פורום זכויות יוצרים

למשל, אם אני מצלמת את הציור כשהוא חתום בשמי, וגם מצטלמת על ידו, ואז שולחת את התמונות לעצמי בדואר רשום - האם זה מספיק כדי להוכיח את זכויות היוצרים שלי?

שלום עידית,
כדאי לפנות לעו"ד העוסק בזכויות יוצרים ולאמת מולו את האוריגינלים, ואף לחתום בעניין זה על תצהיר. ניתן אף להשאיר אצל העו"ד צילום מאומת של היצירות. הדבר יסייע בעתיד, אם וככל שתתעורר שאלה של בעלים ראשון. עניין זה אינו יקר במיוחד, אך כדאי לסגור מול עוה"ד הספציפי.

שלום דני,
הדבר בהחלט אפשרי מבחינה חוקית. יש לעגן את הדברים בחוזה מסודר וברור. מומלץ מאוד להסתייע בעו"ד שבקיא בתחום שכן נראה שלא מדובר על חוזה פשוט.
לתשומת ליבך, ככל שמדובר על סימן מסחר רשום של היצרן, הרי שלפי פקודת סימני מסחר רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (דהיינו, בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם. אלא שלא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה במרשם לפי הוראות הפקודה, ורשאי רשם סימני מחסר לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו.
כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן. זה אומר שלבעל הרשות - ולא רק לבעל הסימן - יש זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מפר בסימן.

שלום יגאל,
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 קובע כמה עוולות שיכולות להיות רלבנטיות (בכפוף לסייגים שלהלן):

1. גניבת עין
(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

2. תיאור כוזב
(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב).
(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.

3. התערבות לא הוגנת
לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

יחד עם זאת יש לזכור, שלפי ס' 4 לחוק - החובות יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.

מכל מקום, יש לבחון את הנסיבות המלאות (מה בדיוק פורסם, היכן, על ידי מי וביחס למי) ולקבל החלטה איזו מהעוולות - אם בכלל - מתאימה לעניין.

יתכן שהפרסומים יהוו לשון הרע מצד המפרסם ולא בהכרח עוולה מסחרית - גם זה עניין שצריך לבחון לפי הנסיבות הספציפיות של הפרסום.

לאחר קביעת העוולה ניתן לפנות למפרסם ולדרוש לחדול מפעילות מסויימת, התנצלות, פרסום הבהרה, פיצוי וכו'. בנסיבות מסויימות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. כמו כן, חלק מהעוולות מקימות זכות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק.

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם עו"ד על מנת להחליט איזו עוולה רלבנטית.

שלום רב,
ככלל, על פי פסיקת בית המשפט העליון, פרסומת השוואתית על ידי מתחרה, בה נעשה שימוש בסימן מסחר של אחר אסורה. יש אמירות שמהן ניתן להבין שבנסיבות מסויימות ובדרך של פרשנות משפטית בית המשפט אולי ירשה זאת, אך זאת בכפוף לכך שההשוואה תהיה מבוססת עובדתית והיא לא תשמש ככלי לניגוח לא הוגן של המתחרה (זה המצב בארצות הברית, באירופה ובחוק האנגלי). מכל מקום, היחס בין פרסומת השוואתית לבין הפרת סימן מסחר, טרם הוברר סופית בפסיקה בארץ.

מאידך, שימוש בסימן מסחר כדי לתאר את הטובין/שירותים של בעל הסימן - שלא במסגרת פרסומת השוואתית (כגון ציון השם פולקסווגן על גבי מוסך הנותן שירות למכוניות אלה) - יהיה מותר, ובתנאי שהשימוש בשם המסחר הכרחי, אינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים, וכן בתנאי שהצרכן אינו עלול לטעות ולחשוב כי השירות או הטובין ניתנים בחסותו של בעל השם המסחרי. בהיקש ניתן לטעון שהאמור חל גם על ביקורת השוואתית של מוצרים (שלא על ידי מתחרה).
בכל מקרה כדאי לבדוק לגופו של עניין כל ביקורת וביקורת ואת אופן הצגת המוצרים/סימניהם.

שלום שחר,
תוכנה - כמו כל יצירה אחרת - מוגנית בזכויות יוצרים, ולרוב הקבצים הנלווים לה מוגנים אף הם בזכויות יוצרים, ואין לעשות בהם שימוש שבעל הזכויות לא הרשה אותו. כדאי לבדוק ברשיון התוכנה (בא בנפרד או כחלק מהתוכנה או שניהם גם יחד) מה השימושים המותרים בתוכנה שרכשת או בחלקיה.

שלום גיא,
זכויות יוצרים קיימות ביצירות שונות (כגון ספרים, תוכנות מחשב, סרטים וכו'). כתיבת תסריט בהתבסס על חיים של מישהו לא בהכרח תהווה הפרה של זכויות יוצרים, שכן אין מדובר על יצירה. יחד עם זאת, הדבר עלול להוות פגיעה בפרטיות או לשון הרע.

לעניין הדין בקנדה - כדאי להתייעץ עם עו"ד קנדי.
בהחלט יתכן גם, שארגוני יוצרים/אמנים קנדיים מגנים גם על יצירות ישראליות (כפי שארגונים ישראליים מגינים גם על יצירות בחו"ל).
בכל מקרה, העובדה שמדובר על זכויות יוצרים של ישראלי אינה אומרת שניתן להפר אותן מחוץ לישראל.

