פורום הסדרת מעמד

שלום רב,

חשוב להבין שהכניסה לישראל לעולם אינה מובטחת עבור אזרחים זרים: גם אם יש לך ויזת סטודנט תקפה, ETA או אישור אחר, ההחלטה הסופית היא של קצין ביקורת הגבולות בנתב"ג, בכל כניסה מחדש. הוא רואה על המסך את כל ההיסטוריה שלך במדינה – כמה זמן שהית, אם חרגת מתוקף הוויזה (אפילו בכמה ימים), אם עבדת לא לפי התנאים, אם נטשת הליך מול רשות האוכלוסין או אם היו בעיות אחרות.

​

מבחינת המערכת, מי שהה כאן תקופה ארוכה על ויזת סטודנט נכנס אוטומטית לקבוצת "סיכון הגירה". גם יציאה "רגילה" יכולה להיות בעייתית אם היו חריגות קודמות, כי הכול מתועד במאגרי משרד הפנים וביקורת הגבולות.

​

ברגע שסירבו לך כניסה והעלו אותך על טיסה חזרה, זה לא נגמר שם. בדרך כלל נרשמת מניעת כניסה של לפחות 5 שנים, והרישום של הסירוב וההרחקה נשאר במערכת לצמיתות – גם אחרי שהתקופה "נגמרת", כל ניסיון חוזר ילווה בבדיקה קפדנית ובחשדנות גבוהה יותר.

​

יש מה לעשות, אבל ממש לא מומלץ פשוט לקנות כרטיס חדש ולנסות שוב "לראות מה יהיה". הדרך הנכונה היא לערוך בירור מעמיק של ההיסטוריה, לבדוק בדיוק מה קרה, אם היו חריגות, הליכים קודמים וכיוצא באלה.

ניתן לפנות מראש לרשות האוכלוסין באמצעות מייצג מומחה ולהגיש בקשה מנומקת לאישור כניסה מיוחד, עם הסבר מלא: מה הייתה הבעיה בעבר, מה השתנה, מה מטרת הביקור עכשיו (לימודים קצובים עם קבלה רשמית, ביקור משפחתי וכו'), ועוגנים חזקים בחו"ל (עבודה, משפחה, נכסים).

פנייה כזו חייבת להיות מגובה במסמכים משכנעים: מכתב קבלה ללימודים עם תאריכים ומימון, אישורי עבודה/לימודים מחו"ל, דוח בנקאי שמראה יכולת כלכלית. לפעמים מאשרים בתנאים כמו ערבות כספית או התחייבות לעזיבה.

אם הסירוב ניתן זה עתה ואתם "תקועים" בביקורת גבולות: מומלץ לשמור על קור רוח, לא לשקר, לא להסתבך בהסברים לא משכנעים. יש למסור הסבר עקבי ומנומס, ולפנות מייד לעורך דין שמתמחה בתחום. איש מקצוע יכול לפעמים רבות לשנות את ההחלטה, אם באמצעות משא ומתן עם הגורמים, ואם דרך בית הדין.

בהצלחה.

טל שלום,

זכות שבות (עלייה) מסורה בהתאם לחוק ליהודי (מי שאמו יהודייה), לבן ליהודי (מי שאביו יהודי) או נכד ליהודי (מי שסבו יהודי). אם הוריך עלו לישראל, זה עדיין לא אומר שאתה מחזיק אוטומטית בזכות זו. צריך לוודא שאתה לכל הפחות נכד ליהודי (שאז אתה מחזיק בזכות) ולא נין ליהודי (שאז אין לך זכות עלייה).

המסמכים ששימשו את הוריך במהלך העלייה ישמשו כמובן גם אותך, אך חשוב להבין שיהיה עליך להציג את כל שרשרת המסמכים ולא להסתמך על מה שרשום אצל הרשויות על סמך הליך העלייה של הוריך.

בקשתך תיבדק מחדש (de novo) ועליך להציג את כל מסמכי המקור. כמובן שהרשות תיתן את דעתה גם על הרישומים שלה הקשורים להוריך, אך זה לא פוטר אותך מחובה להציג מסמכי מקור.

בנוסף, יהיה עליך להוכיח כוונה להשתקע בישראל.

כמו כן, אם אתה יהודי, הרשות תבקש לוודא שלא מדובר ביהודי שהמיר את דתו מרצון.

לבסוף, ייבדק עברך הפלילי - אם יש לך עבר פלילי, הרשות תפעל לפי נוהל ספציפי כדי לוודא שלא נשקפת סכנה לשלום הציבור בנסיבות העניין.

בהצלחה!

רפאל שלום,

אני משער שהתכוונת בשאלתך אם ניתן להגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני, כאשר אין בידיך את מסמכי הסף הנדרשים לפי הנוהל.

