פורום זכויות יוצרים

אם הוסכם שראובן לא יוכל לעשות שימוש, אז לא ניתן. הדוגמא שנתת היא סוג של שימוש...

ולהגיע עימם להסדר רישיון שימוש ותמלוגים.

על תכשיט שהוא יצירת אומנות חדשה ניתן להגן בזכויות או במדגם, אך לא ניתן להגן בשניהם יחד. לכל אחת מהזכויות יתרונות וחסרונות. לדוגמא, הגנת זכויות יוצרים היא מפני העתקה בפועל, בעוד שבמדגם ההגנה היא על צורה זהה או דומה, אף אם לא בוצעה העתקה בפועל. מאידך, הגנת מדגם מוגבלת ל- 15 שנה, בעוד שהגנת זכויות יוצרים היא לתקופת חיי המחבר ועוד 70 שנה. אם מדובר בשכפול של יצירה למספר רב של עותקים, ההגנה המתאימה יותר היא של מדגם ככל הנראה. הגנת המדגם היא טריטוראלית, וכך גם נמדדת חדשנותה. ממליץ שתקבל יעוץ פרטני לפני קבלת החלטה.יש לקבל את ההחלטה לפני חשיפת היצירה. חשיפת היצירה בישראל לא תאפשר לקבל עליה מדגם בישראל, אלא רק בזכויות יוצרים.

אני לא חושב שאתה צריך לבדוק במדינות אחרות, אחרת מה ההגיון פה?!

בקשת פטנט שהוגשה בישראל ניתן להפיץ במדינות העולם כל עוד היא לא פורסמה בדרך כלשהי (ההגשה עצמה אינה מהווה פרסום). בתוך עד שנה ממועד ההגשה ניתן להפיץ את הבקשה במדינות החברות באמנת פריז (כמעט כל מדינות העולם. נכון לסוף שנת 2007: 172 מדינות), אף אם היא פורסמה לפני כן, ובכך לשמור על תאריך של בקשת הבכורה הישראלית באותן מדינות. לגבי חלק ניכר ממדינות אמנת פריז, החברות גם באמנת ה- PCT (נכון לסוף שנת 2007: 138 מדינות) ניתן לדחות את מועד ה"הפצה" בכעוד שנה וחצי. יש להקפיד לגבי מדינות שאינן חברות באמנת ה- PCT או אמנת פריז,לבצע הגשה לפני פרסום הבקשה במקום כלשהו בעולם, בדרך כלשהי. כדי לקבל יעוץ קונקרטי יש לפנות לעו"ד בקיא בתחום, או לעורך פטנטים.

שכן המוצר מעולם לא זכה למעמד של פטנט, הרי שהוא לא נהנה משום הגנה, ואין בעיה שתינתן הגנת זכויות יוצרים, שהיא הגנה נפרדת בתחום הקניין הרוחני

ככלל פטנט וזכויות יוצרים מגנים על תכליות שונות של החוק. השאלה אם יתכן שמוצר אחד ישקף כמה אספקטים של קניין רוחני עומדת כיום לבחינה בבית המשפט העליון ולא הוכרעה עדיין. מחד ניתן לטעון שאין מניעה עקרונית, וזו העמדה של הארגון העולמי לקניין רוחני, למשל. מאידך ניתן לטעון כי אין להאריך באופן מלאכותי זכות קניין רוחני בעלת תוקף מוגבל בזמן, ע"י זכות קניין רוחני אחרת המוגבלת פחות או שאינה מוגבלת בכלל (כגון "הארכת תוקף פטנט" ע"י זכויות יוצרים, או סימן מסחר, וכד'). אולם, כנגד טענה אחרונה זו ניתן לטעון כי אין קשר בין התכלית של זכות אחת לזו של זכות אחרת בקניין רוחני, ואם פג תוקפו של פטנט (או לא ניתן לו תוקף), אין זה אומר שזכות אחרת בקניין רוחני הבאה לביטוי במוצר שחל עליו הפטנט, מאריכה את תוקף הפטנט שהוא בעל תכלית שונה. כשבית המשפט העליון יכריע, נדע...

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

לא ניתן להגן על מילה "גנרית" - כזו השגורה בציבור הרחב (כגון "כן", "בוודאי", ועוד).

גם לא ניתן להשתמש במילה או מושג המתארים את התחום בו נעשה שימוש במילה, אלא אם מדובר במילה שיכולה לרכוש אופי מבחין, ואף רכשה אותו בפועל לאור האופן, ההיקף, ומשך הזמן שנעשה בה שימוש בפועל.

