פורום זכויות יוצרים

בתיה שלום,

ככל שהועתקו תמונות (גם אם בשינוי קל) הרי שהדבר פותח פתח להגשת תביעות מצד כל אחד מבעלי הזכויות בכל אחת ואחת מהתמונות. סיכון זה קיים בעצם הוצאת הספר ועל מנת למנוע תביעות כאלו (המוגשות חדשות לבקרים) יש להקפיד לעשות שימוש בתמונות מקוריות או לרכוש זכות שימוש בתמונות מבעלי הזכויות. 

באשר למתכונים, הכלל הוא שעובדות או נוסחאות אינן מוגנות בזכות יוצרים - ומתכון, כשלעצמו אינו יצירה מוגנת. 

יחד עם זאת, ככל שהמתכון מנוסח באופן מילולי שמגולמות בו מידה מסוימת של יצירתיות והשקעה הרי שהוא עשוי להיחשב ליצירה מוגנת, כך שהעתקתו תהווה הפרת זכות יוצרים.

בנוסף, גם העתקה של מספר מתכונים שכל אחד מהם אינו מהווה יצירה מוגנת עשויה לחשוף את המעתיק לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, מאחר והחוק מעניק הגנה כזו גם ללקט של עובדות - שכאל אחת מהן, לכשעצמה, אינה מוגנת בזכות יוצרים.

שלום רב,

ככלל, ביצוע פומבי של יצירות מוסיקליות טעון הסכמה של בעלי זכויות היוצרים. מאחר ומדובר, כך אני מבין, במוסיקה המושמעת במהלך חוג שעבור ההשתתפות בו אף נגבה תשלום מהמשתתפים, הרי שמדובר, לכאורה, ב"ביצוע פומבי" (ולא בהאזנה פרטית למוסיקה). שימי לב שיש להסדיר את העניין מול כמה גורמים שונים, אשר כל אחד מהם יכול לתת רישיון על רפרטואר מסוים של שירים ולא מעבר לכך (המדובר כיום בארגונים: אקו"ם, עיל"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים ואשכולות). 

ארז שלום,

מבחינת דיני זכויות יוצרים, תקנון אתר אינטרנט עשוי להיחשב ליצירה מוגנת בזכות יוצרים כך שהעתקה שלו או של חלק מהותי ממנו חושפת את המעתיק לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, על כל המשתמע מכך.

מעבר לכך, תקנון נועד להסדיר את כל ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים בממשק שבין האתר (ו/או מפעיליו) לבין ציבור הגולשים ועל כן יש לנסח אותו באופן פרטני, תוך בחינה מושכלת של הצדדים המשפטיים הדרושים הסדרה וגיבוש ההסדר המתאים - שמצד אחד ייתן הגנה מיטבית לאינטרס של הלקוח ובד בבד יעמוד בדרישות החוק הרלוונטיות על היבטיו השונים (למשל - אתר מכירות דורש הסדרה של היבטים של חוקי המכר, הצרכנות, השבת מוצר וכו').

לצורך כך רצוי להסתייע בעו"ד בעל ניסיון בניסוח תקנונים לאתרי אינטרנט. 

שלום רב,

הכלל הוא שהעתקה של יצירה אסורה. בכל מקרה ספציפי וכן ביחס לכל רכיב בתוכן - יש לערוך בירור פרטני ולא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום, המיועד לעיסוק בשאלות עקרוניות ולא ניתן לספק במסגרתו יעוץ משפטי פרטני (אפילו לא לשחקני נבחרת הכדורגל של ניגריה של שנות ה-90, החביבה עלי במיוחד).  

שלום רב,

יש לאתר את בעלי הזכויות ביצירה בישראל - לרוב המדובר באחד מארגוני היוצרים (אקו"ם או הפדרציה הישראלית לתקליטים).

בברכה, 

אלחנן שלום,

צריך לחלק בין שני מקרים: אם שם המתחם שלך רשום כסימן מסחר, הרי שיש לך בסיס טוב למנוע שימוש מגורמים אחרים, ככל שיש דמיון מטעה בין הסימן שלך לסימן בו נעשה שימוש על ידי אחרים, גם כשם מתחם.

