פורום זכויות יוצרים

שלום איילה,
גם על עיתונים יש זכויות יוצרים. כך גם ביחס לתמונות שבהם.
זה אומר שהעתקתם - למעט מס' חריגים שאינם רלבנטיים כאן - תהווה הפרה של זכויות יוצרים.
כמו כן, עשיית יצירה נגזרת ללא רשות מבעל הזכויות מהווה הפרה של זכויות יוצרים. עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת.
אומנם בעל זכות יוצרים אינו זכאי למנוע שימוש או שיווק של היצירה המוגנת אם היצירה נרכשה כדין ממנו או ממורשה מטעמו (דבר זה מכונה "מיצוי זכויות") - אך ספק אם טענת "מיצוי זכויות" חלה על שימוש שאינו "השימוש" הטבעי לשמו נרכשה היצירה אלא לשם שילובה ביצירה אחרת.
בנסיבות מסויימות הדבר אף יכול לעלות לכדי עשיית עושר ולא במשפט.

שלום יאנה,
אם בקובץ מתקיים רכיב של מקוריות הרי שאפשר לראות בו יצירה מוגנת. על פי הדין המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. "עובד המדינה" - לרבות חייל, שוטר וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.

אם הדיסקים נצרבו ללא רשות/רישיון הרי שמדובר על הפרת זכויות יוצרים.

שלום יאיר,
ככלל היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. יחד עם זאת, זכות יוצרים ניתנת להעברה/מכירה. לאחר ההעברה/המכירה היוצר חדל להיות בעל זכות חומרית ביצירה (אך לא בעל הזכות המוסרית - ראה למטה).
בד"כ לשם העברת זכות יוצרים נדרש מסמך כתב, אם כי מפסיקת בתי המשפט (הן בתחום הקניין הרוחני והם בתחומים אחרים) ניתן להסיק כי דרישת הכתב לא תהווה בהכרח תנאי בלעדיו אין להעברת זכות יוצרים (גם אם קיימת דרישה לכתב בחוק).
במקרה שהצגת מתעוררת השאלה הבאה - האם חברת הביטוח קיבלה לידיה/רכשה את הזכויות ביצירה - אם כן, הרי שהיא רשאית לעשות בה שימוש כאילו היתה בעלת הזכות (בכפוף לסייג המפורט למטה); או שמא חברת הביטוח קיבלה/רכשה את היצירה כחפץ (אולי לצרכי הצגה בלבד) ללא שהועברו לה הזכויות - אם זה המצב, הרי שחלות מגבלות על השימוש שמותר לעשות ביצירה (העתקתה וכדו').
בכל מקרה - העברת הזכות החומרית ביצירה אינה מעבירה בהכרח גם את זכותו המוסרית של היוצר - דהיינו, את הזכות ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין, וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא יעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
הזכות המוסרית עומדת איפוא ליוצר גם אם מכר/העביר את הזכויות החומריות ביצירתו לאחר.
בגין הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית ניתן לתבוע פיצוי כספי ובכלל זה פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ש"ח. כן ניתן לבקש צו מניעה וסעדים נוספים.

עפ"י רוב במוסדות אקדמיים ישנו תקנון קניין רוחני, או תקנון כללי ובו התייחסות לעניין זה.
יש לבחון את האמור בו.

תקופת זכויות היוצרים הינה ימי חיי המחבר + 70 שנה. גם אם המחבר הלך לעולמו בשנות ה- 70, זכויות היוצרים עדיין בתוקף.
התרגום הוא יצירה נגזרת, והזכויות שייכות אף הן למחבר.
יכול שהמחבר העביר את זכויותיו או חלקן להוצאה לאור.

אתחיל מהסוף: הדבר תלו בהסכם בינכם...
אפרט מושגים תחילה, ואח"כ אתייחס להיבט החוזי.

מושגים:
הואיל והשאלה היא בנושא אדריכלות, יש לעשות הפרדה בין 3 מושאים לזכויות: 1) קובץ העבודה, 2) התוצר המודפס של קובץ העבודה, ו- 3) מודל שייבנה עפ"י התכנון. שתי היצירות הראשונות נחשבות לפי החוק ליצירות ספרותיות, והשלישית הינה יצירה אדריכלית, שלא לגביה נשאלת השאלה.

