פורום זכויות יוצרים

שלום רב,
העובדה שהחברה פורקה אינה אומרת בהכרח ששמה והמוניטין הנלווים אליו וכן סימניה הינם הפקר. בהחלט יכול להיות שהם נמכרו/הועברו למאן דהוא. כמובן שקיימת השאלה האם בכלל קיימים מוניטין וסימנים מוכרים ביחס לחברה, לא כל שכן בחו"ל.
כדאי לבדוק עניין זה עם מפרק החברה.

שלום בנג'ו,
ככל שמדובר על יצירה מפרה, הרי שבנסיבות מסויימות גם אתה יכול להיחשב כמפר, במיוחד אם ידעת על ההפרה או לא נקטת באמצעים למניעתה. אתה יכול להיחשב כמפר גם בעצם העמדת היצירות לרשות הציבור.
תנאי שימוש/תקנון יכולים להוות אינדיקציה לפעולות שנקטת כדי למנוע הפרה ולתום ליבך, אך הם לא מבטיחים הגנה מוחלטת.
בכל מקרה, מומלץ שהאישור לתנאי השימוש יהיה אקטיבי (I ACCEPT), וכן להימנע מפרסום ללא רשות מבעל הזכויות של יצירות שאתה יודע/חושד שהן מפרות. אפשר גם להימנע ממתן במה לגולשים אנונימיים, כך שבמקרה של תביעה אולי יהיה "למי לחזור".

שלום שחר,
בנסיבות מסויימות ניתן לרשום סימן מסחר בינ"ל ולסימן זה יכולה להינתן זכות קדימה בישראל על פני סימנים מקומיים. יחד עם זאת, העובדה שסימן נרשם בחו"ל לא בהכרח תימנע את רישומו בישראל.
למידע מפורט ראה באתר משרד המשפטים במח' סימני מסחר - www.justice.gov.il.

שלום שירלי,
בגין הפרת זכות יוצרים זכאי בעל הזכות לפיצוי של עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. הוא יכול להוכיח נזקו ולזכות בפיצוי גבוה יותר.
בנסיבות מסויימות ההפרה יכולה להוות גם עבירה פלילית.

שלום טל,
רעיון כשלעצמו אינו מוגן אלא רק אופן הביטוי המסויים שלו. כך לדוגמא, צילום של חפץ יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים, אבל ניתן יהיה לצייר את אותו חפץ ישירות באותה זוית כמו הצילום.
באשר לשאלתך - עשיית יצירה נגזרת היא זכות יוצרים. עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת.
בנסיבות אלה בהחלט יתכן שציור של הצילום יעלה לכדי הפרה (צריך לבחון כמובן עד כמה הציור מתבסס על הציור).

שלום אלי,
ככל שמדובר על יצירה מפרה, הרי שבנסיבות מסויימות גם אתה יכול להיחשב כמפר, במיוחד אם ידעת על ההפרה או לא נקטת באמצעים למניעתה. אתה יכול להיחשב כמפר גם בעצם העמדת היצירות לרשות הציבור.
תנאי שימוש/תקנון יכולים להוות אינדיקציה לפעולות שנקטת כדי למנוע הפרה ולתום ליבך, אך הם לא מבטיחים הגנה מוחלטת.
בכל מקרה, מומלץ שהאישור לתנאי השימוש יהיה אקטיבי (I ACCEPT), וכן להימנע מפרסום ללא רשות מבעל הזכויות של יצירות שאתה יודע/חושד שהן מפרות. אפשר גם להימנע ממתן במה לגולשים אנונימיים, כך שבמקרה של תביעה אולי יהיה "למי לחזור".

שלום יסמין,
רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם. דהיינו, אם תפרסמי מאמר או ספר הרעיון כפי שיבוא לידי ביטוי ביצירה המוגמרת יהיה מוגן.
בהנחה שיש לך מאמרים שלא פורסמו, את יכולה להפקיד אותם אצל עו"ד דבר שיסייע לך להראות "ראשוניות" במקרה של העתקה ע"י מו"ל וכדו'.

שלום ירדן,
צריך לבחון את החוזה ביניכם כדי לספק בעניין זה תשובה. יתכן ותהיה לך עילה מכוח דיני עשיית עושר, אבל גם זאת רק אם יתברר שהעסק השני פעל שלא כדין.
תצטרכי גם להוכיח שההצלחה של העסק השני היא אכן בזכותך, דבר שיכול להיות קשה להוכחה.
מכל מקום, אם ההצלחה שלו בזכותך - הרי שברגע שתעזבי הוא יפסיד ובכך "יבוא על עונשו"... לא כך?!
אם הוא יעשה שימוש בשם שלך או יטעה ללקוחות להאמין שהוא קשור אליך יכולה לקום לך עילת תביעה מכוח דיני עוולות מסחריות, סימני מסחר וכו'.

