פורום בתי משפט

מועדים לשמחה,

אין היתר לפגוע בשמו של בעל דין בשום צורה שהיא ובשום דרך. ניתן לטעון טענות הגנה שונות כאשר הפגיעה נעשית במסגרת הליך משפטי.

באופן עקרוני תפקיד של עו"ד מייצג הוא לפגוע באמינות של הצד השני, ניתן לפגוע באמינות של הצד השני בכל מיני דרכים. לשאול על חיי הנישואין או על תעודות הבגרות של הילדים בדרך כלל לא יהיה רלוונטי בהליך של תביעה בדיני עבודה למשל, אבל שאלות בנוגע לחיי המסחר של הצד השני יהיו רלוונטים גם בדיני עבודה (על מנת לקיים או לפגוע באמינות).

כל שופט או שופטת היושב או יושבת בדין צריך או צריכה להיות קשוב או קשובה למה שקורה באולם כדי לדעת מתי לעצור את החקירה בגלל חוסר רלוונטיות.

הפורום אינו מיועד להסברים על התנהלות של עורכי דין אחרים.

בתקווה לימים טובים יותר ובתפילה לשחרור החטופים במהרה.

שלום רב חי,

העניין מוסדר בחוק בתי המשפט (סעיף 51(א)(3)). לבתי משפט השלום סמכות ביחס לשימוש במקרקעין או לחזקה בו.

בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בשאלת בעלות במקרקעין, עניין המצוי במסכות המחוזי.

מהשאלה לא ברור מהי טיב הזכות שעברה בירושה ומודע מבוקש ביטולה ואני מקווה שתמצא בתשובה מענה לשאלתך.

מועדים לשמחה,

אם הערעור מוכן למה לא להגיש את הערעור?

לא, לא צריך לצרף את הערעור לבקשה להארכת מועד. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שאם הבקשה תידחה לאחר חלוף המועד להגשת ערעור לא ניתן יהיה להגיש את הערעור, שכן הגשתו תהיה באיחור.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ובתפילה לשחרור החטופים.

מועדים לשמחה,

באופן עקרוני אם בית המשפט לא ביקש תשובה לערעור אין צורך להוציא הודעה. אם בית המשפט ביקש להגיב אז יש להגיש תגובה. ניתן לכתוב בתגובה שמסתמכים על הכתוב בערעור של המערער כדי לתמוך בטענות של המשיב.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ובתפילה להשבת החטופים במהרה.

שלום רב ש,

תהליך גילוי המסמכים והשאלונים נפתח באופן בו על בעל הדין לשגר לצד שכנגד דרישה לגילוי מסמכים ולהשיב לשאלון.

ככל שהצד שכנגד מסרב להשיב לדרישה לגילוי מסמך או לעיון בו, או שהוא נמנע להשיב לשאלה או עונה תשובה מתחמקת, ניתן לכלול בקשה בעניין זה ברשימת הבקשות אותה יש להגיש עד 20 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט.

במועד דיון קדם המשפט בית המשפט רשאי לדון בבקשה לגופה או להורות לצדדים להגיש בקשה ותגובה מנומקת.

ככלל, בית המשפט יחייב צד להשיב לדרישה ובלבד שהיא רלוונטית לבירור הנושאים השנויים במחלוקת ואשר נדרשים לשם הכרעה בתביעה. ברב המקרים אינטרס חקר האמת יגבור על האינטרסים הנוגדים.

צד רשאי לטעון לחיסיון ביחס למסמך פלוני, ואולם סוגי החיסיון שהדין מכיר בהם אינם רבים, והם כוללים חיסיון עו"ד לקוח, חסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטיים וכד'. היות המידע שמבוקש חשיפתו סוד מסחרי עשוי גם להוות שיקול להמנע ממתן סעד המחייב גילויו.

פגיעה בשמו של הצד שכנגד כלשעצמה אינה יעד לגיטימי להליך גילוי מסמכים או שאלונים ואולם, ככל שכתוצאה מהליכים אלה נפגמת אמינותו של הצד שכנגד, הרי זה משובח.

בהצלחה.

