פורום בתי משפט

שלום רב,
על פניו אין מניעה.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

לוי שלום,
את ייפוי הכח עורך הדין יכול גם להציג בדיון הראשון שיתקיים בתיק.
לא נוטים להיות דווקניים בנושא זה.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

שלום סיון, 

קשה להעריך. ייתכן ויהיה ניתן לקבל צו מניעה זמני, עד מציאת פיתרון אחר. 

יש להתייעץ עם עו"ד ולהביא בפניו את כל הנסיבות כדי לקבל תשובה מבוססת. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

ככלל, בקשה לסילוק על הסף תוגש בתכוף להגשת כתב ההגנה, שכן זו נסמכת על טענות הנוגעות לכתב התביעה בלבד, כך שאפילו בהנחה שכל העובדות הנטענות בו יוכחו כנכונות - לא יינתן לתובע הסעד המבוקש.

לכן, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, הבקשה תוגש בראשית ההתדיינות, ואין טעם של ממש להמתין איתה עד לאחר ישיבת קד"מ, והדבר עשוי לעלות כדי שיהוי משתיק.

טענת סילוק על הסף יש להעלות בהזדמנות הראשונה שניתן. בדר"כ עם הגשת כתב ההגנה. ניתן להגיש כבקשה נפרדת וניתן להגיש כטענת סף בכתב ההגנה עצמו.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

ר' סעיף 15 לחוק ההתיישנות:

"הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

מונים 45 ימים ממחרת היום בו הומצא לך פסק הדין, כאשר ימי פגרה אינם באים במניין.

אם היום האחרון נופל ביום ו', שבת או חג - המועד האחרון להגשת ההליך נדחה ליום החול הראשון שלאחריהם.

הכלל הוא, שפסק דין יש לבצע במהירות האפשרית.
בהנחה שהוא לא ישלם, אתה תגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, על פי סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל:

"6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין."

אם מדובר בסכום עד 25,000 ש"ח, ניתן לבצע את פסק הדין במסלול המקוצר של ההוצאה לפועל - ראה בקישור.

שלום רב,
יש לפנות לצד שכנגד בדרישת תשלום בהתאם לאמור בפסק הדין. מומלץ לצרף את פסק הדין לדרישה, משום שאולי הצד שכנגד אינו מודע לכך שניתן פסק דין כנגדו.
ככל ולא ישלם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, ניתן להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

פונה שלום רב,
עקרון פומביות הדיון ופומביות
חומר ראיות שהוצג בבית המשפט הינם בעלי מעמד חוקתי סטטוטורי, הואיל ועוגנו בסעיף 3 לחוק
יסוד: השפיטה. עקרון זה משתלב בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת, הניצבות ביסוד
המשטר הדמוקרטי. חשיפת הליכי הדיון והשפיטה לעין הציבור היא חלק מתפיסת ההגינות של
ההליך השיפוטי והיא מגבירה את אמון הציבור ברשויות השלטון, ומאפשרת ביקורות
ציבורית אמיתית על פעולותן. 
עם זאת, בכל הנוגע לזכות העיון
במסמכים שבתיק בית המשפט, המוסדרת מאז שנת 2003 בתקנות העיון נקבעו סייגים לזכות העיון על ידי מי שאינו בעל דין, על אף עקרון פומביות הדיון.
לפיכך, מי שחשוף לפרוטוקול הדיון יהיו הצדדים לדיון ובאי כוחם (שיכולים לעיין בפרוטוקול במערכת נט המשפט). ככל ומי שאינו צד לתיק ואינו בעל דין בו ירצה לקבל לעיונו את הפרוטוקול, יהיה עליו להגיש בקשת עיון לבית המשפט.
יצוין כי לא בכל מקרה יאשר בית המשפט את העיון, ובהחלטתו יקח בחשבון, בין היתר,
אתעקרון פומביות הדיון ופומביות המידע שהוצג במשפט במסגרת זכות הציבור לדעת,
לבין החשש מפני פגיעה בתקינות ההליך המשפטי, כולל הסיכון לפגיעה
בפרטיותם ובכבודם של גורמים שונים שעניינם עולה מתוך הדיונים ומתוך המוצגים
המוגשים לתיק בית המשפט. 
בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

