פורום זכויות יוצרים

נסה לפנות. לא בטוח שזה יקר כפי שאתה חושב...

חוק זכות יוצרים החדש קובע (בסעיף 19) כי "(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
לאור תיאור המקרה, אם תעמוד בתנאים המפורטים לעיל, נראה לי שניתן להתייחס לפרסום כשימוש הוגן".

עפ"י החוק החדש התקף היום, זכויות היוצרים הם של היוצר (משרד הפרסום?!), אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע. כדי למנוע מבוכה ובעיות, עליך להחתים אותם על הסכם ויתור והעברת הזכויות אליך, כנגד התמורה שתשולם להם.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

המפרים הם קודם כל הגולשים שהעלו את התכנים. כאתר המשמש במה, סוגיית האחריות שלך היא סבוכה. נכון להיום אין לאתר כזה אחריות לעצם ההפרה, אך הנושא מצוי בהליכי חקיקה. עיקר האחריות של אתרים כמו שלך מתייחסת (1) לחשיפת המפרים, וכיום אין חובה לחשוף אותם (אולי אף קיימת חובה שלא לחשוף אותם) (2) להורדת החומר המפר. בעניין זה, אם אתה מתבקש לעשות כן, עליך לשקול ברצינות לעשות זאת.

ישראל עדיין לא הצטרפה לפרוטוקול מדריד, אם כי פקודת סימני המסחר ערוכה לכך כבר, ומחלקת סימני המסחר נערכת למעבר זה במלוא המרץ.
פרוטוקול מדריד הינו אמנה בינלאומית, שתאפשר להפיץ בקשת סימן מסחר שהוגשה בישראל, או סימן מסחר שנרשם בישראל, ליתר המדינות החברות באמנה זו (או חלקן), בעלות מופחתת ובפרוצדורה פשוטה יחסית.
ברוב המקרים של הגשת סימן מסחר אחד למספר רב של מדינות, יהיה בכך לייעל ולחסוך פרוצדורה.

הכל תלוי בהסכם שציינת, והאם הסכמת לו, והאם יש הגבלה על העברה של התמונה לצדדים שלישיים.

1. סלוגן יכול שיהיה מוגן בזכות יוצרים או כסימן מסחר. ההעדפה העקרונית היא לדיני זכויות יוצרים, אך בשימוש ניכר, לאורך זמן, יכול סלוגן לרכוש אופי מבחין, הכרה והוקרה, ולשמש כסימן מסחר בפועל. הדבר טעון הוכחה.
2. אם דיני זכויות היוצרים חולשים על הסלוגן שציינת, אין להעתיקו. יש להוכיח שהיתה העתקה, קרי מודעות, או לפחות התקיימו תנאים מתאימים לאפשר הזדמנות למודעות כזו.
3. אם דיני סימני המסחר חולשים על הסלוגן, אזי רק אם נעשה בו שימוש מסיבי, ולאורך זמן רב, הוא יזכה להגנה. במקרה כזה אין צורך להוכיח העתקה בפועל, אלא רק כי הסלוגן של המתחרה דומה באופן מטעה (וזה, כפי נראה, המצב).
4. לסיכום, התרופה תמונה ביכולת ההוכחה שלך: העתקה מחד (לצורך הגנת זכות יוצרים), או שימוש מאסיבי ולאורך זמן מאידך (לצורך הגנה כסימן מסחר).

1. הבעלים הראשון בזכות יוצרים הוא היוצר, ולא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע.
2. ביצוע מחדש של זכות יוצרים, אם אינה שלך, מהווה העתקה.
3. כדי להכריע האם וכיצד הכללים הללו מיושמים במקרה שצוין יש להכיר יותר את העובדות.
4. אם היא מוכנה להעביר את הזכויות תמורת תשלום, יש לשקול זאת בכובד ראש. זו לאו דווקא נצלנות. הליכים משפטיים או מעבר ללוגו אחר יכולים אולי לעלות יותר?! כנגד התשלום יש להחתים אותה, כמובן, על מסמך ויתור גורף ומנוסח היטב.

כדאי ורצוי לערוך הסכם הגנת זכות יוצרים, ושמירת סודיות, הכולל, בין השאר, אי הקרנה בפומבי.

לפי התיאור אין מדובר בצילום נוף ים שבו נכנסה דמות אקראית לרקע, שאז הסיכון נמוך יותר, אלא בצילום שיטתי של אנשים. גם אם המקום פומבי,זו הפרת הפרטיות של המצולמים.

