פורום בתי משפט

נא העבר שאלתך לפורום הוצאה לפועל

יחד עם זאת, יש אפשרות שההמצאה לעורך הדין תהיה באמצעות תקשורת אלקטרונית של "נט המשפט"

נא העבר שאלתך לפורום

אם קיבלת זימון מבית המשפט, תגיש בקשה לבית המשפט.

נא בפנה שאלתך לפורום הוצאה לפועל

1. החלטות שיפוטיות העוסקות בנושאים קנייניים ממשיכות לחול גם על הקונה - על פי הכלל שקונה נכנס לנעליו של המוכר לגבי זכויותיו וחובותיו הקנייניים. אין הדבר כך לגבי חיוב כספי אישי (למשל, חוב כספי לועד הבית) שאז ההחלטה השיפוטית היא אישית לגבי המוכר ולא עוברת לקונה.

2. אם בעל דירה בבית משותף מתנגד לבניית גדר חדשה (שלא היתה קיימת בבניין בזמן סיום הבניה), כי לדעתו היא מיועדת לסיפוח חלק מהרכוש המשותף ולא לשום מטרה מוצדקת אחרת, עליו להגיש תביעה למפקח למתן צו מניעה, ללא קשר לרוב של 66 אחוז (שאינו קשור לעניין).

3. מי שלא מנצל ולא מוכר זכויות בניה - לא מאבד אותן.
אין לניצול (או אי-ניצול) מכירה (או אי-מכירה) של זכויות בניה קשר לחלקו הייחסי של בעל דירה ברכוש המשותף, וממילא אינו מאבד את זכויותיו בהן.

קל וחומר שאינה חוקית לגבי המצאה בהולנד מה גם שבית המשפט לא אישר סוג כזה של המצאה.
אחד התנאים למתן אישור המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, כפי שמפורט בתקנה 500(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, הוא שמדובר בתביעה במקרקעין שנמצאים בישראל - ציטוט:
"נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה"
גם תנאי זה לא כל כך מתאים למצב העובדתי שקיים במקרה הזה.
יחד עם זאת, כדי שתותר המצאה אל מחוץ לתחום די בקיומו של תנאי אחד מתוך 11 תנאים המפורטים בתקנה 500 הנ"ל, ולכן יש לבדוק את העניין באופן פרטני ומדויק על פי כל אחד מהתנאים הללו.

לגבי סמכות עניינית - בעלי הדין אינם יכולים להתנות (להסכים) על סמכות עניינית, אם היא לא קיימת בחוק.
הסכמת בעלי הדין, כשלעצמה, אינה מקימה סמכות יש מאין.
לבית המשפט יש את שיקול הדעת שלו, והוא אמור לנמק את החלטתו בין אם החליט לקבל את ההסדר הדיוני ובין אם לאו.
אם השופט לא יקבל את עמדת בעלי הדין, רשאים הם לערער, במיוחד אם אין לבית המשפט את הסמכות העניינית.

שהרי ממילא כתב התביעה צריך להיתמך בתצהיר, כמקובל בסדר דין מהיר.
הגישה לתיקון כתב תביעה בראשית ההליך המשפטי היא ליברלית.

אם חלף המועד להגשת כתב הגנה, ובפועל הוא לא הוגש, אתה רשאי לבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
מבחינת המועדים, היום האחרון שנקבע להגשה הוא 28.12.2016
כיוון שזה רק לפני יומיים, יתכן שבין לבין כתב ההגנה כן הוגש.
גם אם נניח שהוא לא הוגש, עדיין רשאי הנתבע להגיש את כתב ההגנה עד למועד שהמפקח מעיין לראשונה בבקשתך למתן פסק דין, כפי שקבע בית המשפט העליון -

"ואם במועד שבו הגיעה לראשונה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לעיון שופט, לא נמצא כתב הגנה בתיק, זכאי התובע שיינתן פסק דין בהעדר הגנה..."
[ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ]

אבל, צריך לזכור שהמפקח גם רשאי לסטות מסדרי הדין הללו, כפי שנקבע בסעיף 75 לחוק המקרקעין.

לא ידוע לי על סעד אחר שאתה זכאי לבקש במקום פסק הדין

לא נראה לי שהמפקח יפסוק לך הוצאות בשל הבקשה ללא תלות בתוצאות המשפט.

החלטת ביניים היא החלטה שניתנת במהלך המשפט ומיועדת בדרך כלל רק לתקופת המשפט.

וגם לא ברור איזה בית משפט נתן החלטת ביניים, ובאיזה סוג אפוטרופוס מדובר, ולצורך מה, שהרי קיימים שלושה סוגים:
(1) אפוטרופוס לגוף
(2) אפוטרופוס לרכוש
(3) אפוטרופוס לדין

אם מדובר במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יש להפנות את השאלה לפורום דיני משפחה.

כאשר מועלית טענה של חוסר סמכות עניינית ולאחריה עולה נושא שני, בית המשפט חייב לדון תחילה בטענת חוסר הסמכות העניינית, ואחר כך בנושא השני (רק אם יש לו סמכות עניינית), שהרי קיים כלל ידוע שפסק דין (או החלטה) שניתנו בחוסר סמכות בטלים מעיקרם.
ואם יחליט בית המשפט בנושא השני תחילה ולאחר מכן יקבע שאין לו סמכות עניינית, הרי שהחלטתו בנושא השני בטלה מעיקרה, כי ניתנה בחוסר סמכות.
אבל, אם בית המשפט יקבע שמחיקת התביעה על הסף נגד אחד הנתבעים היא פעולה הנגזרת מחוסר הסמכות (שהרי בחוסר סמכות עניינית רשאי בית המשפט או למחוק או להעביר) צריכים כל בעלי הדין לבקש מחיקת ההליך כולו בעניינם, כך שיתאפשר להם בצורה כזו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט המוסמך, כי מחיקה לא מונעת הגשה מחדש של התביעה (על פי תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי).
ואם בית המשפט יסרב,
הרי שלאחר העברת התביעה לבית המשפט המוסמך ניתן להגיש תביעה חדשה נגד מי שתביעתו נמחקה, ולבקש "איחוד הדיון" של שתי התביעות (זו שהועברה וזו חדשה).

