פורום זכויות יוצרים

שלום רב,

תמונה היא, במקרים רבים, יצירה המוגנת בזכות יוצרים. זכות היוצרים הכלכלית היא של יוצר התמונה (אלא אם כן העבירה לאחר). לכן, ככלל, יש לאתר את בעל הזכויות בתמונה ולקבל את הרשאתו לשימוש בה. מתן קרדיט ליוצר התמונה אינו מכשיר את השימוש בה (אם כי גם במקרה בו ניתנה הרשאה יש להקפיד על כך ובמקרה שנעשה שימוש ללא הרשאה וגם לא ניתן קרדיט - הרי שהדבר מחזק את עילת התביעה ואת "מחירה").

במקרים מסוימים וככל שמדובר ב"שימוש הוגן", ניתן לעשות שימוש גם ללא הרשאה ואולם יש לבחון את מכלול העובדות הרלוונטיות בעניין טרם גיבוש עמדה לגבי שימוש פרטני בתמונה. 

חשוב לדעת שבמקרים מסוימים יתכן ושימוש בתמונה יהווה עוולות נוספות/אחרות. למשל, שימוש בתמונתו של אדם למטרת רווח מהווה עילה של פגיעה בפרטיות, במנותק משאלת קיומה או קיומה של הפרת זכות יוצרים. 

שלום רב,

אם מדובר בתוצר שמוגן בזכות (נניח פטנט), הרי ששימוש לא מורשה בו מהווה הפרה של זכות בעל הזכות.

בהיעדר זכות (ולא רק בהיעדר זכות) ניתן לנסות ולהסדיר את העניין באופן חוזי אל מול הגורמים שייחשפו אל אותו תוצר - ולצורך כך כדאי להיעזר בעו"ד בעל הידע והניסיון המתאימים.

השאלה שלך על הגבולות היא שאלה עליה נכתבו ספרים עבי קרס ונמסרים קורסים ארוכים באקדמיה מה גם שגבולות אלו נותרים לעתים עמומים מה שמייצר פסיקות סותרות. ודאי שלא נוכל להתייחס לכך באופן ממצה במסגרת הפורום (מה גם שתחום הקניין הרוחני כולל זכויות שונות שכל אחת מהן מוגדרת באופן שנה). 

שלום רב,

איני יודע מה מצב הזכויות בשם זה - זה דבר שצריך לבדוק אותו באופן פרטני. ככל שיש זכויות תקפות הרי שיש לאתר את בעל הזכויות (בין אם מדובר בוולט דיסני ובין אם בגורם אחר ו/או גורם נוסף) ולהגיע עמו להסכמה - ואם זו לא תינתן, אזי אתה עלול להיתבע בגן הפרת הזכויות. שינוי מהסוג שאתה מתאר הוא למעשה העתקה של השם - ואין בכך בכדי להכשיר את הפעולה, בהנחה, כאמור, שיש זכויות והן תקפות. 

דניאל שלום,

תודה על שאלתך החשובה. ננסה לעשות סדר:

זכות יוצרים אינה זכות הקיימת לנצח אלא זכות הקצובה בזמן. כל עוד הזכות תקפה נהנה בעל הזכויות מזכויות ייחודיות ביצירה ואולם לאחר תום תקופת הזכות, הופכת היצירה לנחלת הכלל, כך שכל אדם זכאי לעשות בה שימוש.

בישראל, לרוב, זכות יוצרים ביצירה קיימת לתקופה של 70 שנה לאחר פטירת יוצר היצירה. לכלל זה יש חריגים שונים. כך למשל, תקופת זכות היוצרים בתקליט היא 70 שנה מעת יצירתו (ולעתים אף ממועד פרסומו, המאוחר יותר) - ללא  תלות בחייו של היוצר או המפיק. כך גם במקרים אחרים בהם קיימים הסדרים אחרים, מה שמחייב לבחון את הדברים ביחס למכל מקרה לגופו.  

באשר ליצירות מוסיקליות הרי שבמנותק מסוגית ההתיישנות קיים בחוק הסדר של "רישיון כפייה", המאפשר, בתנאים מסוימים, להעתיק אותה בתקליט בכפוף לתשלום תמלוגים וליתר התנאים בחוק.

מקווה שהייתי לעזר. 

יוחאי שלום,

חוק זכות יוצרים מקנה הגנה ל"יצירה אמנותית", ו"יצירת צילום" היא אחת היצירות הנחשבות ל"יצירה אמנותית".

