פורום דיני משפחה

משה שלום,

פסה"ד של ביהמ"ש העליון לא ביטל מזונות במשמורת משותפת אלא קבע כללים לחישוב המזונות, שמתחשבים מאוד בזמני השהות, הכנסות שני הצדדים וכו'. 
אם זאת, ממש לאחרונה ניתן פס"ד תקדימי חדש, שקבע שלא ניתן לפתוח הסכמים רק כיוון שניתן אותו פס"ד של 2017, אלא נדרשות נסיבות נוספות, המצדיקות את שינוי הוראות ההסכם. 

אם לדעתך חלות נסיבות נוספות, המצדיקות את שינוי / ביטול המזונות - אני ממליצה לך לפנות לייעוץ אישי אצל עו"ד המתמחה בתחום זה, כדי לבדוק את מצבך וסיכוייך. 

קמה שלום,

בעיקרון, כל שותף במקרקעין, יכול לתבוע את פירוק השיתוף בנכס, באמצעות מכירתו וחלוקת התמורה בין השותפים. 

אבל, במקרה המורכב המתואר על ידיך, אני מאוד ממליצה לך לפנות בהקדם לייעוץ אצל עו"ד מנוסה וישר, ולהתייעץ איתו בנוגע לזכויות שלך, בעניין הבית ובכלל, לאור הנסיבות שתארת בשאלתך. 

מני שלום,

האם מדובר בצו שניתן ע"י המשטרה או ביהמ"ש ? 
האם התלונה במשטרה נסגרה או עדיין פתוחה ? 
האם ההליך המשפטי היה בתיק פלילי או בצו הגנה בביהמ"ש לענייני משפחה ? 

שלי שלום,

להלן תשובתה של עו"ד רוית טוב-לי, שותפתי לניהול הפורום : 

כל מוסד רפואי המטפל בנושא זה, דורש שיערכו הסכם שמסדיר מה דין העוברים במקרה של אי הסכמה ולכן התשובה תלויה בהסכמות אליהן הגיעו בני הזוג והתגבשו בהסכם שנחתם.
כמו כן, בהסכם כזה בד"כ נכתב שהאב מצהיר שהוא מבין שהוא יכול להיות מחוייב בחובות ההוריות. עם זאת, בני הזוג יכולים להכין הסכם נוסף שקובע שהאב פטור מחובות כלפי הילד ולקבוע בו תניית שיפוי, ושתחול במקרה של חיוב האב, בניגוד להוראות ההסכם.

כיוון שקיימים מקרים בהם בתי המשפט לא מאפשרים אכיפה של תניות שיפוי, חשוב לנסח את ההסכם נכון, כדי שהצדדים יידעו שלמעט בנסיבות מאוד חריגות - הוראות ההסכם ייאכפו, במקרה של הפרה או הגשת תביעה, הנוגדת את ההסכמות. 

לכן, מומלץ מאוד לערוך את ההסכם באמצעות עו"ד, המתמחה בתחום ומתמצא בהסכמים מסוג זה. 

ולד שלום,

אם יש הסכמה בין כל בני המשפחה של האדם שרוצים למנות לו אפוטרופוס, אפשר לנסות לטפל בעניין ללא עו"ד. 

ניתן למצוא באינטרנט את כל הטפסים הנחוצים (למשל באתר כל זכות ובאתר של משרד העבודה והרווחה), כולל האישור הרפואי שצריך לקבל מהרופא, טופס הסכמה למינוי וטופס הסכמה של כל שאר בני המשפחה למי שמבקשים למנות וכו'. 

אם הדברים יסתבכו, תמיד אפשר באותו שלב, להכניס עו"ד לתמונה. 

טו""ר סבח,

נסה לפרסם את שאלתך, בקבוצות שונות של עו"ד בדיני משפחה (קבוצות ווטסאפ למשל). 

בהצלחה.

תמר שלום, 

בעיקרון, נושא שנדון בביהמ"ש, אמור להמשיך להיות נדון שם וכנ"ל לגבי בית הדין הרבני.

אבל כיוון שלטענתך הנושאים נדונו בפני שתי הערכאות, הדברים ככל הנראה אינם "שחור ולבן" וכל צד יוכל לטעון שהדברים נדונו בפני הערכאה שבה הוא מעוניין. 
לכן, כדי להשיב על סיכויי ערעור כזה, יש לקרוא את כל החומר ולהבין מה בעצם נדון איפה ולמה והאם הדבר מקנה סמכות לערכאה השניה. 

רחל שלום,

אני מקוה שהבנתי נכון את השאלה וכוונתך היא שאחיך מסרב להגיש בקשה לצו ירושה. 
אם זו השאלה - התשובה היא שבבקשה לצו ירושה, אין צורך שהיא תוגש בהסכמת כל היורשים ובקשה כזו יכולה להיות מוגשת גם ע"י אחד מתוך יורשים רבים. כך גם במקרה שלך - את זכאית להגיש את הבקשה. עליך רק לשלוח הודעה לכל שאר היורשים, שאת מגישה את הבקשה. 