שלום רב,

כמה שעורך הדין יבקש וכמה שתסכים לשלם - זה תלוי בהסכם בינך לבין עורך הדין. ככל הידוע לי אין הוראה חוקית למגבלת שכר הטרחה למעט בתביעות של תאונות דרכים וביטוח לאומי.

הליך משפטי יש לו מספר שלבים; הגשת כתבי טענות (כתב תביעה, כתב הגנה כתב תשובה), קדם משפט, הוכחות, סיכומים ומתן פסק הדין. גובה התביעה אינו משפיע על משך התביעה מורכבות התביעה משפיעה על משך התביעה. למשל; ככל שיש יותר ראיות ועדים לצדדים אז משך תקופת ההוכחות יקח יותר זמן (ולא משנה אם התביעה היא 20 מיליון ש"ח או 20,000 ש"ח).

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

בית משפט השלום.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

אתה מעלה פה סוגיה מורכבת, ונדמה שהשאלה שלך מצריכה ייעוץ פרטני, יחד עם זאת אנסה לנתח את הדברים בקצרה ולכתוב כמה נקודות בעניין;

קיימות שתי אפשרויות פיצוי של נפגע עבירה;

הראשונה - פסק דין פלילי (הכולל הכרעת דין וגזר דין) שבמסגרתו נקבע כי הפוגע ייתן פיצוי כספי לנפגע העבירה. במקרה זה אם פסק הדין הפלילי בוטל ממילא גם הפיצוי הכספי בוטל ולפיכך על הנפגע להשיב את מלוא סכום הפיצוי לפוגע שכן אין פסק דין מכוחו יש לשלם.

השניה - ניתן פס"ד פלילי ועל בסיסו הוגשה תביעה אזרחית כאשר פס"ד הפלילי הוגש כראיה לתביעה האזרחית ובמסגרת התביעה האזרחית נקבע פיצוי. במקרה שכזה מדובר בשני הליכים נפרדים ושונים לגמרי, כך שגם אם פסק הדין הפלילי בוטל זה לא אומר בהכרח שפסק הדין האזרחי יבוטל (בהליך פלילי נדרשת רמת הוכחה מעבר לכל ספק ספיר ואילו באזרחי נדרשת רמת הוכחה של 51%). לכן, במקרה השני גם אם פסק הדין הפלילי בוטל לא בהכרח הפיצוי בוטל.

לגבי שינוי חקיקה בדרך כלל שינוי חקיקה צופה פני עתיד ולא פני עבר ולכן לא מכיר מצב שבו שינוי חקיקה מתיר מעשה רטרו.

לגבי ביטול פס"ד אזרחי הדרך היא להגיש תביעה לביטול פסק דין, לגבי הליך פלילי מציע לשאול בפורום פלילי באתר.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

נציבות התלונות על שופטים היא גוף ואינה תלויה בדמות כזו או אחרת. ניתן להגיש תלונה על שופט/ת גם כאשר אין נציב, אם כי ייתכן כי לתלונה כזו ייקח זמן להיות מטופלת לאור העובדה שאין נציב אחראי. אין לי מידע קונקרטי לגבי האם קיים היום נציב או שטרם מונה במקום האחרון שפרש.

ניתן להגיש כתב תשובה ובמסגרת כתב התשובה לטעון שמדובר בטענות שאינן ממן העניין ויש להורות על מחיקתן מכתב ההגנה, ובהתם לזאת לבקש להורות לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן ללא הטענות המבישות הללו. ניתן, במסגרת כתב התשובה, לצרף את הראיות המכחישות את הגשת התלונות.

ניתן לדרוש הוצאות משפט בגין טענות שקריות שאינן ממן העניין.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

כאשר אדם מגיש תלונה אצל גוף מוסמך על אדם אחר ניתן למשוך את התלונה בחזרה ולבקש מהגוף החוקר שלא יטפל בתלונה. יחד עם זאת, הנפגע (זה שהתלוננת כנגדו) יכול להגיש תביעה נזיקית על תלונת שווא, וחבל.

