פורום דיני חוזים

איני מכיר חוזה על תנאי בדין הישראלי שכן חוזה הוא הצעה + קיבול ובאם ישנם רכיבים אלו (בצירוף גמירות דעת ומסויימות), הרי שנכרת חוזה.

אגב בדין העברי יכול להיות חוזה על תנאי וכך גם בדין המוסלמי למשל המקדש אשה על תנאי ביהדות ו/או למשל נישואי מותעה - נישואי תועלת
- באסלאם.

באשר לתנאי מתלה - בניגוד לתנאי שלוב - הרי שתנאי מתלה, כשמו כן הוא מתלה את התחייבותו של מאן דהוא עד שהצד השני לחוזה יבצע את המוטל עליו. לדוגמא ולשם ההמחשה בלבד: השוכר ישלם את דמי השכירות למשכיר מדי חודש בחודשו, רק כאשר יעביר לו המשכיר תדפיס בנק חתום ומאושר בהתייחס לשער הדולר באותו יום.

תנאי שלוב הינו תנאי עצמאי של צד לחוזה בו הוא מחוייב וללא כל קשר לביצוע התחייבויות הצד השני על פי החוזה.

אכן כפי שכתבת, זכותך להביא דייר חלופי באותם תנאים. מה גם שהעניין נחתם בחוזה ביניכם. המשכיר יכול להערים קשיים רק אם יש לו סיבה מוצדקת לכך וסבירה ולא כאמתלא בלבד.

יוסי יקר לא הבנתי אנא רשום לי שאבין תודה מקרב לב

הזכות למימוש תקופת האופציה היא שלך כשוכרת ולא של בעל הנכס-המשכיר. ברצונך - תוכלי לממשה ובאי רצונך - לא תממשי אותה וללא כל סנקציה בגין כך.

בהנחה שזכות זו לא סוייגה בהסכמה בחוזה - למשכיר אין כל זכות שלא ליתן לך את מימוש האופציה ובאם יעשה כן, ישנו סיכוי סביר שהינו מפר הפרה יסודית את החוזה - דבר המבטל את החוזה באופן חד צדדי ובגינו תוכלי לתובעו כשתבקשי סעד אכיפה + פיצויים.

יתירה מכך, גם אם המשכיר מכר את הנכס, הזכות שלך בעינה עומדת רק שנכנס צד חדש - רוכש הנכס, לתמונה.

כדי להבטיח שהשוכר ישלם, רצוי שיהיה לך שטר ערבות בנקאית ו/או ערבות אישית של השוכר ו/או שיק ביטחון של השוכר ו/או 2 ערבים "בדוקים" שיוכלו לשלם לך במקום השוכר במצבים של הפרת חוזה בכלל ו/או נזק שיגרם לנכס ע"י השוכר וכיו"ב.

מומלץ כי תעשי זאת בחוזה ודרך עו"ד.

השוכר יכול לזייף חתימה של ערבים שלא קייימים כמו כן אם תהיה בעיה הערבים תמיד יוכלו להגיד שזאת לא חתימתם חבל לקחת סיכון בהצלחה

אם כתוב שאת מחוייבת למצוא דייר חלוף שייכנס בנעלייך- ההסכם יהיה מול המשכיר.
אם נקבע בהסכם שאת יכולה להכניס דייר משנה כשוכר משנה - עלייך לערוך הסכם מולו.
הכל תלוי בלשון ההסכם.

ככלל, תתקשה לבטל הסכם נוכח אי רצונו של המשכיר למגן את הדירה, שכן חזקה עליך שראית את הדירה בטרם שכרת אותה, ומן הסתם ראית כי איננה ממוגנת כראוי, וממילא בכל דירה קיים סיכון (כזה או אחר) לפריצה.

אם המדובר בבעיה תברואתית קשה שלא הייתה ידועה בעת ביקרתם בנכס, והוסתרה מכם, ניתן לטעון לביטול החוזה, עקב סיכולו/ מצג שווא/ חוסר תו"ל במו"מ ובכריתת חוזה.
יש להתריע במשכיר ולאפשר לו לתקן ההפרה.

