פורום דיני חוזים

שאלתך לא ממש נוגעת לתחום דיני החוזים אלא יותר לתחום של דיני הגנת הצרכן. כמו כן, שאלתך מנוסחת בכלליות ועל מנת שיהא ניתן להשיב באופן עינייני יש ליתן יותר פרטים רלוונטיים..

אפשר להגיש בקשה למחיקת התביעה ככל שהסעד הפך לתיאורטי לחלוטין. יש לשים לב האם במסגרת כתב התביעה לא נדרש גם סעד כספי שאם כן, הרי שיש מקום לדון בו. מכל מקום, הודעה על עזיבתך את הדירה בוודאי שראוי לשלוח לבית המשפט..

הסכם צריך לקיים בתום לב. ברור שלא ניתן לקיים עסק מהדירה ככל שהוגדרה למגורים. השאלה מתי בית מגורים הופך לעסק האם תערוכה פעם בשנה הנה עסק? ספק. תערוכה כל יום, בוודאי שעסק, אך כל היתר נתון לפרשנות. מכל מקום, אם מתנהל בדירה עסק הרי שמדובר בהפרת ההסכם.

זו אינה שאלה מתחום דיני החוזים אלא אם כן, הדבר סוכם באופן מפורש במסגרת ההסכם ויש צד להסכם שלא מוכן לכבדו.

לצערנו התופעה שאת מתארת מוכרת ומדובר במציאות שחוזרת על עצמה באופנים שונים. בעיקרון, ניתן לבטל הסכם אשר נגוע בעושק, הטעייה או נכרת בחוסר תום לב. כמו כן, ניתן באופן עקרוני להודיע על ביטול ההסכם ככל שהצד השני היפר את ההסכם (לגבי ביטול מסוג זה יש משמעות לסוג ההפרה וכיצד היא מוגדרת בהסכם). המציאות מלמדת, כי צריך להיות נחוש ולהיות ערוך לכך כי הצד השני לא יקבל בהבנה פעולות מעין אלה והדבר ידרוש התמודדות וכושר עמידה, אך הדבר אפשרי בהחלט. בהצלחה.

ככל שאתה ממש את זכותך לשנה נוספת בהתאם להוראות ההסכם הרי שמחיר השכירות נשאר קבוע או בהתאם להוראות ההסכם (זו משמעות האופציה). בד"כ בהסכמי שכירות יש אפשרות למכור את הנכס לצד שלישי אך בהעדר הוראה מפורשת אחרת בהסכם, רוכש הזכות כפוף לזכות השכירות שלך בנכס עד תום ההסכם. לעיתים יש הוראות ספציפיות בהסכם שמתייחסות לכך ועליך לקרוא את ההסכם בעיון..

הכוונה היא שהחוזה של משרד השיכון והבינוי ותנאיו יהיו חלק בלתי נפרד מהחוזה שלי עם החברה .
שוב תודה

סעיף האופציה בחוזה שלך לא מנוסח בצורה כ"כ טובה, אבל אין הגיון בפרשנות שמשמעותה "חתונה קתולית" בין משכיר לשוכר. סעיף האופציה הוא בד"כ לשנה אחת אחרי תקופת השכירות. לאחר תקופה זו מחדשים את החוזה, כך שהתוצאה היא שכל פעם יש אפשרות לשנה שכירות ושנה נוספת כאופציה.
מעבר לאמור לעיל, יש חשיבות גם לאיך התבצעו הדברים עד עכשיו מבחינת יצירת נוהג.
האם במשך כל השנים שהשכרת לשוכרים אלו את הדירה, לא הועלה שכר הדירה?

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות השכרת דירה

באופן עקרוני האיסור לעריכת הגרלות הוא מופרד מתחרויות בכך שאם לצורך הזכיה יש להפגין ידע או כישורים אז הדבר לא יחשב כהגרלה.
לפי התיאור שלך יש אמנם סינון של משתתפים ע"י ידע אבל הזכייה היא תוצאה של הגרלה. הפתרון שבד"כ ננקט הוא קביעה כמו העונה המהיר או כל תחרות אחרת שהיא נספחת לדרישת הידע.

