פורום בתי משפט

ואין לשלול אפשרות שבית המשפט העליון יחזיר בסופו של דבר את התיק לבית הדין הדתי.

תוכל לצרף פרוטוקול לתצהיר העדות, אבל פרוטוקול יתקבל כראיה רק לעצם קיומו - אבל לא לאמיתות תוכנו.
אם בפרוטוקול יש עדות כלשהי, העדות לא תחשב כעדות בהליך משפטי חדש גם אם הפרוטוקול יתקבל לעצם קיומו.

"ככלל פרוטוקול והחלטה של בית-משפט הנם בגדר תעודה ציבורית... ואולם ההוכחה
היא... כי אומנם הפרוטוקול משקף את הנאמר... אין בכך כדי להוות הוכחה
לאמיתות עצם תוכנם..." [קדמי, בעמ' 569]

1. אין סיבה לחשוש מחיוב בהוצאות בשל הגשת תגובה לבקשה למתן ארכה, אצל המפקח על רישום המקרקעין.

2. נושא מתן ארכה שייך לניהול המשפט, דבר המסור בלעדית בידי המפקח, ולכן מוטל עליכם להגיש את תגובתכם ולנסות לשכנע אותו שאין לתת ארכה נוספת, ולעומת זאת, יש לתת פסק דין ללא תצהיר הנתבע, בשל מחדליו החוזרים ונשנים של הנתבע, ובשל הזלזול המופגן במפקח שמשמעו אי-ציות להוראתו להגיש תצהירי עדות תוך 30 יום, ואף שניתנה ארכה מעבר לכך, שוב לא הוגשו התצהירים.

3. הבסיס המשפטי לאי-הגשת תצהירי עדות במועד נמצא בתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי :

"(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה
143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על
פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

4. לכן, מי שמבקש ארכה, חייב לנמק זאת בתצהיר ולהציג סיבות מוצדקות

5. לא ברור אם הנתבע אכן הגיש בקשה לארכה הכוללת גם תצהיר - שאם לא כן אין לקבל את הנימוקים שלו שאינם נתמכים בתצהיר. ואם הוגש תצהיר, יש להסביר למפקח שאין בסיבות הללו ממש, ורחוקות הן מלהיות מוצדקות.

6. כמו כן, רצוי לציין את העובדה שהנתבע מייוצג על ידי עורך דין, ולכן לא קיימת שום בעיה אמיתית להימנעותו מהגשת תצהירי העדות.

7. צריך לציין שכבר ניתנה לנתבע ארכה אחת על ידי המפקח, וזאת בנוסף ל-30 הימים שהוקצבו לו, והוא לא עשה דבר כדי למלא אחר שתי ההוראות של המפקח בדבר הגשת התצהירים.

8. וגם לציין שהנושא במהותו הוא פשוט, והעובדות ברורות וידועות לנתבע, ואי-הגשת תצהיריו במועד נובעת מחוסר הגנה לתביעתה המוצדקת של הנציגות בתיק זה.

9. כמו כן, העיכוב וגרירת הרגליים של הנתבע פוגע לא רק בנציגות, אלא גם בכלל בעלי הדירות בבניין, שנפגעים מהתנהגותו המזלזלת של הנתבע מזה זמן רב.

10. ולכן, מתבקש המפקח הנכבד שלא לתת לנתבע ארכה נוספת כלשהי, ומתבקש הוא לכן לתת בידי הנציגות פסק דין על פי כתב התביעה, ולחייב את הנתבע בהוצאות המשפט לרבות הוצאות לדוגמא.

הצורך בעיקול (כסעד זמני לתקופת התביעה) נגזר מהסעד המבוקש בתביעה
לכן, אם הסעד השתנה עקב התיקון - יש לשקול הגשת בקשה לבית המשפט לביטול העיקול או לצימצום היקפו.

אין תשובה חד משמעית.
לפעמים רק במחוזי, אבל לפעמים (שהערת האזהרה היא הטפל לסעד העיקרי) רשאי גם בית המשפט השלום לקבוע.
ראה סעיף 8 לפסק דינו של בית המשפט העליון

בפני נציב הקבילות על שופטים - וגם אתה יכול.
בדרך כלל זה יעיל אם שופט נוהג במודע שלא כשורה
במקרה שלך השופט לא היה מרוכז, או שכח, ותועלת רבה לא תצמח מקבילה, כי גם השופט כנראה לא רצה שכך יקרו הדברים.

