פורום זכויות יוצרים

שלום ריקו,
יש לבחון האם הדבר עולה לכדי הגרלה (ככלל עריכת הגרלות אסורה בחוק). כן יש לבדוק האם ניתן לקבל היתר לעריכתה לפי ההיתר הכללי לעריכת הגרלות.
http://www.finance.gov.il/hag.htm

שלום,
בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הרשקו נ' אורבך (ע"א 23/81) - קבע בית המשפט העליון, בין השאר, כי השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מן היצירה המוגנת, היא שאלה שבעובדה ושל דרגה, והתשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מיכאנית של מספר מלים או שורות, הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מן היצירות בכללותן.
היקף ההפרה (עלון של עסק קטן בתפוצה מצומצמת או של עסק גדול בתפוצה ארצית) לא משנה לעניין עצם ההפרה, אך יכול לעיתים להשפיע על גובה הפיצוי שיפסק לתובע שזכותו הופרה.

שלום מיטל,
הנושא מוסדר בדין:

כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א-1971

בתוקף סמכותה לפי סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:


1. הגדרות

בכללים אלה -

"חומר ארכיוני" - כל מסמך שבידי עורך דין עקב טיפולו בענין לקוחו, בין שערך אותו ובין שנמסר למשרדו;

"מסמך" - כל כתב על גבי נייר או על גבי חומר אחר וכל תרשים, דיאגרמה, מפה, סרט של רשמקול או תצלום, העשויים לשמש ראיה.


2. תקופת השמירה [תיקון: תשל"ב, תשנ"ד]

כל עוד לא הוסכם אחרת בכתב בין עורך הדין לבין לקוחו, לא יהא עורך הדין חייב לשמור על החומר הארכיוני שלו יותר מחמש השנים הנמנות מיום סיום טיפולו של עורך הדין בענין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים בהם ייצג עורך הדין את הלקוח, לפי הענין -


3. שותפות עורכי דין

פורקה עורכי דין, חייב לפי כללים אלה בשמירת חומר ארכיוני של השותפות ממועד פירוקה ואילך אותו עורך-דין בלבד שלידיו נמסר החומר אגב הפירוק.


4. סייג לסעיף 2 [תיקון: תשנ"ד]

על אף האמור בסעיף 2 לא יבער עורך דין חומר ארכיוני אלא אם הציע לפני כן במכתב רשום שנשלח ללקוח או ליורשים, לפי הכתובת הידועה לעורך הדין באותה עת מהמסמכים שבידיו או הרשומה במינהל האוכלוסין לקבלו בחזרה, להעתיקו או לצלמו והלקוח או היורשים לא עשו אחד מאלה תוך המועד שנקבע בהצעה.


4א. ארכיונו של עורך דין שנתמנה ממונה על עניניו המקצועיים [תיקון: תשנ"ד]

הוראות הפרק השביעי א' לחוק יחולו גם על הטיפול בארכיונו של עורך דין כמשמעותו בסעיף 89א(א) לחוק.


5. סייג לתחולה

כללים אלה יחולו על צוואות ועל מסמכים אחרים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש או מכללא, בשביל הלקוח או בשביל אחר.


6. הוראות מעבר

כללים אלה יחולו על חומר ארכיוני שבידי עורך דין ביום תחילתם.


7. תחילה

תחילתם של כללים אלה היא כתום חודש מיום פרסומם ברשומות.


8. השם

לכללים אלה ייקרא "כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א-1971".


נתאשר.


כ"א בתמוז תשל"א (14 ביולי 1971)



י' רוטנשטרייך
יושב ראש המועצה הארצית
של לשכת עורכי הדין
יעקב ש' שפירא
שר המשפטים

שלום רב,
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
בכל מקרה, הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה והיא נשארת בידי היוצר (אם כי הוא יכול להתחייב שלא לממשה).
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר - (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
כלומר, לא כל שינוי ביצירה עולה לכדי פגיעה בזכות המוסרית, אלא רק כזה הפוגע בכבודו או בשמו של היוצר.