בסיום ההתקשרות עם עו"ד חובה על עוה"ד לשמור על המסמכים למשך מספר שנים.
עוה"ד מחוייב למסור ללקוח את המסמכים אם הלקוח ביקש זאת בכתב, למעט אם עוה"ד מגיש תביעת שכ"ט בגין התיק המסויים הזה, שאז עומדת לעוה"ד זכות העכבון (להמשיך ולהחזיק במסמכים).
אין התייחסות בחוק לענין מקור או העתק. אך למיטב הבנתי, אם הלקוח דורש את המסמכים בכתב, יש לתת לו את המסמכים המקוריים.

אין פורמט מסויים למסמך מסוג זה. יש לערוך מסמך זה בהתאם לחוזה השכירות ובהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי.

תנאי החוזה המתוארים מזכים את המשכיר בסך של 1000 ש"ח על עצם הביטול ובזכות לתקופה של 60 יום למצוא שוכר אחר, כאשר בהמלך תקופה זו שכה"ד ישולם ע"י השוכר הראשון (ממועד תחילת החוזה כמובן).
ז"א שאילו לא היה השוכר משכיר את הדירה היה זכאי לחודש ורבע שכ"ד (3250 ש"ח) וכן ל 1000 ש"ח פיצוי מוסכם ובסה"כ 4,250 ש"ח. כמובן שבתמורה לסכום זה היה השוכר זכאי לעשות שימוש בדירה עד ליום 5/2/09.
היות והמשכיר מקבל תשלום עבור השימוש בדירה בתקופה זו בגובה 3,125 ש"ח מהשוכר החדש, יש להפחית סכום זה. במצב זה יוצא שהמשכיר זכאי לקבל 1,125 ש"ח בלבד. העובדה שהוא מיהר להשכיר את הדירה בשכ"ד נמוך יותר היא החלטה שלו והוא אינו יכול להשליך אותה על השוכר הראשון.
לאור האמור לעיל, מגיע החזר של 1,475 ש"ח מתוך ה 2,600 ששולמו, אבל לתבוע סכום כה נמוך זה בד"כ לא ממש משתלם.

לפי הרשום הצורך באישור הדרקטוריון היה ידוע לשני הצדדים, לכן ניתן לומר שהיה לחוזה תנאי מתלה - החוזה יכנס לתוקף רק אם יקבל את אישורו של הדירקטוריון. משאישור זה לא ניתן אין בכך הפרה היות והחוזה כלל לא נכנס לתוקף.
ברמה האקדמית ניתן לטעון עוד טענות רבות, אבל הן צפויות לכשלון מהבחינה הפרקטית.

אני גרתי אצל בעל דירה כזה בעייתי ביחידת דיור בראשל"צ גם היא צמודה לקוטג' והוא היה נכנס לביתי בלא אישורי כשאני לא בבית, בתחילה חשתי ולאחר מכן מצאתי שיטה כיד לגלות זאת כם כל מיני סימנים ואכן התאמתו חשדותיי. לדעתי זה סתם תירוץ ארון החשמל והוא רוצה פשוט להיכנס כשאת לא נמצאת. את צריכה לדאוג שיהיה סעיף בחוזה שהוא יכול להיכנס רק כשאת נמצאת ולאחר תיאום עימך כלומר שלא יבוא ינחות עלייך ויאמר אני בא מתי שבא לי וגם לפי החוק הוא צריך לאפשר לך לעשות שימוש במושכר מבלי להפריע לך. חוץ מזה אוכל רק להוסיף והאמיני לי שזו הערה שנובעת רק מתוך נסיון של שנים רבות והיא שאל תתעסקי עם בעל דירה מרוקאי-ברחי כמו מאש. אני ספרדי אך המרוקאים הם עם אחר בתוך הספרדים ומכפישים את שמפ של כל הספרדים כי הם מחרחרי ריב, לא הגונים, התפרצויות זעם במקרה הטוב עד אלימות במקרה השכיח ואין להם שום ריספקט לחוק או לבני אדם.הם צבועים רכלנים ולא מהססים לעשות דברים לא מוסריים ולא חוקיים. ואם הוא מרוקאי אז בטוח את מכניסה את עצמך למיטה חולה.