מומלץ לעגן היחסים ביניכם בהסכם שותפות ממצה.
מומלץ להיעזר בעו"ד לצורך זה, שכן יש ניואנסים משפטיים רבים שיש לכלול בהסכם כזה.

אם אין קביעה אחרת בחוזה, המדובר בהפרה.

יש לקרוא את הוראות ההסכם - האם המחוייבות היא למצוא דייר חלוף או שהמחוייבות היא לשלם למשכיר ללא שום קשר לזהות השוכר/ שוכר משנה.

ניתן לדרוש מהמשכיר את התיקונים המבוקשים אם לא סוכם אחרת בהסכם השכירות.

1. ניתן לתבוע את גובה הפיצוי המוסכם וכן נזקים נוספים שנגרמו (ככל שההסכם לא קובע אחרת).

2. תביעות קטנות מוגבל עד לתקרה של 30,000 שח. עם זאת ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר או בהוצל"פ בתביעה על סכום קצוב (ואם תחליטו לתבוע רק על 50,000 ש"ח)

מומלץ להיעזר בעו"ד נוכח התקנות הרלבנטיות והניואנסים בהליכים אלו.

בהצלחה!

1. כן
2. מסמך שמאריך התוקף של השטר חוב - תקף.

תוכלו לטעון לסיכול החוזה אולם לא בטוח שטענה זו תחזיק מים בבימ"ש.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד בעניין זה ע"מ שיקרא החוזה וייתן עצה פרטנית.

"הסכמים יש לכבד". הסכם יכול שיהא בחוזה חתום (וחייב להיות חתום בעסקי מקרקעין - ס' 8 לחוק המקרקעין ובעסקי מתנות - ס' 5 לחוק המתנה). יכול שיהא בע"פ ויכול שיהא בהתנהגות.

מדבריך לא ברור שיש חוזה כתוב אך ודאי לפי תיאורך יש חוזה בהתנהגות רציפה וארוכת טווח שיש לגביו גמירות דעת ומסויימות הצדדים לו וברור מהם תנאיו השונים.

בהנחה שנכרת חוזה באחת הדרכים דלעיל ונראה שכך הדבר ובהנחה שחוזה זה לא נקצב לתקופת זמן מוגדרת ובהנחה שהצד השני ביטל באופן שרירותי את החוזה, הרי שפרק ב' לחוק החוזים עוסק בסיבות אפשריות לביטול חוזה לאחר כריתתו (טעות, הטעיה, כפייה ו/או עושק).

אם אין סיבה כגון זו לצד השני להפר/לבטל את החוזה באופן אוטונומי וחד צדדי (וגם לכך יש דרך ואף היא כפופה לחוק החוזים ולעיקרון תום הלב), הרי שביטולו באופן חד צדדי, מזכה את הצד הנפגע ויכול לזכות גם את צדי ג' בפיצויים ובתרופות שנקבעו בחוקי החוזים למיניהם.

אזכיר עוד כי כל מו"מ לקראת כריתת חוזה וקיומו של חוזה שנכרת, חייבים להיות בדרך מקובלת ובתום לב (ס' 12 ו-39 לחוק החוזים [חלק כללי]). אתה מתאר מצב של היעדר תום לב של הצד השני והנך צריך להעמידו על ההפרה וככל שלא יחפוץ בכך, הנך רשאי לתובעו.

בהערת אגב אומר כי ככלל יש לפצות גם על נזקי צד ג' שנפגע למעט פגיעה בשל שביתה ו/או השבתה שאז העניין לאור פקודת הנזיקין מורכב יותר (פס"ד צייזיק ועוד).

הסיכוי לביטול החוזה הינו קלוש לצערי שכן רק טעות, הטעיה, כפיה ו/או עושק הינן עילות המוכרות בחוק כעילות לביטול חוזה שנחתם כדין.

כמו כן,חוזה שנוגד את תקנת הציבור, החוק ו/או את המוסר - אינו חוזה שבתי המשפט אוכפים את יישומו.

דומה שהמקרה שלך הוא מקרה קלאסי של טעות בכדאיות עסקה שאינה עולה כדי אפשרות לביטולו ו/או לאי אכיפתו.