שלום,
על פי הדין, ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
צריך לבחון איפוא את מה שהוסכם - במפורש או במשתמע - בינך לבין האדריכל ואת יתר נסיבות העניין (כגון מעורבות האדריכל בעיצוב וכו').

שלום רב,
רשם החברות לרוב לא יאשר שם חברה שהוא מטעה. יחד עם זאת, בהחלט אפשרי שהרשם יאשר שם של חברה שיהיה דומה/זהה לסימן מסחר. לא תמיד מתבצעת הצלבה בין המאגרים.
במקרה של דמיון יש לפנות לרשם החברות/לחברה ששמה מטעה.

שלום שגיא,
חברה בפירוק יכולה לתבוע באמצעות מפרק אם יש לה עילת תביעה נגדך.
פנייה שלך ישירות ללקוח יכולה לעלות לכדי הפרת חובת אמונים של העובד כלפי מעבידו, או אולי שימוש בסודות מסחריים של המעביד. יש לבדוק גם האם הדבר מותר לפי הסכם העבודה שלך.
בכל מקרה, יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות, דבר שלא ניתן לעשות בפורום.

שלום סיבי,
פטנט/מדגם שלא עומד בתנאי הדין להירשם כפטנט/מדגם בד"כ לא ירשם גם אם אין התנגדות של צד ג', הכל כמובן לפי נסיבות העניין.
ערעור על החלטת רשם הפטנטים יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים או בת"א.

שלום אודיה,
אין משמעות למס' העמודים של היצירה המוגנת. גם העתקת עמוד אחד מהיצירה וגם העתקת כל היצירה יכולות להיחשב להפרת זכויות.
באשר לשימוש הוגן - שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

שלום רועי,
התשובה תלויה בנסיבות. בד"כ השמעת יצירה (גם באינטרנט) ללא רשות מבעל הזכויות (יוצרים או מבצעים) עלולה לעלות לכדי הפרת זכויות, ועל כן אסורה. מאידך, בנסיבות מסויימות הדבר יכול להיות מותר, אם וככל שמדובר על שימוש הוגן (דהיינו שימוש למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך). בדין קבועים קריקטריונים שונים לבחית הוגנות השימוש (כגון: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה).

שלום ניסים,
הדין רואה בתוכנת מחשב בבחינת יצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים. בד"כ שימוש בתוכנה נעשה במסגרת הרישיון הנלווה לה, ויש לבחון את הרישיון כדי להחליט האם השימוש שאתה מבקש לעשות הוא מותר או אסור.
בנוסף, תוכנה "חדשה" שהיא יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת - כגון התוכנה "הישנה" - הינה יצירה נגזרת שהזכות לעשותה מוקנית לבעל זכויות היוצרים בתוכנה "הישנה".

שלום נעמה,
אתחיל מהסוף - בנסיבות שתיארת אין תשובה חד משמעית.
ככלל למרצה יש זכויות יוצרים על הרצאותיו. הדין אף מגדיר הרצאה כיצירה ספרותית. גם תרגילים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
יחד עם זאת צריך לזכור, שרעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם. לפיכך, ההגנה על עצם ליקוטם, סידרם, עריכתם והפשטתם של הרעיונות, מהווה ביטוי מקורי שהינו, כשלעצמו, מושא להגנת זכויות יוצרים. יש לבחון איפוא את הנסיבות הספציפיות של כל הרצאה/תרגיל כדי להחליט האם העתקת את הביטוי המוגן או שמא רק רעיונות שאינם מוגנים.
בד בבד, הדין מתיר לעשות שימוש ביצירה מוגנת גם ללא רשות בעליה, אם מדובר - בין היתר - בשימוש הוגן למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, הבאת מובאות וכו'.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
קחי בחשבון שבנסיבות שאת תיארת מדובר על שימוש ביצירה לצרכים שהם בעלי גוון מסחרי, דבר שיכול להשפיע על הקביעה האם מדובר בשימוש הוגן אם לאו. מאידך, מדובר על שימוש מסחרי "סטודנטיאלי". התשובה איפוא אינה חד משמעית.
באשר לפתרונות לתרגילים - יתכן וניתן יהיה לטעון שהפתרונות לתרגילים הם בבחינת יצירה נגזרת של היצירה המקורית (דהיינו, יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת). עשיית יצירה נגזרת היא זכות יוצרים של היוצר, ולפיכך גם הפתרון מוגן בזכות יוצרים. מכל מקום, עניין זה מחייב בדיקה פרטנית של התרגילים והפתרונות. כך או כך, נראה לי שאין ממש טעם לפרסם פתרונות לתרגילים ללא התרגילים עצמם, ככל שאלה ימצאו כמוגנים בזכויות יוצרים.

