פורום זכויות יוצרים

על פי חוק זכויות יוצרים, זכויות היוצרים שייכות ליוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת. זכות יוצרים היא סחירה וניתן להעבירה לאחר בהסכם. יש לבחון את ההסכם בינכם לעומק. כל תשובה אחרת תהא בלתי מקצועית. המלצתי – פנה לעו"ד המומחה בתחום.

בהנחה שהכוונה היא שימוש למטרת רווח (המדובר בזמר המשתמש בשירו של אחר), התשובה היא חד משמעית לא. במידה שאין המדובר במטרות רווחיות (למשל ביצוע ע"י תלמידים במסגרת הצגה בבי"ס), הדבר לא יחשב כהפרה.

הסכם סודיות הוא בהחלט כלי שעשוי לסייע במקרה כמו שלך, עם זאת, שימי לב כי אין הוא מהווה הגנה הרמטית שכן מטבעו לא קל לאכפו ושמירת הוראותיו תלויה ברצון הצדדים בלבד. לעניין ההתנהלות העסקית (חברה או ישות אחרת), אני סבורה כי עליך להפנות את שאלתך לפורום יזמות עסקית.

אפילו חלקית.. איזשהו כיוון, זה די דחוף...

בעקרון היוצר הוא בעל היצירה ובעל זכויות היוצר בה. בישראל אין צורך לרשום את זכות היוצרים. מה שכן, לפני שליחת התסריט, עליך לשמור את היצירה באופן שניתם להוכיח מועד שמירה. שים לב כי עליך להיות מסוגל להוכיח (מול מעתיקים פוטנציאלים) כי בזמן מסוים, קודם להם, היה ברשותך עותק של היצירה .יש אתרים מקוונים שניתן להפקיד אצלם אותק מהיצירה בתמורה לתשלום. כמו כן, תוכל להשתמש בעו"ד (לא דווקא מומחה בתחום) ולהפקיד אצלו את היצירה. ניתן גם לשלוח לעצמך עותק בדואר רשום (ולא לפתוח את המעטפה). ניתן גם להפקיד את היצירה אצל הרשם האמריקאי ובספריית הקונגס האמריקאי. על התסריט ציין את "כל הזכויות שמורות ל: (שמך)". ודא כי המדינה אליה אתה שולח את התסריט נמצאת בהסכם הדדיות עם ישראל (היינו כי זכויות אזרחי ישראל נשמרים בה באותה מידה שזכויות אזרחיה נשמרים בישראל).

בכל מקרה, יש לקבל את אישור האדריכל. כמו-כן, לגבי תמונות שצילמת כשכיר - את אישור המעסיק.

ניתן לקבל מושג טוב יותר על האיגודים השונים והיחס בינהם באתרים של אמ"י לגבי אומנים בכלל (ראה במיוחד ההסבר על אקו"ם), והאתר של הפי"ל לגבי חברות התקליטים.
לגבי השמעת מוזיקה פומבית יש לקבל אישור רשיון משני הארגונים (אקו"ם + הפי"ל).
אם אומן מסויים, או חברת תקליטים מסויימת, אינם מיוצגים ע"י אחד מהארגונים הללו, יש לקבל מהם רשיון השמעה ספציפי.

זה סימן מסחר של Microsoft. שימוש כזה עלול להוות הפרת סימן מסחר, אף אם אינו רשום.

אין הגנה כזו. כמובן יש להיות ביקורתי ולקבל יעוץ האם אמנם מדובר ברעיון עסקי, או בכזה שניתן לגיבוש כקניין רוחני.

זכויות יוצרים במוזיקה שמושמעת מדיסק הן רבדים-רבדים, וכוללות את הזכויות לגבי המילים, הלחן, וכו' (אלו זכויות של היוצרים עצמם) מחד, והזכויות לגבי הטבעת הגרסה המוזיקלית על גבי "תקליט"/דיסק מאידך (אלו זכויות של חברות התקליטים).
אקו"ם מייצגת את האמנים עצמם לשם גביית תמלוגים עבורם. הפי"ל מייצגת את חברות התקליטים.
בהשמעה פומבית יש להגיע להסדר נפרד עם כל אחת מהן.
אמ"י הינו איגוד המייצג אומנים באופן כללי.