שלום צלמונה,
בפורומים בד"כ שמורה למנהל הפורום זכות נרחבת למדי לערוך/למחוק הודעות גולשים. הדבר מוסדר לרוב בתנאי השימוש, אך לא בהכרח. לפיכך, לא כל עריכה/מחיקה עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים.
יחד עם זאת העריכה/מחיקה צריכה להתבצע במסגרת תנאי השימוש ו/או המוסכם עם הגולשים (במפורש או מכללא). כמובן שמנהל הפורום צריך להימנע מלשון הרע.
לפי חוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

שלום אלי,
שינה על זכויותיך עלולה לפגוע בסיכוייך לקבל צו מניעה לעצירת ההפרה וכן עלולה להקטין את הפיצוי שיפסק לך. ככל שהדבר נעשה בכוונה כדי "לנפח" תביעה, הרי שהדבר אף מהווה חוסר תום לב.

שלום ענבר,
צריך לבדוק האם אין איסור על צילום במהלך האירוע (איסור כזה יכול להיות מוטל בין השאר בכניסה או במהלך מכירת הכרטיסים).
באשר לצילום אדם ברחוב - יש לבחון את נסיבות הצילום.
מכל מקום, בד"כ חל איסור על פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו. כמובן שחל גם איסור על צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.

שלום שי,
אין מניעה לעשות שימוש ברעיון של אחר, אך אסור להעתיק את אופן הביטוי של הרעיון. דהיינו - אתה יכול ליצור בעצמך דף צביעה של רכבת (רעיון) אך העלאת דף צביעה של רכבת שמישהו אחר צייר עלולה לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים.
שימוש במותגים יכול לעלות גם לכדי הפרת סימן מסחר.
בנסיבות מסויימות הפרות יכולות לעלות גם לכדי עוולות מסחריות ועשיית עושר שלא כדין.
העובדה שאחרים מעתיקים או מפירים זכויות אינה מכשירה בהכרח את העתקות או את ההפרות.
ניתן כמובן לרכוש רשיונות שימוש מבעלי הזכויות.

שלום רועי,
צריך לבדוק לפי היצירה ומקום השידור וכן האם יש הסכמות ספציפיות עם המשדר.
בד"כ מקבלי התמלוגים הם אלה שעסקו ביצירת השיר או מבצעיו.
לרוב התמלוגים משולמים באמצעות ארגון יוצרים או מבצעים, אך לא בהכרח.

שלום משה,
צריך לבחון את המקרה לגופו אבל באופן כללי קיימת הגנה לא רק מכוח דיני הפטנטים אלא גם מכוח דיני המדגמים, דיני זכויות יוצרים, דיני עוולות מסחריות, דיני עשיית עושר ונזיקין. באשר לחומר הפרסומי - יתכן שקיימת הגנה גם מכוח דיני סימני מסחר. כאמור, צריך לבדוק את המוצר ואת המקרה לגופו של עניין כדי להחליט.

אם מדוברבהעתקת רעיון, עקרונית זה מותר, בכפוף לחוק. כך למשל, אסור להעתיק תכנים, אסור ליצור חשש שלקוח ממוצע יחשוב שיש קשר בין האתרים (גניבת עין) וכו'.

לפי הפסיקה האחרונה בחו"ל זה אפשרי, אך היא יכולה להשתנות. בארץ המצב המשפטי אינו החלטי.

לא ניתן להמליץ כאן על ספרים. ניתן לבדוק בספריית אריאלה או בהוצאות ספרים משפטיות.

יש לבחון אפשרות לפטנט ו/או מדגם לאור הרעיון הקונקרטי.

אולי תרגום המונח הוא "חוק הבידור" אך אין כזה בישראל.

אם שם העסק האחר שמצאת כבר צבר מוניטין כסימן מסחר מוכר היטב, אז את לא יכולה. כך גם אם יהיה קיים חשש להטעית לקוחות כי לכאורה קיים קשר בין העסק שלך לעסק האחר.