ואולם על מנת שצילום יחשב ליצירה מוגנת עליו להיות צילום מקורי אשר מגולמת בו מידה מינימלית של יצירתיות. על פי פסיקת בתי המשפט יכולה אותה מידה מינימלית של יצירתיות לבוא לידי ביטוי בהיבטים שונים כגון: מיקוד הצילום וה'תזמון הנכון' שלו, זווית הצילום, הטכניקה בה נעשה הצילום, התאורה האופפת אותו, המרחק בין המצלמה לאובייקט המצולם, בחירת הרקע לצילום, עיצוב הצילום וכיו"ב. ככל שבית המשפט מתרשם כי אין המדובר בצילום "בנאלי" אלא כזה שהוא תוצר של פעילות יצירתית - בין היתר במאפיינים הנ"ל, גובר הסיכוי כי הצילום יחשב ליצירה מוגנת וכי העתקתו תהווה הפרת זכות יוצרים. 

כלל אצבע שנכון תמיד טרם עשיית שימוש בצילום - כשיש ספק אז אין ספק ובכדי להימנע מתביעה לא נעימה ויקרה, אין לעשות שימוש בצילומים לפני שמוודאים כי מותר לעשות בהם שימוש.

מקווה שהייתי לעזר, 

יוחנן שלום,

זכות יוצרים היא זכות שמושאה היא יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית. מוצר שאינו מסווג באחת מהקטגוריות הללו (באופן הרחב בו הן מנוסחות בחוק) אינו מושא להגנת זכות יוצרים. 

יחד עם זאת, תמונה או ציור של מוצר שכשלעצמו אינו יצירה המוגנת בזכות יוצרים, עשויים להוות יצירה, כך שמי שמעתיק אותם על בגד או באופן אחר עשוי להיחשב כמי שעושה שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת או כמי שגוזר מיצירה מוגנת "יצירה נגזרת" (פעולה שנחשבת אף היא להפרת זכות יוצרים). 

יחד עם זאת, יתכן ותקומנה בעיות משפטיות מכוח אפיקים אחרים - למשל פגיעה בסימני מסחר, עוולות מסחריות ועוד - ועל כן יש לבחון את העניין באופן פרטני (בסיוע עו"ד), טרם נקיטת פעולה כלשהי. 

אלי שלום,

ראשית, חשוב לדעת כי פרסום מהסוג המתואר בתשובתך עשוי להוות עוולה של לשון הרע, דבר החושף אותך לתביעה מצד הגורם הנפגע.



עוד חשוב לדעת כי התמודדות עם טענה להפרת לשון הרע עשויה להיות כרוכה בעלויות כספיות ובאי נעימות, וזאת, גם אם בסופו של יום יתברר כי לא מדובר בלשון הרע.

באשר לשאלת זכויות היוצרים, הרי שככלל, החוק מאפשר לעשות "שימוש הוגן" ביצירה מוגנת. בין המטרות אותן מונה החוק כמטרות העשויות להקים בסיס לטענת שימוש הוגן כלולות "ביקורת" ו"סקירה" - ו"דיווח עיתונאי".



יתכן ובנסיבות מסוימות ניתן יהיה לטעון כי הפרסום הנ"ל הוא לאחת המטרות אלו (למטרות לגיטימיות אחרות, כגון אלו) ואולם גם אם כך הוא, הרי שלא מדובר בהיתר גורף אלא בהיתר שנבחן לאור כמה וכמה פרמטרים הבאים לוודא, בין היתר, כי השימוש ביצירה נעשה באופן מידתי.



משמעות הדברים כי עליך לבחון כל צעד שאתה מתכנן לעשות באופן פרטני ותוך הסתייעות בעו"ד, טרם נקיטת פעולה כלשהי.



התנהלות פזיזה שאינה מגובה בייעוץ פרטני, עשויה להסב לך נזק.

שלום רב,

ככל הידוע לי צירוף המילים "סופר פארם" הוא סימן מסחר רשום (ואף חלק מסימני מסחר רשומים אחרים - כחלק מקומבינציה גרפית ומילולית) - ועל כן, שימוש לא מורשה בו חושף את המשתמש לתביעה כספית בגין הפרת סימן מסחר וכן להוצאת צו מניעה שיביא להפסקת השימוש. ככל שמדובר בעסק בעל מחזור עסקי גבוה יותר - הרי שהדבר צפוי להשפיע על גובה סכום הפיצוי. 

שלום רב,

כדאי להתיעץ באופן פרטני עם עו"ד ולהחליט כיצד להגיב באופן מושכל למכתב הדרישה. התעלמות מפניות כאלו - מסבה במקרים רבים עלויות כספיות מיותרות (בין אם מדובר בפנייה מבוססת ובין אם לאו), וחבל. 

שלום רב,

הזכות לעשות שימוש בסימן מסחר (וסמלים של חברות מוכרות הם, כמעט תמיד, מוגנים כסימני מסחר) היא של בעל הסימן - כלומר אותן חברות (או מי שהורשה על ידם לעשות שימוש בסימן המסחר). אדם שרוכש מוצר אינו רוכש בכך זכויות בסימן המיועד לבדל את אותו המוצר. 

