פורום בתי משפט

למפקחת על הבתים המשותפים סמכות לדון בתביעות הנוגעות לניהול הרכוש המשותף והשימוש בו. לפיכך, אם התביעות שלהם נוגעות לנושאים אלה - תוכל לבקש מנשיאת בית המשפט העליון לאחדם עם הדיון בפני המפקחת. אחרת, אין מנוס מניהול ההליכים המקבילים בערכאות נפרדות כפי שהוגשו.

מה שכן, ביכולתך להגיש בקשה לבימ"ש השלום לעכב את הדיון עד לתום בירור התיק בפני המפקחת, נוכח הזיקה הנטענת ביניהם, וזאת אם יהיה בכך כדי לייעל את ההתדיינות.

תחילה עליך לבטל את פסק הדין, ורק לאחר שיינתן לך מבוקשך - תוכל לטעון, בין כטענה מקדמית בכתב ההגנה ובין בבקשה נפרדת, לסילוק על הסף חמת היעדר עילה/יריבות.

יחד עם זאת, לטענה זו עשויה להיות חשיבות לצורך הערכת סיכויי הגנתך, כחלק בלתי נפרד ועיקרי מבחינת בקשתך לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. לכן, חשוב להעלותה, אך בית המשפט לא יתן החלטה בטענה זו, אלא רק ידון בהשפעתה על סיכויי הגנתך.

אחרי שנקבעה בשנת 2017 אגרה של 35 שקל על בקשות, קבע בית המשפט העליון בשנת 2018, לגבי בקשת עיון בתיק בית המשפט למי שאינו צד בתיק - בפסק דין -

"10. ויודגש, נקודת המוצא היא שאין מקום להטיל חיוב כספי, כגון תשלום אגרה או הפקדת עירבון, על מי שמבקש עיון בתיק – ולעניין זה אין נפקא מינה אם המדובר בהליך אזרחי או פלילי."

[בש"א 10092/17 יוסף צרניק נ' מדינת  ישראל ואח']
 

צד ג' זכאי להגיש בקשת צירוף כבעל דין (נתבע) בתובענה תלוי ועומדת מכוח תקנה 24 ("לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו"). הפסיקה הכירה באפשרות זו (ר' למשל: ע"א 34/87 רבינוביץ נ' רבינוביץ, פ"ד מא(2) 398, 400 (1987)).

השאלה אותה בוחן בית המשפט היא התועלת שתצמח מהצירוף לבירור השאלות שבמחלוקת בשלמות וביעילות. לפיכך, התנגדות תובע או נתבע לצירוף כשלעצמה אינה מהווה שיקול לדחיית הבקשה (ר' למשל: רע"א 2228/15 ג'י. טי. אס. פאוור סולושנס לימטד ואח' נ' נתיבים דרום בע"מ, פס' 21 (9.7.2015)).

אורי שלום רב,

אכן, רק בעל דין יכול לבקש לצרף צד ג' כתובע או כנתבע נוסף להליך וזאת אם הצירוף עונה על הטעמים המפורטים בתקנות ובפסיקה. אני לא מכירה מקרים בהם צד ג' שאינו קשור להליך צורף מבלי שאחד מבעלי הדין ביקש זאת. מציעה לך להתייעץ עם עו"ד על האפשרות לפנות אל הנתבע ולבקש שהוא יגיש הודעת צד ג' נגד אותו צד ג' שמאוד רוצה להיות נתבע בהליך העיקרי.

בהצלחה.

את קובלת אותה? איך בדיוק? תגישי תלונה שאולי תמצא צודקת.

הסיכוי לפסילת שופט הינו נמוך ביותר, לידיעתך.

אינה שלום רב,

בקשה לפסילת שופט יש להגיש רק מטעמים מאוד ספציפיים והסיכוי שהיא תתקבל אינו גבוה במיוחד. מציעה לך להתייעץ עם עורך דין כדי לבחון האם במקרה שלך יש מקום להגיש את הבקשה.

בהצלחה. 

הזמנה במייל אינה מסירה כדין

אבי שלום,

אם אני מבינה נכון, הצד שכנגד מיוצג ע"י עו"ד ועורך דינו כן מופיע בתיק ההליך כמייצג. מכאן, לא ברור לי איך ב"כ לא קיבל את ההזמנה לדיון ע"י בית המשפט. יחד עם זאת, אם בית המשפט קבע מועד לדיון והורה לך לבצע המצאה של החחלטה בדבר המועד, היה עליך לשלוח את ההזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות שליח וזאת גם אם יש כתובת מייל מעודכנת של עורך הדין. כן הייתי יכול לשלוח במייל, לבקש שיאשרו לך קבלתו + שהם מוותרים על מסירה אישית / באמצעות דואר רשום. במצב כזה לא ניתן היה לטעון שהמסירה לא בוצעה כדין.

בהצלחה.

ובדיון מוסרים לשופט דיסק און קי עם ההקלטה כדי שיוכל לשמוע בעצמו.

התמלול חייב להיעשות על ידי גורם מוסמך ועליו לכלול תצהיר המתמלל ותצהיר המקליט.

אם יש לך עו"ד אזי הוא ידע מה לעשות.

למשל:

בתביעה רגילה  מדובר ב - 30 ימים.

בסדר דין מהיר מדובר ב - 45 ימים.

מה גם שאם תבקש אורכה, יש להניח שתקבל בכל מקרה.

שום שופט לא מקפיד על התקנות במקרה כזה.

אם יש לך עו"ד יש להניח שהוא יודע מה יש לעשות ומתי.

אם אין לך עו"ד, תחשוב שוב אם אתה מסוגל לנהל הליך משפטי לבד מול עו"ד.

החלפת שם זה משהו מאוד בעייתי. זכותו של המקום שנתן לך את התעודה לתת אותה רק לשם שאותו הוא רשם.

בישראל, חוקי הגזע הבלתי כתובים מאלצים את המוסדות הלימודיים להיות מחויבים לאדם בכללותו, ולא להישגיו בלבד.

כך לדוג', אם שופט בבית המשפט המחוזי מחליט לשנות את שם משפחתו למשהו כמו מכלוף, אז יפסיקו את כהונתו, או שיפשפשו בעברו על מנת לפגוע בו בדרך כלשהי.

זכותו של אדם לקבוע את שמו פחותה מהזכות של מוסד כלשהו לשמור על השם שלו באמצעות מתן תעודות לאנשים הראויים לכך בעיניו.

כמו שהגזענות מושרשת בחברה שלנו, כך היא מושרשת במערכת המשפטית שלנו. "טוב שם טוב, משמן טוב".

אינני עו"ד, ומה שכתבתי זה על דעתי בלבד.

שאלתך אינה ברורה ולא ניתן להשיב עליה.