אם הכוונה בשאלה היא שאחיך הגיש התנגדות להוצאת צו ירושה, העילה היחידה הנראיית לי היא התנגדות כיוון שיש בידיו צוואה או שהוא מניח שקיימת צוואה. אם זה המצב, הדבר יצטרך להידון ע"י ביהמ"ש ויפתר בהתאם לתוצאות ההליך. 

אם הכוונה היתה למשהו שונה משני הנ"ל - את מוזמנת לחדד את השאלה  ואשיב עליה. 

יוסי שלום, 

סעיף החוק הרלוונטי הוא סעיף 35 לחוק הירושה -  "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה".

לכן, ההגבלה היא על האדם עצמו ובן זוגו, אבל ... ההמלצה שלי היא לא להחתים קרובי משפחה של הנהנה, ככל שהדבר מתאפשר, כדי למנוע טענה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה וטענות אחרות שעלולות להוות עילה להתנגדות לצוואה. 

מירה שלום,

אינני מכירה "הערה" כזו ולכן - אם ברשותך פרטים נוספים בעניין זה - אנא פרטי. 

מיכל שלום,

אם הדירה נרשמה ע"ש שני בני הזוג, גם אם נרכשה בכספים של אמהּ של האשה בלבד - הדירה שייכת לשני הצדדים, בהתאם לרישום. זאת אלא במקרים חריגים, כמו למשל אם נערך הסכם ממון שקובע שלמרות הרישום, הדירה רק של אחד מבני הזוג או אם למשל יש הסכם הלוואה מול אם-האשה. 
להורי האיש אין כל זכות תביעה בעניין זה ואם האיש מוותר על זכויותיו - הם אינם יכולים לדרוש לקבל את חלקו. 

שלום רב,

צר לי לשמוע על המצב אליו נקלעו נישואייך. 
קשה להשיב במסגרת הפורום על שאלותייך המורכבות, מה עוד שמדובר בפורום משפטי ושאלותייך מתייחסות לנושא יחסיכם הזוגיים. 
אני ממליצה לך מאוד לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי / רגשי, כדי לגבש את רצונותייך ואת הכוחות לפעול בהתאם - טיפול זוגי, ייעוץ אישי וכד'. 
במקביל, רצוי שתקבלי גם ייעוץ משפטי ראשוני, בנוגע למצבך המשפטי וזכויותיך, מעו"ד מנוסה בתחום דיני משפחה, כדי שאם תחליטי לנקוט בהליכים משפטיים, תדעי מראש מה נכון עבורך, גם בנושא זה. 

זהבית שלום,

האם ניתן צו ירושה / צו קיום צוואה, בו נקבע מיהם יורשיה של המנוחה ? 
יורשיה של המנוחה, יוכלו לדרוש מעמידר לקבל את מטלטליה, שנותרו בדירה. 
אם לא יסתפקו בכך או אם אתם מעוניינים לקבל את המטלטלין מוקדם יותר, יהא עליכם להגיש לביהמ"ש בקשה להורות לעמידר לאפשר ליורשים / מי שזכאים להיות מוכרזים כיורשים, את המטלטלין. 
עלויות יש לבדוק עם עו"ד, אולם להבנתי ניתן להגיש הליך זה גם ללא ייצוג ע"י עו"ד (אם כי מומלץ לקבל ייעוץ מעו"ד בעניין זה, לפני פתיחת ההליכים). 

בוריס שלום,

לביהמ"ש הזכות להסיר חסיון רפואי והדבר מקובל הן בענייני ירושה והן בענייני גירושין, אם הדבר נדרש, לצורך ניהול ההליך המשפטי. 

מיכל שלום,

החוק הרלוונטי הוא החוק לתיקון דיני משפחה [מזונות]. 

וסביר להניח שקיימת פסיקה בנושא, שכן נושא זה גורם למחלוקות תדירות, בין הורים בנוגע לתשלום המזונות עבור אותו ילד ולידי מי יש לשלמם.

זיו שלום,

לא ניתן לבטל אפוטרופסות של הורה, ללא הליך משפטי שקובע זאת, הליך בו אותו הורה חייב להיות צד להליכים. כך שאם לא היית צד להליך כזה, אני מניחה שאין מדובר בשלילת אפוטרופסות אלא בביצוע פעולות מסויימות, מבלי ליידע אותך, למרות היות הורה.
גם בנקיטת צעדים בעניין קטינים, ע"י הרווחה, אמורים שני ההורים להיות צד להליכים. 

פנה לרווחה ודרוש לקבל את המידע בעניין ילדיך או לביהמ"ש כדי לברר איתו הליכים התנהלו בעניין ילדיך הקטינים. אם לא תשיג את המידע, תוכל לנקוט בהליך משפטי, בעניין זה (רצוי בליווי עו"ד מנוסה ואמין).

גל שלום,

יש לקיים את ההוראה ולצורך קיומה, אמור להיות ממונה מנהל עיזבון / נאמן (בד"כ המצווה קובע את זהותו של אותו אדם), אשר ינהל את חלקו של הילד, עד הגיעו לגיל שנקבע. 