שלום רב ושבוע טוב,

כתבי טענות עשויים  להיחשב ליצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים (ככל שהם פחות "שבלוניים" - הסיכוי שיחשבו ליצירה מוגנת - עולה).

על פי ההסדר בחוק, זכות היוצרים ביצירה שיצר עובד במסגרת עבודתו ובמהלכה היא של המעביד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים. 

דוד שלום,

ככלל - גם עמוד בודד מספר (ואפילו חלק ממנו), עשוי להוות יצירה מוגנת בזכות יוצרים (או חלק מהותי מיצירה) ועל כן, בכדי להימנע מתביעה, יש לקבל את אישור בעלי הזכויות. 

שלום רב ושבוע טוב שחר , 

חידוש סימן מסחר רשום כרוך בהגשת בקשה ובתשלום אגרת חידוש. תוכל לקרוא על כך במאמר שפרסמתי באתר לפני מספר חודשים.

https://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=439535 

מדובר בפעולה טכנית אשר יש שאינם נזקקים לסיוע של עו\"ד בביצועה. יחד עם זאת, אני סבור שבנקודת זמן זו טוב לערוך בדיקה מקצועית קצרה ביחס לסימן והערך שלו לעסק (בדיקה ביחס למתחרים וסימנים דומים וכן לאור המטרות של העסק שלעתים מצדיקות לשקול הרחבה של מאגר הסימנים ו/או שינויים אחרים). 

שלום רב,

מדובר בשאלה מורכבת.

ככלל, עובדות אינן מוגנות בזכות יוצרים אלא רק דרך הביטוי שלהן. גיבור הספר מגולל את קורות חייו שהן עובדות והסופר הוא שמעלה אותן על הכתב ומבטא אותן כך שלכאורה האחרון הוא בעל זכות היוצרים.

יחד עם זאת, לטעמי לא ניתן לשלול לחלוטין קיומה של זכות יוצרים גם לגיבור הספר - למשל במקרה בו לא מדובר בתיאור עובדתי יבש אלא בתיאור שהוא תוצר של כישרון ויכולת מיוחדים. כך גם במקרה בו הגיבור בוחר אלו עובדות לספר ואלו לא, כך שיתכן ומדובר בלקט של עובדות אשר יכול להוות מושא להגנת זכות יוצרים (יחד עם זאת, גם במקרים אלו, תנאי לקיום זכות יוצרים הוא קיבוע של הסיפור בדרך כלשהי, אם כי גם העובדה כי הקיבוע נעשה על ידי אדם אחר אינה שוללת את תוקפו).

מעבר לכך יש לבחון את מערכת היחסים והחוזים בין שניהם בחינה שעשויה ללמד על הסדר מוסכם בין הצדדים בהקשר זה.

כמו כן זכויות יוצרים אינן חזות הכל - באשר לדמות מושא הסיפור עשויות לקום זכויות מכוח דיני אחרים, מקום בו הסיפור שלו הופך להיות מוצר שאדם אחר נהנה ממנו (למשל - מכוח דיני הגנת הפרטיות).

שלום רב,

לדעתי, העובדה שתייגת אותם עשויה להתפרש כויתור שלך על זכויות בתמונה, אם כי יש לבחון את העניין פרטנית אם כי יש לבחון את הדברים באופן פרטני על מנת לגבש עמדה. 

שלום רב,

לא ניתן להשיב על שאלה זו ללא בחינת האתר שלך והאתר שאליו אתה מעוניין להפנות, ובפרט לבון את תקנון האתר השני. 

בתיה שלום,

ככל שהועתקו תמונות (גם אם בשינוי קל) הרי שהדבר פותח פתח להגשת תביעות מצד כל אחד מבעלי הזכויות בכל אחת ואחת מהתמונות. סיכון זה קיים בעצם הוצאת הספר ועל מנת למנוע תביעות כאלו (המוגשות חדשות לבקרים) יש להקפיד לעשות שימוש בתמונות מקוריות או לרכוש זכות שימוש בתמונות מבעלי הזכויות. 

באשר למתכונים, הכלל הוא שעובדות או נוסחאות אינן מוגנות בזכות יוצרים - ומתכון, כשלעצמו אינו יצירה מוגנת. 

יחד עם זאת, ככל שהמתכון מנוסח באופן מילולי שמגולמות בו מידה מסוימת של יצירתיות והשקעה הרי שהוא עשוי להיחשב ליצירה מוגנת, כך שהעתקתו תהווה הפרת זכות יוצרים.