אפשר להגיש בקשת מקלט גם כשאין בנמצא מסמכי סף, אך לפי הנוהל זה מחייב את מבקש המקלט למסור גרסה מפורטת ולהסביר היטב מדוע אין בידו מסמכים, והיעדר המסמכים נבחן במסגרת מהימנות הבקשה.

הנוהל אינו מתנה את עצם פתיחת ההליך או קבלת הבקשה בהצגת דרכון, תעודת זהות או מסמכי סף אחרים, אלא מחייב את המבקש למסור את פרטיו המלאים ולהציג כל מסמך שיש לו, אם בכלל. כאשר אין שום מסמכים, על המבקש להצהיר במפורש שאין ברשותו מסמכים ולפרט את נסיבות היעדרם – למשל אם נאלץ לברוח בחיפזון, אם המסמכים נתפסו, הושמדו, או אם פנייה לרשויות ארצו לשם שיחזור מסמכים עלולה לסכן אותו.​

ועדיין, בעיה חמורה יכולה להתעורר בקשר עם זיהוי המבקש. בעיית ההזדהות והזיהוי ללא דרכון תקף מתעוררת תדיר במסגרת דיני הפליטות, ומדובר במשוכה לא נמוכה.

במצב כזה, מרכז הכובד עובר לעדות בעל‑פה של המבקש ולהתרשמות מהגרסה שהוא מוסר במהלך ראיון ה‑RSD. ההכרעה בשאלה אם להכיר בו כפליט מתקבלת על בסיס מכלול הראיות: הסיפור שהוא מספר, מידת הפירוט, העקביות הפנימית, ההתאמה למידע מדינתי, ואם במהלך ההליך מצליח המבקש בכל זאת להשיג או להציג חיזוקים ראייתיים כלשהם.

הנוהל מטיל עליו חובת שיתוף פעולה מתמשכת – אם לאחר הגשת הבקשה מתעורר סיכוי מעשי להשיג מסמך או ראיה, מצופה ממנו לפעול לכך ולהעבירם לרשות. היעדר מסמכים כשלעצמו אינו עילה אוטומטית לדחייה, אבל אם מתברר שניתן היה להשיג מסמכים ושהמבקש נמנע מכך ללא הצדקה, או שההסבר שהוא נותן להיעדרם אינו משכנע, הדבר עלול לפגוע באמינותו ולהוביל לדחיית הבקשה.​

חשוב לדעת שבמדינות רבות ניתן לקבל מסמכים באמצעות מייצג (על-ידי עריכת ייפוי כוח כדין).

בהצלחה

שלום,

לא הצלחתי להבין כ"כ איך התגייסת לצה"ל ללא מעמד של א/5 או א/1 לפחות - ומעמד מסוג זה מקנה בזכות לעבוד ולקבל שירותי קופ"ח.

שלום,

לא מדובר בעליה, אם החייל אוחז באזרחות ישראלית מלידה.

זהו מסלול שונה שוני מהותי.

אם הזר זכאי שבות (עליה), ולא להתבלבל עם מי שזכאי לאזרחות ישראלית מכוח לידה (היינו, בעת לידתו לפחות אחד ההורים שלו היה אזרח ישראלי), הוא רשאי להוציא אשרת א/1 (עולה בכוח) שתעניק לו רישיון ישיבה זמני עם זכויות סוציאליות וקופ"ח וזכות לעבוד בישראל, עד שנתיים, שבמהלכן יצטרך להחליט אם בכוונתו לעשות עליה אם לאו.

אגב - אינני יודע אם הוא רשאי להתגייס לצה"ל עם רישיון מסוג זה, הדבר מצריך בדיקה אל מול רשויות צה"ל.

בהצלחה,

רות שלום,

אני לא עוסק בסוגיות אלה, אך קריאת הפשט של החוק תומכת בעמדתך.

סעיף 3(ג1) לחוק (חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים...") קובע:

"על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובסעיף 10א, תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכול בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת".

זכותך לדרוש - בהתאם להוראות החוק - כי הנתונים שלך יימחקו מהמאגר ולא ייעשה בהם שימוש.

אורית שלום,

אינני עוסק בתחום הבחירות ולכן דעתי מבוססת על קריאת הפשט בלבד ואין להסתמך עליה.

אם את אוחזת ברישיון לישיבת קבע - להערכתי, את יכולה להצביע.

לגבי א/5 - אינני בטוח.

מציע לעיין בסעיף 12 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965.

אביאל שלום,

הרישיון שמקבל בן/בת זוג של אזרח/ית ישראלי/ת במהלך ההליך המדורג הוא רישיון זמני, ולא קבוע. אין "הארכה אוטומטית" של הרישיון - כל שנה משרד הפנים עורך בדיקה מחדש של המצב.

משרד הפנים בודק מדי שנה את תקינות הקשר הזוגי ותוקפו, את קיומם של חיים משותפים וניהול מרכז חיים משותף בישראל, היעדר עבר פלילי, ומבחנים נוספים הרלוונטיים להליך.

