פורום דיני עבודה

הסכום לדמי הבראה הינו 331 ש"ח נכון להיום ועפ"י הותק שלך נראה שאתה זכאי ל- 6 ימים בשנה כאשר החישוב הוא יחסי בהתאם לזמן בו עבדת על פניו נראה שזה תקין ( אם דמי ההבראה ששולמו לך הם בגין שנת 2007.

אם את עוברת לעיירת פיתוח/ ישוב חקלאי כהגדרתה בחוק ואת טוענת שהתפטרותך היא בשל המעבר למגורים ביישוב הזה אז כן. ( בתנאי שתגורי שם חצי שנה)

החוק לא עבר וכנראה גם לא יעבור בקרוב.
בינתיים , חפש פתרונות יצירתיים יותר.
למשל אם יש לך תינוק בן פחות מ 9 חודשים, או שצפויה לידה כזו בקרוב, תוכל להתפטר לצורך טיפול בתינוק.

מדובר בעסקה בין ספק ללקוח ולא בין עובד למעביד.
פנו לפורום דיני חוזים

במידה וקיים סעיף כזה בהסכם הקיבוצי והניכוי מהשכר מעשה בהתאם לאמור בהסכם אז זה חוקי.

לפי החוק בכל תקופת מחלה התשלום יהיה:
ביום המחלה הראשון 0%
בשני היבים הבאים - 37.5%.
ביתר הימים 75%.
לכן במקרה של יום מחלה בודד על המעסיק לנכות את שכר העובד לאותו יום .
הפיכת יום המחלה ליום חופש ביוזמת המעסיק היא בניגוד לחוק ועשויה לחשוף את המעסיק לתביעה מצד העובד.
אם המעסיק רוצה להגן על עצמו, עליו להודיע לעובדים כי עובד שרוצה בכך, יגיש למעסיק טופס בקשה לחופשה בגין אותו יום ולא ימסור את אישור המחלה.

מאחר ולפי חוק אין הפחתת שעות עבודה בחול המועד, הקביעה תלויה בהסכם עליו את חתומה או ההסכם קיבוצי החל עלייך. אם הפחתת העבודה איננה נובעת מהסכם אלא על פי נוהג של המעסיק, זכותו לקבוע האם גם את תקבלי הטבה כלשהי או שלא.

עובשד צובר 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודה במשרה מלאה.
לאשה בהריון אין תוספת של ימי מחלה, אבל אם היא עובדת במשרה מלאה יש לה זכות להעדר עד 40 שעות בכל ההריון לצורכי בדיקות ולקבל שכר רגיל על פי אישורים רפואיים מתאימים. (מתחנת בריאות המשפחה או רופא נשים).

לפי ההלכה אסור לעבוד בחול המועד למעט עבודה לצורך המועד או דבר האבד.
לפי חוקי מדינת ישראל יש לעבוד כמו ביום חול.

לפי חוק חלה חובה על העובד להגיע ולעבוד בתקופת ההודעה מראש, אם לא יגיע לא רק שלא יקבל שכר אלא שגם ינכו משכר שכר השווה שלכר שהיה אמור לקבל בתקופה זו.
לעומת זאת, אם העובד חולה דינו ככל עובד חולה במהלך תקופת עבודתו.
מאחר ונאמר לך ע"י מחלק משאבי אנוש שתקל שכר בכל מקרה, היית אמור לפנו עליהם לפני תשלום המשכורת ולברר האם להגיש את טפסי המחלה ולקבל בהתא לחוק, או לא להגיש ואז ישלמו לך בהתאם להתחיבותם.

על פי חוק אכן היית חייבת לתת הודעה מראש של 14 יום, ומכיוון שכך ומכיוון שהמעביד שחרר אותך לאלתר עליו לשלם לא רק את השכר על תקופת עבודתך אלא גם על תקופת ההודעה המוקדמת.
באשר לתקופת ההודעה המוקדמת המוגדלת הנדרשת בהסכם, ישנם פסיקות סותרות האם היא מחייבת את העובד.
במקרה שלך ניתן לפרט סיבות רבות להוכיח שלא היתה כל הצדקה בדרישה זו והיא נועדה לפגוע ביכולתו של העובד למצוא מקום עבודה אחר בתקופת עבודתו, או לאפשר למעסיק לנסות ולהתחמק ממילוי מלוא התחיבויותיו על פי החוק.
הסיבות לטענה זו.
הדרישה לתקופת הודעה מראש ארוכה מהנדרש בחוק איננה סימטרית וסותרת לא רק את לשון החוק אלא את רוחו בכך שבחוק כל תקופות ההועדה מראש הן הדדיות.
על פי מ שתארת והעובדה שהמעסיק ויתר אף על תקופת ההודעה מראש שנתת כחוק מוכיחים שלא היתה כל פגיעה ונזק למעסיק וזו רק אמתלא להתחמק ממילוי חובותיו.
בהסכם העבודה לא מופיעה כל עילה לדרישה לתקופת הודעה מוקדמת מוגדלת ולכן כנראה שאין הצדקה להפרה זו של החוק.
לעובד לא ניתן כל פיצוי על "גזרה" זו שהושתה עליו בחוזה וכמו כן לא נקבעה כל סנקציה למקרה של הפרתה ולכן למעביד אין עילה לפגוע בעובד ללא הוכחת נזק אמיתי וממשי שנגרם עקב כך.
אני מציע לשלוח לו מכתב תקיף הודרש תשלום מלא של שכרך וגם תשלום בגין חלף הודעה מראש על התקופה שויתר עליה, ולציין שאם שכרך לא ישולם תוך 7 ימים תגישי תביעה לבי הדין לעבודה ותדרשי גם פצויי הלנת שכר. אין צורך לפרט במכתב את הנימוקים שציינתי, תשאירי אותם כנשק לכתב התביעה והדיון המשפטי.