מאידך, אם אין לך סימן מסחר רשום, אז כדי למנוע מאחרים להשתמש בשם דומה יש צורך לבסס עילה של 'גניבת עין'. בשביל לבסס עילה זו יש צורך להוכיח קיומו של מוניטין (לתובע) וגם הטעיה (מצד הנתבע). על פי הפסיקה ובהתייחס לאתרי אינטרנט, יש לבחון את החזות הכללית של האתר ולא רק את שם המתחם, ומאחר ולרוב חזותם של אתרים היא שונה, מאוד מאוד קשה לבסס עילה כזו, אם כי יתכן ובנסיבות מאוד מסוימות הדבר יהיה אפשרי.

בכל מקרה, תמיד כדאי לשקול רישום סימן מסחר כפעולה שעשויה "לשריין" לך את השם עליו אתה מעוניין לבסס את עסקך. 

שלום רב,

creative commons מציעים מגוון של רישיונות שונים אשר כוללים הסדרים שונים - בין היתר בסוגיה שעליה שאלת. לכן יש לבדוק ביחס לכל תוכן ספציפי איזה רישיון חל עליו ולפעול בהתאם תנאי הרישיון.

בלי קשר וזה נכון תמיד - העובדה שאנשים עושים משהו וגם אם מדובר בתופעה רחבת היקף אינה מהווה תעודת כשרות משפטית לאותה פעולה. אנשים גם נוסעים במהירות מופרזת וזה לא הופך נסיעה במהירות מופרזת לפעולה מותרת. 

שלום רב,

לא ממש הבנתי מה בדיוק בכוונתך לעשות. 

יאנה שלום,

גם אם יש לך אישור של המעביד הקודם הרי שהזכות לעשות שימוש ביצירות שהוזמנו על ידי לקוח חיצוני תלויה בתוכן ההסכם של המעביד עם אותו לקוח ואיך מוסדר בו נושא זכויות היוצרים, במפורש או במשתמע.

מעבר לכך גם הסתמכות על "דברים שבעל פה" מצד המעביד אינה רצויה וככל שיש הסכמה מצדו חשוב מאוד לעגן אותה בכתב (בכל מקרה, כאמור, היא לא מכשירה לעשות שימוש בחומרים שלא ניתן לעשות בהם שימוש בהתאם להסכם של המעביד עם הלקוח החיצוני). 

יאנה שלום,

שימוש לא מורשה בשמות של חברות על מנת ליצור מצג של שיתוף פעולה חושף אותך לתביעות, לטעמי, לא רק מצד אותן חברות. 

שלום רב,

הרישיון שניתן לך על ידי כל אחד מהארגונים שציינת הוא "רשיון שמיכה"  - כלומר נותן לך זכות לעשות שימוש ברפרטואר היצירות של כל אחד מהם אך לא ביצירות שלא כלולות ברפרטואר. 

שלום רב,

לדעתי כדאי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בשתי המאטריות - הן דיני זכויות היוצרים והן דיני העבודה. כמובן שניתן גם להסתייע במקביל בשני עו"ד. 

שלום רב,

אחת מסוגי היצירות שהן מושא לזכות יוצרים היא ה"יצירה הספרותית". צירוף מילולי ייחשב ליצירה ספרותית באם הוא מקורי, מהווה תוצר שהוא פועל יוצא של מידה מסוימת של השקעה ומגולמת בו מידה מסוימת של יצירתיות. במקרים מסוימים הכיר בית המשפט בקיומה של זכות יוצרים גם במשפט קצר (למשל, המשפט "אין סוסים שמדברים עברית" משירה של חנה גולדברג, 'אנטארטיקה', המוכר בביצועה של קורין אלאל). יחד עם זאת, אין משמעות העניין שכל משפט יוכר כיצירה. הדברים נבחנים בכל מקרה לגופו.

גם אם בנסיבות העניין לא מדובר במשפט שהוא יצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים יתכן וניתן לפעול משפטית נגד המעתיקה, מכוח עילות שונות, בפרט מאחר ומדובר - כך אני מבין - במתחרה עסקית.