ביצירה מושמעת ישנם רבדים שונים של זכויות נפרדות: זכויות יוצרים לגבי המלל, הלחן, העיבוד. זכות מבצעים לכל אחד מהמבצעים של היצירה: לזמר(ים) ולנגנים. זכות יוצרים נוספת קיימת גם בהפקה של דיסק/תקליט של ההופעה. לכל יוצר/מבצע זכות משלו, לפי חוק זכות יוצרים, ו/או לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בהתאמה.

משה שלום,
ראשית יש לבחון האם המאגר מחוייב ברישום על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות. ככל שיש לרשום את המאגר, הרי שמדי שנה יש לחדש את הרישום באמצעות תשלום אגרה שנתית לרשם.
כל עוד הפניה לרשומים במאגר נעשית בהתאם להוראות הדין - כגון חוק הספאם או דיוור ישיר - הרי שאין מניעה לפנות.
על מנת לקבל תשובה פרטנית יש לבחון את סוג הפנייה ואת סוג המאגר.

שלום אלון,
בד"כ רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות קניין רוחני אלא רק אופן הביטוי שלהם.
אמצאה (להבדיל מרעיון!), בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
על אף האמור לא יוענק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.
יחד עם זאת, בהחלט יתכן שתיתנן הגנה מכוח דיני עשיית עושר, דיני עוולות מסחריות וכדו'.
צריך כמובן לבחון את נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

שלום יובל,
שימוש בדומיין או מניעתו מאחר כאשר הדומיין דומה או זהה לסימן מסחר יכול לעלות לכדי הפרה של סימן המסחר וכן לכדי עוולה מסחרית. בד"כ הסיומת של הדומיין אינה מעלה או מורידה לעניין זה.
כן נקבע, שהחזקת דומיין מפר ללא שיעשה בו שימוש אלא רק לשם מכירתו לבעל הסימן מקימה עילת תביעה לבעל הסימן.
צריך גם לזכור, שהחזקת דומיין ללא שימוש בו יכולה להוות כשלעצמה עילה לשלילתו ולהעברתו לאחר.
איגוד האינטנרנט הישראלי והעולמי מקיים מנגנון להכרעה בסוגיות הללו ( www.isoc.org.il ), אך כמובן שניתן לבקש סעד גם מביהמ"ש.

*** ההודעה נערכה על ידי מנהל הפורום - קישור מסחרי הוסר ***

אני מציע לך לקרוא את המאמר שכתבתי :
"סוגיית הבעלות על שמות מתחם, מאת עו"ד דורון תמיר" *** קישור מסחרי הוסר ***

המאמר מסביר ומנתח את הסוגיה בה אתם דנים כאן.
דרישת תום הלב חשובה ולכן ניראה שאם לבקשתם תמסור להם את הדומיין אין להם ולא תהיה להם עילת תביעה נגדך במיוחד אם אתה לא עושה בו כל שימוש (אפילו לא תיבת דואר).

בהצלחה.

הפיתרון הפשוט והפרקטי במקרה שלך הוא הפקדה נכונה של התסריט אצל עו"ד.

משה שלום,
על פי הדין היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. קוד תוכנה ועמודי אתר מהווים בד"כ יצירה לכל דבר ועניין.

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה - ונראה שזה המצב במקרה שלך - הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.

ככל שהמתכנת היה עובד שלך, הרי שמעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

שלום,
על פניו תצטרכי לנהל הליך בחו"ל, דבר שעלול להתגלות כיקר וכמסובך למדי.
אם למפר קיימת זיקה לישראל ניתן בנסיבות מסויימות לתבוע בארץ, אבל גם אז צריך לזכור שהמפר לא בהכרח ישתף פעולה עם ביהמ"ש ואת עלולה כמובן להיתקל בקשיים ובעלויות ניכרות בכל הקשור לאכיפת פסק הדין הישראלי בחו"ל.

הסכומים שציינת הן נומינליים, ולא עודכנו. לפיכך לא מעשי לדרוש ציפוי סטטוטורי על הפרת מדגם.
מן הראוי היה לעדכן את הפקודה, אך זה לא נעשה.