הפורום אינו פורום פסיכולוגיה, ולכן איני יכול לענות על יתר השאלות בשאלה.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

מטרת הקדם משפט היא לצמצם את נקודות המחלוקת שבין הצדדים לדברים המהותיים בתיק. באופן עקרוני אין צורך להגיש תקציר תביעה ותקציר מענה לכתב ההגנה (אגב, ניתן להגיש כתב תשובה לכתב הגנה). אין גם צורך לאמת את התקצירים האלו ע"י עורך דין.

יחד עם זאת, בקדם משפט ניתן לבקש מהשופט לצרף את המסמכים המבוקשים (אם כי לדעתי אין צורך בהם) והשופט היושב בדין יחליט כחוכמתו אם יש צורך בהם והוא מאשר לך לצרף או לא.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

א' שלום,

ככל שאתה מתכוון לדיון קדם משפט "שנקבע בנט המשפט" - שים לב שלפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ניתן וצריך להגיש מסמכים מסויימים לפני דיון קדם המשפט, אולם יש להקפיד על המועדים והדרישות הספציפיות.

בהקשר זה מפנה אותך לקרוא את האמור בתקנות 49 (רשימת בקשות), 36 (דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו הצדדים ביניהם) , תקנה 62 (רשימת עדים).

בהצלחה ובשורות טובות

אלי שלום,

ככל ומדובר באותו עו"ד שייצג את התובע בהליך- אין מניעה להעביר אליו את השיק, ובכל מקרה הייתי מבקשת ממנו שיעביר את הבקשה שלו בכתב לצורך תיעוד הדברים למען הסדר.

בהצלחה ובשורות טובות

רפי שלום,

לפי סעיף 81(ד) לחוק בתי המשפט - על ההחלטה בבקשה לתיקון טעות סופר לא ניתן לערער בנפרד אלא כחלק מערעור על פסק הדין עצמו (באם זה טרם חלף).

החלטה בבקשה להארכת מועד- לפי תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי- החלטה בבקשת ארכה היא החלטה אחרת הניתנת לערעור ברשות, ולכן על דחיית בקשת הארכה תוכל להגיש בקשת רשות ערעור - שים לב שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 30 ימים מיום מתן ההחלטה.

בהצלחה ובשורות טובות

הגשת תביעה.

נתבע הגיש כתב הגנה.

אולי הגשת כתב תשובה

שאלונים

גילוי מסמכים

בקשות - דיון קדם משפט.

הגשת תצהירי עדות

דיון הוכחות

סיכומים

פסק דין.

בכל אחד מהשלבים ניתן לעצור ולהתפשר.

ככל שאין הסכמה לפשרה ההליך נמשך ולבסוף ניתן פסק דין.

הפשרה שהנתבעים האחרים עושים לא קשורה אלייך. אתם באותה רשימה מטעמי יעילות.

במקרים מסויימים היא עשויה לסייע לך.

 למעט בפרק הזמן שבין הגשת כתב הטענות האחרון להגשת רשימת הבקשות.

לו תנצחי סביר שבית המשפט יפסקו לטובתך הוצאות משפט. לא ביתר. לפי שיקול דעתו.

איני רואה מקום בנסיבות אלה לחשוף פרטים ממו"מ שהתקיים.

שלום רב,

תום לב הוא מעין מושג שסתום שנועד לקבוע סטנדרט התנהגות בנסיבות שונות.

המושג תום לב הוא מושג רוחבי בדין הישראלי וניתן למצוא חיובים הכוללים את החובה לנהוג בתום לב במגוון דינים. לדוג' יש חובת תום לב במקרקעין, בחוזים, בתאגידים ועוד.

בהיבט של הליכים משפטיים אזרחיים חובת תם הלב מעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי כבר בפרק עקרונות היסוד שם נקבע כי חובת בעלי הדין ובעלי כוחן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (ראי ס' 3 לתקנות).

המונח נזכר בשנית בסעיף 38(ג) העוסק בחובה להתייצב לפגישת מהו"ת ולקיים דיון מקדמי בין הצדדים. סעיף זה עוסק במידת ההוצאות שיחוייב בהן בעל דין שלא קיים את הוראות התקנות, והתנהלות בחוסר תום לב מהווה נימוק להגדיל את ההוצאות שיפסקו נגדו.

