פורום בתי משפט

וזה כבר עניין של גישה, כי יש רק אדם אחד שיתן לך תשובה חד משמעית על השאלה הזו. ואל כבודה/ו פונים באמצעות בקשה בכתב. 

השאלה שלך היא בניהול סיכונים. ורק עורך הדין שמייצג אותך מכיר את הפרטים הרלוונטיים. 

אם הוא ממליץ, לך על זה. ואם הוא מסויג, תחשוב פעמיים. 

בסוף הסיכון זה חיוב בהוצאות על הבקשה. 

לא במחוזותינו בדרך כלל. 

אני אשים את מלוא כובד המשקל במענה לשאלה על הטענה שאין לבית המשפט סמכות עניינית. 

לאיזה בית משפט הגשת את התביעה? מה סכומה?

ככל שבית המשפט קבע שאין סמכות עניינית הוא כנראה או מחק את התביעה או העביר אותה לבית משפט אחר שיש לו את הסמכות העניינית. בנסיבות אלה יש להגיש את התביעה מחדש לערכאה המתאימה. 

שם לב לתשובה בהמשך העמוד ביחס לאי התאמת הסעד של השבת שכר טרחה לתביעת רשלנות. לדעתי לפחות מבלי שאני מכיר את עובדות התיק. 

אם אתה בעצמך התובע בכתב התביעה (מעורבות האח לא ברורה) עורך הדין מייצג אותך וחייב לעדכן אותך. 

ככל ועורך הדין אינו משיב לך אתה רשאי להחליף אותו. ועורך דין אחר יכול להגיש לתיק יפוי כח. במעמד זה תוכל להיוועץ איתו ביחס להתנהלות עורך הדין. 

אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון, עורך הדין ששכרת כדי לתבוע את החזר שכר הטרחה מעורכת הדין שהגישה הליך שאינה בסמכות עניינית של בית המשפט אליו הוגש ההליך, אינו משיב לפניותך, ולדברי אחיך, עורך הדין (השני) אמר לו שגם את התביעה נגד עורכת הדין יש להגיש מחדש? אם יש להגיש אותה מחדש, התביעה נמחקה. למה נמחקה? תבדוק. יש החלטה.... 

תחפש בגוגל נט המשפט. מצא את האיזור האישי. תתחבר עם הזדהות ממשלתית. חפש את ה"תיקים שלי" 

ככלל חייב אמון ביחסי עו"ד-לקוח. 

מומלץ שתקרא את כל ההחלטות בתיקים שלך. וגם את כל הבקשות והתגובות. 

בהצלחה

שלום רב, 

יש פורום מתאים יותר העוסק בדיני עבודה. 

למיטב ידיעתי פגרות חלות גם בבית הדין לעבודה. 

צריך לבחון את נוסח ההחלטה. ככל שההחלטה קובעת שהתצהיר יוגש ביום X אז עליך להגיש את ביום X. ככל שהיא קובעת למשל שהתצהיר יוגש בתוך X ימים מהיום, אז הפגרה לא תחול. 

ככל שנוסח ההחלטה אינו קובע שימי הפגרה יספרו במניין הימים אז את מרוויחה לכאורה גם את ימי הפגרה. מאחר שהרבה מונח על הכף מוצע לא להסתפק בייעוץ כאן. 

לא ברור על מה החוב. 

טענות קיזוז יכולות לעלות כטענות הגנה בכתב ההגנה או במסגרת כתב תביעה שכנגד. יצויין כי כתב תביעה שכנגד חייב בתשלום אגרה, וגם אם נמחקת התביעה שפתחה את ההליך הוא ממשיך להתנהל. 

משכיר אינו יכול להשית עליך הוצאות שיפות העלות על עלויות של להחזיר את המושכר למצב שבו עליך להשיב אותו אליו בסוף תקופת השכירות. כמובן שעל מנת שזה לא יקרה עלייך להתגונן כמו שצריך. 