התוצר המודפס הינו יצירה נגזרת של קובץ העבודה, לפי סע' 16 לחוק זכות יוצרים 2007:
עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד

ההיבט החוזי:
אם הוסכם בינכם כי המזמין יקבל את הקובץ, זכותו לקבל גם את התוצר המודפס. משאלתך נראה לי שלא זה המצב.

אם הוסכם על קבלת תדפיס, אין זכות אוטומטית לקבלת הקובץ, כיוון שהתדפיס נחשב יצירה נגזרת של הקובץ אך לא להיפך.

אם הנושא לא ברור, יש להיזדקק לפרשנות סעיף 35 (א) לחוק זכות יוצרים 2007:

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

בפרשנות סעיף זה יש לקחת בחשבון שמדובר בשתי יצירות כאמור (הקובץ/ההדפס). כל יצירה עצמאית, אף שהשניה נגזרת של הראשונה.

מקווה שסייעתי.

רוני שלום,
במישור הקניין הרוחני - רעיון אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק דרך ביטויו. ככל שדרך הביטוי של הרעיון נוצרה לצורך עבודתך ובמהלכה, הרי שעל פי הדין מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
את שאלתך באשר לפיצויי פיטורין ואי תשלום משכורת עליך להפנות לפורום דיני עבודה.

שלום רונן,
ככלל, שימוש בסימן מסחר רשום בידי מי שאינו מורשה מהווה הפרה (אף ללא הטעיה). כן אסור שימוש בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו רשום, אם יש בשימוש הטעיה. הדין מגדיר שימושים אסורים נוספים בקשר לסימני מסחר רשומים/מוכרים היטב אבל האמור לעיל מהווה את הכלל.
אם הלוגו של החברה הנ"ל הוא סימן מסחר רשום או סימן מסחר מוכר היטב (אף אם אינו רשום) – ומשאלתך נראה על פניו שזה המצב - מומלץ להימנע מלעשות שימוש בסימן ללא רשות. ניתן במקום זה לציין על גבי המוצר "כאן יופיע לוגו" וכדו'...
קח בחשבון שיש פסיקה של בית המשפט העליון (פרשת "מועדון מנויי טוטו זהב"), בה נאמר שאומנם ככל שמדובר בסימן הזהה לסימן המסחר הרשום, אין הטוען להפרה נדרש להוכיח כי הסימן המפר גורם להטעית הציבור, אבל ספק אם בהעדר כל יסוד של הטעיה יש מקום להעניק לסימן המסחר הגנה כה רחבה. על בסיס אמירה זו ניתן היה לטעון תיאורטית שהמוצר שלך - אשר נשלח בתפוצה מצומצמת רק למנהלי החברה - לא מהווה הפרה שכן הוא ממילא אינו מטעה אותם. יחד עם זאת, האמירה הנ"ל של בית המשפט העליון נאמרה כהערת אגב והיא אינה מהווה הלכה מחייבת.

שלום מיטל,
חוק זכות יוצרים קובע, כי על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות שונות שעניינן הפרה ותרופות וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם.
מכל מקום, יש לבדוק באופן פרטני מה בדיוק ההפרות הרלבנטיות ולפי זה לקבל החלטה קונקרטית.

שלום רננה,
איור של יצירות ספרותיות יכול לעלות לכדי עיבוד של היצירות הללו. בעיקר כך אם חלק מהותי מהיצירה עובר ממימד מילולי למימד חזותי.
עיבוד של יצירה מקורית מהווה יצירה נגזרת של היצירה המקורית. חוק זכויות יוצרים קובע, כי הזכות הבלעדית לעשות יצירה נגזרת נתונה ליוצר.
דהיינו, עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון עיבוד, אסורה ללא הסכמת היוצר של היצירה האחרת.
מכל מקום, אין מניעה ליצור איור שאינו מבוסס באופן מהותי על יצירה מקורית אחרת אלא רק על רעיון כללי כלשהו.