תום לב נזכר גם בסעיף 95(ד)(3) לתקנות במסגרת שיקולי בית המשפט אם להעתר לבקשה לסעד זמני וקביעת טיבו והיקפו.

התנהלות של בעל דין בחוסר תום לב בהליך משפטי עשויה לעלות עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, אשר עשויה להוות נימוק למחיקת התביעה בכל שלב של ההליך בהתאם להוראות תקנה 42 לתקנות.

וראי כי המשותף לכל ההוראות הנזכרות לעיל הוא ענישה של התנהגות שמהווה חוסר תום לב, ואולם אין מנגד נקודות זכות למי שפועל ביתר תום לב.

עניין זה נובע לטעמי מהגישה הותיקה שמקורה בפסיקת השופט ברק ביחס לכך שחובת תום הלב אינה מטילה חובה לנהוג כאדם לאדם - מלאך כמו שהיא אינה מתירה התנגות מסוג אדם לאדם - זאב. והסטנדרט הראוי הוא אדם לאדם - אדם.

ביחס לאם תנתן הצעת פשרה נדיבה האם זה ישפיע על ניהול ההליך - לא בהכרח. ואולם, אם בסופו של יום הצעת פשרה שהצעת לא תתקבל על ידי הצד השני, ובפסק הדין שינתן בסכסוך ביניכם הסכום שיפסק לטובת הצד השני לא יעלה על הסכום שהצעת מלכתחילה אז הטענה כי הצעת הפשרה הייתה גבוה יותר או באותה מידה שנקבעה בפסק הדין עשויה להוות נימוק מדוע אין לחייב אותך בהוצאות משפט על אף שחוייבת בתשלום לצד השני.

ראוי להדגיש שחשיפה של מידע או מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ לפשרה אינו מותר, ומומלץ להתייעץ ביחס להתנהלות בהקשר זה.

בהצלחה.

שלום רב,

אם בית משפט מזמן לעדות חייבים להתייצב לעדות.

יחד עם זאת, ניתן לדרוש החזר הוצאות (כגון; אובדן ימי עבודה וכדו') על כל דיון אליו התייצבת.

גם, ניתן לפנות לבימ"ש ולבקש לתת עדות בכתב (בשפה מקצועית: "תצהיר") ולבקש שלא להגיע למתן עדות.

האמור בתשובה זו מבוסס על נתוני השאלה ואין בה כדי להתייחס לנתונים שאינם בשאלה ולהשפעתם על התשובה, ואין להסתמך על תשובה זו, והעושה כן עושה זאת על דעתו בלבד.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

לא ניתן לחייב צד ללכת לגישור לפני הליך משפטי אלא אם יש הסכם כתוב המחייב כך.

בית המשפט לא אמור להתייחס להתנהלות חברתית / נימוסית בהליך משפטי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

כוכי שלום,

זה תלוי באיזה הקשר זה נאמר.

ככלל, שלב ההוכחות בהליך המנוהל בבית המשפט הוא שלב הבאת ושמיעת הראיות בתיק.

יש תיקים בהם שלב ההוכחות מתנהל ללא הגשת תצהירי עדות ראשית קודם לכן, אלא בחקירות ראשית, נגדית וחוזרת, ויש תיקים שבהם קודם למועד דיון ההוכחות מוגשים תצהירי עדות ראשית שהם למעשה מהווים את העדות הראשית של העדים עליהם יחקרו בדיון ההוכחות בחקירה נגדית (וחוזרת במידת הצורך).

בהצלחה ובשורות טובות

חגית שלום,

על פניו, מהחלטה עולה כי בית הדין מעוניין לבחון תחילה את הבסיס הראייתי לטענותיך בדבר החישובים השגויים לפני שישקול מינוי מומחה.

בהתאם לסדרי הדין הרגילים- התובע מגיש את ראיותיו תחילה, כפי שעשית באמצעות תצהירי עדות ראשית; לאחר מכן הנתבע מגיש ראיותיו; מתקיימות חקירות נגדיות ובית הדין שוקל את מכלול הראיות.

ההחלטה עצמה אינה מבהירה את העיתוי המדויק להוכחת הטענות, אולם, את טענותיך את יכולה לנסות להוכיח הן באמצעות ראיות שאת הגשת והן באמצעות חקירות נגדיות של עדי הנתבעת. לכן- ייתכן וכוונת בית הדין היא לבחון ראשית את התשתית הראייתית עליה את מנסה לבסס טענה לחישובים שגויים- באמצעות התצהירים ו/או החקירות הנגדיות- ולאחר מכן ישקול את הצורך במינוי מומחה.

בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה, קיימת גמישות דיונית יחסית, ובית הדין יהיה מוסמך למנות מומחה מטעמו בכל שלב, גם לאחר שמיעת הראיות, ככל שיסבור כי יש בכך צורך.

בכל מקרה, אם יש לך ספק באשר לעיתוי המדויק להוכחת הטענה ובהתחשב בכך שאת מייצגת את עצמך- את בהחלט יכולה להגיש בקשה מסודרת להבהרת החלטה לבית הדין בעניין המועד הנדרש להוכחת טענותייך בדבר החישובים השגויים.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

אני רוצה מאוד לקוות ולהאמין שלא.

אומנם שאלת בעניין פלילי - אבל זה נראה לי נכון גם בעניין אזרחי.

עבודה של עורכי דין הוא מורכבת ותופסת מרכיב נכבד מיומם הארוך. עורך דין, גם כשהוא לא נמצא בעבודה, הוא חושב על העבודה. כשהוא הולך לישון בלילה רצים לו בראש כל התיקים שבהם הוא צריך לטעון ככה או אחרת, ולכן העבודה נמשכת 24/7/365.

כל עורך דין גובה את שכר הטרחה שהוא חושב שראוי למעמדו ולמקרה הבא בפניו, ולא מתוך ניתן הלקוח במצבו השברירי אלא מתוך הצורך לתת את השירות הטוב ביותר ללקוח הרלוונטי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

תמיד עדיף להמנע מלהגיע לבית משפט.

אם אתם יכולים להסתדר מחוץ לבית המשפט זה עדיף.

בהליך משפטי כל צד יציג את עמדתו, ובמסגרת ההליך ניתן לטעון שניסיתם להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט.

לא ניתן לנחש האם זה יבוא לטובתך או לא, זה תלוי בהרבה משתנים.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

הפורום אינו פורום פלילי, אבל אנסה, בהמשך לתשובתו של עו"ד יהונתן ינאי, להסביר קצת יותר;

צד להליך משפטי אזרחי חושב שהצדק עימו, אחרת אני לא בטוח שהוא היה צד להליך משפטי (כנראה היה מוותר מראש - אלא אם הוא לא רואה את המציאות נכוחה).

באשר להליכים פליליים העניין מעט שונה. על פי ההגדרות מערכות התביעה בישראל לא יגישו, בד"כ, כתב אישום אלא אם הם בטוחים ב 100% שתיהיה הרשעה. אחוז ההרשעות במדינת ישראל הוא גבוה ולא בכדי. נאשמים, הרבה פעמים, על מנת לחסוך תשלום לעורכי הדין שלהם, ועל לקצר את עונשם, יסכימו לקבל "עסקת טיעון" כי הם יודעים, ומוכנים אף להודות בכך, שהם עשו משהו לא בסדר ושהם צריכים לקבל על זה עונש.

באזרחי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות במאזן ההסתברויות, כלומר; הוכחה של 51% שהצד צודק, לעומת זאת בפלילי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות קרובה ל 100%, כלומר; אין הסבר אחר לאירוע אלא ההסבר היחיד שניתן לתת זה שהנאשם ביצע את העבירה.

כמובן, שגם באזרחי וגם בפלילי יש עוד הרבה דברים שיש לנתח בכל תיק ותיק, אבל זה על רגל אחת התורה של האזרחי והפלילי (יש את נסיבות האירוע, את חובת תום הלב, את ההגנות הקיימות בחוק לכל אירוע ועוד הרבה דברים שצריך לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו הן באזרחי והן בפלילי).