ככל שמצבך הכספי הוא כזה שיש לך חובות משמעותיים שאין ביכולתך לפרוע לנושייך ייתכן והדרך הנכונה להתמודד עם תביעה זו ויתר הנושים היא פניה להליכי חדלות פרעון. ככל שתרצי אוכל להמליץ לך על מישהו לעניין זה. 

מצב רפואי אינו פוטר מחובות חוקיות לרבות החובה להתייצב בבית משפט כצד להליך. 

בנסיבות שאת מתארת קיים פוטנציאל משמעותי להגדלת הנזק שיגרם לך ללא ייצוג ראוי. 

העדר ייצוג אינו מהווה עילה לערעור או להעדרות מדיון בו את בעלת דין. 

ניתן לבקש מבית המשפט לדחות את המועדים עד שיועמד לך ב"כ מטעם הסיוע ואולם איני יודע לאמוד את סיכוי הבקשה.

איני יודע להשיב על שאלות בתחום התמחותו של פסיכיאטר ומומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע מתאים. 

ככלל עלייך להשיב על כלל השאלות ששואלים אותך. ככל ששואלים אותך שאלה לא רלוונטית את יכולה להשיב שהתשובה לא רלוונטית ואולם בית המשפט עדיין עשוי לחייב אותך להשיב. 

ככל שהיקף חובותיך האחרים משמעותי, פתיחה בהליכי חדלות פרעון תגרום להפסקת ניהול התביעה נגדך (אלא אם ינתן אישור להמשיך לנהל אותה וזה חריג) ומי שתובע אותך יאלץ להגיש תביעת חוב לנאמן שימונה לך עם יתר נושיך. 

נח לך שם?

אשמח להמליץ לך על מישהו שיסייע לך לקבל הפטר ולצאת כבר לדרך חדשה. 

ביחס לשאלה, ככל הנראה כן. 

ככל שההחלטה ניתנה במעמד הצדדים בדיון, מניין הימים מתחיל להספר ממועד הדיון. ככל שהבקשה ניתנה שלא במעמד דיון, יש לבחון גם את האופן בו מנוסחת ההחלטה. ככל שבהחלטה לא כתוב למשל תגובה עד ליום XX/4/2024 או תגובה בתוך X ימים מהיום, ככל הנראה מניין הימים יתחיל להספר ממועד המסירה של ההחלטה לידי הצד השני. 

מומלץ לשם לב ולקחת בחשבון את פגרת פסח הקרבה. 

שלום רב, 

לא ניתן להשיב לשאלה מבלי להכיר את העובדות הרלוונטיות ונראה כי אין בידך את העובדות המלאות. 

מאחר שעולה מהשאלה שאין בינך לבין עורך הדין קשר רציף ואינך מקבל ממנו תשובות, עליך להיוועץ בעו"ד אחר שיכנס לתיק בית המשפט ויראה את ההחלטות שהתקבלו במסגרתו.

לא ברור לי הקשר בין רשלנות לבין החזר שכר טרחה. רשלנות הינה עילה נזיקית והיא מאפשרת לתבוע סעד כספי בגין נזק שנגרם. שכר טרחה ששולם אינו נזק שנגרם. 

הכלל הבסיסי הינו המוציא מחברו עליו הראיה. 

נתבע שמקבל כתב תביעה צריך במסגרת כתב ההגנה להכחיש את הטענות העובדתיות שהן שגויות לדעתו. 

מאחר שהתביעה בדיון מהיר הערכתי הינה שלא תאושר בקשה בקשר עם שאלונים או גילוי מסמכים. יצויין כי בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, על בית המשפט לחייב בהוצאות בגין כל בקשה. 

כמו כן, מאחר שהתביעה בדיון מהיר, היה עליך לצרף לכתב התביעה את כל הראיות המצויות בידך ולא יהיה ניתן לעשות שימוש בראיה שלא צורפה כבר בשלב הגשת התביעה. 