התרופה הינה הגשת תביעה מיידית, ובמסגרתה בקשה לצו מניעה זמני, שמשמעותו (אם הבקשה מתקבלת) מניעה מהנתבע מלהמשיך לנצל זכויות שאינן שלו, עד שהליך התביעה (שעלול להמשך גם מספר שנים), יסתיים. בפועל, צו מניעה הוא כמעט "מכת-מוות" עסקית ועניינית על מהלכי הצד השני, ופעמים רבות הליך התביעה עצמו מסתיים כתוצאה מכך בפשרה/הסכמה, תוך זמן קצר ביותר (אם כי לא בכל המקרים).
ניתן לעתור גם לצו מניעה ארעי, שמשמעותו הוצאת הצו באופן מיידי ובסמוך לבקשה, ובמעמד צד אחד, עד שיתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים מספר ימים לאחר מכן.
ניתן להכביר על צוי המניעה גם צווים תומכים נוספים, כגון צו חיפוש (ראיות) וצו תפיסה (של ראיות מחד, וכשזה רלוונטי גם מוצרים מפרים לכאורה).
בקשה לצו מניעה + חיפוש + תפישה, היא מקובלת מאוד בהליכי אכיפה של קניין רוחני.
עקב כך שמדובר בהליך עוצמתי מאוד כנגד הנתבע, וקיים חשש להפרעה ממשית במהלך העסקים השוטף של הנתבע, יש להתכונן לדרישת בתי המשפט, הבאה כדבר שבשגרה, ולפיה על התובע להפקיד ערובה מתאימה (בד"כ ערבות בנקאית בסכום שקובע בית המשפט), לכיסוי הוצאות המשפט של הנתבע, אם ההליך יסתיים לטובתו.

מבחן הפרת זכות יוצרים, או שימוש הוגן בציטוט, אינו נמדד בזמן, גם אם ההפרה נמשכת שניות ספורות. ההבדל נעוץ בקונטקסט. קרי, אם את מציגה תוכן מסויים כדוגמא המובאת בשם אומרה להוכחת/המחשת טענה שלך, שונה מהותית אם את משלבת את אותו תוכן כחלק אינטגרלי מהסרט...האחרון ייחשב הפרה. הראשון אולי לא...

מחד, לפי הצגת הדברים, אולי היית יכולה לטעון להגנת תום לב. מאידך, עילת תביעה כיום לפי חוק זכות יוצרים החדש (בתוקף מ- 25/5/08), יכולה לנוע בין 0 ל- 100 אלף ש"ח. על כך יש להוסיף עלויות עו"ד.
מכתב תשובה מעו"ד המבסס את טענת תום הלב, בטרם "כפו" עליך לשלם להם, אולי היה מניח את דעתם. מן הסתם הוא גם היה עולה הרבה פחות. אולם זה כבר חלב שפוך נדמה לי...!?

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

בפרסום מכתבי גרושך בספר, את מסתכנת בהפרת זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות, והוצאת לשון הרע. עלייך לבקש רשות מפורשת מגרושך לעשות שימוש במכתביו, ובוודאי בחשיפתם ברבים, קבל עם ועולם, בספר.

1. סימן מסחר חולש גם על שמות מתחם, והסיומת אינה משנה. יש לבדוק האם שם המתחם הרלוונטי מוגן כסימן מסחר רשום ו/או אם מדובר בסימן מסחר מוכר היטב.
שימוש בשם אחר לגבי אחד הפרוייקטים אינו רלוונטי לשם המתחם. בכל מקרה לפי נוסח השאלה נראה שלא מדובר בשם "סתם" אלא בסימן מסחר.

2. צריך להבין יותר לעומק למה את מתכוונת כשאת מדברת על התכנים של האתר. אלו יכולים לבטא אינטרסים שונים המוגנים כולם או חלקם ע"י זכויות קניין רוחני שונות (זכויות יוצרים, מדגם, פטנט, סימן מסחר).

3. TM משמעו Trademark (סימן מסחר). ושימוש בסימון זה מבטא כוונה לעשות שימוש בשם/לוגו שלידו הוא מצויין, כסימן מסחר.

לפי נוסח השאלה נראה שמדובר בהמצאה פונקציונאלית. יתכן שניתן להגן עליה בזכות יוצרים אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים (של יצירה), אולם בד"כ מדובר בהגנה פטנטית. בכל אופן, אין מניעה להגן על זכויות שניכם בהסכם יזמים עפ"י הרציונאל שציינת, אך רצוי שתשקול הגשת בקשת פטנט על שמך לפני כן. כך יהיה בידך כוח מיקוח רב יותר, וודאות רבה יותר שאכן יש לך על מה להגן...

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות: שותפות , ראה:

שותפות

בשימוש בשם מפורסם ישנן 3 סוגיות מרכזיות: 1. סימן מסחר. לעניין זה יש לבדוק האם מישהו הינו בעל הזכויות בשם הקונקרטי לעניין זה. 2. הפרת הפרטיות (שימוש בשמו של אדם לצרכי רווח). 3. לשון הרע.
לפי פרטי השאלה, וכי מדובר באדם שאינו בין החיים, יתכן ויש אפשרות מבחינתך לעשות שימוש בשם. אולם צריך להבין באופן יותר קונקרטי את הקשר השימוש.