מצורף קישור להנחיות נשיא בית המשפט העליון הקובעות :

"4. ציון דבר
ההמצאה
בכל הליך או בקשה בהליך המוגשים לבית המשפט העליון,
יצוין בפתח הדברים על ידי עורך המסמך, כי עותק מכתבי בית הדין הומצא ליתר בעלי הדין
בד בבד עם המצאתם לבית המשפט, או שבעל הדין או מי מטעמו התחייב בכתב להמצאתם
המיידית."

כמו כן, ניתן לקבל מידע במרכז מידע ארצי של בתי המשפט, טלפון 077-2703333

לכל תיק יש שני צדדים לפחות
כאשר צד רואה שצו בית המשפט לא מתבצע כלפי צד אחר, עליו להודיע על כך לבית המשפט ולבקש סעד מתאים.
השופט יודע מה עליו לעשות במקרה כזה.

נראה שלא הייתי ברור די הצורך בשאלתי המקורית.
לא היה לצד שהצו הוצא נגדו כל מושג שקיים צו הרחקה שכזה. הדבר נודע לו בעקיפין, רק כאשר מי שקבל לטובתו את הצו התחיל להתלונן במשטרה על הפרת צו. למפר כביכול לא היה שום מושג על קיום הצו, עד אשר הופיעו צמד שוטרים ביום 24/9/2014 ודרשו ממנו להתייצב בתחנת המטרה למחרת, 25/9/2014 בשעה 8:00, תוך התעלמות גמורה מהתאריך העברי : א' בתשרי ה'תשע"ה-ראש השנה, יום נטול  תחבורה צבורית. 
לאחר החג, כאשר עדיין לא ידע המורחק שהוא בסטטוס כזה, יוזם הצו ראה את המורחק במקום שלכאורה נאסר עליו להיות בו, הזמין ניידת משטרה והשוטרים עקבו אחרי אוטובוס שבו נסע המורחק (ניידת מ25-081) והורידו אותו מהאוטובוס כאחרון הפושעים.
על מי אפשר להטיל לאחר מעשה את האחריות לביצוע וממי אפשר לתבוע פיצוי על נזקים ממוניים ולא ממוניים בעקבות ההתרשלות בהבאת הצו ?

הכלל הוא שאי מתן תשובה משמעה שאותו בעל דין מוותר על זכות התגובה
והמשמעות היא שבית המשפט יכול להחליט על פי שיקול דעתו וטענות בעלי הדין האחרים שהגישו את עמדתם
בעליון, יש להמציא תשובה גם לבעלי הדין האחרים אבל עורך הדין שלך יכול לראות בנט-המשפט אם הוגשה תגובה.

אני מניח שמדובר בהחלטה של בית המשפט במסגרת פסק דין
אז אם הכסף היה צריך להיות מועבר על ידי בית המשפט, אז צריך לברר אצל המזכיר הראשי של בית המשפט מדוע הכסף לא הועבר עדיין
אם הכסף צריך היה להיות משולם ישירות על ידי הנתבע, והוא לא שילם, אז צריך לגשת עם פסק הדין להוצאה לפועל לצורך ביצוע הגביה.

1. הפטור על פי תקנה 19(7) אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא עומד בתנאים כלשהם מצד בית המשפט - ובלבד שמדובר בהליך משפטי לשגביו ניתן הייצוג המשפטי מהלשכה לסיוע משפטי.

2. הפטור הזה הוא אוטומטי, כי הוא נובע מהוראה סטטוטורית.

3. אין בפסיקה של בתי המשפט התייחסות לפטור מכוח תקנה 19 הנ"ל בנפרד למחצית האגרה הראשונה או השניה. הפטור הסטטוטורי הוא לכל האגרה. כיוון שכך, כשקיים פטור סטטוטורי אין בכלל חלוקה של האגרה לחלק ראשון ושני. 

4. בית המשפט העליון התייחס לפטור הסטטורי הזה, אך לא לגבי חלוקתו לחלק ראשון ושני, כי לא קיימת חלוקה של האגרה כשיש פטור מלא מהאגרה כולה.

ציטוט :

"כידוע, תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007
(להלן: תקנות האגרות) קובעת את החובה לשלם אגרה, אלא אם ניתן פטור מתשלומה (הן
במקרים שביחס אליהם קובעות התקנות פטור סטטוטורי והן במקרים שביחס אליהם הענקת
הפטור מאגרה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט לפי תקנה 14 לתקנות האגרות)"
[בר"ם 2459/15 פלוני נ' משרד הפנים]

בקטע הזה מפריד בית המשפט העליון בין פטור סטטוטורי, לבין פטור על פי תקנה 14 המסור לשיקול דעתו של בית המשפט - ולכן הפטור הסטטוטורי אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

ובפסק דין אחר -

"תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) מכילות רשימה סגורה של פטורים לבעלי דין העומדים בקריטריונים מסוימים
(תקנה 19) ובהליכים מסוימים (תקנה 20). מעבר לפטורים אלה, כאשר מוגשת בקשה לפטור
מתשלום אגרה, זה יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים המצטברים"
[בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל]

כלומר, בפטור על פי תקנה 19 ותקנה 20 אין צורך שיתקיים תנאי כלשהו, רק מעבר לפטורים הללו יש חובה לעמוד בתנאים כלשהם.

