פורום זכויות יוצרים

שרה שלום,

א. מצד דיני זכויות יוצרים הכלל הוא שאין זכות יוצרים על רעיונות אלא על דרך הביטוי שלהם. למשל, בגרעין כל ספר עומד רעיון ודרך הביטוי שלו היא הטקסט, ההבניה של הדמויות, החלוקה לפרקים, שילוב הסצנות וכו'. במקרים רבים קשה מאוד לקבוע מראש היכן עובר הגבול בין שימוש מותר ברעיון (שהוא מותר) לבין העתקה של הביטוי שלו (שאסורה). לא כל שכן במקרה של משחקים שכוללים אלמנטים שונים - אך ככל שיש יותר אלמנטים דומים עולה הסיכוי שמדובר בהעתקה של ביטוי כך שהסיכוי להיתבע מתגבר. מעבר לכך הרי ששימוש באלמנטים כמו שם המשחק או רכיבים צורניים עשוי להוות בסיס לעילות תביעה נוספות (הפרת סימני מסחר, גניבת עין, הפרת עיצובים ועוד).

ב. בדיני זכות יוצרים יש מארג של דינים שמבטיח הגנה גם על יוצרים זרים במדינות שאינן מדינתם.  

שלום רב,

הזכות לתרגום יצירה היא זכות הנגזרת מזכות היוצרים ביצירה עצמה. על כן יש לבחון בכל מקרה לגופו למי שייכת זכות היוצרים וככל שיש הסכם מול המו"ל הרי שיש לבחון את ההסכם. 

שלום רב,

מצד זכות היוצרים הרי שיצירת מחול היא יצירה דרמטית המוגנת בזכות היוצרים (ששייכת ליוצר היצירה) ובלבד שהיא עברה "קיבוע". צילום היצירה מקבע אותה, למעשה.

במקביל, יתכן ויש זכות יוצרים גם למצלם היצירה (זכות נפרדת מיצירת המחול או זכות נגזרת ממנה),ככל שהצילום נעשה בהסכמת יוצר יצירת המחול (אם אין הסכמה של יוצר יצירת המחול הרי שהזכות הזו אינו מקנה לצלם זכות שימוש ביצירת המחול עצמה, כלומר גם בסרט המתעד אותה).

לרקדנים עצמם - כמי שלא יצרו את היצירה אין זכות יוצרים ביצירת המחול ואולם ככל שהצלם יעשה בצילום שימוש לא מורשה הרי שהוא עשוי להיות חשוף , בנסיבות מסוימות, לתביעה בגין פגיעה בפרטיות (שימוש בתמונתו של אחר לצורך הפקת רווח). 

שלום רב,

ככלל, אין זכות יוצרים בעובדות אלא בדרך הביטוי שלהן. כתבה המתפרסמת בעיתון כוללת עובדות ואולם היא מהווה דרך של ביטוי אותן עובדות ועל כן לרוב מדובר ביצירה מוגנת (ובמקרה של סקירת כתבת מעיתון בעיתון אחר נקבע כי מדובר בהפרת זכות יוצרים). יחד עם זאת, במקרים מסוימים, סקירה היא פעולה הנחשבת לשימוש הוגן מותר. הגבולות בין שתי האופציות אינם ברורים ולכן יש להתיעץ באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום, שיחווה דעה לאחר בחינת העובדות הרלוונטיות. 

קובי שלום,

ככלל, ליוצר היצירה יש זכות יוצרים ביצירה שמשמעותה, בין היתר, הזכות כי "כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". 

כמובן שעל תביעה מסוג זה להיות מבוססת על האדנים המשפטיים המקובלים - וכדאי להיעזר בעו"ד בעל ניסיון בתביעות מסוג זה. 

בהצלחה!

אורנה שלום,

ראשית - לטעמי גם תרגום בנסיבות שתיארת עשוי להוות הפרת זכות יוצרים (הדבר תלוי בעוד פרמטרים שיש לבדוק).

מעבר לכך, המתרגמת עשויה לשאת באחריות מסוימת על הפצת עותקים נוספים, אם כי התנהלות מושכלת (למשל בפן החוזי) עשויה לצמצם את הסיכון באופן ניכר. 

נטע שלום,

הפורום מיועד למתן מענה לשאלות משפטיות כלליות אך לא ניתן לתת במסגרתו יעוץ משפטי והדרכה - הדבר אינו מקצועי ואף אסור על פי כללי האתיקה. לצורך כך אני ממליץ לך להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום, פנים אל פנים ותוך שהלה יחשף למלוא העובדות הרלוונטיות. 

ככלל, גם משפט קצר עשוי להוות יצירה מוגנת בזכות יוצרים וכבר היו דברים מעולם. ככל שמדובר ביצירה מוגנת הרי שיש צורך באישור בעלי הזכויות לשימוש בה. זכות יוצרים היא זכות לעשות שימוש ביצירה אך גם רק בחלק מהותי ממנה, כך שלרוב שינוי כזה או אחר אינו פותר את הבעיה. 