שגיא שלום,
זכויות יוצרים נלוות לכל יצירה מקורית. גם אם לא מצויין בבירור על גבי תקליטור שקיימות זכויות יוצרים, אין זה אומר בהכרח שהן לא קיימות. זכויות היוצרים מוקנות ליוצר מכוח החוק. לפיכך, סביר להניח שהיצירות שאתה משמיע מוגנות בזכויות יוצרים והשמעתן ללא רישיון (או אפילו צריבתן) מהווה הפרה של זכויות יוצרים.
מרבית היוצרים והאמנים מאוגדים בארגוני יוצרים ואמנים - כדוגמת אקו"ם ואשכולות - ועל כן מומלץ לפנות לאיגוד ולבקש רשיון לעשות שימוש ביצירות שבהן האיגוד מטפל.
את המחירים תוכל לבדוק מול הארגונים עצמם.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

סעיף 11(ב) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב, 1972 קובע כי דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם אינו כשיר לרישום כסימן מסחר.

מקווה שעזרתי.

יש לבדוק מה הוסכם לעניין זה בינך לבין דה - מארקר בתנאי השימוש בבלוגים או בהסכם אחר שנכרת ביניכם.

אם שם האתר בארה"ב הוא בגדר סימן מסחר (רשום או מוכר היטב) הרי שאין להשתמש בו, גם אם הסיומת שונה.
בכל מקרה, קיימת פסיקה עניפה - בעיקר של איגוד האינטרנט (גם הישראלי) - שאינה רואה בעין יפה את הנסיונות "לספסר" בשמות מתחם.
קח גם בחשבון, ששימוש שלך בשם המתחם יכול להתפרש כמעשה חסר תום לב וכניסיון להטעייה או תחרות בלתי הוגנת מול האתר האמריקאי (בין אם התכנים דומים ובין אם התכנים שונים).
.

זו סוגיה מעניינת. עקרונית קריקטורה חסינה לתביעה מפני זכות יוצרים, לשון הרע או הפרת הפרטיות, אולם לא תמיד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

ההגנה היא למשך חיי היוצר ועוד 70 שנה.

מצ"ב דוגמא
http://www.copyrights.org.il/index.php?module=article&article=130&

לו היה רשם זכויות יוצרים בישראל הבעייה היתה נפתרת. ניתן להגיש לרישום בארה"ב, להפקיד אצל עוד", וכד'. ראה מאמר.
http://www.kedem-law.co.il/index.files/CopyRegistrarh.htm

עקרונית ניתן לתבוע על הפרת זכויות יוצרים, אם זה המקרה. כדי לבדוק אם זה המקרה עליך לפנות ליעוץ משפטי.

יש הגנה חוזית או קניינית, תלוי בנסיבות הקונקרטיות.

אם אתה חבר אקו"ם הם עוקבים אחר ההשמעות ומעבירים לך חלק מהתמלוגים שהם מקבלים, בהתאם להסכם שלך עימם.
אם אינך חבר אקו"ם, עליך לדאוג למעקב כזה בעצמך.

הגנה על רעיון מסחרי הינה באמצעות חוזה סודיות, ואם מדובר ביצירה,או בהיבט אסטטי/פונקציונאלי של מוצר, ניתן "לשדרג" להגנה קניינית.

איני מכיר את המושג "דמי פורמט". אין הוא מושג שמופיע בחוק. יתכן שהכוונה לתמלוגים שמשולמים בגין זכויות יוצרים לכותב "פורמט", אף הוא מושג שאינו מופיע בחוק, והגנתו המשפטית צרה משמקובל לחשוב.

לא מכיר כזה

1. בהחלט יש זכויות יוצרים ואף זכויות מוסריות בתמונות מצולמות.
2. אם הצלם שכיר, זכויות היוצרים הן של המעסיק שלו, והזכויות המוסריות הן של הצלם עצמו, אלא אם ויתר עליהן. יש לבדוק קונקרטית.
3. סמכות השיפוט היא כדלקמן: אם התביעה היא כספית בלבד - לבית משפט השלום. אם התביעה כוללת גם (או רק) תביעה לצווי עשה/מניעה/וכד' - לבית המשפט המחוזי. מקובל להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי הכוללת צו מניעה + תביעה כספית, ובמסגרת זו גם בקשה לצווי מניעה מידיים.

הכלל הוא שנות חייו של המחבר ועוד 70 שנה. לדעתי אלו חלפו כבר.

מנסיון של משרדי עם תביעה משפטית בעניין כזה בדיוק, בהיעדר הסכם מפורש, הסוגיה תלויית נסיבות.

אענה עקרונית, מבלי להתייחס למקרה גופו. למקרה גופו יש לפנות ליעוץ פרטני ולהציג את האתר עם הפרסומים.
הצגת "חומר" ע"י אדם באתר אינטרנט כלשהו, אינה הופכת את האתר לבעלים של זכויות היוצרים, או כמתווך של החומר לאחרים. אף אם המציג לא ציין כי זכויות היוצרים שלו, זכויות היוצרים אינם אוטומטית של האתר. לפי חוק זכויות יוצרים דהיום, שניכנס לתוקף לפני כשנה, זכויות היוצרים הן של היוצר, כפוף להסכם בין הצדדים, במפורש או במשתמע. גם תקנון אתר יכול להיות הסכם כזה, אך לגבי העברת זכויות יוצרים, או שימוש בהן, או משמעות פרסום באתר, צריך בד"כ שיהיה הסכם מפורש.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים