פורום זכויות יוצרים

שלום נעמה,
אתחיל מהסוף - בנסיבות שתיארת אין תשובה חד משמעית.
ככלל למרצה יש זכויות יוצרים על הרצאותיו. הדין אף מגדיר הרצאה כיצירה ספרותית. גם תרגילים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
יחד עם זאת צריך לזכור, שרעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם. לפיכך, ההגנה על עצם ליקוטם, סידרם, עריכתם והפשטתם של הרעיונות, מהווה ביטוי מקורי שהינו, כשלעצמו, מושא להגנת זכויות יוצרים. יש לבחון איפוא את הנסיבות הספציפיות של כל הרצאה/תרגיל כדי להחליט האם העתקת את הביטוי המוגן או שמא רק רעיונות שאינם מוגנים.
בד בבד, הדין מתיר לעשות שימוש ביצירה מוגנת גם ללא רשות בעליה, אם מדובר - בין היתר - בשימוש הוגן למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, הבאת מובאות וכו'.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
קחי בחשבון שבנסיבות שאת תיארת מדובר על שימוש ביצירה לצרכים שהם בעלי גוון מסחרי, דבר שיכול להשפיע על הקביעה האם מדובר בשימוש הוגן אם לאו. מאידך, מדובר על שימוש מסחרי "סטודנטיאלי". התשובה איפוא אינה חד משמעית.
באשר לפתרונות לתרגילים - יתכן וניתן יהיה לטעון שהפתרונות לתרגילים הם בבחינת יצירה נגזרת של היצירה המקורית (דהיינו, יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת). עשיית יצירה נגזרת היא זכות יוצרים של היוצר, ולפיכך גם הפתרון מוגן בזכות יוצרים. מכל מקום, עניין זה מחייב בדיקה פרטנית של התרגילים והפתרונות. כך או כך, נראה לי שאין ממש טעם לפרסם פתרונות לתרגילים ללא התרגילים עצמם, ככל שאלה ימצאו כמוגנים בזכויות יוצרים.

שלום עמית,
סביר להניח שהיצירות שבהן נעשה שימוש במסגרת קריוקי מוגנות בזכויות יוצרים/מבצעים. על מנת שהשימוש ביצירות יהיה שימוש מותר יש לקבל רישיון שימוש מבעל הזכויות ולפעול על פי תנאיו.
איני יודע האם החברה שמעניקה רישיונות אכן מוסמכת להעניקם ביחס ליצירות. סביר להניח שכן, אך זהו עניין שצריך לברר מול אותה חברה.
בהחלט יתכן גם שביצירות עצמן שהוסבו לצרכי קריוקי קיימות זכויות, ויתכן והן שייכות לחברה הנ"ל.

שלום,
ככלל, ביצירה שהיא צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.
לפיכך, שימוש בתמונות חתונה ללא הסכמת המזמין יכול לעלות לכדי הפרת זכויות.
בנסיבות מסויימות השימוש יכול להיחשב כשימוש הוגן ועל כן יהיה מותר, תלוי בהיקפו ובאופיו של השימוש.

שלום רינת,
כדאי לחתום על הסכם (אם כי צריך לבדוק עד כמה הצד השני מוכן לחתום על הסכם כזה).
כך או כך, ככלל על פי הדין, היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
הסכם יכול להיות תקף גם אם לא נוסח על ידי עו"ד, אבל מטבע הדברים עו"ד מנוסה יוכל "לכסות" עניינים אשר לא יטופלו כראוי (אם בכלל) בהסכם שהוכן על ידי מי שאינו בקיא.

שלום ענת,
ככלל יש לבדוק מה בדיוק אופן האזכור/השימוש והיקפו.
על פי הדין מותר לעשות שימוש ביצירה אם השימוש הוא שימוש הוגן.
שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה יישקלו, בין השאר כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

שלום,
העילה העיקרית שיכולה לעמוד לך היא עילה חוזית - דהיינו, הפרת חוזה מולך.
בנסיבות העניין - כפי שהן מתוארות על ידך - איני בטוח שטענת סוד מסחרי/הפרת זכויות יוצרים תהיה רלבנטית.

שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. חשוב בהקשר זה להבחין בין קישור לאתר לבין העתקת כותרת של ידיעה ויצירת קישור לאתר דרך הכותרת - דבר שיכול לעלות לכדי הפרת זכויות בכותרת/בידיעה (בכפוף להגנות כגון שימוש הוגן).
כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן. דהיינו, שימוש מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. לצורך קביעת שימוש הוגן יש לבחון גם את מטרת השימוש (פרטי או מסחרי), היקפו וכדו'.
כדאי גם לשים לב לתנאי השימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

אין תשובה חד משמעית. יש פסיקה סותרת של בית המשפט המחוזי לעניין היכולת לעשות שימוש בסמל של רשות מקומית וממילא גם ביחס לשם הרשות (זאת בשל המגבלות החלות מכוח חוק הגנת סמלים, תשל"ה - 1974 על שימוש בשם ובסמל רשמי).
יחד עם זאת הפסיקה עסקה בסכסוך משפטי מול רשות מקומית ונראה שזה לא המקרה כאן (לפי דבריך הועד פועל באופן עצמאי). יש לבחון איפוא האם בנסיבות העניין האתר שלך יוצר הטעיה אל מול אתר הועד, או להיפך (ואז לך יכולה לקום טענה).

שימוש בלתי מורשה ביצירה - ובכלל זה העלאתה לאינטרנט והורדתה - עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים.
לצערנו יש יותר מדי מפירים ומעט מדי אכיפה, לא רק בישראל אלא גם בעולם, אם כי בישראל העניין חמור במיוחד ביחס למדינות מערביות אחרות.

שלום דניאל,
1. החשיפה קיימת במספר מישורים (סימני מסחר, עוולות מסחריות, עשיית עושר וכו'). מצד שני, למרבית היבטי החשיפה ניתן למצוא טענת הגנה טובה, כך שהתשובה אינה חד משמעית ותלויית נסיבות.
2. העתקת התיאור יכולה לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים, שכן אלה מתקיימות גם ביצירה שאינה בהכרח יצירת מופת.

שלום אפרת,
רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים.
מאידך, אופן הביטוי של רעיון - בין אם בספר ובין אם בפורמט אחר - מוגן בזכויות יוצרים, ושימוש לא מורשה יכול לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים ועוולות אחרות.
תרגום יצירה מהווה אף הוא זכות יוצרים.

בד"כ אסור לשתף מי שאינו עו"ד בשכ"ט. עו"פ אינו בהכרח עו"ד.

רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם - לפיכך רעיונות מתוך ספר אינם מוגנים אלא רק האופן שבו הם באו לידי ביטוי בספר.
בהתאם - גם רעיונות שלך אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם.

שלום,
ניתן לחפש אחר בקשות לרישום הפטנט ופטנטים שנרשמו (וכן פרטי המבקשים והממציאים) במאגרים באינטרנט. חלקם פתוחים לציבור וחלקם בתשלום. יש הרבה מאוד אתרים ולא ניתן להמליץ עליהם כאן. מומלץ להיעזר במנוע חיפוש.

שלום עמית,
תוכנה מוגנת בזכויות יוצרים.
שימוש מסחרי בתוכנה יכול להיעשות בכפוף לרישיון השימוש שניתן לך עם רכישת התוכנה. צריך לבדוק עניין זה ברישיון השימוש, אך על פניו - ומבלי לבדוק את הדברים - נראה לי סביר שבמכירה רגילה של התוכנה הרישיון מתייחס לשימוש ביתי/פרטי.

שלום דורון,
בכל הנוגע ללינקים יש דעות שונות לכאן ולכאן, וההלכה רחוקה מלהיות חד משמעית.

מרבית הפסיקה המובילה בתחום מקורה בארה"ב. ככלל, הדעה הרווחת שם היא, שככל שמדובר על לינק המוביל ישירות אל עמוד הבית של אתר אחר, הרי שהדבר אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים.

מאידך, יש לבחון גם את תנאי השימוש של האתר שאליו מקשרים – שכן תנאי השימוש באתר עלולים ליצור מגבלה חוזית על המשתמשים באתר מלקשר אליו.

כמובן שיש לזכור, שאם האתר אליו מקשרים מפר בעצמו זכויות יוצרים, הרי שהמפנה לאתר המפר יכול בנסיבות מסויימות לחוב באחריות תורמת להפרה.

ככל שמדובר על לינקים עמוקים העוקפים את עמוד הבית ומביאים את הגולש אל העמודים הפנימיים שבאתר, הרי שיכולת לצוץ שאלות משפטיות שונות, כגון פגיעה בהכנסות בעל האתר מפרסומות (המוצגות בעמוד הבית) וכו'. מכל מקום, אין בעניין זה הכרעה חד משמעית, וגם אם אין בכך משום הפרת זכויות יוצרים הדבר יכול להקים עילות משפטיות אחרות (נזיקיות וכו').

שאלה אחרת היא, האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת לינק עולה לכדי הפרת סימן המסחר של אותו אחר. גם כאן יש דעות לכאן ולכאן.

למען הסדר הטוב ועל מנת שלא לקחת סיכונים מיותרים, המלצתי היא לקבל את אישורו של האתר שאליו מפנים ולהגיע עימו להסדר כתוב.

שלום אבנר,
על פי הדין חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.
יחד עם זאת בפסיקה קיימת מגמה לוותר על דרישת הכתב, כאשר ברור שבוצעה פעולה משפטית בתום לב, ובמיוחד אם ברור שמי שהסכים לפעולה, טוען בדיעבד בחוסר תום לב שההסכמה לא תקפה בשל העדר כתב.
הכל כמובן תלוי נסיבות.

שלום חיים,
על פניו עילת התביעה התיישנה. יחד עם זאת יש לבדוק את הנסיבות שבהן נכתבו המילים, למי הועברו ולמה לא נדרשו תמלוגים עד היום (אולי ההורים שלך ויתרו בשמך?), ולפי זה לקבל החלטה באשר לאופן הטיפול.

שלום אופיר,
רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן ביטויים.
מכל מקום, בישראל לא מתנהל מרשם זכויות יוצרים. זכות יוצרים קיימת מניה וביה ביצירה מקורית.
מאידך, אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
יחד עם זאת, לא יוענק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.

שלום שרון,
שימוש בלתי מורשה בשם מותג יכול לעלות לכדי הפרת סימן מסחר, עוולה מסחרית, עשיית עושר ולא במשפט וכדו'.
בנסיבות מסויימות הפרת סימן מסחר יכולה להתקיים גם אם אין בהכרח הטעיה ואף אם לא מדובר על עוולה מסחרית.
בד"כ עצם השימוש בסימן מסחר הינו אסור כך שהקונטקסט לא תמיד משנה.

שלום דני,
לשם הגשת כתב תביעה ניתן לצרף צילום מסך ואף תקליטור (ככל שמדובר על סרטון וכדו').

שלום דודי,
יש לפנות לבעלי הזכויות בכל סרט - לפי הכתוב בכל אחד מהם (בד"כ אולפן/מפיק).
העלות היא עניין למו"מ.

שלום גבי,
ככל שמדובר על קטע מיצירה המוגנת בזכויות יוצרים (להבדיל משירים עממיים או כאלה שזכויות היוצרים בהם פקעו - בד"כ זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו) הרי שיש לבחון האם מדובר בשימוש העולה לכדי העתקה.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הרשקו נ' אורבך (ע"א 23/81) - קבע בית המשפט העליון, בין השאר, כי השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מן היצירה המוגנת, היא שאלה שבעובדה ושל דרגה, והתשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מיכאנית של מספר מלים או שורות, הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מן היצירות בכללותן.
היקף ההפרה לא משנה לעניין עצם ההפרה, אך יכול לעיתים להשפיע על גובה הפיצוי שיפסק לתובע שזכותו הופרה.
במקביל יכולות לקום לבעל הזכויות עילות מכוח דיני עשיית עושר, עוולות מסחריות וכו', הכל בהתאם לנסיבות העניין.