סימן מסחר חזק הוא כזה שרומז לגבי המוצרים או השירותים הרלוונטים, או המהווה מילה שרירותית (כגון מילה שהומצאה לצורך המיתוג או שכלל וכלל אינה קשורה לתחום).

לדוגמא, לא ניתן לעשות שימוש במילה "תפוח" או "תפוז" למיתוג חנות ירקות, אך בהחלט ניתן לעשות שימוש כזה לגבי תחומים אחרים שאתה בוודאי תזהה, כגון מחשבים ("Apple"), תקשורת ("Orange"...), ועוד.

לגופה של השאלה, הואיל ולא ציינת תחום פעילות לא ניתן לתת לך תשובה קונקרטית.

לשם ההגנה הטובה והיעילה ביותר רצוי לרשום את המותג כסימן מסחר. בהעדר רישום ניתן להסתייע באכיפה אזרחית בעוולת גניבת עין, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט ועוד, אולם תנאי מקדמי לבסס את הזכות יהיה הוכחה משמעותית (!) כי המותג צבר מוניטין בפועל. הוכחה כזו אינה נדרשת לגבי סימן מסחר רשום.

במקרים מסויימים אכיפה פלילית היא רלוונטית, בין ע"י ערוב יחידת הקניין הרוחני במשטרה (כגון ביבוא מוצרים מפרים), ובין בהגשת קובלנה פלילית.

הלכות סימני מסחר חלות גם על שמות מתחם.

כאשר בעל הזכויות במותג כגון "טימברלנד" או מותג אחר מכר מוצר שלו, הוא מיצה את זכויותיו בו. הקונה יכול למכור את המוצר המקורי באופן חופשי.

עקרון "מיצוי הזכויות" מונע ממנו לפעול כנגד הקונה, אף אם אותו קונה ממש מתחרה בו. סוגיה זו עולה לא פעם ביבוא מקביל של מוצרים מקוריים, תוך ניצול פערי מחירים של אותו המוצר במדינות שונות.

לדוגמא, אם אדם שייבא לישראל מותג שרכש בסין ומוכר אותו בישראל במחיר זול יותר מאשר הוא נמכר ע"י המפיץ הבלעדי, המפיץ הבלעדי או בעל המותג המקורי לא יוכלו למנוע זאת ממנו.

כמובן שהאמור לעיל חל על מוצרים מקוריים בלבד.

המאבק של היוצרים בנוגע לבעלים הראשונים של יצירה מוזמנת הצליח חלקית.
מה שנקבע הוא שכל עוד לא נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים זכות היוצרים היא של היוצר. למעשה משמר את המצב שהיה קיים גם לפני החוק.

זכות היוצרים מוגנת ממועד היצירה. הזכות מוגנת אוטומטית, בהיקף כזה או אחר, כמעט בכל מדינות העולם, מכוח אמנות בינלאומיות (אמנת ברן, הסכם טריפס).
עפ"י אמנות אלו לא נדרשת פרוצדורה כלשהי להגנת זכות היוצרים.
עם זאת, כדי למנוע את ספקות מי הוא בעל זכות היוצרים, וממתי, ניתן לנקוט בצעדים מסויימים, שיסייעו בהפחתת חוסר הודאות.
דרך אחת היא משלוח היצירה בדואר רשום של אדם לעצמו, ולא לפתוח את המעטפה (היא תפתח ע"י השופט שידון בסכסוך העתידי). יש לוודא שהתאריך שהטביע הפקיד בדואר הוא ברור. אחד החסרונות של שיטה זו הוא בכך שהצד השני יכול לדרוש את חקירת הפקיד בבית המשפט.
דרך אחרת היא הפקדה אצל גורם מוסמך, כגון אצל עו"ד, שיכול לספק אישור על ההפקדה.
דרך נוספת, מומלצת במיוחד להגנה על פרסומים באינטרנט החשופים קבל עם ועולם, ו/או כאשר מבוצעת פעילות בחו"ל עם היצירה (כגון סימן מסחר....): לרשום את זכות היוצרים אצל רשם זכויות היוצרים בארה"ב, ולקבל תעודה המוכרת ומכובדת ע"י חלק ניכר של הרשויות במדינות העולם, אם לא כולן.

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות: חוק זכויות יוצרים, ראה:

חוק זכויות יוצרים

במונח "תרופות גנריות" (גנרי = כללי) הכוונה לתרופות שהפטנט המגן עליהן פג, ולפיכך כל מי שרוצה יכול ליצרן ולנצלן מבחינה מסחרית.