לכן, הדרישה לחוזה שכירות היא לגיטימית לחלוטין ואין בכך שום דבר חריג. חוזה השכירות הוא אחד האמצעים להוכיח שבני הזוג מנהלים אכן חיים משותפים בישראל.

חשוב להבין שחוזה השכירות הוא רק אחד מהמסמכים שתידרשו להציג. מדי שנה תצטרכו להמציא מכתבי המלצה עדכניים, מכתב עדכון על הקשר מכם, אסמכתאות להוצאות משותפות כמו חשבונות וקבלות, הוכחות הכנסות, תמונות משותפות, תכתובות, ומסמכים נוספים.

המלצה שלי: התאזרו בסבלנות. ההליך המדורג אורך כחמש שנים בסך הכל, וזו חלק מהשגרה. התייחסו לדברים בפרופורציה ובהבנה - משרד הפנים עושה את מלאכתו ובודק שהקשר אמיתי ותקין.

בהצלחה לכם!

ליאן שלום,

אי אפשר להמשיך את ההליך. אם חזרתם למקסיקו פירוש הדבר שהרשות סגרה את ההליך המדורג שלכם (לא "הקפיאה", אלא סגרה), וככל שתחליטו לחזור לישראל תוכלו להגיש בקשה חדשה בעניין.

אתם כמובן לא יכולים לנהל את ההליך המדורג בחו"ל, תנאי יסוד של ההליך - ניהול מרכז חיים משותפים בישראל.

תיאורטית אתם יכולים לפתוח בהליך חדש על-ידי פנייה לנציגות החוץ של ישראל בחו"ל, אלא שבפועל אפשרות תיאורטית זו עובדת קשה מאוד. הנציגויות לא ערוכות להליכים כאלה, מתנהלות בעצלתיים, עושות המון טעויות - ופועל יוצא, שלב ה"המראה" עד לקבלת האישור המיוחל להיכנס לישראל לצורכי ההליך, לעתים אורך שנה ואף יותר.

לכן המלצתי היא שבן הזוג הישראלי יגיע לארץ, יתחיל לטפל בכל נושא החזרה של התא המשפחתי לישראל - ויגיש את הבקשה במשרד הפנים בישראל. כן, אני מודע לכך שנקיטת דרך זו יכולה לגזור על בני הזוג פרידה ארוכה, אך אפשר לטוס למקסיקו ובנסיבות מסוימות אפילו אפשר להגיע לביקור בישראל (אם כי יש כאן אתגרים מסוג אחר). מכל מקום, זוהי האפשרות הכי פרקטית.

חשוב גם לדעת שצפוי לכם הליך חדש לחלוטין ופרק הזמן הקודם ככל הנראה לא יבוא במניין התקופה הנדרשת לצורך סיום ההליך וקבלת אזרחות ישראלית.

בהצלחה

ניקול שלום,

למה הכוונה "הליך אזרחות"? האם ניהלת הליך של הסדרת מעמד מכוח זוגיות והפסקת אותו? אם כן - מה הנסיבות?

האם מדובר בהליך עליה?

עילה אחרת?

פרטים חסרים אלה מאוד חשובים לצורך מתן מענה לשאלה.

אור שלום,

המצב שלך מורכב, אך בהחלט אינו חסר סיכוי. שנים רבות של חיים בישראל ושלושה ילדים אזרחי ישראל יוצרים תשתית הומניטרית משמעותית, גם נוכח שהייה ממושכת ללא מעמד.

הגורם המרכזי והחזק ביותר בעניינך הוא הילדים. המשפט הישראלי והרשויות מכירים בזכותם של ילדים אזרחי ישראל לגדול עם הוריהם, ועקרון טובת הילד הוא עקרון יסוד מחייב. הפרדת אם מילדיה נחשבת פגיעה קשה בזכויותיהם, ושלושה ילדים מחזקים עוד יותר את השיקול ההומניטרי.

לצד זאת, 12 שנות חיים בישראל יכולות להעיד על השתרשות עמוקה – חברתית, משפחתית ולעיתים גם תעסוקתית. השתלבות מתמשכת כזו נחשבת שיקול חיובי בבחינת בקשות הומניטריות.

אכן, השהייה הארוכה ללא מעמד מהווה קושי, שכן מדובר בהפרה ממושכת של דיני ההגירה. עם זאת, במקרים שבהם מעורבים ילדים ישראלים, הרשויות חייבות להעניק משקל רב לטובת הילדים ולהיבטים ההומניטריים, ולא להיבט הענישתי בלבד.

ההליך הרלוונטי הוא הגשת בקשה הומניטרית להסדרת מעמד. הבקשה צריכה להתמקד בקשר ההדוק לילדים, בתפקידך כהורה מרכזי, ובהשלכות הקשות שתהיינה להרחקתך. נדרש תיעוד מקיף: מסמכי הילדים, אישורים ממערכת החינוך והבריאות, הוכחות להשתלבות וליכולת פרנסה, וכן מכתבי תמיכה מגורמים קהילתיים ומקצועיים.