אם ארון החשמל של כל הבית נמצא שם - אז איך בדיוק הוא מפריד את נושא תשלום היחידה שלך מתשלום החשמל של כל הבית הרי צריך להיות לך מונה בנפרד. שנית הוא היה צריך לומר לך זאת לפני החתימה על החוזה ואז היית מחליטה אם מתאים לך לגור במקום שאין לך בפרטיות (לא רק בגלל שהם צמודים אליך) אלא גם בגלל שהוא חושב שהוא יכול להכנס כל פעם "שיצטרך". כל בעל דירה יודע שהמחוייבות שלו לתת לשוכר אפשרות לעשות שימוש במושכר ללא הפרעות ופרטיות את לא משלמת רק בשביל לישון שם ויתרה מכך אפילו אם את לא משלמת את השכירות (דוגמא של מצב קיצוני) אין לו זכות להיכנס לדירה וגם לא להחליף מנעול - עליו לפנות לבית משפט. לדעתי דאי שתוסיפי סעיף בחוזה שאינו רשאי להיכנס למושכר בלא תיאום עימך וללא הסכמתך. יתכן שבכלל יש לו מפתח נוסף והוא כאילו רק מבקש מפתח רק כדי להראות לך שהוא יכול להיכנס ותמיד תהיה לו אמתלה. אם היה אומר לי למשל שארון החשמל של כל הבית אצלי ביחידה ועליו להיכנס אז בכלל לא הייתי משכירה שם. כבר מריח רע. לא מספיק שאת צמודה אליהם והם ידעו מתי באה הוכלת מה עושה ומי אלייך ותחקרו וישאלו ועוד אז גם יכנסו לך לבית מתי שבא להם. חבל לך על הזמן. זאת הסיבה שאנשים רבים כבר לא רוצים לשכור אצל בעלי דירות כאלה יחידות דיור.שהן לא זולות והם ממיאל משלמים ארנונה ומים וכו' ויוצא שהם רק רוצם כסף ושאלך לא יהיו חיים. מניסיון. עדיף להתרחק מהם ולהיפרד כבר עכשיו ואמרי לו שאינך מסכימה והחוק לטובתך בעניין וגרמי לכך שיבין שאת לא תשני את דעתך ואשידע שאת יודעת את החוק (שגם אם לא תשלמי אסור לו להיכנס-תראי לו שאפילו את זה את יודעת רק כדי שיבין שאת חד משמעית לא בגלל שאת מתכוונת להפר תשלומים במידה שתחליטי להישאר שם) ותאמרי לו שהיה צריך לומר לך זאת קודם החתימה על החוזה ואינו יכול לדרוש זאת כעת ואת רשאית לבטל אם הוא הוא מתעקש

זו בהחלט יכולה להיות עילה לביטול החוזה.
זהו תנאי מהותי לגבי ענין שהיה ידוע מראש לבעל הדירה ובהחלט סביר שהוא העלים ענין זה בכוונה כדי שלא ליצור התנגדות לענין זה לפני חתימת החוזה. ניתן לטעון להטעייה וכמובן שניתן גם פשוט לסרב. אם רצה זכות זו היה עליו לכתוב זאת בחוזה.
מבחינת הנסיון הפרקטי, מומלץ לעזוב בעל בית כזה, התחלה כזו היא סימן לבאות.

אין לך עילת תביעה, היות והעובדה שנדברתם להפגש לצורך חתימת חוזה מראה על חוסר גמירות הדעת באותו שלב (גמירות דעת שהיתה מגיעה עם החתימה על החוזה).
היות ולא ערכתם זכרון דברים בו התחייב המוכר שלא למכור את הדירה לאחר, אין עליו מגבלה ממשית, לכן אין לך עילה טובה לתביעה.

אמנם כפי שאתה מתאר, אין לך התחייבות חוזית כתובה ולכן קשה יהיה להוכיח תביעה כנגדך.
אבל, אם יוכל להוכיח את ההתנהלות שהיתה, כגון השתתפותך בתשלומים, יתכן ויצליח להוכיח את חובך. השאלה האמיתית היא האם יטרח בכלל לעשות זאת.

