פורום לשון הרע

זיו שלום, 

מתיאורך עולה כי דבריו של התובע בקופ"ח יכולים להוות לשון הרע, אך מדובר בלשון הרע מצומצם שכן הדברים נאמרו לרופא, והרופא מחוייב לחיסיון, כך שמלבד הרופא, שספק אם מכיר אותך, מישהו נוסף נחשף לכך.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

אורנה שלום, 

כעיקרון, בתי המשפט פסקו לא אחת כי ביקורת צרכנית הינה דבר טוב ויש לעודד אותו.

יחד עם זאת, גם הפרסום צריך להיות במידה ותואם לעובדות המקרה ולא לפרשנות שלכם של מה שקרה.

יש לבחור את פלטפורמת הפרסום בקפידה ולא לפרסם בכל קבוצה באזור מגוריכם.

לירי שלום, 

פנייתך כללית מידי. ישנן תביעות בהן לשון הרע הייתה מובהקת ופגעה פגיעה קשה, וישנן תביעות בהן גם אם אכן מדובר בלשון הרע, התביעה יצאה מפורפורציה (כגון קללות או סכוסוכי שכנים).

בתי המשפט מתייחסים ברצינות לכל תביעה, אך גובה הפיצוי שנפסק הוא בהתאם לנסיבות המקרה ולא בהתאם להגרשה הסובייקטיבית של מי שנפגע והגיש תביעה.

רפאל שלום, 

כעיקרון, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי הגשת תלונה לגורם מוסמך (כגון משטרת ישראל), אינה יכולה להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע. גם אם התלונה נסגרת עדיין עצם הגשת התלונה מוגנת מפני תביעות.

לכך יש חריג לפיו אם ניתן להוכיח כי המתלונן ידע שהוא משקר בעת הגשת התלונה, כי אז ניתן לתבוע על תלונת שווא ועתור לפיצויים לפי החוק.

שלום רב, 

פרסום התכתבות יכולה להוות פרסום לשון הרע תלוי בתוכן ההתכתבות שאותה מפרסמים כמובן.

שלומי שלום, 

מפנייתך עולה החשש כי פעולותיך לא נועדו להפסיק את ההתנהלות הבלתי תקינה אליה נחשפת אלא שיש לה מטרות אחרות. משכך, ייתכן כי פעולותיך יחשפו אותך לתביעת דיבה.

לתשומת ליבך כי דרך המלך הינה הגשת תלונה לגורם המוסמך בחברה לחקירת ההתנהלות של המנהלים.

מור שלום, 

כעיקרון, לכל קבוצה יש כללי התנהגות משל עצמה. ייתכן כי התנהלות שאינה מקובלת על חברי הקבוצה מצדיקה הוצאתו של פלוני מהקבוצה. באשר לשאלה האם ההוצאה של אותו פלוני כתוצאה מלשון הרע היא תקינה, הרי שאין לכך תשובה חד משמעית וזה תלוי בהקשר שזה נעשה.

ככל שאכן הדבירם שנאמרו על ידי פלוני היו מעליבים ופוגעניים וחריגים בקבוצה, כי אז ייתכן כי הוצאתו הייתה תקינה.   

ארז שלום, 

כעיקרון, מבלי לדעת את הקשר הדברים קשה לענות על שאלתך. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל אמרה כזאת או אחרת מהווה לשון הרע גם אם היא מעליה באופן אישי.

דורית שלום,

צר לי, אך פנייתך אינה ברורה דיה. 

ניתן לתבוע כל אדם המפרסם לשון הרע, ובלבד שניתן לדעת את פרטיו - החל משמו המלא, המשך בתעודת זהותו וכלה בכתובתו.

רוני שלום,

טענת ההגנה של הנתבעת הינה כי לא ניתן לקשר בין הפרסום שביצעה לבינך, זוהי טענת הגנה שונה מטענת "אמת דיברתי" וניתן להעלות את שתי הטענות הללו יחדיו.

יוני שלום, 

1. אין חובת ייצוג בבתי משפט. יחד עם זאת, לייצוג משפטי יש ערך רב בהליך משפטי שכן מעבר לסיפור העובדתי של המקרה ישנה התנהלות משפטית ענפה הקשורה לסדרי דין וניהול הליך משפטי, כך שויתור על ייצוג פוגע בניהול ההליך ובסיכויים שלך להצליח בהליך.

