פורום דיני חוזים

על הרוכש לבדוק את הרכב ועל המוכר לגלות בגילוי נאות את הפגמים שלו.
כיום הלכת caveat emptor - ייזהר הקונה - נחלשה מעט, אולם עדיין רלבנטית.

תלוי בהסכמת הצדדים.
יש פרמטרים בדברים לעניין זה: שווי הדירה, מוניטין עורך הדין המטפל, מורכבות העסקה ועוד.

מעשיו של המשכיר תקפים ונכונים. הוא בכלל לא מחויב להודיע לך שהחוזה מסתיים ושעליך לפנות את הדירה. מרגע שלא מימשת את האופציה הרי שהסיפור שלך נגמר.הוא לא היה חייב לשלוח לך את המכתב ששלח ולמכתב אין כל נפקות משפטית.אם אתה מעוניין להישאר בדירה כדאי לך לסכם איתו על מחיר הוגן.המפלט היחיד שלך הוא לטעון שמדובר בהתקטננות ובחוסר תום לב (בעגה המשפטית= "דווקנות") אם כי לדעתי טענתך לא תתקבל במקרה זה כי חלפו שבועיים.בברכה,עורך דין אלמוני

סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו 1996 קובע : מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה : הוא היה בעל רישיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך... הוא מילא אחר הוראות סעיף 9. הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב".

סעיף 9 (א) לחוק קובע :" מתווך במקרקעין לא יהיה זכאי לדמי תיווך אלא אם חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולות במקרקעין שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת".

התשובה תלויה בעד כמה הדירה שקנית אתה או סבתא שלך ולאו דווקא קרובים מדרגה ראשונה, קניתם אותה בגלל אחותך...

לשון אחר: אם אחותך הראתה לך את הדירה וכך הגעת אליה - אתה תשטוף כלים.

אם הגעת לדירה לבד וללא קשר לאחותך - אשתך תשטוף כלים.

ולמען שלום הבית ומכיוון שהמתווך לא יוותר על העמלה כי לא הגעת לקניית הדירה בצירוף מקרים - שלפחות יזיע וישטוף המתווך את הכלים...

נ.ב: למה רק שבוע ? שהמתווך ועוה"ד ישטפו הכלים כל השנה...

יש לבחון האם היית מודע לכך שהדירה מפוצלת.
לעיתים גם בחוזה פסול בשל תקנת הציבור - בית המשפט מחייב את החייב (השוכר) לשלם למשכיר.
אם מדובר במצג שווא או הטעייה - אכן זו עילה לביטול החוזה ואז ניתן לדרוש גם השבה - קרי השבת השיקים.

בהצלחה!

הקטנת הנזק הוא מושג מפקודת הנזיקין וכיום באופן כללי יש זליגה של דינם שונים לתחומי דינים אחרים. הדבר הוסדר מפורשות בחוק החוזים הכללי ומן המפורסמות שעיקרון על בשיטת משפטנו כחובת תום הלב חלה גם בתחומי משפט אחרים.

בהחלט ניתן לטעון במהלך המשפט טענות כנגד המשכיר בדבר חובתו לתום לב ולהקטנת נזקו.

יחד עם זאת, יש לזכור כי הסכמים יש לכבד ואף חובת תום הלב על-פי ס' 39 לחוק החוזים הינה חובה לקיים חוזה והתחייבויותיו בתום לב.

אי אפשר למנוע תביעה ו"הנייר סובל הכל" ובכלל זה כל טענה.

יחד עם זאת, טענותיכם - הגם שהינן סבירות - אין ערובה לכך שיתקבלו במידה ויתבע, שכן יכולתם לעמוד על זכותכם ככתוב בחוזה, אך במקביל חובתכם היתה לקיים את שהתחייבתם לו בחוזה.

משהחלטתם לבטל את החוזה באופן חד צדדי (ואני מתעלם כרגע מהסיבה שהינה סבירה והגיונית אך לא בהכרח משפטית), הרי שאתם חשופים לתביעה.

עצתי שוב, ככל שניתן להחזיר הגלגל בהשקט ובבטחה - עשו כן ואם לאו - המשיכו הלאה ולכשתגיע תביעה, תתמודדו עימה.

