פורום זכויות יוצרים

תקופת ההגנה על זכויות היוצרים הן חיי היוצר ועוד 70 שנה. אם התקופה הזו חלפה, ניתן לעשות שימוש חופשי.

צריך להיזהר שלא מדובר במקרה בציטטה שמקורה במחבר ספר הציטטות עצמו ורק מיוחסת לאדם אחר לכאורה. במקרה כזה יש לספור את תקופת ההגנה לפי מחבר ספר הציטטות.

ליסה שלום,
ככלל, רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו.
נהוג להחתים משקיעים פוטנציאליים על התחייבות לסודיות, וכך ליצור התחייבות חוזית של הצד השני שלא לעשות שימוש ברעיון (ההגנה החוזית הזו "חלשה" יותר לכאורה מההגנה הקניינית המוקנית על ידי דיני הקניין הרוחני).

הילה שלום,
פונט הוא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. הפרת זכויות יוצרים בפונט יכולה לגרור חובת תשלום פיצויים ואף פיצויים לא הוכחת נזק (עד 100,000 ש"ח להפרה).
ישנם אתרים דרכם אפשר לרכוש רשיונות שימוש לפונטים ושם גם ניתן לברר מחירים.

שכחתי לציין את שם הפונט : ROUGHEDGE
תודה

דורון שלום רב,
על המפרסם תמונות באינטרנט חלה חובה שלא לעשות כן לגבי תמונות המפרות זכויות יוצרים, קרי תמונות שאינן שלו, או תמונות שלא קיבל אישור מפורש ובכתב מבעליהן לעשות כן.
במקרה שבעל האתר מעלה אותן בעצמו ממי שאינו בעל זכויות כדין בתמונות, שני הגורמים הם חוליות בשרשרת ההפרה, והאחריוטת שלהם היא ביחד ולחוד.
במקרה של אתר המספק במה בלבד, הרי שכיום יש אחריות ברורה לגבי מי שפרסם בפועל, והמגמה להחיל אחריות גם על מי שנספק במה כזו הולכת וצוברת תאוצה. בארה"ב המגמה הזו מפותחת יותר, ועל בעל אתר כזה (דגמת איביי), לקבל התחייבות בכתב ממי שמעלה את החומרים כי אין בהם הפרה, וכן לבצע בדיקה בפועל כי כך הם פני הדברים.
המסמך שצרפת אינו בר בדיקה בפורום זה, כיוון שהפורום אינו מספק יעוץ משפטי לגבי עובדות קונקרטיות.

אנסה לחדד את השאלה על מנת לקבל תשובה, מה שאני שואל בעצם זה :
1) אם אני מקבל אישור כדין על זכויות יוצרים ואישור לפרסם יצירה ובסוף מתברר שהאדם אינו בעל זכויות יוצרים האם אני כמפרסם אחראי ?
2) אם אישור כדין נחשב רק לחתימה על מכתב "פיזי" או שגם משלוח אימייל נחשב אישור ?
אם הפורום אינו המקום לשאלות אלו אשמח לדעת.

תודה

כוכי שלום,
שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן. דהיינו, שימוש מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
כדאי גם לשים לב לתנאי שימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

שלום מור,
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מומלץ להתייעץ עם עורך פטנטים על מנת לבדוק את הפטנטביליות בפועל.
באשר למשקיעים - זו שאלת מיליון הדולר (תרתי משמע). הייתי מתחיל את הבירור אצל המדען הראשי במשרד התמ"ת ומתקדם משם (אולי תוכל לקבל מענק...). אפשר גם לבדוק מול מט"י (מרכז טיפול יזמות).

יעקב שלום,
רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים.
אומנם אין הגנה קניינית (זכות יוצרים), אבל ניתן ליצור הגנה חוזית בדרך של החתמת הצד השני על התחייבות לסודיות.
בהצלחה.

שלום רחל,
השאלה היא מתחום הפגיעה בפרטיות ולשון הרע ולא בהכרח קשורה לזכויות יוצרים.
מכל מקום, לפי חוק לשון הרע - לשון הרע הינו, בין היתר, דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

לפי חוק הגנת הפרטיות - לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו. פגיעה בפרטיות לפי החוק היא, בין השאר, פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
שני החוקים דורשים, כי הפרסומים עלולים להשפיל או לבזות ואין צורך בהוכחה כי השפילו או ביזו בפועל, כאשר המבחן הוא אובייקטיבי, מבחנו של האדם הסביר.
הנפגע אף יכול, בנסיבות מסויימות, לתבוע פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק.
מאידך, למפרסם יכולות לעמוד הגנות שונות כמו עניין לציבור, תום לב, חוסר ידיעה על הפגיעה וכו'.
צריך איפוא לבחון את נסיבות המקרה ובהתאם לקבל החלטה באשר לצעדים שיש לנקוט.