קיים סיכון של הפרת זכות יוצרים והפרטיות. לגבי העניין האחרון, אם יש עניין ציבורי בדבר מה שהוא אמת, זו הגנה טובה כנגד הפרת הפרטיות. תלוי בסיטואציה.

זה תלוי בהקשר, ובכל מקרה יש לציין למי מוביל הלינק.

1. כל שימוש בתמונות ניתן לבעל התוכנה, כפוף לרשיון בתוקף, ולפי תנאי הרשיון שציינת.
2. איני יודע, אך אני מאמין שיש למיקרוסופט דרך לדעת אם יש ברשותך גירסה בלתי חוקית. מאידך, היא עלולה להפר את הפרטיות אם היא תפעל כך.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

אם היוצר אינו ידוע, אין זה אומר שלך מותר להשתמש בדברים שנכתבו ע"י אחר. אם אין ממי לבקש רשות, אין לעשות שימוש.
יצויין כי לפי אמנת ברן ו/או הסכם טריפס אין צורך בשום היבט פורמאלי כדי שיהיה תוקף לזכות יוצרים (בעבר היה צורך בחלק מהמדינות), וכיום ברובן ככולן של מדינות העולם יש תוקף ליצירה מרגע יצירתה, ותוקף זה הוא בינלאומי. לפיכך, אף שאין מגבלה כלשהי על אי-העתקה, אין להעתיק את הכתוב.

אכן שיוך הכותרת של הסיפור עולה להיות הפרת זכות יוצרים.
ציטוט קצרצר כשלעצמו, תוך מתן קרדיט מתאים למקור, יכול להיחשב כשימוש הוגן, אך לא בנסיבות לעיל.
אין להסתמך על האמור לעיל, כיוון שכל מקרה לגופו, ויש להתייחס לנתונים קונקרטיים.

יש לבקש אישור לכך.

עלות הטיפול תלויה בזכות שעומדת להירשם (פטנט, מדגם, זכות יוצרים, סימן מסחר), והמדינה הנרלוונטית.
אנא העבר פרטים יותר קונקרטיים

מותר, ובמקרה זה רצוי, לקבל מסמך מסודר המעיד למי הזכויות בכרזה/לוגו, ושיפוי מלא במידה ותתבע (למעט אם התביעה ברשלנות שלך).
הואיל וזכויות יוצרים נזקפות כיום, בהעדר הסכם המפורש/מכללא, על שם היוצר (אתה), מכאן גם חובתך לוודא שאין הפרה. אם אין ידיעה מי בעל הזכויות, אין זה אומר שמותר להפר אותן.

כן, בוודאי.
נושא משרה בחברה, רצוי כזה שהיה בקיא במהלך העניינים.

אכן, את תהי חשופה לתביעה בעילות של הפרת הפרטיות ו/או לשון הרע.

אף אחד מהצדדים לא יכול לעשות שימוש בהקלטה ללא הסכמה של השני:
שימוש ע"י הסופר, ללא רשות החברה, יפר את זכות היוצרים של בעלי הצילום.
שימוש ע"י החברה, ללא רשות הסופר, בדמותו שצולמה, תפר את פרטיותו.

זו הפרת זכות יוצרים. טרם חלפו 70 שנה ממות היוצר....