אין מניעה לבקש סילוק על הסף גם אחרי קיום דיון מקדמי (קדם משפט)
תקנה 100 לתקבות סדר הדין האזרחי דנה בנושא מחיקה על הסף, וקובעת -
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים..."
כך גם תקנה 101, הדנה בדחיה על הסף -
"101. (א)  בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים..."

בית המשפט העליון התייחס לנושא, וקבע:
"מאליו מובן כי סילוק תובענה על הסף יכול וייעל את ההליך המשפטי. ההכרעה המוקדמת
בבקשה לסילוק על הסף מהווה אינטרס של בעלי הדין והמערכת השיפוטית כולה, ולכן
דרך כלל ראוי שתיעשה כבר בשלב קדם המשפט [...] ברם, אין משמעות הדבר שהערכאה הדיונית
מחויבת בכל מקרה להחליט בבקשה מקדמית שכזו כבר בשלב קדם המשפט, ושיקולי יעילות יכולים
לעיתים להביא לדחיית מועד ההכרעה בבקשה: יש ודיון בבקשה כאמור מחייב בירור עובדתי,
שאין להכריע בו בשלב קדם המשפט. לעיתים ההכרעה בבקשה תחייב דיון משפטי מקיף..."
[רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ ואח' נ' 


סאפד דיבלופנטס לימטיד ואח']

בדרך כלל נוטים בתי המשפט להעביר תביעה לבית המשפט המוסמך, ולא למחוק אותה, כשאין להם סמכות עניינית, על פי הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט -
"79. (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר..."

מכתב תשובה למה ?
בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה שולח לעורך הדין את החלטות בית המשפט.

בדרך כלל, בעל דין מגיש את חוות הדעת של המומחה שלו לבית המשפט, והיא מהווה תחליף לעדות ראשית, והחקירה של המומחה בבית המשפט היא בדרך כלל במסגרת חקירה שכנגד.
אבל, בעל דין רשאי לזמן לעדות בבית המשפט - במסגרת עדות ראשית - גם את המומחה שלו.
פרוצדורלית עושים זאת על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לזימון עד. כיוון שמדובר בבקשה מעט מסובכת יותר, הייתי מצרף לה גם תצהיר.
כדי שלא יטענו נגדך שלא ניתן לזמן מומחה לעדות ראשית, שהרי חוות הדעת שלו בכתב היא כבר בעצמה במקום עדות ראשית, רצוי להסתמך על החלטת בית המשפט המצורפת בקישור, המסבירה מדוע הדבר חוקי ואפשרי.

במקרים המיוחדים שהדבר אפשרי, צריך בית המשפט השלום לאשר זאת בהחלטה, ואז גם קובע הוא את התנאים (כולל נושא הייפוי כוח).
שאלתך האם זאת עבירה (פלילית), צריך להפנות לפורום "פלילי"

ראשית - 45 יום לערעור סופרים מהיום שבו הומצא לך פסק הדין
שנית - אם חלפו 45 הימים הללו, ואתה רוצה להגיש ערעור, אתה צריך להגיש (לבית המשפט שבו מוגש הערעור) בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
שלישית - בקשה כזו צריכה לפרט "טעם מיוחד" למתן ארכה, שמשמעו, בדרך כלל, "כוח עליון" שלא היה בשליטתך ושמנע ממך להגיש את הערעור במועד. לפעמים מגלים אחרי פסק הדין עובדה חדשה שמצדיקה ערעור ושלא היתה ידועה קודם לכן.
ורביעית - לבקשה שלך להארכת מועד אתה צריך לצרף תצהיר שמפרט ומנמק את העובדות שלדעתך מצדיקות מתן ארכה להגשת הערעור.

שאלתי מתייחסת למקרה שלא קיים הליך עיקרי וכל ההסדר נעשה מחוץ לכותלי בימ"ש ורק רוצים לתת תוקף פס"ד בסוף ההליך החוץ 

הפרוצדורה נמצאת בתקנה 10 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993

"10. (א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף
79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או
מי מהם.
(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור,
ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות
העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל
הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.
(ד) בתקנה זו, "סכסוך" - מצב שבו קיימת עילה לתביעת
זכות."

יש לבדוק במזכירות בית המשפט אם יש לשלם אגרה, לאור הפטור הקיים בתקנה 20(20) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

קיימת אפשרות לשופטת להחליט שהעדים יקדימו ויגישו תצהירי עדות, אבל אין חובה להחליט כך.
השאלה האם בתביעה הזו השופטת אכן החליטה שהעדים יגישו תצהירים?
לפי תשובת השופטת הרושם הוא שלא.

נא הפני שאלתך לפורום דיני עבודה

לכן, צריך התובע להזדרז ולבקש מבית המשפט לתת לתובע פסק דין וזאת בהיעדר כתב הגנה ולאחר מכן לבטל את הדיון שנקבע בתיק.