בהליכים אזרחיים חלה בעניין זה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי -

דביר שלום רב,
כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לבהפקדת עירבון, בית המשפט בוחן מספר פרמטרים. אחד מהם הוא סיכויי התביעה. ככל שהמבקש הוא התובע - עליו להראות כי סיכויי קבלת תביעתו הינם גבוהים וכי אם יזכה בפסק הדין, לא יוכל להיפרע מהנתבע נוכח מצבו הכלכלי (שגם אותו יש להוכיח).
ככל שהמבקש הוא הנתבע - עליו להראות כי להראות כי סיכויי התביעה נגדו נמוכים או שמדובר בתביעת סרק.
ישנם עוד נימוקים שיכולים להיות רלבנטיים ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומבצע איזונים, ועל כן יש לתמוך את הבקשה בראיות התומכות בה.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

בענייני הוצאה לפועל - עדיף לשאול באתר הזה בפורום "הוצאה לפועל".
בנוגע לעיקול דרך בית המשפט לענייני משפחה, עדיף לשאול בפורום "דיני משפחה", כיוון שעל פי סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, לשופט יש שיקול דעת לעשות מה שהוא רוצה, והם מכירים שם מה מקובל לעשות.

ישירות דרך האינטרנט באמצעות "נט המשפט" שם תראה את כל מה שיש בתיק כולל כל ההחלטות
אם לא יסכים, פנה ישירות לנט המשפט - טלפון 077-2703333

גלי שלום,
כל החומרים בתיק, כגון מסמכים, החלטות, בקשות שהוגשו וכו', שייכים ללקוח.
ככל ואת מעוניינת בקבלתם, מציעה שתגישי פניה בכתב לעורך דינך לקבל את כל חומרי התיק, וכן להיות מעודכנת בכל דבר שמוגש לבית המשפט או מתקבל ממנו.
ככל ויסרב, באפשרותך לפנות לבית המשפט כבעלת דין ולבקש לקבל הרשאה למערכת נט המשפט על מנת לצפות בנעשה בתיק.
בהצלחה!
בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

אין לדעת חד משמעית אם זו בבחינת המצאה כדין של פסק הדין, או לא.
אם ב-"נט המשפט" כתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין אינה מסומנת ככזו המיועדת להמצאה, הרי שעיון בפסק הדין על ידי עורך הדין, כשלעצמו, לא מהווה המצאה כדין.

וכך קבע לעניין זה בית המשפט העליון -

"בדיקה אשר נערכה במערכת "נט המשפט" מעלה כי כתובת הדואר האלקטרוני המוזנת ביחס לבא
כוח המבקש אכן אינה מסומנת ככזו המיועדת להמצאה [...] ההחלטה לא הומצאה לבא כוחו באמצעות הדואר. בנסיבות אלה אין בידי לקבוע כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הומצאה למבקש כדין"
[רע"א 9041/16 


יצחק
מלכה נ' משה תיבי ואח']

אפשרות הייצוג על ידי עו"ד בתביעה קטנה היא בסמכות השופט
צריך לבדוק ברשיון הרכב, האם הרכב עצמו הוא בבעלות המדינה או שהוא רכבו הפרטי של הנהג.
וצריך גם לבדוק את פוליסת הביטוח של הרכב, האם המדינה היא המבוטחת או הנהג עצמו מבוטח אישית בביטוח פרטי.
המדינה לא יכולה "לתת" לו עו"ד. אם המדינה חושבת שהיא בעצמה צד, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להתייצב לדיון ולומר את דברו.

1. אם לא היית נוכח בבית המשפט ביום מתן פסק הדין ולא זומנת לשמוע, הרי שהיום בו הומצא לך פסק הדין יחשב כיום בו הוא ניתן, לצורך מניין הימים לערעור

2. אתה יכול להגיש בקשת עיכוב ביצוע לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין, או לבית המשפט המחוזי יחד עם הגשת הערעור

3. בקשת עיכוב הביצוע של פסק הדין צריכה להיות עד למועד מתן פסק הדין בערעור.

4. לבקשת עיכוב הביצוע אתה צריך לצרף תצהיר התומך בעובדות שבבקשת העיכוב.