שלום עמית,
סביר להניח שהיצירות שבהן נעשה שימוש במסגרת קריוקי מוגנות בזכויות יוצרים/מבצעים. על מנת שהשימוש ביצירות יהיה שימוש מותר יש לקבל רישיון שימוש מבעל הזכויות ולפעול על פי תנאיו.
איני יודע האם החברה שמעניקה רישיונות אכן מוסמכת להעניקם ביחס ליצירות. סביר להניח שכן, אך זהו עניין שצריך לברר מול אותה חברה.
בהחלט יתכן גם שביצירות עצמן שהוסבו לצרכי קריוקי קיימות זכויות, ויתכן והן שייכות לחברה הנ"ל.

שלום,
ככלל, ביצירה שהיא צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.
לפיכך, שימוש בתמונות חתונה ללא הסכמת המזמין יכול לעלות לכדי הפרת זכויות.
בנסיבות מסויימות השימוש יכול להיחשב כשימוש הוגן ועל כן יהיה מותר, תלוי בהיקפו ובאופיו של השימוש.

שלום רינת,
כדאי לחתום על הסכם (אם כי צריך לבדוק עד כמה הצד השני מוכן לחתום על הסכם כזה).
כך או כך, ככלל על פי הדין, היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
הסכם יכול להיות תקף גם אם לא נוסח על ידי עו"ד, אבל מטבע הדברים עו"ד מנוסה יוכל "לכסות" עניינים אשר לא יטופלו כראוי (אם בכלל) בהסכם שהוכן על ידי מי שאינו בקיא.

שלום ענת,
ככלל יש לבדוק מה בדיוק אופן האזכור/השימוש והיקפו.
על פי הדין מותר לעשות שימוש ביצירה אם השימוש הוא שימוש הוגן.
שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה יישקלו, בין השאר כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

שלום,
העילה העיקרית שיכולה לעמוד לך היא עילה חוזית - דהיינו, הפרת חוזה מולך.
בנסיבות העניין - כפי שהן מתוארות על ידך - איני בטוח שטענת סוד מסחרי/הפרת זכויות יוצרים תהיה רלבנטית.

שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. חשוב בהקשר זה להבחין בין קישור לאתר לבין העתקת כותרת של ידיעה ויצירת קישור לאתר דרך הכותרת - דבר שיכול לעלות לכדי הפרת זכויות בכותרת/בידיעה (בכפוף להגנות כגון שימוש הוגן).
כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן. דהיינו, שימוש מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. לצורך קביעת שימוש הוגן יש לבחון גם את מטרת השימוש (פרטי או מסחרי), היקפו וכדו'.
כדאי גם לשים לב לתנאי השימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

אין תשובה חד משמעית. יש פסיקה סותרת של בית המשפט המחוזי לעניין היכולת לעשות שימוש בסמל של רשות מקומית וממילא גם ביחס לשם הרשות (זאת בשל המגבלות החלות מכוח חוק הגנת סמלים, תשל"ה - 1974 על שימוש בשם ובסמל רשמי).
יחד עם זאת הפסיקה עסקה בסכסוך משפטי מול רשות מקומית ונראה שזה לא המקרה כאן (לפי דבריך הועד פועל באופן עצמאי). יש לבחון איפוא האם בנסיבות העניין האתר שלך יוצר הטעיה אל מול אתר הועד, או להיפך (ואז לך יכולה לקום טענה).

שימוש בלתי מורשה ביצירה - ובכלל זה העלאתה לאינטרנט והורדתה - עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים.
לצערנו יש יותר מדי מפירים ומעט מדי אכיפה, לא רק בישראל אלא גם בעולם, אם כי בישראל העניין חמור במיוחד ביחס למדינות מערביות אחרות.

שלום דניאל,
1. החשיפה קיימת במספר מישורים (סימני מסחר, עוולות מסחריות, עשיית עושר וכו'). מצד שני, למרבית היבטי החשיפה ניתן למצוא טענת הגנה טובה, כך שהתשובה אינה חד משמעית ותלויית נסיבות.
2. העתקת התיאור יכולה לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים, שכן אלה מתקיימות גם ביצירה שאינה בהכרח יצירת מופת.