פורום זכויות יוצרים

ככלל פונטים מוגנים בזכויות יוצרים ככל יצירה אחרת, ויש חברות שמחזיקות בזכויות יוצרים ומוכרות פונטים לשימוש, אפילו באינטרנט.
לגבי מיקרוסופט: אם את מתכוונת לסחור בפונטים עצמם, או לעשות בהם שימוש עיצובי עבור אחרים, איני בטוח שזה כלול ברשיון הרגיל ממיקרוסופט, אך יתכן שזה כלול ברשיון לתוכנות העיצובית שלהם. צריך לבדוק.

תוכן ההרצאה מוגן בזכויות יוצרים ולא ניתן לעשות בו שימוש, אלא לצורך הלימוד, בין אם מדובר בהקלטה ובין אם לאו.
הקלטה ללא הסכמת המרצה עלולה להיות הפרת תקנון מוסד הלימודים.
אם העניין אינו מוסדר בתקנון, יכולה להתעורר שאלת הפרת הפרטיות לגבי תכנים שאינם חלק חד משמעי מחומר הלימוד.

איני יכול לחוות דעה לגבי המשחק שהפנית אליו, אולם אוכל לציין כדלקמן:

סימן י"ב לחוק העונשין קובע איסורים ועונשים על ארגון, עריכה, משחק, הצעה מכירה או הפצה של כרטיסים, להחזיק או לנהל מקום, וכו', של משחקים אסורים, הגרלות והימורים, היכן שאלו מוגדרים כדלקמן:
"משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
"הגרלה" - כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט. (תשכ"ז)

אולם סעיף 231 לחוק העונשין קובע כדלקמן:
(א) הוראות סימן זה לא יחולו -
(1) על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
(2) על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
(ב) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

אם ברצונך להסיק מסקנות לעניין המשחק שציינת, פנה לייעוץ משפטי קונקרטי.

תלוי "מי" אתה, ובאיזה הקשר נעשה השימוש, והאם יש הסכמה של בעלי הלוגו.

זו הטעיה של הציבור, רישום כוזב וכו. זו עלולה להיות עוולה נזיקית כמו גם עבירה פלילית.
גשו ליעוץ וראו האם ואיך ניתן להגן על העניין בדרך אמיתית.

ממש לא. זו עשויה להיות הפרת זכויות גוגל בתוכנה, גניבת עין, ועוד..!

עורך הדין הוא שלוח של לקוחו, והוא פועל עבורו ובשמו. אין הוא דוגמת שופט "אובייקטיבי", אלא כמייצג "סובייקטיבי". כאשר עו" ד מקבל על עצמו לייצג צד, כגון מי שיש נגדו טענה על הפרת זכויות, משמע שאסור לו לנקוט בעמדה של הצד שכנגד, ועליו לעשות את כל הדרוש להגנת האינטרסים של לקוחו (הכל במסגרת החוק והאתיקה המקצועית כמובן).
מבחינה משפטית, החוק נותן כלים להגנה על מי שיש נגדו טענת הפרה, כגון סעיפי "מפר תמים", תקיפת עצם הזכות של הצד השני, שאלות של הוכחה ודיני ראיות וכו'.

1. לוגואים - אסור לך.
2. תקנון - רצוי מאוד עד הכרחי.
3. גבולי. צריך לראות במה מדובר.

סעיף 19 לחוק זכות יוצרים החדש מגדיר כי שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

מדובר במטרות "כגון" אלו.
יתכן כי זה נכנס למסגרת הסעיף, אך זה עניין לפרשנותהסעיף, ויתכן שבעלי הזכויות יפרשו הפוך, ואם יתבעו על שופט יהיה להכריע...

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

בוודאי שאם השימוש מסחרי יש לבקש רשות.

סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות עוסק בכך, ומשרדי אף מנהל תיק שלם על סעיף זה ממש.
צריך לראות את התמונה והפרסום כדי להחליט לגופו של עניין, אולם לא ניתן לעשות כן במסגרת פורום זה.

משחק מדהים אותו שיחקתי בילדותי, ועודנו שמור בבטחה בבית הוריי....
דומה לו משחק קטל"ג (קרב טקטי ללא גייסות).
איני מכיר את סופר טקטיקו.

זכויות היוצרים והמוניטין שייכים לבעליהם, לרבות באינטרנט. קרי, כל עוד לך אין רשות שימוש, לא ניתן לנצל את המשחק לשימושך...

העיצוב עלול להיות בעייתי, אך יש פנים לכאן ולכאן. ראי לדוגמא את פסק הדין בערעור לבית המשפט העליון בעניין בריל נ' אדידס (רע"א 3217/07).
שם ניתן צו מניעה נגד דוגמא מסויימת של ארבעה פסים (אף שסימן המסחר של אדידס הוא על שלושה פסים), אך לא ניתן צו מניעה לעיצוב של שלושה פסים, בסגנון אחר ובעל מרכיב פונקציונאלי.
זוהי רק דוגמא למורכבות העיצוב התעשייתי, הכולל היבטים פונקציונאליים, אסתטיים, אומנותיים, שיווקיים, ועוד.