2. אין מניעה להגיש גם קובלנה פלילית, אך לרוב בתי המשפט לא מאפשרים ניהול 2 ההליכים במקביל למרות שאחד הוא הליך אזרחי ושני הליך פלילי.

3. לגבי ניהול הליך הקובלנה - מה להגיש, ומתי, עליך לפנות לייעוץ משפטי אשר יעבור על חומר הראיות ויכיר את הליך הקובלנה הפלילית שברצונך לנקוט.

אפי שלום רב, 

לא ברור מפנייתך מה היה תוכן הפניות של אותו עו"ד והאם פניותיו הופנו לעו"ד שייצג אותך בהליך המשפטי.

כעיקרון, התכתבויות בין עורכי דין, במסגרת של הליך משפטי, אינן יכולות להוות עילה לתביעה בגין פסרום לשון הרע.

לירון שלום, 

במקרים חריגים, ניתן להגיש תביעה בגין פרסום לשון הרע בשל הגשת תלונת שווא, אך לצורך הוכחת עילת התביעה יש להוכיח כי המתלונן ידע כי הוא משקר כשהגיש את התלונה. סגירת התלונה (מכל סיבה שהיא), אינה מהווה הוכחה לכך כי המתלונן שיקר.

מיכל שלום, 

לפי החוק, עילת תביעה מתיישנת כעבור 7 שנים. יחד עם זאת ככל שמעשי התובע הינם כאלו אשר גורמים לנתבע להרע את מצבו, הנתבע יוכל לטעון לשיהוי ככל שהתביעה תוגש לאחר זמן רב מהאירוע, גם אם זה במסגרת שבע שנות ההתיישנות.

בנוסף לכך, בהליכי לשון הרע ישנה משמעות להגשת תביעה בסמוך לאירוע הדיבה, שכן אם השם הטוב של התובע נפגע, מדוע הוא לא פעל מייד כדי לתקן את הפגיעה בו.

ירון שלום, 

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בקשר לטענות ההגנה העומדות בפניך.

כעיקרון, על הנתבע להוכיח תום לב אם ברצונו להישען על טענת ההגנה הזו. על אותו עיקרון, ניתן להוכיח שלא היה קיים תום לב אם לא נעשו בכלל מאמצים לבדוק את השמועה. 

בהליך אזרחי, ממצאים עובדתיים ומשפטיים לרוב מוכחים ברמה של 51%, לא כמו בהליך פלילי ששם רף ההוכחה גבוה מאוד.

תמר שלום, 

ניתן להעלות טענות משפטיות גם בשלב הסיכומים, ובלבד שהטענה המשפטית עולה מהעובדות שהוכחו ונדונו בהליך המשפטי. משכך, אם היה דיון לגבי אמיתות הדברים נראה כי ניתן יהיה להעלות טענת "אמת דיברתי" בסיכומים.

עמי שלום, 

הפצת שמועה הינה פרסום לכל דבר ועניין ויכולה להוות לשון הרע. על מנת לדעת אם עומדות לך ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע-תשכ"ה-1965, יש לבדוק את נסיבות הפצת השמועה.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בהקדם.

ישראל שלום, 

נקבע בפסיקת בתי המשפט כי הטלת עיקול שלא כדין יכולה להוות פרסום לשון הרע ומקימה עילת תביעה.

ממליץ להיוועץ עם עו"ד לפני הגשת תביעה.

חווה שלום, 

לעניין ההתכתבויות בוואטסאפ - על מנת לקבוע אם מדובר בלשון הרע יש לעיין בתכתובות, שכן יהא עליך לצרפן לכתב התביעה ולהוכיח כי הדברים אכן נכתבו.

לגבי עניין התלונה, מפנייתך עולה כי מי ששם לילד את הדברים בפה הוציא את דיבתו של בנך וזה אירוע לשון הרע ועליך יהא להוכיח זאת ולא בטוח שמסקנת החוקרת מספיקה לכך. יתרה מכך, עצם סגירת התלונה לא מהווה הוכחה ללשון הרע שכן יהא עליך להוכיח כי מי שהתלונן ידע שהוא משקר במועד הגשת התלונה.

מציע לפנות לייעוץ משפטי ספציפי לבדיקת טענותיך בטרם הגשת תביעה.