5. כמו כן, אתה צריך לצרף לבקשת העיכוב טופס התחייבות עצמית, המצורף כאן בקישור.

6. בבקשת העיכוב אתה צריך להוכיח שני דברים -
הראשון - שמאזן הנוחות נוטה לטובתך, מבחינה זו, שאם תדחה בקשתך לעיכוב יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו.
והשני - שסיכויי העירעור שלך טובים.

7. בית המשפט העליון קבע שמבין שני הדברים הללו שעליך להוכיח, מאזן הנוחות הוא החשוב יותר - ציטוט:
"מאזן הנוחות, הינו, על דרך הכלל, אבן הבוחן המרכזית על פיה ייקבע גורלה של הבקשה
לעיכוב הביצוע"
[



ע"א (עליון) 1334/16 הדרי אשקלון
אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ]

8. בית המשפט העליון קבע כי בבקשת עיכוב שעניינה מקרקעין, הנטיה היא כן לעכב את הביצוע - ציטוט:
"כאשר עסקינן בערעור על פסק דין העוסק בזכויות במקרקעין, גם אם אלו אינם משמשים למגורי המבקש, הנטייה תהא לעכב את ביצוע פסק הדין, בשל החשש כי לא
ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור"
[ע"א (עליון) 6988/16 גל מייליק ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח']

9. בהצלחה.

לרבות פעולה יזומה מצידו ללא בקשת בעל דין, וזאת על פי הוראת תקנה 143(1) לתקנות סדר הדין האזרחי

"143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –(1)  לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות"

אני אנסה להסביר לך מה לדעתי קורה אצלך, אבל יתכן שההשערות שלי לא מדויקות, ובכל מקרה, מה שהשופטת קבעה זה מה שקובע -

1. התביעה המקורית היתה בסדר דין מקוצר
2. ניתנה רשות להגן - והתביעה עברה לפסים של סדר דין מהיר
3. לצורך הסדר הדין המהיר, יש לעשות התאמות
4. בסדר דין מהיר צריכים התובע והנתבע לצרף לכתבי הטענות רשימה של המסמכים הנוגעים לתביעה, וגם, עותק מהמסמכים עצמם, שכנראה קבעה השופטת שהם "תיק המוצגים". לכן, לתובע יש את תיק המוצגים שלו ולנתבע יש בנפרד את תיק המוצגים שלו.
5. כיוון, שכנראה, כתב התביעה המקורי (בסדר דין מקוצר) נשאר ללא שינוי, צריך התובע להגיש לבית המשפט את "המוצגים" שקרויים אצלך "תיק המוצגים" - הכולל - את רשימת המוצגים, ועותק שלהם.
6. תיק המוצגים הזה לא כולל את כתבי הטענות, ולא כולל מסמכים שכבר הוגשו.
7. תיק המוצגים הוא לא הראיות המשפטיות שעליהן אתה מסתמך במשפט.
8. בנוסף לכל האמור לעיל, אתה כנראה תצטרך להגיש בהמשך תצהיר עדות ראשית, ואליו אתה תצטרך לצרף (בשנית) את כל הראיות שעליהן אתה מתכוון להסתמך כאשר הן מאומתות כדין.
9. הראיות שלך בתביעה, הן רק אלה שצורפו לתצהיר העדות שלך ואומתו כדין.

אתה כמובן תצטרך לבדוק מה קבעה השופטת, ולפעול בדיוק על פי ההוראות שלה - כי יכול להיות שמה שאני הבנתי לא מתאים למציאות.

דבר נוסף שאתה צריך להיות מודע לו, זה נוהל צירוף נספחים, בין אם זה לתצהיר העדות ובין אם לתיק המוצגים.
ראה נוהל בקישור המצורף

אם אתה מגיש את שני ההליכים הללו באותו עניין, או עם קשר כלשהו ביניהם, יתכן שניתן יהיה לבקש באחד מהם "עיכוב הליכים" כדי שלא ינתנו שני פסקי סותרים בשני הליכים שונים.



.