עמרי שלום,
על פי הדין, ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
דהיינו, יש להסדיר בהסכם את העברת הזכויות אליך או את היקף השימוש שלך בזכויות בדרך של רישיון.
כדאי גם לנסות ולהסדיר את אופן איזכור שמו של היוצר על גבי היצירה ואת אופן השימוש בה, אם כי צריך לזכור, שליוצר יצירה שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית (דהיינו, ששמו ייקרא על יצירתו וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי, הכל בכפוף למס' סייגים).
הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

שלום ירדן,
ניתן להגיש שרטוט בצבע, אולם לא תינתן הגנה לצבע.
לא ניתן להגיש מדגם שעליו כיתוב. מגיש המדגם יתבקש להוריד את הכיתוב מהמדגם, ובודאי שלא תינתן הגנה.
כאשר מוגש המדגם, נקבע נוסח ויתור ספציפי לכל מדגם אשר נקבע על ידי הבוחן.
לפרטים נוספים אני מציע לך לעיין באתר של מח' המדגמים ברשות הפטנטים.
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/Midgamim/

אלון שלום,
על מנת שאוכל להשיב באופן ממוקד, אשמח אם תוכל להבהיר - האם במונח "קודים" אתה מתכוון למעשה לתוכנות מחשב?
האם גולש שמעלה קוד לאתר שלך מעביר אליך את הזכויות בקוד?
האם כיום מופיעים באתר שלך תנאי שימוש?

יעקב שלום,
אשמח אם תוכל לפרט עוד על הנסיבות - על איזה מוצרים מדובר? האם יכול להיות שהמכתב מתייחס בעצם לסימן מסחר רשום ולא בהכרח למדגם רשום?
תודה,
גיא

שלום טליה,
משמעות המונח Droit de suite בצרפתית הינה "זכות עקיבה". מדובר בד"כ על זכות לקבל תמורה הולמת העומדת לאמנים וליורשיהם במקרה של מכירת יצירה בידי צד ג'.
סוגיה זו מוסדרת במס' מדינות אירופאיות ובמסגרת דירקטיבה של האיחוד האירופי.
מומלץ להתייעץ בעניין עם עו"ד מומחה לדין המדינה שבה ברצונך לממש את הזכות. ניתן למצוא עו"ד כזה באמצעות האינטרנט.

שלום דורון,
מי שזכות היוצרים שלו נפגעה רשאי לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק של עד 100K ש"ח.
במסגרת קביעת גובה הפיצוי ביהמ"ש בוחן - בין היתר - גם את הנזק שנגרם לתובע וגם את הרווח שהפיק הנתבע, הכל לפי הערכת ביהמ"ש.
ניתן גם לתבוע פיצוי בגין נזק בפועל, אותו צריך יהיה להוכיח.

שלום,
זכות יוצרים ביצירה היא, בין השאר, הזכות הבלעדית לביצוע פומבי. שימוש ביתי אינו פומבי.
במקביל צריך לזכור, שטביעת יצירה על גבי קלטת/תקליטור לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים או מבצעים.
יתכן שבנסיבות מסויימות שימוש ביתי יעלה גם לכדי שימוש הוגן.

דניאל שלום רב,
יש לבחון את הפרסום הבלתי נכון דרך עיניים של שני גורמים:
הגורם שהיוה מקור עובדות האמת מחד, והגורם אליו מתייחסות התוצאות מאידך.
איני מכיר את עובדות העניין, ולכן אפשט בדוגמא: מכון סקרים שפרסם תוצאות סקר כגון על חנויות או בעלי מקצוע כלשהם, וגורם X שפרסם את הסקר עם עובדות בלתי נכונות (ויתכן שאף בהתייחס לחנות/בעל מקצוע מסויימים).

בהתייחס למכון הסקרים: פרסום הסקר עם עובדות בלתי נכונות ע"י X, פוגע בזכויות היוצרים של המכון, ויתכן שבזכויות המוסריות לשלמות היצירה. אם לא ניתן קרדיט למכון הסקרים, זו גם הפרה של זכויות מוסריות גם בהקשר זה. סילוף התוצאות עלול לגרום בנסיבות מסויימות ללשון הרע, פגיעה במוניטין ודילולו. גם עילות עשיית עושר ולא במשפט, והפרת חובה חקוקה (יתכן שיותר מאחת) יכול שיהיו רלוונטיות לעניין זה.