בהתאם למפורט לעיל, נראה שהנכון הוא להזמין את הנהג שטעה בדרך למתן עדות בעצמו, ולהוציא ממנו בחקירתו הודיה בכך שטעה במסלול במסגרת חקירתו. 

בהצלחה

שלום רב, 

השאלה מתאימה לפורום משפט פלילי. 

ייתכן ויש מקום להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. נא להיוועץ בעניין בפורום הפלילי. ככל שמעוניין אוכל להמליץ לך על עורך דין להגשת הבקשת המתאימות. פנה בפרטי. 

שלום רב, 

צו מניעה זמני נועד לשמר את המצב הקיים עד למועד ההכרעה בתביעה. ככל שתמחק התביעה צו המניעה יבוטל מאליו. מאחר שכן ניתן הצו לא ברור לי במה כשל לטענתך בא כוחך לשעבר.

עם ביטול צו המניעה לא תהיה כל מניעה למכור את הדירה. 

הסכם השכירות נראה לי כמו מעשה עשוי ולא תהיה לביטול ההליך השפעה לגביו. לפי התיאור שנתת ביקשת צו מניעה לגבי השכרת הדירה וצו זה לא ניתן, ובהתאם גם לא הייתה מניעה להתקשר בהסכם השכירות. זאת, על פי המידע שמסרת לבדו. 

על מנת לתת תשובות יותר מלאות יש צורך בייעוץ פרטני. צריך לבחון את חומרי התיק ולהבין את מכלול הדברים ובהתאם את סיכויי התביעה. צריך בפרט להבין מי הפר את ההסכם, וככל שהוא בוטל האם הוא בוטל כדין. מומלץ לשם לב גם לסוגית הפיצוי המוסכם שבד"כ מקובל שקיים בהסכמי מכר. הנושא בתחום התמחותי ועיסוקי, רשאית לפנות בפרטי/ במייל. 

שלום רב, 

הכלל הוא כי ההליך המשפטי מתנהל כדרך המלך לפי שלבים החל משלב כתבי הטענות, הליכים מקדמיים, הוכחות וסיכומים. יש הליכים שונים בהם יש שינויים כאלה ואחרים ביחס למבנה ההליך, ואולם פרשת ההוכחות היא חלק אינטגרלי שלא ניתן לדלג עליו אלא בהסכמת הצדדים. לעניין זה ראי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. 

יש פורום ייעודי לדיני עבודה. 

איני מייצג בבית הדין לעבודה. 

בבתי המשפט 5 חודשי ארכה נשמע לי לא סביר. 

ייתכן שהנכון זה למחוק את התביעה ולהגיש אותה מחדש שתיהי בשלה לכך. מחיקה עשויה להיות מחויבת בהוצאות משפט. 

מומלץ מאוד שתבקשי להתייעץ עם עו"ד לדיני עבודה. אוכל להמליץ. 

ניתן לקבוע בהסכם כי הסמכות תהיה לבית משפט מסוים. 

ניתן להתנות על הסמכות המקומית לפי דין בהסכם. 

אופן הניסוח של תניית השיפוט עשוי להשפיע על התוצאות האפשריות. 

בגדול תניית שיפוט מחייבת את הצדדים. 

יש כל מיני דרכים לעקוף  ואולם זה כבר תלוי נסיבות ובגדר ייעוץ פרטני שהפורום אינו מתאים לו. בעניין זה מוצע שתאסוף את כלל החומרים הרלוונטיים לסכסוך הזה ותפנה לייעוץ. עניין זה מצוי בתחום התמחותי.

ביחס לסוגית משפט מנהלי, זה אינו תחום בו אני פעיל מבחינת פרקטיקה ובהתאם גם בעניין זה, אני ממליץ לך לפנות לפגישת ייעוץ עם עורך דין שמתמחה במשפט מנהלי אשר יוכל להשיב לשאלותיך ולכוון אותך. ביחס למשפט מנהלי, ככל שתרצה אוכל להמליץ לך על מישהו.  

כל עוד לא ניתן פסק דין ניתן לבקש לתקן את כתב התביעה ואולם ככל שההליך בשלב מתקדם יותר פוחתים הסיכויים לקבלת הבקשה. 

נכון לציין בבקשה שכבר נקבע מועד להגשת תצהירים וכן לנמק מדוע מבוקש התיקון ולמה לא היה ניתן לבקש לתקן במועד מוקדם יותר. 

ניתן לצפות כי גם אם תתקבל הבקשה תחויבי בהוצאות משפט. 

חשוב להבין שתיקון כתב התביעה למעשה מאפס את התביעה ולאחר התיקון גם הנתבע יהיה רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן. 

ואולם ככל שאת הצד שצריך להגיש את התצהיר עד למועד שנקבע מומלץ לא לחכות לרגע האחרון. 

בהתאם לתקנות יש לצרף תצהיר לכל בקשה או תגובה. 

מטרת התצהיר היא לשמש ראיה לתמוך בטענות העובדתיות המפורטות בבקשה או בתגובה. 

ככל שתוכן הבקשה או התגובה הוא משפטי ואינו כולל עובדות ניתן לציין כי לא מצורף תצהיר מסיבה זו. 

יש לציין את תקופת הארכה המבוקשת ואת הסיבה שמצדיקה את מתן הארכה. 

לשאלות בדיני עבודה עדיף לפנות לפורום המתאים.

משמעותה להעלות טענה חדשה שלא נכללה בכתבי הטענות - כתב תביעה וכתב הגנה. 

אתה חושב על הוצאות שאתה משחק בלי שוער בשער. 

בתי משפט לא נוטים לקבל החלטות לדחיית תביעה על הסף. דחיית תביעה על הסף פוגעת בזכות התובע ליומו בבית המשפט. זכות הגישה לערכאות.. 

המקרים שיותר סביר שתביעה תסולק על הסף הינם בגדול השתק עילה או התיישבנות. 

ביתר המקרים, אל תבנה על זה. 

עקרונית לא. המבקש הוא צד לבקשה. 

ניתן בשלב ההחלטה בבקשת האישור בו בית המשפט דן בשאלה אם לאשר את התביעה כתביעה יצוגית או לדחות אותה, להוציא תובעים אם בית משפט קובע שהם לא מתאימים לשמש תובע ייצוגי. בשלב זה בית המשפט יכול גם להחליף את ב"כ המייצג. 

איני מכיר הוראה שמתירה להסיר מבקש מהבקשה מלבד ההוראה לעיל. 

המבקש הוא צד להליך המשפטי כדי להוציא אותו מהתביעה צריך או את הסכמתו או החלטה של בית משפט. ואולם אתה מדבר על פשרה. 

אולי בהסכם הייצוג נקבעו תנאים שמאפשרים לעורך הדין לפעול באופן הזה. 

צריך בנוסף לדעתי לבחון בהסכם עם עורך הדין אם קיימת הוראה המאפשרת לעורך הדין להתפשר בתביעה בלי הסכמה שלך אלא למשל ברב של חלק מהמבקשים. 

כדאי שתפנה לייעוץ. 

יש עתירה מנהלית כאשר הרשות מקבלת החלטה לא סבירה או פועלת באופן לא סביר.

יש תובענה מנהלית שזה תביעה כספית במקרים שמתאימים לכך.

אתה צריך ייעוץ פרטני אם אתה שוקל לנקוט בהליך כזה.. 

העניין תלוי במעמד שלך מול החברה. ככל שאתה בעל מניות אתה כפוף להוראות התקנון. 

ככל שאתה לא, אם אין בינך לבין החברה הסכם שקובע אחרת, אתה צריך להגיש את התביעה לבית המשפט בעל הסמכות העניינית במחוז בו נמצא המען הרשום של החברה. אם לחברה סניפים זה עשוי להרחיב את האפשרויות. 

מדובר בחברה ציבורית?