יאיר שלום,
ככלל רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא אופן הביטוי שלהם.
מאידך אם מדובר על אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מטבע הדברים אם הרעיון/אמצאה מועילים לחב' הסלולאר ניתן למוכרם לחב' הסלולאר. טרם הצגתם אפשר לנסות ולהחתים את נציגי החב' על התחייבות לסודיות. כמובן שאם כבר נרשם פטנט (הליך יקר וארוך כשלעצמו) אז גם אם לא נחתמה התחייבות לסודיות יתקשה מי שאינו בעל הפטנט לעשות בו שימוש.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום או עם עורך פטנטים לבי מהות הרעיון/האמצאה.

שלום נאוה,
גם על עיתונים וירחונים יש זכויות יוצרים. כך גם ביחס לתמונות שער.
זה אומר שהעתקתם - למעט מס' חריגים שאינם רלבנטיים כאן - תהווה הפרה של זכויות יוצרים ללא קשר לאופי, גודל או צורת העתקה.
אומנם בעל זכות יוצרים אינו זכאי למנוע שימוש או שיווק של היצירה המוגנת אם היצירה נרכשה כדין ממנו או ממורשה מטעמו (דבר זה מכונה "מיצוי זכויות") - אך ספק אם טענת "מיצוי זכויות" חלה על העתקה מקטינה של היצירה (להבדיל משימוש "רגיל" ביצירה).

שלום רב,
לרוב ניתן לרכוש רשיונות לשימוש בזכויות ביצירה מארגוני יוצרים/מבצעים (דוגמת אקו"ם או אשכולות). ארגונים מעין אלה מטפלים גם ביצירות זרות.
התמלוגים משולמים לארגון והוא מעביר אותם ליוצר/אומן.

שלום רפאל,
הייתי מתחיל באתר משרד המשפטים. תמצא שם הסברים ומאמרים:
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Hakdashot/HekdeshimZiburim/

שלום גדעון,
איני מכיר מחירון לעניין זה.
המחיר נגזר מטבע הדברים מהפופלריות של הספר ומהיכולות של הצדדים במו"מ. בד"כ הוצאות הספרים הגדולות יותר קשוחות...

שלום יניב,
יש אינספור פסקי דין אבל צריך לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה הנוכחי כדי "להתאים" לו פסק דין.
הייתי מציע להתחיל בהוראות חוק זכויות יוצרים כדי לגבש אסטרטגיית הגנה - אולי שימוש הוגן או תום לב (למרות שהרף להגנת תום הלב הוא מאוד גבוה ולא נראה שמכירת דיסקים צרובים היא שימוש הוגן).
אפשר אולי לטעון שהנסיבות מצדיקות פסיקת פיצוי נמוך בגין ההפרה.
אם אין הגנה טובה, כדאי לשקול פשרה עם התובע.

שלום רוני,
מותג כשלעצמו אינו מונח משפטי. יחד עם זאת סימן מסחר (רשום או מוכר היטב - דהיינו כזה שהציבור הרלבנטי מזהה אותו עם יצרן מסויים או עם מוצר מסויים) הם מונחים משפטיים. ככלל, סימן מסחר מקנה לבעליו זכות לשימוש ייחודי. אדם אחר שירצה לעשות שימוש בסימן זה יצטרך לקבל היתר/רישיון מבעל הסימן. בד"כ היתר/רישיון עולים כסף. הסכום נקבע לרוב במו"מ.
כן יתכן ששימוש במוניטין של אחר יעלו לכדי עוולה מסחרית ונזיקית. גם למוניטין יש ערך כלכלי, ושימוש בהם מחייב את אישור הבעלים.
בד"כ בהסכמים בעניינים הנ"ל נקבעת התמורה, היקף השימוש המותר, זכויות הבעלים אל מול זכויות הזכיין בכל הנוגע לשימוש, תקופת ההסכם וכו'.
כדאי להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום בכל הקשור לניסוח הסכם שיסדיר כראוי את זכויות הצדדים וימנע אי הבנות (ותביעות לפיצויים בהמשך...).

למשל, אם אני מצלמת את הציור כשהוא חתום בשמי, וגם מצטלמת על ידו, ואז שולחת את התמונות לעצמי בדואר רשום - האם זה מספיק כדי להוכיח את זכויות היוצרים שלי?

שלום עידית,
כדאי לפנות לעו"ד העוסק בזכויות יוצרים ולאמת מולו את האוריגינלים, ואף לחתום בעניין זה על תצהיר. ניתן אף להשאיר אצל העו"ד צילום מאומת של היצירות. הדבר יסייע בעתיד, אם וככל שתתעורר שאלה של בעלים ראשון. עניין זה אינו יקר במיוחד, אך כדאי לסגור מול עוה"ד הספציפי.

שלום דני,
הדבר בהחלט אפשרי מבחינה חוקית. יש לעגן את הדברים בחוזה מסודר וברור. מומלץ מאוד להסתייע בעו"ד שבקיא בתחום שכן נראה שלא מדובר על חוזה פשוט.
לתשומת ליבך, ככל שמדובר על סימן מסחר רשום של היצרן, הרי שלפי פקודת סימני מסחר רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (דהיינו, בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם. אלא שלא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה במרשם לפי הוראות הפקודה, ורשאי רשם סימני מחסר לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו.
כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן. זה אומר שלבעל הרשות - ולא רק לבעל הסימן - יש זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מפר בסימן.