מבלי להיכנס לניסוחים קונקרטיים ישנן שתי נקודות שעליך לשים דגש עליהן: ויתור של היוצר על זכויותיו המוסריות ביצירה, והעברת זכויות היוצרים וכל זכות אחרת ביצירה למזמין (אליך). כמובן שניסוח מקצועי הוא רחב ומקיף יותר.

למיטב ידיעתי ההסכם אומר שרישיון הוא פר מחשב ולא לפי משתמש. נדמה לי שלחברת NESS היה מוצר כזה שכל הרישיונות יושבים על שרת אחד והוא דואג שלא יופעלו יותר מכמות הרישיונות שיש כך שמספר המשתמשים תמיד מוגבל לכמות הרשיונות.

בד"כ, רשיון "סטנדרטי" יאפשר שימוש רק למי שרכש את הזכויות לכך, ולא יאפשרהפצתו, או הקניית שימוש בו לאחרים, לרבות לציבור הרחב. יתכן והרשיון אומר אחרת, ולכן באמת רצוי לקרא את תוכנו, ולחילופין, ניתן לבקש מבעל זכויות היוצרים לעשות את השימוש המבוקש, בתמורה לתשלום נוסף.

עליך לבקש רשיון הן לשילוב בסרט מטעמך, והן להקרנה פומבית. את הרשיון יש לבקש מבעלי זכויות היוצרים של כל מקור בנפרד. יתכן והוא יהיה מותנה בתנאים כאלו ואחרים כמו גם בתשלום/אחוזים מהכנסות/רווחים.

באופן עקרוני, מלבד ההיבט החוזי אותו ציינת (NDA - הסכם סודיות), קיימת הגנת קניין רוחני לתוכנה:
1. הגנת זכויות יוצרים.
2. הגנת פטנט, אם התוכנה היא חלק אינטגראלי מחומרה פונקציונאלית המופעלת באמצעותה. במקרה כזה תהיה הגנה על פטנט כזה גם בישראל. אם מדובר בתוכנה בלבד לא תהיה עליה הגנת תוכנה בישראל (ר' החלטת רשם הפטנטים בעניין אלי תמיר), אך אולי הגנה כזו בחו"ל (ארה"ב למשל).

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות: שותפות , ראה:

שותפות

זה בסדר גמור לצטט קטע כזה או אחר מפס"ד, המבטא רציונאל מסויים כתמיכה לטענה, תוך אזכור תקין של ההליך והיכן הוא פורסם, ורצוי גם של השופט הרלוונטי.
אם יש רצון לבצע העתקה ממש, באופן עקרוני זה אסור.

לא הסברת באיזה "רעיון" מדובר, אבל נראה שכוונתך ליצירה מוזיקלית.
לתיעוד היצירה ניתן להפקיד תצהיר מתאים אצל גורם מוסמך.
כמו-כן מומלץ להחתים את החברה על הסכם סודיות. מבחינה עסקית, תשלום חד פעמי ו/או תמלוגים הם פרמטרים מקובלים, אך היכולת לדרוש את שניהם, ולמצות סכומים/אחוזים נכבדים תלויים מאוד בכושר השכנוע, ובביקוש הפוטנציאלי לחומרים/יצירה שבידייך.

פטנט נרשם על היבט פונקציונאלי של מוצר, ואילו מדגם על היבט צורני אסטטי חדש או מקורי.
מהשאלה עולה הרושם כי מדובר ביישום של חומר חדש לגבי מוצר, שיגרום לשינוי צורתו. לפיכך מדובר כנראה על מדגם ולא על פטנט.
אם מדובר בצורה של מוצר שנחשפה כבר בישראל, לא ניתן לרשום לגביה פטנט או מדגם.
אם היא טרם נחשפה בישראל, יתכן וניתן יהיה לרשום לגביה מדגם אם היא חדשה/מקורית, ואינה פונקציונאלית.

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות: מדגם, ראה:

מדגם

לטובתך עומדת הטענה שלא שולמה לך תמורה בגין עבודה שהוזמנה, ולכן זכויות היוצרים והזכויות המוסריות ביצירה הינן שלך.
כנגדך תעמוד בוודאי טענה של הפרת חוזה, ו/או ניהול מו"מ שלא בתום לב, ו/או קיום הסכם שלא בתום לב.

אם תתבע, אתה זכאי לטעון שהחברה אינה זכאית לעשות שימוש ביצירה שזכויות היוצרים בה לא עברו לחברה, עקב אי תשלום המהווה תנאי לקיום זכויות יוצרים בעבודה/יצירה שהוזמנה.