לפי הנתונים שתאירת כנראה שבמקרה של משפט תחויב רק בחלק קטן מהקנס שתהחייבת עליו.
במידה וידרשו ממך לשלם אותו תשיב להם שלפי מיטב זכרונך לא התחייבת לכל קנס כזה,ומאחר והחוזה נמצא ברשותם בלבד, אינך מתכוון שללם אגורה כל עוד לא תקבל את החוזה ותמסור אותו לעורך דין שיבדוק את חוקיותו. במידה וינכו משכרך בגין ה"קנס" תגיש תביעה בגין הלנת שכר.
כחלק מכתב ההגנה הם יצטרכו לצרף העתק של החלק בחוזה בו היתה התחיבות זו, במידה ובחוזה ישנם תנאים נוספים שעשויים לעזור לךלזכות במשפט תוכללדרוש במהלךהמשפט שימסרו לך את החוזה במלואו.
אני בטוח שהשופט לא יאהב את העובדה שמחתימים עובד על חוזה ולא נותני לו העתק וזה עשוי לעזור לך במקצת בדיון בשאלה העיקרית.

1.חודשם לפני תום חופשת לידה.
2. הפרשות גמל וקרן התשלמות בגין חופשת הלידה במקביל להעברת חלקך.
3.לא.
4. אולי חוק "מצנח הזהב" לעובדים בכירים.

הדרישה שלהם בלתי חוקית. הם לא יכולים לדרוש מעובד לחתום על מסמך כזה ולראות בו כמתפטר. לכל היותר הם יכולים לפטר אותו ולשלם פצויים. כמו כן כנראה שאין תוקף חוקי לחתימה כזו וגם עובד שחתם יוכל לתבוע מהמעסיק לקבל את ימי החופשה הללו (אך לא יותר מאשר תוך 3 שנים).
אני מציע לשלוח מכתב תלונה כנגד המעסיק עלאגף האכיפה במשרד התמ"ת(רצוי לשלוח העתק של מכתב הדרישה שלהם).

אם על פי הסכם עבודה אתה מקבל יותר ימי חופשה מהמוגדר בחוק זכותו של המעסיק לבקש מהעובד לוותר על תוספת זו והוא רשאי לפטר בלי לפגוע בפצויים עובד שיסרב לעשות זאת.
במידה וזה המצב, והמצב של החברה אכן קשה ומחר ומדובר בויתור חד פעמי מן הראוי שעובדים שאין להם טענות אחרות כלפי המעסיק ילכו לקראתו במקרה כזה.

למעט כאשר מדובר בעובד שעובד בשעות גמישות (כלומר הוא קובע את שעות עבודתו כרצונו), חישוב שעות נוספות ייעשה על בסיס חישוב יומי ושבועי.

ככלל החזרי הוצאות נסיעה והוצאות רכב אינם נכללים בפצויים.
כאשר מוכח מעל לכל ספק שמדובר בסעיף פיקטיבי (למשל לעובד אין כלל רישיון רכב ורכב בידיעת המעביד ) עשוי בית הדין לקבוע שרכיב זה יחושב לפצויים.
גילום ניתן בדרך כלל על הוצאה ממשית ולא על רכיב שכר פיקטיבי ולכן זה מקשה על הוכחת פיקטיביות הסעיף.

אלא אם יש נסיבות חריגות שהנקבעו בחוק.

באשר לדמי אבטלה- תוכלי לחתום רק לאחר תקופה של 90 ימים מהתפטרותך.

אם השכר מחושב לפי שעות עבודה אז תקופת ההודעה היא אכן 10 ימים, אם את מקבלת שכר חודשי קבוע התקופה ארוכה יותר.

המעסיק מחויב לשלם שכר רגיל על יום הפגיעה עצמו .

1. לא צריך לחתום על חוזה חדש אלא רק להוסיף עדכון לחוזה הקיים.
2. תהיי זכאית לקבלם בשנה הבאה או בסיום יחסי עובד מעביד (בהנחה שיהיו לאחר שנה).
3. אם תקופת הניתוק ביחסים תהיה פחות מ 3 חודשים, זכויות הותק לפצויים יישמרו ואם וכאשר תפוטרי בעתיד תהיי זכאית לפצויי לכל התקופה , לפי אחוזי העבודה היחסיים בכל תקופה.
4. במקרה של התפטרות תהיי זכאית לפדיון חופשה.

1. אם הצדדים מסכימים תוכלי לעבוד במשרה חלקית, אין צורך לחתום על הסכם חדש, במידה ובהסכם הקיים נקבעו שעות עבודה ושכר חודשיים, ניתן להוסיף נספח המפרט את שעות עבודתך ותנאי השכר החדשים ללא שינוי ביתר סעיפי החוזה.
2. דמי ההבראה ישולמו לך במועד החלוקה הבא, או בסיום יחסי עובד מעביד. רצוי לא להודיע על כונותיך לפני ה 1 לנובמבר, כי אחרת עשויים לפטרך לפני כן ותפסידי לחלוטין את דמי ההבראה.
3. לא, אך אם יפטרו אותך לבלי שוב, יתכן ותוכלי לקבל את הפצויים.
4. לא

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות הסכם עבודה

הבאת עדים שקיבלו זכות מסוימת איננה מהווה הוכחה שגם לך מגיעה זכות כזו, אלא לכל היותר לכך שהמעביד הפלה אותך לרעה ביחס לאותם עובדים ובכך הפר את עקרון השויון.