מדובר בהליך מאתגר ומורכב, שלעתים נמשך שנים, וכולל ראיונות, דרישות להשלמת מסמכים ושיתוף פעולה מלא עם הרשויות. ליווי של עורך דין המתמחה בהליכים הומניטריים חיוני לצורך בניית אסטרטגיה נכונה והצגת המקרה באופן מיטבי.

לסיכום, חרף הקשיים, למקרה שלך יש בסיס חזק להסדרת מעמד. הילדים הישראלים והשנים הרבות בישראל יוצרים עוגן הומניטרי משמעותי. באמצעות הכנה מקצועית, הצגת התמונה המלאה והסתייעות בליווי משפטי מתאים – קיימים סיכויים ממשיים להצלחה.

שלום רב,

רישיון 2(א)(5) ניתן לזרים שהגישו בישראל בקשה למקלט מדיני - עד לקבלת מענה לבקשה. רישיון זה אינו אוצר בחובו אישור עבודה, אבל לאור הסכמות שאליהן הגיעו נציגי המדינה ומשרד הפנים (וכל עוד לא נקבע אחרת, ולמיטב הידיעה טרם נקבע משהו אחר, אך לא בדקתי את זה לאחרונה) לא תתקיים מדיניות אכיפה באשר לאיסור לעבוד. במילים אחרות, אסור אבל מותר.

לא ניתן "להאריך" רישיון זה מטעמים שאינם קשורים בבקשת המקלט. אפשר לשקול הסבה של הבקשה להליך הומניטרי, אבל לכך צריך להיות בסיס משפטי, עובדתי וראייתי מוצק.

אין להגיש בקשות סרק. מכל מקום, עצם הגשת בקשה מטעמים הומניטריים (או אחרים) לא יקנה למבקשת כל מעמד זמני בשלב בחינת הבקשה.

לא ניתן "להכשיר" את השהיה של מי שאוחז ברישיון 2(א)(5) בכל דרך מלאכותית או שקרית. או שבקשת המבקשת למקלט מדיני תאושר בסופו של דבר והיא תקבל מעמד של פליטה, או שהיא תסורב והמבקשת תידרש לעזוב את ישראל.

ככל שהמבקשת תקים קשר זוגיות אמיתי עם אזרח ישראלי, תוכל להגיש בקשה להסדרת מעמדה בארץ מכוח קשר זה.

כל עוד המבקשת אוחזת ברישיון 2(א)(5) בתוקף, לא יינקטו צעדי הרחקה כלפיה. אם הבקשה למקלט תסורב והמבקשת לא תכבד את ההחלטה, מן הסתם המדינה תהיה רשאית להרחיק אותה.

דניאל שלום,

בשאלתך חסרים פרטים ואשלים אותם ברשותך. אני מניח שאתה אזרח ישראלי ואם הילד אינה אוחזת באזרחות ישראלית. במקרה זה הילד זכאי לאזרחות ישראלית בהתאם לחוק האזרחות - מכוח לידה, קרי מתוקף העובדה שאחד מהוריו היה אזרח ישראלי בעת לידתו, זאת ללא קשר למקום הלידה (אם בישראל ואם בחו"ל).

אלא שבמקרים מסוימים הכרה זו אינה נעשית באופן אוטומטי ואינה יכולה להתבסס רק על העובדה שאתה ישראלי. אם האזרחות מתבססת על העובדה שהאב (ולא האם) הנו אזרח ישראלי, אם הילד נולד מחוץ לנישואין, או אם לא חלף פרק זמן של 300 ימים לפחות בין מועד נישואי ההורים ללידה, הרשות תדרוש הוכחת אבהות בדרך של בדיקה גנטית, בדיקה לסיווג רקמות בישראל בפרוצדורה מיוחדת שננקטת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל בלבד.

גם במקרים שבהם המבקשים עונים לקריטריונים המנויים לעיל (לדוגמה, נשואים ובמועד הלידה חלפו למעלה מ-300 ימים מעת יום הנישואין) אבל לא מעדכנים את נציגות ישראל בחו"ל על דבר הלידה תוך 30 ימים, עשויה הרשות להתנות את רישום הלידה ומתן האזרחות בהוכחת אבהות באמצעות בדיקה גנטית בישראל.

שלום רב,

אדייק; מעסיק לא "רשאי" להעסיק מבקשי מקלט האוחזים ברישיון מסוג 2(א)(5), אלא נכון להיום ישנו הסדר בין המדינה למעסיקים שלפיו המדינה לא פועלת לאכיפת האיסור ולמעשה מסכימה בשתיקה להעסקה כאמור.

ככל שהעסקה בתחום הסיעוד אינה דורשת הסמכה או אישור מיוחדים (ובהקשר הזה אין רלוונטיות להיות הזרה אחות מוסמכת במדינת מוצאה, שכן הסמכה בחו"ל אינה מסייעת כאן), על פני הדברים בלבד (והדבר צריך בירור פרטני) איני רואה הגבלה בהקשר זה.

רישיון 2(א)(5) לא יומר לכל רישיון אחר, או במילים פשוטות, לא ניתן "להלבין" רישיון זה באשרה אחרת. זאת להוציא מקרים שבהם הזר שמחזיק ב-2(א)(5) מקבל רישיון זמני מכוח זוגיות או נישואין עם אזרח ישראלי או אזרחות מכוח שבות (אך במקרה זה אין סיבה שיפתח בבקשת מקלט).

אקדים כאן גם שאלה שלעתים מועלית בקשר עם מחזיקי 2(א)(5) - גם קבלת תעודת גיור (מוכר וכזה שנעשה בקהילה יהודית מוכרת בישראל) בספק אם יהיה בה כדי להקנות למתגייר מעמד בישראל מכוח אותו גיור. זאת מאחר שמשרד הפנים דוחה על הסף בקשות לאזרחות מכוח גיור שמוגשות על-ידי זרים אשר שהו בישראל במהלך הליך הגיור עם רישיון 2(א)(5), והסיכויים להפוך את הקערה על פיה בבית המשפט אינם ברורים כלל לאור הפסיקה הנהגת.

אלכס שלום,

מצבך מורכב ודורש התייחסות מקצועית. שהייה בלתי חוקית יוצרת נטל גבוה מאוד להוכחת כנות הקשר הזוגי במהלך התהליך.

ישראלים המקיימים קשר זוגי עם אזרח זר רשאים להגיש בקשה להסדרת מעמד. אם הקשר עם בן או בת הזוג אמיתי וניתן להוכיחו, זה מהווה בסיס לבקשה. נדרש לאסוף ראיות לקשר כמו תמונות, תכתובות, אישורי מגורים משותפים, עדויות של מכרים, וכל מסמך המעיד על חיים משותפים. חשוב להכין את התיק לפני הגשת הבקשה.

קיומם של ילדים משותפים מעלה את סיכויי הבקשה.

אך בשל השהייה הבלתי חוקית של הזר משרד הפנים לעתים מערים קשיים על בני הזוג עוד בשלב פתיחת הבקשה, ובהקשר זה על המייצג (כן, בתיקים מורכבים מסוג זה מאוד לא מומלץ לפעול ללא ייצוג מקצועי) לדעת לנטרל התנגדויות באמצעות פסיקה.

לאחר עמידה בדרישות הפורמליות המחמירות ביחס למסמכי הסף שיש לתמוך בהם את הבקשה להסדרת מעמד בן הזוג, ולאחר הוכחת כנות הקשר - ולו על פני הדברים - באמצעות מסמכים, יזומנו בני הזוג לראיון במשרד הפנים.

אם צולחים את המשוכה הגבוהה שבפתח ההליך בנסיבות מורכבות אלה, וכאמור ישנם קשיים לא מעטים שמערים משרד הפנים בניגוד להלכות של בית המשפט העליון, השלב הבא הוא קבלת מעמד זמני מסוג ב/1 ולאחר מכן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5.

בהצלחה!

אליס שלום,

את לא חייבת לעזוב את הארץ. הילד המשותף הישראלי מהווה בסיס משמעותי לבקשה הומניטרית להישאר בישראל גם לאחר הפרידה.

המשפט הישראלי מכיר בזכות של ילד ישראלי לשמור על קשר הדוק עם שני הוריו. עקרון טובת הילד הוא שיקול מרכזי בהחלטות מסוג זה, והרשויות צריכות להכיר בכך שהפרדה מאולצת בין הורה לילדו עלולה לגרום נזק רגשי והתפתחותי. שלוש שנות נישואין וילד משותף מהווים ביחד בסיס לא מבוטל לבקשה הומניטרית על פי נוהל הפסקת הליך.

את רשאית להגיש בקשה מפורטת למשרד הפנים המבוססת על הנוהל ההומניטרי הספציפי. הבקשה צריכה להדגיש את הקשר לילד, את חשיבות נוכחותך בחייו, ואת הנזק שייגרם לו בהיעדרך. כמו כן, יש להציג תוכנית מציאותית לחיים עצמאיים בישראל, כולל הוכחות ליכולת פרנסה ודיור.

התיק צריך לכלול תיעוד רב, לרבות מסמכים המעידים על מעורבותך ומעורבותו של האבא בחיי הילד מהתחומים הרפואיים והחינוכיים, עדויות מגורמים מקצועיים כמו פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, ומכתב תמיכה מהאב אם ניתן להשיג כזה.

עמדת האב משפיעה על התהליך, ותמיכתו מחזקת משמעותית את הבקשה. חשוב לתאם בין הבקשה למשרד הפנים לבין הליכים משפטיים נוספים כמו גירושין או הסכמי משמורת. יש להגיש את הבקשה בהקדם כדי להימנע מפקיעת המעמד החוקי שלך.

מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני מעמד בישראל. בנסיבותייך בהחלט ישנם סיכויים להצליח, אך דרושה הכנה קפדנית של התיק, הצגה משכנעת של השיקולים ההומניטריים וניהול של תיק מורכז זה במקצעויות.

בהצלחה!

יוסף שלום,

החזקת ויזת תלמיד בעבר יכולה לעורר חשד אצל שירות הביקורת שאינך תייר רגיל אלא בעל סיכון להשתקע בישראל באופן בלתי חוקי. סירוב הכניסה מקים איסור כניסה לחמש שנים לפחות.

עומדים בפניך שני מסלולי פעולה:

1.הגשת ערר לבית הדין לעררים לביטול החלטת הסירוב. זאת בתנאי שטרם חלפו 30 ימים מיום סירוב הכניסה. מדובר בהליך לא זול, ארוך, ובעל סיכויי הצלחה מוגבלים, במיוחד לאחר שעזבת את הארץ.

2.אתה יכול לפנות לעורך דין מומחה שיגיש עבורך הזמנה רשמית באחת מלשכות רשות האוכלוסין. גם זה הליך לא טריוויאלי, ממש לא קצר, כזה שמחייב היכרות עם הנוהל. בסופו הרשות יכולה לאשר את הבקשה בתנאים (בדרך כלל באמצעות הפקדת ערבות כספית) או לסרב. במקרה של סירוב תוכל לשקול הגשת ערר פנימי ואחר כך, לפי הצורך, ערר לבית הדין לעררים.

חשוב: אין לנסות כניסה חוזרת ללא טיפול מקדים. ניסיון כניסה בדרכון חדש או מתן מידע כוזב יביא לאיסור כניסה של עשר שנים לפחות ולחשיפה פלילית אפשרית.

בהצלחה!

רמי שלום,

אני משער שהנך תושב האזור או מזרח ירושלים. התשובה היא כן - השירות הלאומי עשוי להוות בסיס משמעותי לקבלת אזרחות ישראלית, אך זה לא ערובה אוטומטית.

העובדה שהשלמת שירות לאומי מלא יכולה להיכנס לגדר החריג הביטחוני-הומניטרי שמופיע בסעיף 3ג לחוק הוראת השעה. סעיף זה מאפשר לשר הפנים להעניק אזרחות למי "שפעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה" או שמזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה.

שירות לאומי מלא יכול להיחשב כפעולה כזו. יחד עם זאת, חשוב להבין שהחריג נתון לשיקול דעת של שר הפנים והפעלתו רחוקה מלהיות אוטומטית. משרד הפנים יבחן את כל הנסיבות, כולל את תקופת השירות הלאומי, היכן שירתת, ואת הזיקה הכללית שלך למדינה.

רום שלום,

האפשרות להצטרף להורים תלויה בעיקר בשאלה אם אתה עצמך זכאי לעלייה על פי חוק השבות. בגיל 25 אתה נחשב למבוגר עצמאי, ולכן לא מדובר בהצטרפות אלא בעלייה לכל דבר ועניין.

אם אתה יהודי, בן של יהודי, או נכד של יהודי, אתה זכאי שבות ללא קשר לעלייתם של הוריך. חוק השבות מקנה זכות עלייה ליהודי ולבן או נכד של יהודי, גם אם אתה עצמך לא יהודי.

אך אם אתה נין ליהודי (קרי, רק הסבא רבא שלך היה יהודי), משמעות הדבר שאמנם אחד מהוריך אחז בזכות שבות אך אתה כבר לא זכאי לעלייה. יכולת לעשות זאת אילו היית עולה עם הוריך טרם שמלאו לך 18 שנים. אך היום הדבר בלתי אפשרי להוציא מקרים חריגים ביותר שבהם הליך העליה של הוריך התעכב מאוד ולא באשמתם.

אלכסיי שלום,

זה תלוי באיזה הקשר אתה זקוק למסמכים. אם ברחת ממדינת המוצא ובישראל הגשת בקשה לקבלת מקלט מדיני, בהתאם לנהלים מסוימים תוכל ליהנות מהקלות כאלה ואחרות בהקשר של מסמכים.

אם לא הגשת בקשה למקלט מדיני, מדינת ישראל לא תסכים עם אי-עמידה בדרישה להצגת מסמכי סף.

אם ברחת משום שנפתח בעניינך הליך פלילי, תוכל להשיג מסמכים לרבות תעודת יושר שכמובן תשקף את ההליך התלוי ועומד. היום ניתן לקבל מסמכים באמצעות מיופה כוח (תוך הצגת מסמכי ייפוי כוח ערוכים כדין) ברוב המדינות המתוקנות.