אביבה שלום,

בעיקרון אופן הרישום קובע, אולם אם יטען אחד מבני הזוג כי הרישום אינו מייצג את החלוקה בפועל, עליו הנטל (המאוד כבד) להוכיח מדוע אין זה כך ואם יציג נימוקים שישכנעו את ביהמ"ש כי יש צדק בדבריו, יינתן פס"ד המורה על חלוקה שונה. 

שלום רב,

ככלל, אין מניעה לטוס לחו"ל. חופש התנועה מחוץ לישראל הוא זכות חוקתית. 

מנגד, במקרים מסויימים מוציא בית המשפט או בית הדין הרבני צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הבעל, לבקשת האישה, בין אם להבטחת הגט (מניעת עגינות), בין אם להבטחת תשלום מזונות ובין אם להבטחת הליכים רכושיים. 

אתה אמור לדעת אם הוצא נגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ, אבל אם יש לך ספק, טלפן למשטרת הגבולות והם יבדקו לפי מספר ת.ז.

בתשובתי לא התייחסתי למגבלות הקורונה. 

מסורי, שלום,

ככלל, זכויות בעלות אופי אישי, אינן בנות איזון (כלומר, לא "מתחלקות").

קצבת ביטוח לאומי לא בת איזון בוודאות, ולבת הזוג לא יהיה חלק בה.

לגבי הקצבה השניה אינני יודעת לענות לך, ללא פרטים נוספים על טיב הזכאות שלך לתשלום. הקיצבה השניה לא בת איזון אם מדובר בגימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף. אם היא לא חוסה תחת הגדרה זו, הלקוחה מהחוק, אז היא כן בת איזון (כן "מתחלקת"). 

תלתלית, שלום,

ככלל, הבעל חייב בכתובה של אשתו. זו ברירת המחדל, ואם הוא טוען שלא מגיעה לה הכתובה, הנטל להוכיח זאת מוטל עליו. 

כדי שהאישה תפסיד את כתובתה הבעל צריך להוכיח את אחת העילות המוכרות בדין לשלילת כתובה.

שאלה נוספת, היא האם יש מהיכן להיפרע. 

כדי לבחון אם כדאי לך להגיש תביעה לתשלום כתובה, מומלץ שתפני להתייעץ עם עו"ד מומחה ומנוסה.

בהצלחה!

נעמה, שלום,

כל הכבוד שאת מוכנה לסייע לאחיך וכל הכבוד שאת שואלת את השאלות הנכונות מראש ולא לאחר מעשה.

את צודקת, אכן נכון להחתים את גיסתך על ההסכם, שאחרת, במקרה של הליכים ביניהם בעתיד חו"ח, היא יכולה לטעון שנתת מתנה לשניהם, שלא ידעה על ההלוואה, שלא הסכימה שמדובר בהלוואה, שההתחייבות להחזר היא רק של אחיך, וכיוב'. לא כדאי להיחשף כי אין לדעת מה יוליד יום.

אלו הסכמים מורכבים וחשובים ולכן אני ממליצה לך לפנות לעורך דין שיגן עלייך. העלות זניחה ביחס לביטחון שתקבלי. 

בהצלחה!

אנונימית, שלום,

הבחירה היא בידייך. הזכות על גופך נתונה לך. את יכולה להחליט להמשיך את ההריון או לסיים אותו, והאב אינו יכול למנוע ממך לקיים את החלטתך. אם תרצי לסיים אותו, תצטרכי לעבור ועדה רפואית. אם תרצי להמשיך איתו, האב יהיה הורה שווה זכויות, הוא יוכל לדרוש זמני שהות עם הילד/ה, ואת תוכלי לדרוש ממנו מזונות. 

אני מקווה שיש לך עם מי להתייעץ בזמן כזה. בהצלחה בכל מה שתחליטי.

אלי, שלום,

תחילה אאחל לאמך בריאות ואריכות ימים. 

לא ברור משאלתך מה בדיוק המצב. צורך בהחייאה היא מצב חירום. האם כוונתך שאתם מתדיינים ביניכם לגבי מצב עתידי שכזה מראש, תיאורטית?

מכל מקום, לגבי החלטות במצב חירום קיימים נהלים של משרד הבריאות, ככל שאמך לא הותירה טופס הנחיות רפואיות מקדימות. אכן, ברירת המחדל היא להחיות.

אם אין הסכמה בין בני המשפחה בדרגת קרבה זהה, ויש זמן לכך, בית המשפט הוא זה שמכריע במחלוקת הנקודתית ביניהם. בדרך כלל במצבים כאלה אין זמן לפנות לבית המשפט, ואז די בכך שאחד מבני המשפחה מעוניין בביצוע החייאה, כדי לבצעה. 

זה נכון שהמוסד יכול ליזום בקשה למינוי אפוטרופוס נייטראלי, אבל זה לא שכיח. אם הקושי הוא בהחלטה נקודתית, ולא באי הסכמה מתמשכת בכל העניינים השוטפים, בית המשפט יעדיף להכריע במחלוקת ולא למנות אפוטרופוס זר. 

מהשאלה אני חושבת שהדברים לא ברורים לך דיים, וממליצה שתתייעץ עם העובדת הסוציאלית של המוסד. בהצלחה!