בנוסף, גם העתקה של מספר מתכונים שכל אחד מהם אינו מהווה יצירה מוגנת עשויה לחשוף את המעתיק לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, מאחר והחוק מעניק הגנה כזו גם ללקט של עובדות - שכאל אחת מהן, לכשעצמה, אינה מוגנת בזכות יוצרים.

שלום רב,

ככלל, ביצוע פומבי של יצירות מוסיקליות טעון הסכמה של בעלי זכויות היוצרים. מאחר ומדובר, כך אני מבין, במוסיקה המושמעת במהלך חוג שעבור ההשתתפות בו אף נגבה תשלום מהמשתתפים, הרי שמדובר, לכאורה, ב"ביצוע פומבי" (ולא בהאזנה פרטית למוסיקה). שימי לב שיש להסדיר את העניין מול כמה גורמים שונים, אשר כל אחד מהם יכול לתת רישיון על רפרטואר מסוים של שירים ולא מעבר לכך (המדובר כיום בארגונים: אקו"ם, עיל"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים ואשכולות). 

ארז שלום,

מבחינת דיני זכויות יוצרים, תקנון אתר אינטרנט עשוי להיחשב ליצירה מוגנת בזכות יוצרים כך שהעתקה שלו או של חלק מהותי ממנו חושפת את המעתיק לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים, על כל המשתמע מכך.

מעבר לכך, תקנון נועד להסדיר את כל ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים בממשק שבין האתר (ו/או מפעיליו) לבין ציבור הגולשים ועל כן יש לנסח אותו באופן פרטני, תוך בחינה מושכלת של הצדדים המשפטיים הדרושים הסדרה וגיבוש ההסדר המתאים - שמצד אחד ייתן הגנה מיטבית לאינטרס של הלקוח ובד בבד יעמוד בדרישות החוק הרלוונטיות על היבטיו השונים (למשל - אתר מכירות דורש הסדרה של היבטים של חוקי המכר, הצרכנות, השבת מוצר וכו').

לצורך כך רצוי להסתייע בעו"ד בעל ניסיון בניסוח תקנונים לאתרי אינטרנט. 

שלום רב,

הכלל הוא שהעתקה של יצירה אסורה. בכל מקרה ספציפי וכן ביחס לכל רכיב בתוכן - יש לערוך בירור פרטני ולא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום, המיועד לעיסוק בשאלות עקרוניות ולא ניתן לספק במסגרתו יעוץ משפטי פרטני (אפילו לא לשחקני נבחרת הכדורגל של ניגריה של שנות ה-90, החביבה עלי במיוחד).  

שלום רב,

יש לאתר את בעלי הזכויות ביצירה בישראל - לרוב המדובר באחד מארגוני היוצרים (אקו"ם או הפדרציה הישראלית לתקליטים).

בברכה, 

אלחנן שלום,

צריך לחלק בין שני מקרים: אם שם המתחם שלך רשום כסימן מסחר, הרי שיש לך בסיס טוב למנוע שימוש מגורמים אחרים, ככל שיש דמיון מטעה בין הסימן שלך לסימן בו נעשה שימוש על ידי אחרים, גם כשם מתחם.

מאידך, אם אין לך סימן מסחר רשום, אז כדי למנוע מאחרים להשתמש בשם דומה יש צורך לבסס עילה של 'גניבת עין'. בשביל לבסס עילה זו יש צורך להוכיח קיומו של מוניטין (לתובע) וגם הטעיה (מצד הנתבע). על פי הפסיקה ובהתייחס לאתרי אינטרנט, יש לבחון את החזות הכללית של האתר ולא רק את שם המתחם, ומאחר ולרוב חזותם של אתרים היא שונה, מאוד מאוד קשה לבסס עילה כזו, אם כי יתכן ובנסיבות מאוד מסוימות הדבר יהיה אפשרי.

בכל מקרה, תמיד כדאי לשקול רישום סימן מסחר כפעולה שעשויה "לשריין" לך את השם עליו אתה מעוניין לבסס את עסקך. 

שלום רב,

creative commons מציעים מגוון של רישיונות שונים אשר כוללים הסדרים שונים - בין היתר בסוגיה שעליה שאלת. לכן יש לבדוק ביחס לכל תוכן ספציפי איזה רישיון חל עליו ולפעול בהתאם תנאי הרישיון.

בלי קשר וזה נכון תמיד - העובדה שאנשים עושים משהו וגם אם מדובר בתופעה רחבת היקף אינה מהווה תעודת כשרות משפטית לאותה פעולה. אנשים גם נוסעים במהירות מופרזת וזה לא הופך נסיעה במהירות מופרזת לפעולה מותרת. 

שלום רב,

לא ממש הבנתי מה בדיוק בכוונתך לעשות.