הכל בהתאם לנסיבות המקרה. אך אם רצית לדעת אם משרד הפנים יגלה הבנה למקרה שלך רק משום שברחת ממדינה אחרת, התשובה, לצערי, שלילית.

שירלי שלום,

אם כוונתך לחיים משותפים לצורך הליך הסדרת מעמדו של בעלך בישראל - זה בוודאי "נחשב" במובן שזה מלמד על כנות וטיב הקשר שלכם.

יש לכך משמעות במסגרת הראיות שייבחנו במשרד הפנים הישראלי בהליך המדורג אם וככל שתפתחו בישראל (אם תחליטו להשתקע יחד בארץ).

החיים המשותפים בחו"ל מהווים נדבך ראייתי חשוב, ומומלץ מאוד להביא ראיות לכך למשרד הפנים כאשר תחליטו לפתוח בהליך המדורג.

ראיות בהקשר זה יכולות להיות הסכם שכירות, חשבונות, מסמכים רשמיים מחו"ל שבהם אתם מוגדרים כבני זוג או לכל הפחות רשומים באותה כתובת, מסמכים פיננסיים, תמונות, תכתובות, מכתבי תמיכה והמלצה ועוד כהנה וכהנה הוכחות, הכל תלוי בנסיבות המקרה.

גלית שלום,

עיכוב של שנתיים וחצי ללא מענה הוא מצב חריג שדורש התייחסות אקטיבית. אמנם הליכי הסדרת מעמד נמשכים זמן רב, אך שתיקה ממושכת כזו חורגת מהנהוג ויש כלים שבאמצעותם ניתן לגרום לרשות לעשות את מלאכתה.

נקודת המוצא היא תיעוד מדויק של כל התכתובות עד כה - תאריכי הגשת מסמכים, פניות שנעשו, תשובות שהתקבלו, שמות של גורמים רלוונטיים. מסד עובדתי זה הכרחי לכל צעד המשך.

כדאי להתחיל בפנייה רשמית למשרד הפנים בכתב, לא בשיחת טלפון. יש לדרוש עדכון מפורט על סטטוס התיק, להציג את העובדות בטון מקצועי אך נחרץ, ולבקש תשובה תוך זמן מוגדר. אם זה לא עוזר, ניתן להגיש תלונה ליחידה לתלונות הציבור ברשות.

במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למבקר המדינה או - בנסיבות המתאימות - לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת בערר או בעתירה עקב אי-מענה.

בהצלחה!

עמית שלום,

המצב שאת מתארת מורכב ודורש שיקול דעת זהיר. כשמכירים בן זוג ישראלי בביקור תיירותי קצר, הרשויות בוחנות את העניין ביתר תשומת לב. הן מכירות בכך שקשרים זוגיים אמיתיים יכולים להתפתח גם במהלך ביקורים קצרים, אבל השנים לימדו שיש מי שמנסה לעקוף את מערכת ההגירה דרך קשרים פיקטיביים.

הבדיקה במקרים כאלה נעשית ביסודיות מוגברת. הרשויות בוחנות את איכות הקשר ועומקו, את הראיות לכנותו, את התזמון של ההכרות והדרך שבה הקשר התפתח, ואת הנסיבות שהובילו להחליט לבקש מעמד.

צריך תיעוד מקיף במיוחד - תיעוד מפורט של איך הכרתם, תמונות, תכתובות שמראות איך הקשר התפתח, עדויות של אנשים שהכירו אתכם, והוכחות נוספות. היכרות עם המשפחה והחברים של בן הזוג חשובה במיוחד, וגם תכנון מפורט של העתיד המשותף - דיור, עבודה, לימוד השפה, והשתלבות בחברה.

אבל חשוב להבין: גם אם כל התיעוד יהיה תקין והראיות משכנעות, הרשות עדיין יכולה לקבוע שחודשיים של קשר זה פשוט בוסרי מדי לצורך הסדרת מעמד בישראל מכוח יחסים זוגיים. יש פסיקה לכאן ולכאן בעניין זה, ולכן הסיכון הוא אמיתי. הגשת בקשה לאחר הכרות קצרה כל כך מעוררת חשדות משמעותיים, והתהליך עלול להיות ארוך ומסובך. אם הבקשה נדחית, זה גם יכול לפגוע בסיכויים להגיש שוב בעתיד או אפילו להגיע לישראל כתיירת.

לכן, ככל שניתן, הייתי ממליץ לעבות ולהעמיק את הקשר לפני הגשת הבקשה, גם אם זה כרוך ביציאה מישראל ובמשוכות נוספות. זה יכול לכלול נסיעות נוספות לישראל, ביקורים של בן הזוג במדינה שלך, ובניית קשר חזק יותר לפני שמתחילים את התהליך הרשמי. כן, זה כרוך בסיכון של בעיות אפשריות עם אשרות בעתיד, אבל עדיף להתכונן פעם אחת כמו שצריך ולצלוח את המשוכה מאשר להתחיל את ההתנהלות הלא פשוטה ממילא מול משרד הפנים ברגל שמאל.