כי הם בכל מקום ולא נראה לי שיש סיכוי לעצור אותם

ניתן לפנות אל בעל האתר ולדרוש שיוריד את התמונה. בארץ עדיין אין אחריות לבעל אתר שנתן לאחרים לפרסם הפרות ועוולות, אבל הגיע הזמן שתהיה הלכה חדשה בעניין. זו דעתי.

בתוך דיני קניין לומדים את הנושאים האלה כתת נושאים...

זו גניבת עין. ואם השם רשום כסימן מסחר, זו גם הפרת סימן מסחר

אם מבקשים רשות מבעלי הזכויות זו לא בעיה.
אולם בהעדר רשות, זה יכול להוות 6 הפרות שונות:
הפרת זכויות יוצרים, אי מתן קרדיט, וסילוף יצירה (קרי 3 סוגי הפרות), לכל אחד משני היוצרים.
בתחום הפטנטים, שילובים וקומבינציות יכולים להוות המצאה ברת פטנט. יש לשים לב שניצול המצאה משולבת כזו, יכול להיות כרוך בקבלת רשיון שימוש מאחד או יותר מהבעלים של אחד או יותר מהחלקים המשולבים, אם רשום לגביו/הם פטנט.

שאלה יפה...
ניתן לחפש באינטרנט, וכן במאגרי מידע של פטנטים הפתוחים לקהל, כמו רשם הפטנטים בארה"ב (USPTO),או רשם הפטנטים בישראל (צריך לנסוע למשרדי הרשם בירושלים...), וכן במאגרי מידע בתשלום. ניתן לפנות לאיש מקצוע, כגון מידען בתחום, עורך פטנטים, או עו"ד בתחום, שיבצע את העבודה עבורך. בכל מקרה, כל חיפוש לא יכול לאתר כל מסמך קודם, ובמיוחד בקשות פטנט שטרם פורסמו בשנה וחצי האחרונות לפחות. בכל בקשת פטנט יש סיכון מסויים ל- Prior Art קודם.

כן, ניתן לרשום פטנט על אמצאה דומה, שאינה זהה, אם יש בה חידוש + התקדמות המצאתית + עוד כמה תנאים...

באמת, נשמע לי כמו טעות גורלית..

האם מדובר ברישום, או רק הגשה לרישום?
האם מדובר באמת בפטנט או בזכות אחרת?
האם חלפו 12 חודשים? יותר? פחות?

לגבי אכיפת הזכות, ככל שמדובר בזכות רשומה, יתכן ולא ניתן לקבל צו מניעה בבית משפט עקב שיהוי. אם מדובר רק בבקשה, זהו סיפור אחר לגמרי, המצריך טיפול של זירוז בבקשה, ואכיפה לאחר מכן. לא ניתן לאכוף, למשל, פטנט שטרם נרשם.

ככלל, הכוונה לאחת או יותר משתי האפשרויות העקרוניות:
1. אי מתן קרדיט ליוצר על יצירתו.
2. סילוף היצירה.

אצל עורך דין מומחה בתחום. ההחלטה לבסוף תהיה ע"י שופט, בתביעה שתוגש. הבחינה היא לגבי דמיון מהותי, ואם היתה אפשרות גישה עקרונית/בפועל לחומר המקור.

ואף לקבל תעודה מוכרת בכל העולם על כך, בארה"ב.

מרים שלום רב,
זכות יוצרים היא נכס של בעליו, היוצר. בהבט של בני זוג יש להתייחס אליו כאל כל נכס של בן הזוג, או בני הזוג, בהבדל אחד: לא ניתן לחלק את הבעלות הפיסית בו. כך גם במוניטין. ההבדל בין מוניטין לזכות יוצרים הוא שמוניטין בשם/לוגו שייך למי שציבור הלקוחות הרלוונטי למד לזהות כמקור המוצר או השירות כתוצאה מהשימוש בלוגו, ואילו זכות יוצרים שייכת ליוצר של היצירה בפועל. הואיל ולא ניתן לחלק זכות יוצרים כפי שמחלקים דירה, והואיל ולעיתים קרובות לא ניתן לממש את זכות היוצרים כדי לחלק את התמורה, יתכן והפתרום האופטימלי בחלוקת המשאבים, היא להותיר את זכות היוצרים בידי היוצר/יוצרת כנגד תשלומי איזון, ואם מדובר שני בני הזוג היו היוצרים, להותיר את הניצול של היצירה לכל אחד מהם הנפרד, ובלבד שההנאה מכך (תגמולים), תהיה של שניהם בחלקים שווים. יתכן וניתן ללמוד ממקרה דץ ודצה (אם פורסם).

אתה יכול לתת דוגמא לסמל כזה? שאדם פרטי היה רוצה לקנות? נשמע לי קצת מוזר