שלום יגאל,
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 קובע כמה עוולות שיכולות להיות רלבנטיות (בכפוף לסייגים שלהלן):

1. גניבת עין
(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

2. תיאור כוזב
(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב).
(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.

3. התערבות לא הוגנת
לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

יחד עם זאת יש לזכור, שלפי ס' 4 לחוק - החובות יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.

מכל מקום, יש לבחון את הנסיבות המלאות (מה בדיוק פורסם, היכן, על ידי מי וביחס למי) ולקבל החלטה איזו מהעוולות - אם בכלל - מתאימה לעניין.

יתכן שהפרסומים יהוו לשון הרע מצד המפרסם ולא בהכרח עוולה מסחרית - גם זה עניין שצריך לבחון לפי הנסיבות הספציפיות של הפרסום.

לאחר קביעת העוולה ניתן לפנות למפרסם ולדרוש לחדול מפעילות מסויימת, התנצלות, פרסום הבהרה, פיצוי וכו'. בנסיבות מסויימות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. כמו כן, חלק מהעוולות מקימות זכות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק.

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם עו"ד על מנת להחליט איזו עוולה רלבנטית.

שלום רב,
ככלל, על פי פסיקת בית המשפט העליון, פרסומת השוואתית על ידי מתחרה, בה נעשה שימוש בסימן מסחר של אחר אסורה. יש אמירות שמהן ניתן להבין שבנסיבות מסויימות ובדרך של פרשנות משפטית בית המשפט אולי ירשה זאת, אך זאת בכפוף לכך שההשוואה תהיה מבוססת עובדתית והיא לא תשמש ככלי לניגוח לא הוגן של המתחרה (זה המצב בארצות הברית, באירופה ובחוק האנגלי). מכל מקום, היחס בין פרסומת השוואתית לבין הפרת סימן מסחר, טרם הוברר סופית בפסיקה בארץ.

מאידך, שימוש בסימן מסחר כדי לתאר את הטובין/שירותים של בעל הסימן - שלא במסגרת פרסומת השוואתית (כגון ציון השם פולקסווגן על גבי מוסך הנותן שירות למכוניות אלה) - יהיה מותר, ובתנאי שהשימוש בשם המסחר הכרחי, אינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים, וכן בתנאי שהצרכן אינו עלול לטעות ולחשוב כי השירות או הטובין ניתנים בחסותו של בעל השם המסחרי. בהיקש ניתן לטעון שהאמור חל גם על ביקורת השוואתית של מוצרים (שלא על ידי מתחרה).
בכל מקרה כדאי לבדוק לגופו של עניין כל ביקורת וביקורת ואת אופן הצגת המוצרים/סימניהם.

שלום שחר,
תוכנה - כמו כל יצירה אחרת - מוגנית בזכויות יוצרים, ולרוב הקבצים הנלווים לה מוגנים אף הם בזכויות יוצרים, ואין לעשות בהם שימוש שבעל הזכויות לא הרשה אותו. כדאי לבדוק ברשיון התוכנה (בא בנפרד או כחלק מהתוכנה או שניהם גם יחד) מה השימושים המותרים בתוכנה שרכשת או בחלקיה.

שלום גיא,
זכויות יוצרים קיימות ביצירות שונות (כגון ספרים, תוכנות מחשב, סרטים וכו'). כתיבת תסריט בהתבסס על חיים של מישהו לא בהכרח תהווה הפרה של זכויות יוצרים, שכן אין מדובר על יצירה. יחד עם זאת, הדבר עלול להוות פגיעה בפרטיות או לשון הרע.

לעניין הדין בקנדה - כדאי להתייעץ עם עו"ד קנדי.
בהחלט יתכן גם, שארגוני יוצרים/אמנים קנדיים מגנים גם על יצירות ישראליות (כפי שארגונים ישראליים מגינים גם על יצירות בחו"ל).
בכל מקרה, העובדה שמדובר על זכויות יוצרים של ישראלי אינה אומרת שניתן להפר אותן מחוץ לישראל.

שגיא שלום,
זכויות יוצרים נלוות לכל יצירה מקורית. גם אם לא מצויין בבירור על גבי תקליטור שקיימות זכויות יוצרים, אין זה אומר בהכרח שהן לא קיימות. זכויות היוצרים מוקנות ליוצר מכוח החוק. לפיכך, סביר להניח שהיצירות שאתה משמיע מוגנות בזכויות יוצרים והשמעתן ללא רישיון (או אפילו צריבתן) מהווה הפרה של זכויות יוצרים.
מרבית היוצרים והאמנים מאוגדים בארגוני יוצרים ואמנים - כדוגמת אקו"ם ואשכולות - ועל כן מומלץ לפנות לאיגוד ולבקש רשיון לעשות שימוש ביצירות שבהן האיגוד מטפל.
את המחירים תוכל לבדוק מול הארגונים עצמם.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

סעיף 11(ב) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב, 1972 קובע כי דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם אינו כשיר לרישום כסימן מסחר.

מקווה שעזרתי.