בהחלט יש לקבל אישור שימוש מבעלי זכויות היוצרים שציינת, וכן מיורשי היוצר המנוח (תוקף הזכויות עד 70 שנה לאחר מותו).

הדין הוא שאין להעתיק.
שאלה נפרדת היא האם ניתן להשיג את המעתיק.
אם היצירה הוצגה בפורטל, והועלתה לשם ע"י משתמש, ניתן לפנות לפורטל, ולדרוש הסרה.
לאחרונה ניתנו פסקי דין שאף מחייבים את הפורטל לחשוף את פרטי המשתמש המפר, וזאת תוך זיקה והתחשבות במדיניות הצפויה של חקיקה בנושא זה.

הכלל הבסיסי הוא לאפשר תחרות, אולם על תחרות להיות הוגנת. כללי ההגינות הם לא לפגוע בזכויות שרכש מאן דהוא במוצר אותו אתה מבקש להעתיק.
ככלל, ניתן להעתיק כל מה שאינו חדש, מקורי, יצירתי, ושדיני הקניין הרוחני אינם מגינים עליו, ונמצא לכן בנחלת הכלל.
כך, אין להעתיק עיצובים מוגנים במדגם, היבטים פונקציונאליים מוגנים בפטנט, ומוצרים או חלקי מוצר לגביהם יכול שנרכש מוניטין המזהה את המוצר עם המקור, ואף שנרשם לגביו סימן מסחר.
יש להחליט קונקרטית לגבי כל מוצר, תוך בחינה של מכלול דיני הקניין הרוחני מחד, ובראיית חוק ההגבלים העסקיים מאידך.

למידע נוסף:חוק זכויות יוצרים

אתה מדבר על זכויות מבצעים. בגין השמעה של הקאבר עם הביצוע שלך, אתה זכאי לתמלוגים. אין בכך לפגוע בתמלוגים שיועברו לבעלי הזכויות האחרים.
תוכל לבדוק את שאלת ייצוג האיטרסים שלך במקרה כזה ע"י "אשכולות". ראה הקישור.

ההנחות שלך בשאלה אינן מדוייקות.
אני יוצא מתוך הנחה ש"קאבר" משמעו ביצוע של שיר מסויים על ידך, במקום על ידי המבצע המוכר/מקורי.
במצב זה, אתה עושה שימוש במילים שמישהו כתב, ובלחן שמישהו כתב גם כן. יכול להיות שמדובר באותו אדם, אך לא בהכרח.
בנוסף, אם אתה עושה שימוש בלחן ובמילים שהודפסו על תקליט (דוגמת קריוקי), יש לקחת בחשבון גם זכות יוצרים שיש לבעל זכויות היוצרים בתקליט.
יש לקבל אישור מכל אחד מהגורמים הללו, בין אם מדובר ביוצר/ים מישראל ובין אם לאו, ואין זה משנה היכן הביצוע (ישראל/חו"ל), באשר זכויות היוצרים הן בעלות תחולה כלל עולמית אוטמטית. גם יש לשלם תמלוגים בהתאם.
יצויין, כי ניתן "לקצר" את הדרך ע"י תשלום תמלוגים לאקו"ם (עבור המחבר/ים של המילים והלחן) ולפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות (עבור בעל הזכויות בתקליט), אם בעלי הזכויות הרלוונטייים חברים בהם, וזאת עבור שימוש בזכויות יוצרים בישראל. בעצם התשלום חבויה גם ההסכמה לביצוע הקאבר.

למיטב ידיעתי והבנתי, זכויות היוצרים בפסקי דין הם של המדינה.

ראה המאמר הרצ"ב, פסקה שניה תחת הכותרת "זכויות יוצרים - הסכם טריפס"

יש מספר אינטרסים מתנגשים להחלטה שלהם שלא לרשום את הדומיין, כמו חופש הביטוי שלך מחד, והיותם גוף מעין ציבורי מאידך.
יש לפנות אליהם במכתב התראה, ואם זה לא יעזור, אזי לעתור לערכאות.

זה עלול להיחשב כיצירה נגזרת, שזכויות היוצרים בה הם של הבעלים המקורי של היצירה.

שים לב לסעיפים 11(6) ו- 16 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007.
סעיף 11, "זכות יוצרים מהי":
"זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

סעיף 16, "עשיית יצירה נגזרת":
"עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

אם מדובר בפרסום של התמליל ו/או התווים שכתבו אחרים, יש לבקש רשות מהבעלים הרלוונטיים של הזכויות.

זה עלול לגרום להטעייה כאילו מי שהוציא את הדיסק, גם כתב עליו ספר.
לכן, לא מומלץ...!

יש לבקש רשות מבעל הזכויות בשיר ובתקליט.