בהתייחס לגורמים שאליהם התייחס הסקר (חנויות/בעלי מקצוע או כד'), עילות רלוונטיות הן לשון הרע, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, ואולי פגיעה בפרטיות.

יתכן שיש הקשרים נוספים, ויתכן שלא כל האמור לעיל רלוונטי. תלוי בעובדות הקונקרטיות של הענין.

אין מניעה להקמת מיזם מתחרה באותו נושא, כלפי אותו קהל יעד. זהו עיקרון השוק החופשי.

החריג הוא שאין להפר זכויות קניין רוחני (כגון העתקת תכנים מהאתר) ואין להתחרות באופן בלתי הוגן (ובכללל זה להימנע מיצירת חשש אצל לקוח סביר כי העסקים קשורים זה לזה - גניבת עין).

יתכן שיש אתגר לענות בו.
עקרונית, לפי סעיף 132 לחוק הפטנטים, אמצאה של עובד במהלך ועקב עבודתו אצל מעסיקו הינה אמצאה שהקניין בה קם למעסיק, ולא לעובד, ומשום כך היא מכונה אמצאת שירות.

נוסח הסעיף:
"(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן - אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד".


יש לבדוק אם התנאים הנ"ל חלים בעניינך.

לאה שלום,
רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים, אך דרך ביטויו כן.
דהיינו, הרעיון לקורס אינו מוגן אך שקפים, מערכי שיעור וכו' כן.

שלום,
זכות יוצרים מתקיימת ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית וכדו'. ליוצר של יצירה כאמור, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר, בין היתר, כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין.
ככל שמה שכתבת עולה לכדי יצירה מקורית כאמור הרי שיש לך זכות יוצרים במה שנכתב. אם נעשה שימוש ביצירה ללא שניתן לך קרידט הולם הרי שהדבר עולה לכדי הפרת זכותך המוסרית ביצירה.
קח בחשבון שאם מדובר על רעיון גרידא (ולא על יצירה) הרי שרעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים אלא דרך ביטויו.

***צונזר ע"י מערכת- קישור לאתר מסחרי בניגוד לתקנון אתר הפורמים המשפטיים***

זו הפרת הזכויות.

ככל ששאלתך מתייחסת ליכולת האכיפה של זכויות יוצרים במדינת אוייב או במדינה שרשויות החוק בה אינן פועלות להגנה על זכויות יוצרים - הרי שבהחלט קיים קושי לאכוף זכויות. ככל שמדובר על מדינת אוייב, אולי ניתן יהיה לעשות כן באמצעות גורם מקומי שימונה כשלוח או שלו יועברו זכויות היוצרים.

שלום מיקה,
לשאלתך הראשונה – על פי החוק:
- היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. אם שניים יצרו יצירה יחדיו, הרי ששניהם הם הבעלים המשותפים. בד"כ, ככל שיש בעלות משותפת ואלא אם הוסכם אחרת היא משתרעת על פני חלקים בלתי מסויימים ביצירה.
- המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.
- מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
- ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
- ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

לשאלתך השנייה – לפי פסיקת בתי המשפט, תמורה המוזכרת בהסכם ולא מצויין האם היא כוללת מע"מ אם לאו – בד"כ רואים אותה ככוללת מע"מ. אם מדובר על הסכם בע"פ יש לבדוק מה הוסכם בין הצדדים לפי נסיבות העניין.

לשאלתך השלישית – לפני החוק משנת 2007 חל החוק המנדטורי משנת 1911 על תיקוניו ביחד עם הפקודה. החוק מ- 1911 בוטל על ידי החוק מ- 2007 (למעט חריגים הקבועים בחוק מ- 2007 בעיקר לגבי פעולות ויצירות שנעשו/נוצרו – לפי העניין - לפני החוק החדש). חלק קטן מהפקודה נשאר בתוקף.
לפי החוק הישן, יכול היה בעליה של זכות יוצרים ביצירה להעביר את זכותו, כולה או מקצתה, אם בדרך כלל או בהגבלות, ואם למשך כל תקופת זכות היוצרים או לכל חלק ממנה, עפ"י רישיון. כל העברה או נתינה כאלה חייבו מסמך בכתב. החוק החדש קובע דין דומה.