שלום רב,

הפורום מיועד למתן מענה לשאלות משפטיות עקרוניות, אך אין באפשרותנו לתת במסגרתו יעוץ משפטי פרטני, לא כל שכן מבלי לבחון את כל התמונה כולה. 

שלום רב,

בנסיבות שתיארת וככל שתוגש תביעה בישראל הרי שאף אתה עשוי לשאת באחריות לעוולה (באופן חלקי או בנסיבות מסוימות אף באופן מלא). 

שלום רב,

על פי החוק הישראלי ליוצר זכות יוצרים ביצירתו למשך חייו וכן 70 שנים לאחר מותו. מאחר ופיקאסו נפטר בשנת 1973 הרי שיצירותיו עדיין מוגנות בזכות יוצרים (הגם שלצורך תשובה ודאית יש לבחון גם את הדין הרלוונטי במדינת המוצא שלו - ספרד).

באשר לתמונות המופיעות באתרים שונים יש לבחון בקפידה את מדיניות האתר ומדיניות פרסום התכנים בו - והשימוש בהם - ולאור זאת לפעול.  

יוכבד שלום,

עצם העובדה שנשלחה דרישה אינה אומרת שהיא בת תוקף - יתכן ומדובר בטעות. בכל מקרה ודאי שאין באפשרותנו להתייחס אל הדרישה מבלי לבחון אותה ואת מערכת התשלומים/הסכמים, ולא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום המיועד למתן מענה לשאלות משפטיות עקרוניות. כדאי שתיוועצו באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום שיבחן את הנ"ל וינחה אתכם כיצד לפעול, בנסיבות העניין. 

אמיר שלום,

בראש ובראשונה יש לוודא שאתה לא עושה שימוש בתכנים מוגנים שיש בהם זכויות לגורם אחר.

כמו כן חשוב שיהיה לאתר תקנון שיכסה את ההיבטים המשפטיים של השימוש באתר. 

באשר ל"שמירת" זכויות יוצרים בתכנים מקוריים של בעל האתר - הכלל הוא שזכות יוצרים קמה עם יצירת היצירה ואינה טעונה ברישום. יחד עם זאת, לתיעוד ורישום של יצירה מוגנת עשויה לצמוח תועלת משפטית בנסיבות מסוימות. מדינת ישראל אינה מפעילה מערכת רשמית לרישום יצירות שיש עליהן זכות יוצרים - ואולם ניתן להפקיד את היצירה ולחתום על תצהיר הולם בפני עו"ד.

זמיר שלום,

ככלל, זכות יוצרים היא זכות שקמה עם יצירת היצירה וקיומה אינו כרוך ברישום כלשהו. יחד עם זאת, תיעוד של היצירה ומועד יצירתה עשוי לסייע לבעל הזכויות במקרה של מחלוקת סביב מקוריות היצירה. בישראל לא קיים מנגנון רשמי של רישום יצירות כך שבפועל תיעוד של יצירות מתבצע בעזרת עורכי דין המספקים שירות שכזה.

יצירה מוגנת בזכות יוצרים מקום בו היא עומדת בתנאים שונים שנקבעו בחוק. שאלת היות 'סילבוס' יצירה המוגנת בזכות יוצרים נדונה על ידי בית המשפט העליון. ככלל, אין זכות יוצרים בעובדות - ו'סילבוס' הוא, לרוב, רשימה של מקורות אשר אזכור כל אחד מהם הוא למעשה "עובדה" ועל כן לא מוגן בזכות יוצרים.

יחד עם זאת, החוק מקנה הגנה ל'לקט' של עובדות וזאת במקום בו ניכרת מקוריות "בבחירה ובסידור" של המקורות וכשמדובר בלקט "מקובע" - כלומר ברשימה קיימת שקובעה באופן כלשהו. על בסיס זה, כאמור, הוכרה בעבר על ידי בתי המשפט זכות יוצרים ברשימות מסוג זה - אם כי אין המדובר בהגנה מובטחת, באשר בכל מקרה יש לבחון אם אכן מדובר ברשימה מקורית (ככל שמדובר בקורס ייחודי הרי שהסיכוי לכך גובר ולהיפך).