מבחינה משפטית הסכם בעל פה מחייב בדיוק כמו הסכם בכתב. מבחינה מעשית, יש צורך בראיות מוחשיות לכך (כגון: הקלטה של השיחה) כדי שיהיה ניתן להוכיח את ההסכמה בעל פה ולתרגם זאת להצלחה בבית המשפט.

ככלל, מקובל כי הבעלים של הנכס הוא זה אשר נושא בעלות תיקון תשתיות של הנכס. יחד עם זאת, במקרה הנדון כתוצאה משימוש שלא בהתאם למוסכם נגרם הנזק ועליכם מוטלת החובה להשיב את המצב לקדמותו גם אם משמעות הדבר שכיום עלות התיקון יקרה יותר מעלות ההתקנה המקורית של הבעלים.

השאלה היא קבילים לאיזה ענין ?
קבילים כראיה בבימ"ש ? קבילים בפני הרשם לענייני ירושה ?
קבילים להוכחת הוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס ?
קבילים כנספחים לחוזה ?

אשמח לענות, לאחר הבהרת השאלה.

1. ככל שהתחייבת לכך בחוזה, אז חובה עליך לשלם. אבל זכותך לדרוש שתוצג בפניך הוכחה שאכן נעשה ביטוח כאמור ומה היתה עלותו.
אבל ציינת שהורידו לך 0.7% מחשבונך, לזאת איני מוצא הצדקה הגיונית, הרי אתה אמור להשתתף רק ב 0.7% מפרמיית הביטוח שהיא לבטח נמוכה יותר מחשבונך.

2. אין הגבלה על גובה ביטוח כזה לפי החוק.

3. אין ספק שהכוונה היא ל- 7 אלפיות, שהם 7 פרומיל, שהם 0.7%, הרי לא יעלה על הדעת שהכוונה היא ל 0.7% מפרומיל, שהם 7 מליוניות.

מכיוון שחלפו 30 יום, אבדה האופצייה של פינוי בכח סביר
מכיוון שכך עליך לפנות לביהמ"ש , רצוי מאוד באמצעות עו"ד , בתביעת פינוי מקרקעין
בהצלחה !

הנושא כבר נדון בפסיקה והקביעה היתה חד משמעית - העדר היתר חוקי לפעילות האולם היא סיבה מוצדקת לביטול החוזה והשבה מלאה של כל הכסף ששולם על חשבון האירוע. במקרים מתאימים יפסק אפילו פיצוי כלשהו למי שהוטעה ע"י האולם הפועל שלא בהיתר חוקי.

הפתרון הוא הגשת תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות, ככל שהסעד המבוקש הוא עד 30,000 ש"ח.
היות ועד כמה שידוע לי התשלום העיקרי הוא לאחר האירוע אז המקדמה (אם קיימת) נמוכה מסכום זה.
בעיה יכולה להתעורר כאשר 30% (הסכום שלמעשה במחלוקת) הוא יותר מ- 30,000 ש"ח ואז התביעה היא כבר מחוץ לסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות. במקרה כזה אין ברירה אלא לפנות לבימ"ש השלום.

המלצה שלי בענין זה, היא לפנות קודם כל לרב, לקבל הנחיות הלכתיות בהקשר האמור. אם וככל שהרב יתמוך בעריכת חוזה, מומלץ לפנות לעו"ד, שינסח חוזה המותאם במיוחד לנסיבות המיוחדות הללו. לקבלת הפניה לעו"ד מתאים ניתן לפנות ל"ייעוץ אישי" כאן באתר ומערכת האתר תפנה או תעזור באיתור עו"ד מתאים.
במידה ורב בית הכנסת אינו בקיא בשאלה יוצאת דופן זו ניתן להתייעץ עם רב שהוא גם פרופ' למשפטים (הרב פרופ' דניאל סינקלר), שהיה לי הכבוד והעונג ללמוד אצלו.

בתור התחלה הייתי ממליץ על דרך החישוב המפורטת בתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עוה"ד, אותו ניתן למצוא בקבצי החקיקה.

גודלק!