אם בית המשפט לא איפשר ייצוג על ידי עורך דין - לא ניתן להגיש כתב הגנה באמצעות עורך דין.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"מתוך הרעיון שביסוד עולמן של התביעות הקטנות לא איפשר המחוקק ככלל ייצוגם של בעלי
דין בבתי המשפט לתביעות קטנות (עניין בודקר, בפסקה ח(2)), וגם הגביל את הייצוג על-ידי עורכי דין"
[



רע"א 6892/13 קרול חיימוביץ' ואח' נ' לימור אוריון ואח']

כמו כן לא ניתן להגיש פעמיים כתב הגנה בתביעה קטנה.
החלפת כתב הגנה חייבת להיות רק באישור בית המשפט.
ניתן לגיש בקשה לבית המשפט להוצאת כתב ההגנה מהתיק שהוגש על ידי עורך דין.

אם "ילד" (שאינו עורך דין) מייצג את אביו בהתאם לאישור שקיבל לכך מבית המשפט מכוח תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי הוא לבקש פסיקת הוצאות על פי תקנה 512(ד)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי

ציטוט:

"(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט."

ראשית, אני מניח שמדובר בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי.

לפיכך, חשיבות קדם המשפט נקבעה בתקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:

"(ב) לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

בנוסף לכך, קבע בית המשפט העליון -

"כל בקשה שניתן להגישה בשלב קדם המשפט צריכה להיות מוגשת בשלב זה, ולא ניתן יהיה
להעלותה לאחר סיומו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין"
[



רע"א 5424/16 טינקו בע"מ ואח' נ' הפדרציה
הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ]

עניין בדיקת הפוליגרף וההסתמכות עליו, צריכה להתקבל בהסכמה על ידי כל הצדדים, ובאישור בית המשפט.

 לשאלתך כיצד יש לעשות זאת, התשובה היא או בהסכמה מוקדמת בכתב עם שאר בעלי הדין, שתוגש לאישור בית המשפט, או בהגשת בקשה מנומקת בכתב, מטעמך בלבד, אל בית המשפט שתופנה על ידי בית המשפט לשאר הצדדים למתן תגובה, שלאחריה יחליט בית המשפט אם לקבלה.
יש לשים לב לכך שלבדיקת פוליגרף אין מעמד חוקי משל עצמה, ולכן היא תהיה קובעת רק אם היתה הסכמה ובאישור בית המשפט.

אישור בית המשפט הוא בעל חשיבות, לאור קביעת בית המשפט העליון לעניין זה, כדלקמן:

"על דרך הכלל, לא יפנה בית המשפט את הצדדים להליכים אזרחיים לבדיקת פוליגרף אף
שרשאים הם לעשות כן בהסכמה ביניהם"
[בג"ץ 3689/15 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב]

המילה "סיכומים" היא קצת מטעה. כי במהות הדברים לא מדובר בסתם "סיכומים" של מה שכבר עשית בבית המשפט עד עכשיו.
ולכן, אתה כנראה חושב שמטרת הסיכומים מצידך (כנתבע) היא לחזור על מכלול טענות ההגנה שלך - וזה לא המצב.

בסיכומים שלך כנתבע, אתה צריך להתמקד דווקא בתביעה, ולהוכיח לבית המשפט שהתביעה על כל מרכיביה היא שגויה, לא מוצדקת, חסרת יסוד הן עובדתית והן משפטית, שאין לה עיגון בחוק, שהעדים והראיות שהביא התובע לא תומכים בעילת התביעה, שפסקי הדין במקרים דומים קבעו מסקנות הפוכות מהנטען בתביעה, ושהראיות שהבאת הפריכו אחת לאחת את כל טענות התביעה - ולכן, הסעד המבוקש על ידי התובע אינו מוצדק ואינו ראוי, ודין התביעה להידחות מכל וכל, וטוב היה אילו לא היתה מוגשת מראשיתו של דבר.

עכשיו אתה יכול להתחיל במלאכת כתיבת הסיכומים.
בהצלחה !!!

הכוונה, להזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה.
וכך נקבע בסעיף 3 לחוק ההיישנות, תשי"ח-1958  -

"3. אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה."

בדרך כלל, ההזדמנות הראשונה שיש לנתבע היא במסגרת כתב ההגנה.
אך אם התקיים הליך כלשהו אחרי הגשת כתב התביעה, אבל טרם הגשת כתב ההגנה, הרי שהיה צריך הנתבע לטעון להתיישנות כבר בהליך המוקדם יותר.