עוד עניין שיש לקחת בחשבון הוא שהחוק מתיר שימוש הוגן גם ביצירה מוגנת. "שימוש הוגן" הוא, בין היתר, שימוש לצורך לימוד עצמי, מחקר והוראה או בחינה על ידי 'מוסד חינוך' - ולכן גם במקרים של שימוש על ידי אחר, בסילבוס שמוגן בזכות יוצרים, יתכן ויהיה מקום לדון בטענת הגנה זו היה ותועלה מצד המשתמש (גם כאן לא מדובר בהגנה גורפת אלא בכזו הנמדדת בפרמטרים שונים). 

בשורה התחתונה - יתכן ומדובר ביצירה מוגנת. במידה וכן, הרי שהיא אינה טעונה רישום. יחד עם זאת, פעולת תיעוד ורישום שלה (למשל באמצעות עו"ד) עשויה לסייע בהקשרים שונים ומומלץ לבצע אותה. 

ליהי שלום,

תודה על פנייתך לפורום זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים.

ככלל, גם מי שתרם לביצוע הפרת זכות יוצרים על ידי אחר, עשוי לשאת באחריות מסוימת בגין ההפרה וזאת על דוקטרינת ה"הפרה התורמת" ("הפרה תורמת" היא תרומה, אקטיבית ולעתים אף פאסיבית, להפרה ישירה על ידי גורם אחר).

יחד עם זאת בהתנהלות מושכלת ומודרכת ניתן לצמצם את הסיכון בתביעה או ליצור מנגנוני שיפוי למקרה של תביעה. 

שלום ליאור,

הסימן של גוגל הוא סימן מסחרי של גוגל. שימוש בו לצרכים מסחריים שלך עלול להוות הפרה.

כמובן שאם אתה רוצה להשתמש בלוגו של גוגל כדי להפנות לשירות של גוגל עצמה או לתוצאת חיפוש, ניתן להשתמש בלוגו במידה סבירה ובתום לב, באופן שלא יוצר רושם מוטעה כאילו אתה פועל מטעם גוגל או בחסות של גוגל. 

 שלום יוסי,

זכויות יוצרים יכולות להיות גם במבחנים, ושימוש מסחרי בהם ללא רשות עלול להוות הפרה.

מציע לבדוק ישירות עם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

שלום רב,

יש לבחון את העניין ביחס לכל מאמר (ומדינה רלוונטית). באם מדובר במאמרים שמפורסמים במאגר כלשהו אז יתכן ויש הסדרה של השימוש בהם בכללי המאגר. ציטוט הוגן, מידתי ומבוקר - לרוב מותר. בכל מקרה הכלל הנכון כמעט תמיד הוא שאם יש ספק  - אז אין ספק ורצוי להימנע עד לעריכת בירור פרטני. 

אמיר שלום,

דיני הקניין הרוחני יוצרים מונופול על אלמנטים שנכנסים לגדר אחת מזכויות הקניין הרוחני. ההנחה היא שמארג הזכויות הללו, כפי שהתגבש בחקיקה, יוצר את האיזון הראוי בין זכויות יוצרים/ממציאים לבין הציבור.

'טיפ' עסקי הוא בגדר רעיון ועל רעיונות אין זכויות יוצרים וככל שאינם המצאה טכנולוגית אז גם לא ניתן לרשום עליו פטנט. באם מדובר באגד כתוב (או מקובע בדרך אחרת) של רעיונות יתכן שניתן לטעון שמדובר בלקט של רעיונות שמוגן בזכות יוצרים.  באם מדובר ב'טיפים' סודיים אז ניתן לטעון שמדובר בסוד מסחרי (לצורך כך יש להוכיח שאכן מדובר בתוכן שנשמר בסודיות ושאינו גלוי על פניו). 

במקרים מסוג זה כדאי להסדיר את מערכת היחסים באופן חוזי ומראש. 

שלום רב,

בישראל, לרוב, זכות היוצרים ביצירה קיימת בחיי היוצר ו-70 לאחר מותו. לאחר מכן הופכת היצירה לנחלת הכלל. יחד עם זאת יש לערוך בירור ביחס לכל יצירה פרטנית.