פורום בתי משפט

מצד אחד העלאת עובדות חדשות בתצהיר עדות יכולה להוות הרחבת חזית אסורה, ואז צריך להתנגד בהקדם להעלאתן
אבל מנגד, לא תמיד ימחק בית המשפט חלקים מתצהיר עדות בשל טענת הרחבת חזית. כדי להבין למה בית המשפט לא ימחק ראה החלטה של בית המשפט העליון בקישור שדנה במקרה שבו בית המשפט השלום מחק חלקים מתצהיר בשל הרחבת חזית, בערעור למחוזי בוטלה המחיקה, ובערעור לעליון לא שונתה החלטת המחוזי

באמצעות הצ'אט - ראה בקישור

לכן אין שום הבדל מהותי.
המרצת פתיחה מאפשרת להשיג את אותה תוצאה בדרך נוחה וקצרה יותר.

ויש הוראה בחוק לשכת עורכי הדין לגבי שכר טרחה התלוי בתוצאות (אחוזים) שאז רשאית הלשכה להפחיתו אם מצאה שהוא מופרז -

"84.  (א) ...
(ב) התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים."

ובאשר לטיפול לשכת עורכי הדין בתלונות לקוחות על שכר טרחה של עורכי דין, ראה בקישור המצורף

וכדאי לשאול גם בפורום דיני נזיקין
באשר לאחריות בתאונת שרשרת, על בית המשפט לקבוע את האחריות הייחסית של כל נהג, בין היתר, על פי שמירת המרחק.
כלומר, לא די בכך שהספקת לעצור לפני הרכב שלפניך אלא יש חשיבות רבה למרחק שהיה אחרי העצירה בין הרכב שלך לרכב הנפגע שלפניך.
כאמור, הפורומים המתאימים שבו נמצאים המומחים לדבר, הם פורום תאונות דרכים ופורום נזיקין.
בהצלחה.

ויפה שעה אחת קודם.

כדאי לשאול את המומחים בנושא אתיקה בפורום עורכי דין צעירים

תלוי באיזה בי משפט מדובר ובאיזה סדר דין
לדוגמא,
בסדר דין מהיר נקבע שיש לתת פסק דין לכל המאוחר תוך 14 יום

כלומר, מועד הגשת סיכומי צד א' נותר 25/10 ללא שינוי

הנושא מורכב, יש לבדוק אם תביעת הרשלנות צריכה להיות נגד שרת המשפטים ו/או ראש לשכת הסיוע המשפטי ו/או עורך הדין
אבל לפני כן, תשאלי בפורום פלילי, האם קבלת שלמונים על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי הפועל מכוח חוק הסיוע המשפטי,
תשל"ב-1972, מהווה עבירה פלילית, ואם כן כיצד עליך לפעול.

גם אם אין בכוונתך להגיש בקשה לרשות להתגונן (בהנחה שהבנתי אותך נכון), ואת רוצה אך ורק למחוק כותרת, עליך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות להתגונן, כי זה מה שקובע את סד הזמנים למתן פסק דין על פי תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי.
וראי מה שקובע לעניין זה בית המשפט העליון -

"נתאר לעצמנו שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר. הנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן אלא
מגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". מהלך כזה אין בו די מבחינת הנתבע. אם
תידחה הבקשה למחיקת כותרת עלול הנתבע למצוא עצמו וידיו על ראשו, שכן לא הגיש במועד
בקשת רשות להתגונן (ראו למשל, ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772). כדי למנוע זאת מלווה הבקשה למחיקת כותרת בבקשה אחרת -
להאריך את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשת המחיקה."
[רע"א (עליון) 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג ואח']

לדעתי, די בהצגת כתב התביעה, אבל לא יזיק אם תשאלי בפניות הציבור של משרד הפנים בקישור המצורף

אולי כדאי לך לפנות לשרת המשפטים.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"הלכה פסוקה היא שאין לעשות שימוש בהליכי ביזיון בית משפט כדי לגבות במישרין או בעקיפים חיוב כספי"
[בע"מ 4775/08 פלונית נ' פלוני]

בקישור המצורף

קודם כל אני רוצה לציין שאני לא מכיר כלל וכלל את עורכת הדין הנכבדה ****, ואין לי שום קשר איתה.