בישראל, ובמדינות רבות בעולם, מקובל ששמות מתחם חוסים תחת דיני סימני המסחר.
כלאמר, אם בחרת לרשום, למשל, את הביטוי BMW תחת סיומת WS או COM או אחרת, ייבחנו רק את BMW אל מול סימני המסחר, ללא קשר לסיומת.
במקרה של BMW מדובר בסימן מוכר היטב, ואם BMW יפעלו נגדך בבית המשפט, תפסיד ותשלם הוצאות משפט.
קיימת אפשרות ל- BMW לאכוף את הסימן גם באמצעות מערכות הבוררות האינטרנטיות של ICANN, החולשת על הקצאה ושימוש של שמות המתחם בעולם.
בחירת שם מתחם, או סימן מסחר, ואופן השימוש בהם, דורשים הכוונה והתייעצות מקצועית מראש

מדגם ייחשב חדש ויצירתי אם לא היתה חשיפה מוקדמת של המוצר נשוא המדגם טרם רישומו, במדינה הרלוונטית. כלאמר אם החשיפה היתה בתערוכה בישראל, אין זה אומר שלא ניתן לרשום את המדגם במדינה אחרת, בה עדיין לא נחשף

שימוש בצילום, ללא רשות, לרבות של פסלון, מפרה את זכות היוצרים של הצלם.
אם ייעשה שימוש בתמונה, במסגרת קולאז' למשל, זה עלול להיות הפרה של הזכות המוסרית של הצלם, להימנע מסילוף יצירתו.

*למידע נוסף:זכויות יוצרים

נעשה קצת סדר.
יש לעשות הבחנה בין 3 תחומים:

1. הטיפול בבקשת הפטנט ("בקשת הבכירה") לשם קבלתה כפטנט בישראל/בעולם. עניין זה כולל את עריכת בקשת הפטנט, הגשתה לרשם הפטנטים, התנהלות מול בוחני הפטנטים אצל הרשם. כמו-כן, הגשת בקשת PCT, על בסיס בקשת הבכורה בתום 12 חודשי אמנת פריז, והפצת בקשת הפטנט למדינה/ות בעולם, בתום 30 חודשים מבקשת הבכורה. העניינים הנ"ל מטופלים ע"י עורך פטנטים (עו"פ) הבקיא ומוסמך לטפל בתחום הרלוונטי להמצאה נשוא הפטנט. הכשרתו של עורך פטנטים היא תואר בהנדסה, במדעי החיים, או בתחום מקצועי אחר המוסדר עפ"י חוק הפטנטים + שנתייים התמחות במשרד עו"פ + בחינות.

2. הטיפול בצדדים המשפטיים הקשורים לבקשת הפטנט. צדדים אלו כוללים בחינה בעין משפטית את בקשת הפטנט לפני הגשתה, עריכת הסכמי סודיות שנדרשים כדי שלא "לגלות" את ההמצאה טרם הגשתה או את ההיבטים המסחריים הקשורים אליה אף לאחר הגשתה. כמו-כן, טיפול בהסכמים שונים ליישום הפרוייקט נשוא ההמצאה כגון הסכמים מול ממציאים מקצועיים לשם שיכלול ההמצאה, מול אנשי מקצוע לקבל ייעוץ משלים על ההמצאה, לבניית אב טיפוס, עריכת תוכנית עסקית עוד. במסגרת זו כלולים גם הסכמים לגיוס משקיע פיננסי, או משקיע אסטרטגי, להזרמת הון ו/או ידע, חלף מניות. במקביל לאלו מתעורר לעיתים הצורך להתמודד עם מפרים פוטנציאליים של הפטנט (ולעיתים של מדגם ו/או סימן מסחר), ע"י מכתבי התראה, הגשת תביעות, צווי מניעה, צווי חיפוש, תווי תפישה, הפעלת המכס וכד. בנושאים אלו יש ערך מוסך לעו"ד שתחום עיסוקו הוא קניין רוחני.

3. לגבי היבטים מקצועיים/מסחריים של העסקה, יש להעזר בבעלי מקצוע רלוונטים אחרים: כגון לגבי השאלה מה הוא שווי הפטנט (כלכלן), כיצד לבנות אב טיפוס (איש מקצוע בתחום), עריכת תוכנית עסקית (רו"ח/כלכלן/חברות ניהול עסקי, הבקיאים בנושא).

יש לציין כי בעלי המקצוע השונים עובדים בשיתוף פעולה בינהם. באופן טבעי, עורך הדין "תופר" את הקשרים עם בעלי המקצוע, ומלווה בכך את הממציא בתוכניתו באופן צמוד.