אין מה "לפחד" מעניין שאין לכם שליטה לגביו ולכשיגיע - או אז, שקלו צעדיכם בתבונה וכדאי להיעזר בעו"ד.

בהצלחה !

באותו אופן כפי שנוסחו שטרי הבטחון עד כה.

1. על פניו, את זכאית לפיצוי בגין הנזקים. יש להוכיח את גובהם, ושהנגרמו כתוצאה מאותם "טרטורים".

2. יש לקרוא את הסכם השכירות כדי לתת תשובה ביחס לחובה לשפץ את הדוכן. על פניו, אם אין הדבר מעוגן בהסכם, לא מוטלת עלייך חובה כזו, ועצם דרישתו ממך את האמור מהווה הפרת הסכם.

ראוי להתייעץ עם עו"ד לעניין זה.

יש תנאים שונים להנחות.
ברר ברשות המקומית.

אני סבור כמוך בדיוק ואני חושב שזה הוגן כלפי כולם, הגם שאתם יכולים להסכים על כל חלוקה שתראו לנכון.

כל זאת בהנחה, שכשניתן הכסף מחמותך, לא הותנה - בכתב ו/או בעל-פה - שהחלוקה שקבעתם אז תעמוד גם בעתיד לכשתוחלף דירה כפי שהנכם רוצים כיום.

הייתי בטוח שזה אתר שעונה לכל השאלות ולא מדלג סתם כך
שאלתי את אותה שאלה בפורום של חוק ומשפט של YNET וקיבלתי תשובה תוך יממה

ככלל, החובה חלה על המשכיר, אלא אם כן צוין אחרת בחוזה.

התשובה לשאלתכם נעוצה בשאלה האם נכרת חוזה ביניכם לבין המשכיר ?

ככל שנכרת חוזה (גמירות דעת + מסויימות וקבלת ההצעה ע"י הניצע) הרי שלא היה מקום לבקשתו בע"פ לאחר החתימה.

מצד שני, בקשתו הינה בקשה סבירה שרוב המשכירים דורשים אותה ויתכן שבעת החתימה לא הייתה לו הסכמה (גמירות דעת) לגבי החוזה ומשכך לא נכרת חוזה.

אם נכרת חוזה, הרי ששני הצדדים מחוייבים לו ולכל סעיפיו וכמו כן מחוייבים לקיימו בתום לב.

הפרה רגילה מקימה יכולת לבקש את תיקונה תוך זמן סביר.

הפרה יסודית - אם הוגדרה כך בחוזה בסעיף ספציפי ומיוחד - מקנה יכולת לצד אחד - הצד הנפגע מההפרה - לבטל את החוזה באופן אוטונומי ובהודעה לצד השני ללא צורך בהתערבות ביהמ"ש לקבלת סעד הביטול.

האם במקרה דנן, המדובר בהפרה יסודית מצד המשכיר ? סבורני שלא, שכן יכולתם לעמוד על כך שהחוזה נחתם ונכרת ולכן אינכם מחוייבים לבקשותיו בע"פ. לא עשיתם כן, אף לאחר שהוא נסוג, לדבריכם, מעמדתו שהוצהרה על ידו בע"פ.

ביהמ"ש בבואו לדון בסוגיית ביטול חוזה באופן עצמאי עקב הפרה יסודית של החוזה לטענת מאן דהוא - ישקול, יכריע ויפסוק.

אם ביהמ"ש יקבל את העמדה שהיתה הפרה יסודית - הרי שהביטול היה לגיטימי ואם לאו, הרי שהמודיע - אתם - הפכתם להיות מפרי החוזה בעצם הודעתכם לצד השני כי הפר את החוזה בצורה יסודית ולכן הוא מבוטל.

מן המקובץ, חוששני שהמשכיר יכול לתבוע אתכם על מלוא שנת השכירות לרבות כל פיצוי שנקבע בחוזה ללא הוכחת נזק ו/או אחר שנגרם ולרבות קבלת סעדים ע"פ חוק החוזים הכללי וחוק החוזים - תרופות.