כמובן שמי שעומד מהצד רואה את הדברים בשונה ממי שהיה שם

במקרים כאלה, הנטיה היא לפתור את הבעיה העיקרית (חתימה על חוזה השכירות) ולא להתרכז בטפל (הבעיות עם עורכת הדין), שיתגמדו בחלוף יומיים שלושה, כי לפעמים האחד משפיע על השני.

אבל אם אכן יש בעיות מהסוג הזה, רצוי לפתור אותן בצורה פחות דרסטית, כמו למשל, לבקש מהמשכיר להצטרף לפגישה עם עורכת הדין שלו, כדי שהוא אישית ידאג לכך שלא יהיו בעיות, לרבות חריגה מסמכות של עורכת הדין שפועלת שלא על פי הוראות המשכיר.



אבל, אם את מתעקשת להגיש תלונה, אני אנחה אותך כיצד עושים זאת.

לצורך הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עורך דין, יש להגיש את התלונה בטופס מיוחד המיועד לתלונה כזו.

הנחיות להגשת תלונה (הכוללות את הטופס) מצורפות בקישור

בתלונה את כמובן תפרטי את כל העובדות שהיו, ותצייני שתפקידה של עורכת הדין היה לייצג את שני הצדדים לצורך השגת חוזה שכירות חדש (גם אם שכרה משולם על ידי המשכיר בלבד), ולכן את לא היית צד ג', ולכן על עורכת הדין חלים כל כללי האתיקה שבין לקוח ועורך דין.

הדבר נקבע גם בפסיקת בית המשפט העליון - ציטוט:



"החובה המוטלת על עורך-הדין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, מטילה על
עורך-הדין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים.
אבל אין בהסכמתו לשרתם בעת ובעונה אחת כדי לפטור אותו מחובה אלמנטרית זו, ועליו
לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם"

[ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן]



ואני מאחל לך בהצלחה.

לבורר אין סמכות לתת סעדים זמניים לתקופת הבוררות, והסמכות לכך מסורה בידי בית המשפט, על פי הקבוע בסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות
יש הטוענים שעל פי סעיף 16(ד) לחוק הבוררות רשאים הצדדים להסכים בהסכם הבוררות שלבורר כן תהיה סמכות לתת סעדים זמניים, אבל הדבר לא חד משמעית, בין היתר כי לבית המשפט אין סמכות "לאשר" סעד זמני, כי אינו פסק בוררות, ולכן אינו יכול לתת לסעד הזמני תוקף של פסק דין.
ראי גם פסק דין מצורף

אז על פי תקנה 446 לתקנות סדר הדין האזרחי על המערער להגיש את עיקרי הטיעון מטעמו לפחות 14 יום לפני מועד הדיון, ועל המשיב להגיש את עיקרי הטיעון מטעמו לפחות 7 ימים ממועד הדיון
שים לב לכך שהגשת עיקרי הטיעון של המשיב אינה תלויה ואינה מותנית בהגשת עיקרי טיעון מצד המערער
כלומר, המשיב חייב בהגשת עיקרי טיעון אף אם המערער לא מגיש.
על פי תקנה 446(ד) אי הגשת עיקרי טיעון כדין אי התייצבות לדיון בערעור, ובמקרים מיוחדים ניתן לדחות את הערעור על הסף בשל אי הגשת עיקרי טיעון.