החוק אמנם מתייחס לציטוט מידתי כשימוש הוגן שעשוי להיות מותר, בנסיבות מסוימות, אך כאן לא מדובר במקרה קלאסי של ציטוט אלא בציטוט שהוא מרכז התוצר שבכוונתך להפיק כך שלטעמי גם בחינה מעמיקה של הדברים לא תביא למסקנה כי מדובר בשימוש הוגן. 

ארנון שלום,

הפורום מיועד למתן מענה לשאלות משפטיות כלליות ולא ניתן לתת במסגרתו יעוץ משפטי פרטני (ולא כל שכן "תעודת הכשר" לפעולה ספציפית). ככלל, דברים מסוג זה ראוי להסדיר בצורה מפורשת עם תחילת ההתקשרות. ככל שלא נעשתה הסדרה מפורשת הרי שיש לבחון את הנסיבות באופן פרטני על מנת לגבש עמדה. 

שלום רב,

תמונה היא, במקרים רבים, יצירה המוגנת בזכות יוצרים. זכות היוצרים הכלכלית היא של יוצר התמונה (אלא אם כן העבירה לאחר). לכן, ככלל, יש לאתר את בעל הזכויות בתמונה ולקבל את הרשאתו לשימוש בה. מתן קרדיט ליוצר התמונה אינו מכשיר את השימוש בה (אם כי גם במקרה בו ניתנה הרשאה יש להקפיד על כך ובמקרה שנעשה שימוש ללא הרשאה וגם לא ניתן קרדיט - הרי שהדבר מחזק את עילת התביעה ואת "מחירה").

במקרים מסוימים וככל שמדובר ב"שימוש הוגן", ניתן לעשות שימוש גם ללא הרשאה ואולם יש לבחון את מכלול העובדות הרלוונטיות בעניין טרם גיבוש עמדה לגבי שימוש פרטני בתמונה. 

חשוב לדעת שבמקרים מסוימים יתכן ושימוש בתמונה יהווה עוולות נוספות/אחרות. למשל, שימוש בתמונתו של אדם למטרת רווח מהווה עילה של פגיעה בפרטיות, במנותק משאלת קיומה או קיומה של הפרת זכות יוצרים. 

שלום רב,

אם מדובר בתוצר שמוגן בזכות (נניח פטנט), הרי ששימוש לא מורשה בו מהווה הפרה של זכות בעל הזכות.

בהיעדר זכות (ולא רק בהיעדר זכות) ניתן לנסות ולהסדיר את העניין באופן חוזי אל מול הגורמים שייחשפו אל אותו תוצר - ולצורך כך כדאי להיעזר בעו"ד בעל הידע והניסיון המתאימים.

השאלה שלך על הגבולות היא שאלה עליה נכתבו ספרים עבי קרס ונמסרים קורסים ארוכים באקדמיה מה גם שגבולות אלו נותרים לעתים עמומים מה שמייצר פסיקות סותרות. ודאי שלא נוכל להתייחס לכך באופן ממצה במסגרת הפורום (מה גם שתחום הקניין הרוחני כולל זכויות שונות שכל אחת מהן מוגדרת באופן שנה). 

שלום רב,

איני יודע מה מצב הזכויות בשם זה - זה דבר שצריך לבדוק אותו באופן פרטני. ככל שיש זכויות תקפות הרי שיש לאתר את בעל הזכויות (בין אם מדובר בוולט דיסני ובין אם בגורם אחר ו/או גורם נוסף) ולהגיע עמו להסכמה - ואם זו לא תינתן, אזי אתה עלול להיתבע בגן הפרת הזכויות. שינוי מהסוג שאתה מתאר הוא למעשה העתקה של השם - ואין בכך בכדי להכשיר את הפעולה, בהנחה, כאמור, שיש זכויות והן תקפות. 

דניאל שלום,

תודה על שאלתך החשובה. ננסה לעשות סדר:

זכות יוצרים אינה זכות הקיימת לנצח אלא זכות הקצובה בזמן. כל עוד הזכות תקפה נהנה בעל הזכויות מזכויות ייחודיות ביצירה ואולם לאחר תום תקופת הזכות, הופכת היצירה לנחלת הכלל, כך שכל אדם זכאי לעשות בה שימוש.

בישראל, לרוב, זכות יוצרים ביצירה קיימת לתקופה של 70 שנה לאחר פטירת יוצר היצירה. לכלל זה יש חריגים שונים. כך למשל, תקופת זכות היוצרים בתקליט היא 70 שנה מעת יצירתו (ולעתים אף ממועד פרסומו, המאוחר יותר) - ללא  תלות בחייו של היוצר או המפיק. כך גם במקרים אחרים בהם קיימים הסדרים אחרים, מה שמחייב לבחון את הדברים ביחס למכל מקרה לגופו.  

באשר ליצירות מוסיקליות הרי שבמנותק מסוגית ההתיישנות קיים בחוק הסדר של "רישיון כפייה", המאפשר, בתנאים מסוימים, להעתיק אותה בתקליט בכפוף לתשלום תמלוגים וליתר התנאים בחוק.