קרא בעיון את פסק הדין המצורף, ותוכל להסיק ממנו מה ניתן לקבל מהעירייה ומה לא

יש להגיש את הערעור לאותו בית משפט בו הוא מכהן
ערעור כזה פטור מעירבון על פי תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בתקנה 400 נאמר - "...למעט סימן ד'..."
סימן ד' הוא המטפל בנושא העירבון
לפיכך, יש פטור מעירבון על ערעור רשם בפני אותו בית משפט.

לא ברור מי נתן את ההחלטה הזו.
אם מדובר בהחלטה של רשם ואין אסמכתא משפטית עליה הוא מתבסס, כל שנשאר לעשות זה להגיש ערעור על החלטת הרשם - תוך 20 יום.
ערעור כזה מוגש לאותו בית משפט בו מכהן הרשם.
אם מדובר על החלטה של שופט, יש להגיש בקשה לרשות ערעור לערכאה גבוהה יותר.
על פי כותרת תקנה 19 הנ"ל מדובר בפטור מלא מאגרה, ולא פטור ממחצית האגרה - ואין לבית המשפט שיקול דעת בנושא.

הסבר מפורט לנושא איחוד החלטות בבר"ע אחת - ראה סעיף 9 בהחלטה המצורפת

1. צריך לזכור שיש כללים שונים לערעור לפי סוג סדר הדין ולפי הערכאה השיפוטית
2. בדרך כלל, בערעור מגישים "תיק מוצגים" - הכולל לפי הצרכים שלך - את המוצגים, כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו בערכאה הקודמת. מועד הגשת תיק המוצגים אינו בצמוד להגשת כתב הערעור
3. לעומת זאת, המסמכים שיש לצרף לכתב הערעור הם אלה המפורטים בתקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי
4. לפני הדיון בעל-פה בערעור, יש להגיש "עיקרי טיעון" הכוללים גם איזכורי פסקי דין.
5. בשלב הסיכומים בערעור, ניתן גם כן להסתמך על פסקי דין.

יתכן שנגד שניהם, נגד הממחה על ביצוע ההמחה
ונגד הנמחה - כדי שבית המשפט יוכל לתת הוראה תאימה להוצאה לפועל אם התיק שם לא תקין.

לא, אין צורך בתצהיר
שים לב שעליך להגיש בקשה לרשות ערעור - ולא ערעור.

תתייעץ. לגבי הסיכוי המשפטי בערעור

נא העבר שאלת ל-

בהליכים בבית הדין לעבודה, או בתביעה קטנה, או בפני המפקח על רישום המקרקעין, יש גמישות, וניתן לבקש שהבן ידבר ויטען במקומך, כשאתה נוכח על ידו בדיון
בבית משפט שלום או מחוזי, ניתן לבקש שהבן יטען במקומך ושאתה תהיה נוכח בזמן הדיון, או שבית המשפט ימנה את הבן לאפוטרופוס-לדין על פי תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אבל אין ביטחון שבית המשפט אכן יסכים.
ואז בית המשפט יכול לדרוש שתביא מתורגמן לאולם בית המשפט.

לא ברור באיזה הליך משפטי מדובר, ובאיזה סדר דין.
מי שמבקש לקיים דיון, צריך לפרט את נושא הדיון המבוקש ולמה יש לדעתו צורך לקיים את הדיון.
יתכן שהכוונה לקדם משפט, אך יתכן שהסיבה אחרת.
בכל מקרה, בית המשפט אמור להחליט אם יש צורך לקיים דיון.
המשתתפים בדיון הם כל בעלי הדין + באי-כוחם + השופט.

תגיש הודעה לבית המשפט בתיק הראשון (העיקרי) שהופסק הייצוג על ידי עורך הדין, ושיסירו אותו מנט המשפט.

לאחר מכן, תוודא במזכירות בית המשפט שבפועל בוצעה ההסרה.

באשר לנוהלי העבודה של מזכירות בית המשפט לענייני משפחה האם היה עליהם לפתוח תיק נפרד - נא העבר שאלתך זו לפורום דיני משפחה





הערת מערכת: ראה פורום משפטי