"446. (א) 
נקבע מועד לדיון בערעור, יגיש המערער לבית המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק
למשיבים, ארבעה עשר ימים לפחות לפני מועד הדיון; המשיב יגיש לבית המשפט את עיקרי
טיעונו, וימציא עותק לבעלי הדין האחרים, שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון, והכל אם
לא הורה בית המשפט אחרת.
(ב)
עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על
פי תקנות אלה, ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד. היתה האסמכתא
פסק דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצרף הצד לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.
(ג)
ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון, ואם
רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט,
זולת אם היתה זו תשובת המערער לעיקרי הטיעון של המשיב.
(ד)
בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד
שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת."

אם אתה מתנגד לבקשה, אתה כמובן צריך להשיב ולפרט את נימוקי ההתנגדות. אי מתן תשובה משמעה שאינך מתנגד
אתה צריך לתמוך את תשובתך בתצהיר ולאמת בו את העובדות המפורטות בתשובה שלך.
לגבי מועדים, הרי שלבקשה שנמסרה לך חייבת היתה להיות מצורפת "הודעה", שהכותרת שלה: הודעה על בקשה בכתב
בהודעה נקובה התקופה בימים שהוקצבה לך למתן התשובה
ראה דוגמא של ההודעה בקישור המצורף
אם לא נקבעה תקופה בהודעה, הרי שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי התקופה היא 20 יום, כאשר יום ההמצאה עצמו לא נספר במניין הימים (מתחילים לספור מהיום שלמחרת ההמצאה).

והשופט כתב בהחלטה שלו שהוגש בתיק כתב הגנה, ולכן, במצב זה אין עוד אפשרות לקבל פסק דין בהיעדר כתב הגנה, למרות שכתב ההגנה הוגש באיחור ואחרי שחלף המועד, ולכן צריך לקיים את הדיון בתביעה ולנסות להוכיח בבית המשפט שאתה צודק.
בהצלחה.

ראה לדוגמא את פסק דין ג'ון איוון דמיאניוק
בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש מוות
בערעור לעליון הוא זוכה ונשלח הביתה.

עורכת הדין אילת פילו.

אם בבקשות החדשות לעליון יש חשיפה של מידע רפואי שלך, הרי שסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, העוסק באיסור פרסום, תוקן בשנת 2014, וקובע -

"(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."

התיקון לחוק (תיקון 77) פורסם ביום 6.8.2014
אבל התוקף שלו הוא שנה מיום פרסומו, כלומר, הוא נכנס לתוקף החל מיום 6.8.2015

לכן, אם טענת החסיון העכשווית שלך נסמכת על הסעיף 70(ד) המתוקן, ההחלטות הקודמות שנתן בית המשפט העליון לא היו יכולות להסתמך עליו, כי הן היו לפני שנתיים וחצי, עוד טרם התיקון.

כיוון שאתה מגיע לעליון, ומולך יש גוף גדול עם מחלקה משפטית + מיטב עורכי הדין, אין לך צורך לחשוש מציון העובדה שבעבר היגשת בקשה (כי הם עלולים לטעון שאתה מסתיר מידע), אבל תציין בבקשתך שמאז ההחלטה הקודמת שונה החוק באופן מהותי (תיקון 77 לחוק בתי המשפט), ולכן בקשתך זו היא על פי החוק החדש.

כמו כן, אם אתה פונה עכשיו עם החלטות קודמות שקבעו שיש חיסיון, זה רק יכול לחזק את הטיעון שלך.

הראיה החדשה צריכה היתה להתגלות לך אחרי מתן פסק הדין הראשון שאותו רוצים לבטל - אבל היא קשורה מהותית לפסק הדין הראשון.
שקידה ראויה - זה כל מה שהיה באפשרותך לגלות עוד טרם מתן פסק הדין הראשון, או, כל מה שאדם סביר יכול היה או צריך היה לגלות.
בעברית פשוטה - שלא יהיה מצב שהסתרת את הראיה "החדשה" על אף שידעת עליה או שיכולת לדעת בלי הרבה מאמץ.

לעניין הזכאות לפטור - יתכן שזו זכאות לפטור מתשלום אגרת בית המשפט.