מקווה שהייתי לעזר. 

יוחאי שלום,

חוק זכות יוצרים מקנה הגנה ל"יצירה אמנותית", ו"יצירת צילום" היא אחת היצירות הנחשבות ל"יצירה אמנותית".

ואולם על מנת שצילום יחשב ליצירה מוגנת עליו להיות צילום מקורי אשר מגולמת בו מידה מינימלית של יצירתיות. על פי פסיקת בתי המשפט יכולה אותה מידה מינימלית של יצירתיות לבוא לידי ביטוי בהיבטים שונים כגון: מיקוד הצילום וה'תזמון הנכון' שלו, זווית הצילום, הטכניקה בה נעשה הצילום, התאורה האופפת אותו, המרחק בין המצלמה לאובייקט המצולם, בחירת הרקע לצילום, עיצוב הצילום וכיו"ב. ככל שבית המשפט מתרשם כי אין המדובר בצילום "בנאלי" אלא כזה שהוא תוצר של פעילות יצירתית - בין היתר במאפיינים הנ"ל, גובר הסיכוי כי הצילום יחשב ליצירה מוגנת וכי העתקתו תהווה הפרת זכות יוצרים. 

כלל אצבע שנכון תמיד טרם עשיית שימוש בצילום - כשיש ספק אז אין ספק ובכדי להימנע מתביעה לא נעימה ויקרה, אין לעשות שימוש בצילומים לפני שמוודאים כי מותר לעשות בהם שימוש.

מקווה שהייתי לעזר, 

יוחנן שלום,

זכות יוצרים היא זכות שמושאה היא יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית. מוצר שאינו מסווג באחת מהקטגוריות הללו (באופן הרחב בו הן מנוסחות בחוק) אינו מושא להגנת זכות יוצרים. 

יחד עם זאת, תמונה או ציור של מוצר שכשלעצמו אינו יצירה המוגנת בזכות יוצרים, עשויים להוות יצירה, כך שמי שמעתיק אותם על בגד או באופן אחר עשוי להיחשב כמי שעושה שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת או כמי שגוזר מיצירה מוגנת "יצירה נגזרת" (פעולה שנחשבת אף היא להפרת זכות יוצרים). 

יחד עם זאת, יתכן ותקומנה בעיות משפטיות מכוח אפיקים אחרים - למשל פגיעה בסימני מסחר, עוולות מסחריות ועוד - ועל כן יש לבחון את העניין באופן פרטני (בסיוע עו"ד), טרם נקיטת פעולה כלשהי. 

אלי שלום,

ראשית, חשוב לדעת כי פרסום מהסוג המתואר בתשובתך עשוי להוות עוולה של לשון הרע, דבר החושף אותך לתביעה מצד הגורם הנפגע.



עוד חשוב לדעת כי התמודדות עם טענה להפרת לשון הרע עשויה להיות כרוכה בעלויות כספיות ובאי נעימות, וזאת, גם אם בסופו של יום יתברר כי לא מדובר בלשון הרע.

באשר לשאלת זכויות היוצרים, הרי שככלל, החוק מאפשר לעשות "שימוש הוגן" ביצירה מוגנת. בין המטרות אותן מונה החוק כמטרות העשויות להקים בסיס לטענת שימוש הוגן כלולות "ביקורת" ו"סקירה" - ו"דיווח עיתונאי".



יתכן ובנסיבות מסוימות ניתן יהיה לטעון כי הפרסום הנ"ל הוא לאחת המטרות אלו (למטרות לגיטימיות אחרות, כגון אלו) ואולם גם אם כך הוא, הרי שלא מדובר בהיתר גורף אלא בהיתר שנבחן לאור כמה וכמה פרמטרים הבאים לוודא, בין היתר, כי השימוש ביצירה נעשה באופן מידתי.



משמעות הדברים כי עליך לבחון כל צעד שאתה מתכנן לעשות באופן פרטני ותוך הסתייעות בעו"ד, טרם נקיטת פעולה כלשהי.



התנהלות פזיזה שאינה מגובה בייעוץ פרטני, עשויה להסב לך נזק.

שלום רב,

ככל הידוע לי צירוף המילים "סופר פארם" הוא סימן מסחר רשום (ואף חלק מסימני מסחר רשומים אחרים - כחלק מקומבינציה גרפית ומילולית) - ועל כן, שימוש לא מורשה בו חושף את המשתמש לתביעה כספית בגין הפרת סימן מסחר וכן להוצאת צו מניעה שיביא להפסקת השימוש. ככל שמדובר בעסק בעל מחזור עסקי גבוה יותר - הרי שהדבר צפוי להשפיע על גובה סכום הפיצוי. 

שלום רב,

כדאי להתיעץ באופן פרטני עם עו"ד ולהחליט כיצד להגיב באופן מושכל למכתב הדרישה. התעלמות מפניות כאלו - מסבה במקרים רבים עלויות כספיות מיותרות (בין אם מדובר בפנייה מבוססת ובין אם לאו), וחבל.