הצעתי: אם יש לכם יכולת, תשכירו הדירה מבלי להפגין כלפיו את הטעם האמיתי לסיבה בגינה חזרתם מעמדתכם, שאם לא כן - יתכן וזה עצמו יגרום לו לתבוע.

על כך אמרו חז"ל: "סוף מעשה במחשבה תחילה". תמיד כדאי קודם להתייעץ.

בהצלחה רבה !

לשיטתי - זכית "באור מן ההפקר"...

בהחלט יש סתירה בין התניות ומשכך במידה ואינך שבע רצון מהרכב, אתה יכול להודיע על כך, לבטל את העסקה ולקבל את המקדמה בחזרה.

לא סביר שתוכל לבטל ולקבל את המקדמה ומנגד תצטרך לשלם 10% מערך הרכב בגין ביטול החוזה בטרם העברת הבעלות.

תשובתי עומדת כל עוד ההערה בצד השני של החוזה מקובלת על שניכם כהערה המהווה חלק אינטגראלי מהחוזה ביניכם ומדבריך עולה שכך הדבר.

הערה נוספת: הפרשנות לשביעות רצונך, יכול ותעמוד למבחן אובייקטיבי משפטי, קרי: ככל שתהיה תביעה משפטית של המוכר בנושא, יבדק לא רק האם אתה אינך שבע רצון סובייקטיבית ובכנות מהרכב שנמכר אלא האם אובייקטיבית ה"אדם הסביר" יכול היה שלא יהיה שבע רצון מן הרכב ובכפוף לעיקרון תום הלב.

תיאורטית - איני בטוח שהיעדר שביעות רצונך היא כנה ויכול להיות שאני טועה. פרקטית - איני רואה מצב שתחוייב בתשלום כלשהו.

הם גם העלו לי את המחיר ב-44% לאחר שהם כשלו בייצור. למעשה, לא רק שהם אלו שלא עמדו בהסכם, ועשו לי רק עוול ובזבוז זמן יקר, הם עוד ברוב חוצפתם דרשו ממני יותר כסף מהמחיר הראשוני, ולא בגלל שהמחיר של המוצר פתאום התייקר.. גם פה הם אמרו לי בפירוש שבגלל שהם הפסידו כסף בניסיון לייצר, אז הם רוצים לקחת ממני יותר כסף בכדי לכסות את ההפסד!החברה הזו עשתה טעויות רבות, שאפילו שאני לא עו"ד לא קשה לראות שיש פה עילה לתביעה די רצינית. השאלה, האם ההוכחות שיש לי מספיקות, והאם תהליך תביעת חברה מדרום קוריאה זה דבר אפשרי שלא יקח שנים לביצוע.אריאל.

מדברייך עולה כי אינך חתומה על החוזה ומשכך המשכיר אינו מחוייב לך כלל, שכן זכויות השוכר הן של בן זוגך ולא שלך.

יחד עם זאת, יש לך, לעניות דעתי, מעין חוזה בהתנהגות אל מול בן זוגך מבחינה אובליגטורית, קרי:בן זוגך הוא בעל הזכות הקניינית בחוזה השכירות, אך לך יש זכויות כספיות למולו ואם ינסה להוציא אותך מהדירה, תוכלי לתובעו על הפרת חוזה בהתנהגות.

אציין כי קונסטרוקציה משפטית זו הינה בעייתית וכדאי לך לחתום על חוזה אל מול בן זוגך בעניין, כך שיהווה ראיה ברורה במידת הצורך ועדיף שחוזה זה יהא בהסכמת המשכיר.

שהקבלן הסכים לתת רק את השם שלו ומספר תעודת הזהות שלו. לא מסכים לתת פרטים על נסיונו, מקצועיותו וכו' וגם העורך דין שלו מסרב להעביר לנו. גם אין בהסכם אפשרות לדיירים לבטל את ההסכם.
אפשר לתבוע גם את העורך דין של הקבלן? ואם איך?
איך מביאים את ההסכם לבית משפט שיכריע בפגמים שבהסכם (למרות שאנחנו לא חתמנו עליו)

אעריך מאוד כל תשובה מקצועית.