי תהיה זו הגנה טובה לנתבע. ברוב המקרים, תלונה למשטרה אכן תהיה תלונה לרשות מוסמכת ותהיה מוגנת מפני תביעת לשון הרע. הרציונל הוא לאפשר לאנשים להגיש תלונות מבלי לחשוש מההשלכות.

עם זאת, ובשל החשש מניצול לרעה של הגנה זו, המחוקק הוסיף והתנה את קיומה בכך שהתלונה הוגשה בתום לב. השאלה אם אדם הגיש תלונה בתום לב או לא היא שאלה לא פשוטה ברמת ההוכחה. עם זאת, ככל שניתן להוכיח כי אותו אדם ידע שתוכן התלונה אינו אמת, ידע שאין בה ממש, והוא עשה שימוש בכלי זה לרעה, ובחוסר תום לב, בהחלט ניתן להגיש כנגדו תביעת לשון הרע. מדובר בנטל לא פשוט.

ככל שאת מעוניינית בהגשת תביעת לשון הרע, אמליץ לך תחילה ליצור קשר פרטני עם עו"ד, על מנת שזה יוכל לעבור על החומרים ברשותך, ולהעריך האם בנסיבות הפרטיות שלך אכן ניתן לעמוד בנטל זה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

עומרי שלום,

סעיף 9 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע כי "עיתונאים לא יפרסמו דבר העלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם, אלא אם כן קיים בכך עניין ציבורי, ולאחר שווידאו את אמיתות המידע ככל שניתן".

הסעיף ממשיך ומעגן את חובתו של העיתונאי לקבל את תגובת מושא הפרסום, כדלקמן: "בפרסום מידע העלול לפגוע בכבודו של אדם או בשמו הטוב, יש לפנות ולקבל את תגובתו זמן סביר, בהתאם לנסיבות, לפני הפרסום".

מכאן, שבדרך כלל, ניתן לדעת מה עתיד להיות מפורסם בעניינך, ומתי. אם קיבלת פניה כאמור מצד כלי תקשורת לקבלת תגובה, ואתה חושש שהפרסום שייעשה בעניינך יהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות, באפשרותך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה אשר ימנע את פרסום הכתבה. מטבע הדברים בקשה כאמור יש להגיש בהקדם האפשרי, על מנת שתתברר טרם פרסום הכתבה, ולא לאחריה.

בבקשה כאמור, עליך להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתך, וכי הנזקים שייגרמו לשמך הטוב או לפרטיותך, אם תידחה הבקשה, יהיו חמורים ובלתי הפיכים. מדובר על נטל לא פשוט להוכחה, אך ככל שתצליח לעמוד בו, בהחלט יש אפשרות שהפרסום יידחה, לכל הפחות עד הדיון בבקשה עצמה, ובמקרים מסוימים אף לחלוטין. כמו כן ניתן לבקש כי הפרסום ייעשה ללא ציון שמו של מושא הפרסום, בבחינת איזון אינטרסים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

פאול שלום,

פורום זה נועד לתת מענה ראשוני ולתת תשובות לשאלות בתחום לשון הרע.

ככל שברצונך לבחון לעומק אפשרות של הגשת תביעה יש לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עו"ד.

נונא שלום,

יש להפנות שאלה זו לפורום פלילי.

רן שלום,

על מנת לענות על השאלה יש להבין מה בדיוק נאמר על ידי הנציגה למנהל שלך. באופן כללי, אם כל שנאמר הוא שצעקת עליה או שדיברת לא יפה, אני בספק אם מדובר על לשון הרע, בוודאי שלא ברף המצדיק הגשת תביעה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

רני שלום,

אני מצר על הסיטואציה הלא נעימה אותה חווית. הסיטואציה אכן יכולה להיות משפילה ומבזה באופן העולה כדי לשון הרע כמשמעות מונח זה בחוק. על מנת לקבוע כי יש עילת תביעה בלשון הרע יש לבחון את אופן התנהלות הגורמים בסופרמרקט, ולבחון האם היו יכולים לטפל בעניין בצורה יותר שקטה, ומבלי להקים קול זעקה באופן שיפגע בשמך הטוב בפני הבאים ושבים. בנוסף יש לבחון מדוע מלכתחילה מופיע הכרטיס כגנוב, וככל שמדובר על טעות מצד חברת האשראי, ייתכן כי קיימת לך עילת תביעה גם כנגדה. חסרים נתונים על מנת לתת תשובה מקיפה יותר.

ממליץ ליצור קשר באופן פרטני לאחר קבלת כל הנתונים הרלוונטיים.

מקווה שהייתי לך לעזר.  

שירה שלום, 

יש לפנות בדחיפות למי שפרסם את הפוסט או למנהלי הקבוצה אם זה פורסם בקבוצה ולבקשה להסירו מיידית.

ממליץ לפנות לעו"ד היות שמכתב חתום על ידי עו"ד בדר"כ עוזר.

עו"ד תום שנפ

דרך העצמאות 40, יהוד מונסון

03-619-8889

office@sso-law.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מאור שלום, 

כעיקרון, סעיפים 1 עד 3 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עונים על שאלתך:

1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

 בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

 "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

2. (א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

 (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

3. אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

ובתמצית - פרסום דברים מעליבים, מבזים או פוגעניים אודותיך כאשר לפחות עוד אדם אחד מלבדך נחשף לפרסום. הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב וגם בהתנהגות.

כמובן שמלבד עילת התביעה, לפני שמגישים תביעה, יש לבדוק האם עומדות למפרסם ההגנות הקבועות בחוק.

אורי שלום, 

על פניו ,אין מניעה מלפרסם את שמו של הפקח או השוטר. לפני הפרסום יש לבדוק היטב מה מטרת הפרסום והאם פרסום השם משרת את מטרת הפרסום.

גליה שלום, 

מתיאורך קשה לראות איך התגובה מהווה לשון הרע. נראה כי על פניו מדובר בהבעת דעה אישית על מצבה של כותבת הפוסט. 

לא ברור לי כיצד לדעתך יש בתגובה כדי למנוע מאנשים לתרום כסף או לסייע. 

בכל מקרה, העובדה כי כותבת התגובה הינה עובדת ציבור אינה משנה, נוכח נסיבות העניין.