בהצלחה!

חלי שלום,

תלונה במשטרה נגד בן הזוג בהחלט עשויה להשפיע ועל הויזה. במסגרת שיקול הדעת על פי חוק הכניסה לישראל, רשאי שר הפנים לשקול האם הארכת אשרה או מתן אשרה לזר עלולים ליצור סכנה לביטחון הציבור, לביטחון המדינה או לאינטרסים החיוניים שלה.

ההבחנה המרכזית בטיפול בתלונות ובמידע פלילי היא זו שבין מידע הנוגע לבן הזוג הזר לבין מידע הנוגע לבן הזוג הישראלי. כאשר מדובר במידע על בן הזוג הזר, ההשפעות על הבקשה תלויות בסוג המידע. אם מדובר בהרשעות של בן הזוג הזר, והגורמים ימליצו לסרב את הבקשה, תשלח למבקש הודעה לפיה בקשתו סורבה מאחר ובן הזוג הזר הורשע בעבירות שיפורטו במכתב הסירוב.

גם תיק פתוח המתנהל בעניינו של בן הזוג הזר משפיע על המשך שהייתו בישראל ועל נכונות משרד הפנים להאריך את תוקף האשרה.

כאשר מדובר במידע על בן הזוג הישראלי, בקשה למתן מעמד עבור בן זוג זר תסורב במקרים חריגים בלבד, כגון כאשר המבקש הישראלי מרצה תקופת מאסר או מעצר, או כאשר תלוי ועומד כנגדו תיק שבגינו צפוי להיגזר עליו מאסר ממושך, או שהוא עצור עד תום ההליכים. במקרים אלה תשלח למבקש הודעה לפיה הבקשה סורבה.

תוך כדי ההליך המדורג, כאשר המוזמן הזר כבר קיבל רישיון ישיבה, הבקשה מועברת להחלטת מנהלת תחום איחוד משפחות שתפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות.

הליך הטיפול כולל גם חובת מתן זכות טיעון לבני הזוג. כאשר לאור המידע נראה שלכאורה קיימת מניעה פלילית או בטחונית, הרשות חייבת להודיע לבן הזוג הישראלי בכתב שהיא שוקלת לסרב את הבקשה מהטעמים שיפורטו בתמצית, וכי באפשרות בני הזוג להעביר תגובתם בכתב תוך שלושים יום. ככל שמדובר בבקשה שכבר אושרה והמוזמן קיבל רישיון ישיבה, הרשות תודיע לבני הזוג שבאפשרותם להשלים טיעונים בעל פה כהשלמה למתן תגובה בכתב. כל תגובה הטוענת עובדות צריכה להיות מגובה בתצהיר.

לאחר קבלת התגובה מבני הזוג, מועברים התגובה וסיכום השימוע לקבלת עמדת הגורם הרלוונטי, ובמקביל נשלחים למנהל תחום איחוד משפחות. עם קבלת התייחסות הגורם הרלוונטי לתגובה, תתקבל החלטת מנהל תחום איחוד משפחות תוך שלושים יום.

לסיכום, תלונה במשטרה יכולה להשפיע על הוויזה של בן הזוג, אבל זה תלוי במי מדובר:

החשוב לדעת: לפני כל החלטת סירוב, משרד הפנים חייב לתת לכם אפשרות להסביר את הצד שלכם בכתב (ולפעמים גם בעל פה). יש לכם 30 יום להגיב, ואפשר לצרף תצהיר שמסביר את המצב. רק אחרי שמקבלים את התגובה שלכם מקבלים החלטה סופית.

שירלי שלום,

בקשה לקבלת אזרחות יכולה להיות מוגשת מטעמים שונים. אם לא קודם לבקשה הליך מורכב וארוך (לדוגמה ההליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוג או הליך לפי נוהל הורה קשיש ובודד), אני משער שכוונתך לקבלת אזרחות מכוח שבות (עליה) או על פי אחת העילות הנוספות המנויות בחוק האזרחות - אזרחות מכוח לידה, הענקה ועוד.

אם קודם למועד הגשת הבקשה לאזרחות ישנו הליך של הסדרת מעמד כפי שתיארתי לעיל, הרי שתעודת יושר נדרשת כבר בפתח ההליך.

אם מדובר באחת העילות שבגינן אדם טוען לאזרחות מיידית, תעודת יושר תידרש כתנאי לקבלת אזרחות.

באופן כללי כדאי לדעת שבכל מדינה ומדינה הליך הוצאת תעודת יושר מתנהלת לפי הסדרים פנימיים מקובלים, ובהתאם לכך משתנים פרקי הזמן שבמהלכם ניתן להשיג תעודת יושר, לאמת אותה כדין, לאחר מכן לשלוח לישראל ולתרגם כאן תרגום נוטריוני.

במעמד הגשת הבקשה התעודה צריכה להיות מוכנה.